הבורסה בתל אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס
וירוס הקורונה הכניס לשווקים רמה גבוהה מאוד של אי-ודאות - בריאותית, חברתית וכלכלית. היינו שמחים אם מישהו היה מגלה לנו איך לנהל את השקעותינו בתוך המהומה; לדעת מה ההסתברות להמשך הירידות בשווקים, לכניסת המשק והכלכלה הגלובלית כולה למיתון, או לחלופין שהעולם יחזור לפעילות כלכלית סדירה תוך שבועיים, חודש, רבעון?
למרות שזה מה שהיינו רוצים ורוצות, כולנו יודעים שאי אפשר לדעת. טרם חווינו אירוע דומה בתנאים השוררים היום ואין לנו עדיין היכרות מספקת עם הנגיף הספציפי, כדי לתת תשובות ברורות לשאלות המטרידות את כולנו. למרות זאת אנחנו בהחלט יכולים לבחון את המבנה וההרכב של תיק ההשקעות ולוודא שהוא מפוזר היטב בין מכשירי השקעה, הנותנים מענה טוב בכל תסריט שאינו לקוח מסרט אימה הוליוודי.
אם נבחן את ההתנהגות של מכשירי השקעה המאפיינים כל תיק השקעות, נמצא דפוס התנהגות חוזר בתקופת משבר. בכניסה למשבר שוק המניות יורד בחדות, בעוד ששוק האג"ח הממשלתיות (מרכיב ההשקעה הבטוח ביותר במרבית תיקי ההשקעה) עולה; שוק האג"ח הקונצרניות נוטה בשלב ראשון להתנהג כמו מניות, אבל בתוך המשבר בדרך כלל נוצרת הבחנה הולכת וגדלה בין דרגות הסיכון של החברות השונות, כשהתשואות של המסוכנות מביניהן חריגות כלפי למעלה (מצדיקות השקעה רק עם פיצוי לסיכון בצורת תוספת תשואה משמעותית), לבין החברות הבטוחות יותר, שיתנהגו יותר ויותר כמו אג"ח ממשלתיות.
היציאה מהמשבר אינה תמונת ראי, התהליך מורכב יותר ומושפע ממגוון גורמים. ביציאה מהמשבר ניתן לצפות ששוק המניות יעלה בחדות במשך מספר ימי מסחר דינמיים במיוחד, כך שמי שלא יהיה בשוק - יפסיד את היפוך המגמה. שוק האג"ח הממשלתיות עשוי להגיב בחדות, אבל סביר יותר, בהינתן סביבת הריבית, שתגובתו תהיה הדרגתית יותר ואימפולסיבית פחות. שוק הקונצרניות צפוי להיות סלקטיבי יותר מהקטגוריות האחרות.
הסובלים העיקריים - תיירות ופצלי שמן
אם נבחן אפיקים ספציפיים נראה שהמשבר מאיץ תהליכים שליוו אותנו על אש קטנה תקופה די ממושכת כגון: המעבר לעבודה מהבית, המעבר מקנייה פיזית לאלקטרונית, תעשיות המשחקים והמדיה. אפילו המגמה של הנשיא טראמפ להחזיר את הייצור לארה"ב, שמשמעה הגדלת האוטומציה בקווי הייצור והפחתת ההישענות על ידיים עובדות לא מיומנות, עשויה להתגבר ככל שהמשבר יתמשך.
תחומים שיש לבחון באופן שונה הם התעופה והמלונאות שהם תלויי תיירות. תחומים אלו חוו בלימת חירום לאחר תקופה ממושכת של גאות. כולנו, מסין ועד טימבוקטו, טיילנו יותר עד לפני שבוע. הענפים הללו חשופים למשבר הנוכחי יותר מכל תחום אחר, ומידת החשיפה תלויה בראש וראשונה בחבילות הסיוע שיינתנו לענקים בתחום, אבל גם לעסקים הקטנים בו. עם שוך הסערה, יש להניח שנראה כאן התאוששות מהירה של העסקים שישרדו, ובהעדר חסמים משמעותיים - שחקנים חדשים יחליפו את אלו שלא שרדו.
המגמות המטרידות ביותר את עולם ההשקעות הגלובלי כיום הן: עצירת הצמיחה והירידה בפעילות העסקית, הריבית הנמוכה והחשש מעודף מינוף שעשוי להוביל לפשיטות רגל (בעיקר בארה"ב שם רמות המינוף של חברות גבוהות יחסית). הדאגה מהשפעת המשתנים הללו על המערכת הפיננסית הביאה לירידה חדה של המניות בתחום.
לחיוב יש לומר שמשקי הבית האמריקאים פחות ממונפים מבעבר וכי המערכת הפיננסית הגלובלית נכנסת למשבר במצב הרבה יותר טוב מאשר בעבר. הירידה במחירי הנפט מטרידה בעיקר עקב השלכותיה על תעשיית פצלי השמן האמריקאית וכן בשל השלכותיה הפוליטיות. כמובן שהיא מטרידה יותר את מי שמחזיק באיגרות חוב של חברות הפעילות בתחום, שהתזרים שלהן, לפחות בטווח הקרוב והבינוני, צפוי להיפגע.
מה שהתאים לפני המשבר הוא מה שיתאים לאחריו
היה אפשר לצפות שבימים של משבר בריאות - דווקא ענף זה יקפוץ לראש רשימת הקניות. לצערנו, התמונה מורכבת יותר. יש מעט חברות שמספקות את הציוד הספציפי הנדרש לאבחון וטיפול בחולות ובחולים. יש חברות שייהנו ממכירות של מוצרי מעטפת, החל מחומרי חיטוי וג'ל ידיים דרך משככי כאבים וחרדה. יחד עם זאת ככל שהאירוע יתמשך, להסטה החדה של תקציבי הבריאות עשויות להיות השלכות שליליות על התעשייה שאינה במוקד המשבר.
בשורה התחתונה, התשובה לשאלה מה כדאי לי אישית לעשות היום, דומה באופן מרגיז לתשובה לשאלה הזו לפני פרוץ המשבר, ובלי קשר אליו. התשובה גלומה בשאלות שרק אתם יודעים ויודעות את התשובה להן: האם ייעוד הכסף המושקע הוא לדירה, הוצאות יומיומיות, ביטוח ליום סגריר או לרווחת הנכדים. וגם מה טווח ההשקעה הצפוי, עד כמה אתם שונאי סיכון או מחפשות הרפתקאות. כשאתם מקבלים החלטות השקעה חשוב להתמקד במה אתם צריכים וצריכות, ומשם לגזור את שאר ההחלטות.
הכותבת היא יו"ר IBI קרנות נאמנות. ל-IBI בית השקעות עשויה להיות החזקה בניירות ערך ו/או הנכסים המוזכרים בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או שיווק המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.