גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם העליון ידון מחדש בפסק הדין שהגדיל את הסכום שהרשויות יכולות לחלט?

מורשעי פרשת "קרטל הגיזום" הגישו בקשה לדיון נוסף בפסק הדין שקבע כי קיימים מקרים בהם ניתן לחלט ממורשע את כל ההכנסות שצמחו לו מביצוע העבירה, גם אלה הלגיטימיות ● לשכת עוה"ד מבקשת להצטרף להליך, ומזהירה מפגיעה בזכויות נאשמים וחשודים בעבירות הלבנת הון

שופט העליון עוזי פוגלמן. יקיים דיון נוסף? / צילום: ליאור מזרחי
שופט העליון עוזי פוגלמן. יקיים דיון נוסף? / צילום: ליאור מזרחי

"לו יוותר פסק הדין בערעור על כנו, יהפוך החילוט לכלי עונשי בלבד, וישמש - בניגוד מובהק לעקרונות המשפט הפלילי - לענישה מכבידה על חשודים אף בטרם החל להתברר עניינם, וכשהם עוד בחזקת חפים מפשע" - כך טוענים באי-כוחם של מורשעי פרשת "קרטל הגיזום", אשר הגישו לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בקשה לקיום דיון נוסף בעניינם, לאחר שבעקבות פסק הדין התקדימי שנתן בית המשפט העליון בערעורם, הוגדל במאות אחוזים הסכום שחילטה מהם המדינה.

גם ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, בראשות עורכי הדין יעל גרוסמן, גיל דחוח ואורי גולדמן, ביקשה להצטרף להליך בתור ידידת בית המשפט.

בינואר 2020 הנחית בית המשפט העליון מכה קשה על חשודים ונאשמים בעבירות צווארון לבן, כשפרסם את פסק הדין האמור, שלדעת רבים מסמל היפוך מגמה של פסיקות קודמות בבית המשפט העליון. פסק הדין שכתב עוזי פוגלמן, אליו הצטרפו השופטים ג'ורג' קרא ואלכס שטיין, חיזק משמעותית את יכולות רשויות האכיפה להשתמש בכלי החילוט, שבאחרונה ניצב בחזית המאבק בעברייני הצווארון הלבן, ובעיקר במלביני הון.

ההלכה שקבעו שלושת השופטים פה-אחד נחשבת לראשונית, בין היתר משום שפרשת קרטל הגיזום היא הפרשה היחידה עד כה בה הואשמו והורשעו נאשמים בעבירות על חוק הלבנת הון בקשר לפרשה שבמרכזה עמדו הסדרים כובלים במכרזים. ואולם עיקר הזרקור בעקבות ההחלטה הופנה לכך שלראשונה דחה העליון את הטענות שמשמיעים תדיר סנגורים פליליים, לפיהן יש לקזז סכומים "לגיטימיים" שהרוויחו המורשעים בפרשה כתוצאה מהמעשה הפלילי בו הורשעו.

כלומר, העליון קבע כי החילוט יבוצע בשווי "ברוטו" ולא "נטו" של הרכוש שצמח לעבריין מביצוע העבירה, וללא התחשבות, למשל, בהוצאות ובמס ששולם בגין הרכוש האסור. זאת בניגוד לרוח החלטת בית המשפט המחוזי בעניין, שקבעה כי יש לחלט את הכספים שאינם לגיטימיים שתמחו למבצעי העבירה, אך לא את הכספים ששולמו עבור עבודה ומסים, שהתבססה כולה על הלכות קודמות של בית המשפט העליון.

לכל הפחות, טוענים הן עורכי דינם של המורשעים והן נציגי לשכת עורכי הדין, פסק הדין יצר בלבול גדול בתחום החילוטים והציב הלכות סותרות זו מול זו.

"אין להקל ראש בדרישה שההלכה בעניין זה תהיה בהירה וברורה, שכן כלי החילוט נתון בידיהם של שופטי בית המשפט החל מן הערכאה הנמוכה ביותר, ותחילתו כהליך ביניים עוד טרם האשמה כאשר החשוד הוא בחזקת חף מפשע, ובדרך-כלל בשלבים ראשוניים ממש כאשר הרף הראייתי הנדרש הוא נמוך ביותר", ציינו באי-כוחם של המורשעים, עורכי הדין גד זילברשלג, מזור מצקביץ' ודר' איתן פינקלשטיין, בבקשה לדיון נוסף שהגישו בשבוע שעבר לבית המשפט העליון. "מכיוון שההלכה קובעת גם את גבולות החילוט הזמני, יש לקבוע בבירור את גדרותיה וסייגה", הוסיפו.

לשכת עורכי הדין, שהצטרפה להליך כבר בשלב הערעור שעה שזיהתה את הפן התקדימי והמסוכן לטעמה שטמון בו, סבורה גם היא כי בית המשפט העליון שגה. לשיטתם של עורכי הדין גרוסמן, דחוח וגולדמן, כאשר הנאשמים בפרשת קרטל הגיזום הורשעו בביצוע עבירה של הלבנת הון שמקורה בעבירה של קבלת דבר במרמה, חייב היה בית המשפט להתחשב גם בהוצאותיהם הלגיטימיות.

"בין הטעמים המצדיקים זאת ניתן למנות את הפער העצום בין היקף הסכום שנותר בידיהם לאחר תשלום ההוצאות הלגיטימיות לבין היקף הנכסים שהושגו במרמה; את העובדה שהנאשמים שימשו במידה רבה כגורם מתווך להעברת כספים לספקים ולעובדים, ולכן יש קושי מיוחד בהגדרת כספים אלה כ'שייכים לציבור'; את העובדה שהעבודות בוצעו, והנאשמים שילמו מסים, ועוד", נכתב בבקשת הלשכה להצטרף כידידי בית המשפט גם להליך הדיון הנוסף. "קביעת בית המשפט בנושא זה היא בעלת משמעות עקרונית ביותר ומשליכה לא רק על נאשמים בתיקי הלבנת הון אלא אף על העסקים הקשורים בהם, ועל זכויותיהם של צדדים שלישיים, כגון עובדים וספקים", הוסיפה הלשכה.

את נימוקיה מדוע מדובר בהחלטה שגויה, ביססה לשכת עורכי הדין בין היתר על העיקרון הבסיסי שניצב במרכזו של כלי החילוט בו עושות רשויות האכיפה שימוש הולך וגובר בשנים האחרונות. "הקביעה בפסק הדין חוטאת לרעיון העיקרי שמאחורי החילוט - שלילת הרווח שהפיק העבריין במטרה לאיין את המניע לביצוע העבירה", הסבירו ראשי הועד לאיסור הלבנת הון בלשכה. "היא גם אינה סבירה, שכן ייתכן למשל שהחילוט יפגע קשה יותר בנאשם אשר הורשע בזכייה במכרז תוך פגיעה בתחרות מאשר בנאשם אשר הורשע בזכייה במכרז בעזרת תשלום שוחד", הוסיפו בהתייחס למקרה הספציפי.

לא סביבה סטרילית

במרכז פרשת "קרטל הגיזום", ניצבו תיאומים שערכו ביניהן החברות המובילות בארץ לביצוע עבודות גיזום, בקשר ל-16 מכרזים שבוצעו ברובם בעבור חברת החשמל, לביצוע עבודות גיזום עצים באזורים שונים בארץ שנערכו בעיקר בשנים 2009-2010.

במסגרת התיאום, לקראת פרסומו של מכרז לביצוע עבודות גיזום, נפגשו ביניהם הקבלנים הרלוונטיים וגיבשו הסדר כובל. במרבית המקרים סיכמו הצדדים כי הצעתו של אחד מקבלני הגיזום - שמחירה סוכם מראש - תזכה במכרז, וקבלנים אחרים יגישו "הצעות גיבוי", כלומר הצעות במחירים גבוהים יותר שנועדו ליצור מראית-עין של תחרות. לעתים ניתנה גם התחייבות של מי מהמתחרים הפוטנציאליים שלא יגישו הצעה בכלל. בתמורה לכך, הזוכה הצפוי היה אמור להעסיק את האחרים כקבלני משנה באזור שבו זכה או לשלם להם סכום מוסכם. ביתר המקרים התבטאה התמורה בציפייה להדדיות במכרז אחר.

בעקבות מעשיהם, הורשעו החברות ומנהליהם בעבירות של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

הערעור שהגישו לבית המשפט העליון נדחה. השופטים השאירו את ההרשעה על כנה ואף קבעו כאמור כי אין להפריד את הסכומים הלגיטימיים שצמחו למורשע מהסכומים שצמחו לו בעקבות ביצוע העבירה.

בהתאם, לנאשם ירון בלווא, בעליה של חברת גיזום הנושאת את שמו, הוגדל סכום החילוט מ-200 אלף שקל ל-800 אלף שקל; לאחים פרץ ואסא קופר וחברת הגיזום, שבבעלותם "ורד בר", הוגדל סכום החילוט מ-350 אלף ל-2 מיליון שקל; לרמי ברזלאי והחברה, שבבעלותו "מנהרת אשקלון", הוגדל סכום החילוט מ-150 אלף שקל ל-720 אלף שקל; ולחברת השביל הירוק, שבבעלות הראל גולסט, הוגדל סכום החילוט מ-150 אלף שקל ל-540 אלף שקל.

לדברי השופט פוגלמן, "אותו 'חטא ראשון' מכתים את כל התקבולים שהועברו על בסיס אותה התקשרות. לא ניתן לבחון את התמורה שהתקבלה עבור העבודות משל הייתה זו סביבה 'סטרילית' שבה ניתן לבודד מטבע מטבע, ולהפנות - זה לצורך ביצוע עבודות הגיזום, וזה לצורך הפקת רווח לקבלן המרמה. הטענה שמבקשת לראות בעבודות שבוצעו כ'לגיטימיות', מנסה לנתקן מההקשר העברייני שעמד ביסודן, ובפרט מהדרך הפסולה שבה הושגה הזכייה שהן בוצעו מכוחה".

לכן, פוגלמן קבע כי "כל התמורה שהתקבלה כתוצאה מהחלטות ועדות המכרזים הרלוונטיות על ההצעות הזוכות היא רכוש שמקורו בעבירת קבלת דבר במרמה לפי חוק איסור הלבנת הון", וכי יש לשלול מהמערערים את כל התקבולים שהפיקו כתוצאה מהשתתפותם במכרזי עבודות הגיזום, החלטה שמשמעותה כאמור הגדלה משמעותית של היקף הכספים שיחולטו.

עוד כתבות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור