גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקר המדינה: אלו האתגרים של ההייטק הישראלי

דוח חדש של המבקר סוקר את האתגרים והבעיות בתעשיית ההייטק, בהם מחסור בכוח אדם תלות במשקיעים זרים, ריכוז במרכז הארץ והשקעות נמוכות בחדשות בתעשייה המסורתית ● וההמלצות? בעיקר קריאה להמשך שיתוף פעולה בין הגופים השונים

שגרת חיים בהרצליה פיתוח/ צילום: זוהר לבקוביץ'
שגרת חיים בהרצליה פיתוח/ צילום: זוהר לבקוביץ'

סוגיות מרכזיות בתעשיית ההייטק עומדות במרכזו של דוח מבקר המדינה שפורסם היום, שבו מדגיש המבקר כי נדרש תיאום מלא בין הגופים הרלוונטיים השונים כדי לשמור על היתרון של ישראל בזירה הטכנולוגית. המבקר בדק במהלך סוף 2018 ותחילת 2019 את פעילותה של הממשלה לשמירת היתרון הטכנולוגי של המדינה, כולל סוגיות כמו קידום מחקר ופיתוח בפריפריה, שילוב אוכלוסיות בתעשייה וכו'.

בהמלצה הראשונה מבין חמש המלצות בסך הכל מדגיש המבקר את החשיבות של גוף ממשלתי בעל ראייה רחבה, שיפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח. זו המלצה חשובה אך העמימות שלה מקשה להבין האם המבקר התכוון לפעילות הקיימת של רשות החדשנות, או שהוא חושב כי צריך להרחיב את אחריותה או אף להקים גוף חדש.

המלצה נוספת, אולי הכי חשובה בדוח המבקר, היא להפוך את הגדלת היצע כוח האדם הרלוונטי ליעד לאומי על מנת לשמור על היתרון הטכנולוגי של ישראל. כבר היום נעשים מאמצים להגדיל את כוח האדם. אך הנושא מורכב, בין השאר בשל גידול במספר מרכזי הפיתוח הבינלאומיים הפועלים בישראל. אלו הובילו לגידול בשכר ולפגיע ביכולת של חברות קטנות להתפתח. המבקר גם התייחס לחשיבות להגדיל את שיעור החרדים, הערבים והנשים בתעשייה.

לפי המבקר, בשנת 2017 עמד שיעור ההשקעה של ישראל במו"פ על 4.5% מהתמ"ג, שיעור זהה לזה של 2007. שיעור ההשקעה נשמר למרות קיפאון בהשקעה הממשלתית במו"פ וירידה של המגזר הפרטי המקומי, וזאת הודות לעלייה משמעותית בהשקעות של משקיעים זרים. "צמצום מעורבות ממשלתית בהשקעות בהיי-טק מעלה חשש כי היתרון של ישראל בתחום ההשקעה במו"פ קטן, וייחודיותה כמובילה בתחום המו"פ ברמה העולמית יפגעו", קובע המבקר.

בין השאר התייחס המבקר לתלות במשקיעים זרים, סוגיה חשובה בעיקר בימי משבר, ולכך שהחלק של המשקיעים הזרים בתעשייה בישראל הוא הגבוה במדינות ה-OECD. הוא ציין כי התלות במשקיעים הזרים מחייבת את רשות החדשנות, משרד הכלכלה, משרד האוצר ורשות המסים לבחון את הנושא לעומק, וכן לבחון כלים שיתנו מענה רגולטורי למצב שבו יצומצמו ההשקעות הזרות בהייטק הישראלי.

התלות במשקיעים הזרים נובעת בין היתר מכך שהמוסדיים הישראליים לא משקיעים בחברות הייטק. המבקר התייחס לתוכנית לעידוד השקעות של מוסדיים בהייטק מ-2011. לפי נתונים של החשב הכללי שהופיעו בדוח, לתוכנית הצטרפו שבעה כופים מוסדיים שהשקיעו 300 מיליון שקל בקרנות הון סיכון, שלפחות 85% מהונן מושקע בחברות ישראליות. מבחינת החשב הכללי התוכנית נחשבת להצלחה, אך המבקר ציין כי יש לקבוע יעדים מדידים כדי שיהיה ניתן לבחון את יעילות התוכניות. "בפועל לא חל שינוי של ממש בהיקפי ההשקעה של הגופים המוסדיים בענף זה", ציין המבקר.

12 חברות סייבר בלבד בבאר שבע

הדוח כלל גם התייחסות לכוח האדם בהייטק ולהשקעות בקידום ההייטק בפריפריה, כחלק מניסיון לצמצם את הריכוזיות של חברות ההייטק במרכז הארץ. לגבי כוח האדם ציין המבקר את החשיבות של העסקת ערבים וחרדים, וכן הגדלת שיעור הנשים. כמו כן, הוא התייחס ל

לפי נתונים שסיפקה רשות החדשנות למבקר המדינה, 22% מהכסף שיועד לתמיכה בחברות הייטק בין השנים 2016-2018 הוקצה לחברות בצפון הארץ, שם ממוקמות 13% מהחברות; 7% מהכסף הועבר לחברות בדרום הארץ, שם יושבות 3% מהחברות. זאת על חשבון חברות ממרכז הארץ, שמהוות 77% ממספר החברות וקיבלו 64% מהכסף.

המבקר גם התייחס ספציפית לנסיונות לחזק את ירושלים, חיפה ובאר שבע כמרכזי הייטק. המבקר ציין לטובה את התפתחות האקוסיסטם בירושלים אך ציין כי למרות הפעילות הרבה שנעשתה לקידום העיר ולמרות הגידול הניכר במספר הסטארט-אפים בעיר, יש בעיות שמקשות לפתח את האקוסיסטם כמו הגירה שלילית של צעירים, מחסור בעובדים מנוסים, היעדר חברות גלובליות, פערי שכר בין חברות בירושלים לחברות באזור המרכז ועוד.

לגבי באר שבע, שמנסים למתג אותה כבירת הסייבר, ציין המבקר כי במועד סיום הביקורת היו באזור באר שבע והדרום 13 חברות בלבד, לעומת 324 חברות העוסקות בתחום זה בתל אביב והמרכז. חברות אלו קיבלו 4% בלבד מתוך תקציב שיועד לחיזוק תעשיית הסייבר, בהיקף של 90 מיליון שקל על פני שלוש שנים.

המפעלים לא מתחברים להייטק

דוח המבקר גם התייחס לחיבור בין הטכנולוגיה לתעשייה המסורתית, המכונה מהפכה התעשייתית הרביעית. כדי להמחיש את הבעיה הוא מציג נתוני פריון - הערך המוסף הגולמי בתעשייה בישראל עומד על 40.5 דולר בישראל לעומת 56 דולר בממוצע במדינות ה-OECD. התוצאה היא בין השאר ירידה חדה ועקבית במספר המפעלים החדשים בישראל.

המבקר ציין לטובה את המאמצים שנעשים ברשות החדשנות ובמשרד הכלכלה, אך רשות החדשנות העידה כי יש ביקוש נמוך יחסית למסלולים שהיא מפעילה בנושא ועל כך ששיעור אישור התוכניות המוגשות הוא כ-85%, דבר שמעיד לדברי המבקר על קריטריונים מקלים יחסית.

עקב כך, ציין המבקר, התעשייה המסורתית מנצל רק כ-20% מהתמיכות הניתנות במסגרת קרן המו"פ לחברות הייטק מבוססות, למרות שהיא תורמת כ-38% מהתמ"ג. "נדרשות פעולות אקטיביות נוספות ומאמץ משולב של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לרבות משרד האוצר, כדי לאפשר לתעשייה המסורתית לעבור לשלב הבא בעולם התעשייתי", קובע המבקר.

נקודה נוספת אליה התייחס המבקר היא שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשיית ההייטק, או במלים אחרות - מסחור ידע אקדמי. לפי המבקר, עיקר הבעיות שהופיעו כבר בדוח המבקר משנת 2012 נותרו בעינן, למרות תוכניות שנעשו. המבקר ציין כי למרות שרשות החדשנות, הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה וגורמים ממשלה מודעים לבעיות אלו ולכך שהפוטנציאל של הידע האקדמי לא מממומש, הם טרם סיימו לגבש תוכנית ישימה שתגשר בין המחקר הבסיסי ליישומי ותביא למיצוי הידע שנוצר באקדמיה ובמערכת הבריאות.

מרשות החדשנות נמסר בתגובה לדוח: "ההמלצות מדגישות את הצורך להמשיך ולהעמיק במספר תחומים את הפעילות שאנו מבצעים. אנו ומקווים שהדוח יסייע לנו לגייס את המשאבים והתמיכה הממשלתית על מנת לפעול באופן זה. עוד מציין הדוח כי על מנת לשמור על היתרון של ישראל בזירה הטכנולוגית נדרש תאום מלא בין הגופים הנוגעים בדבר ויש חשיבות לגוף מתכלל המתאם בין כל הגופים הללו. הרשות אכן עושה בפועל עבודתה כמתכללת החדשנות בממשלה".

עוד כתבות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר