גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תעשיית הרכב העולמית איבדה את הבלמים

יותר מ-130 מפעלי רכב נסגרו ברחבי העולם והשוק הגלובלי צפוי להתכווץ השנה ב-16% ● איך תיראה התעשייה כשמשבר הקורונה ייגמר, האם יבואני הרכב בישראל הגיעו למשבר מוכנים ומה הוביל את מרצדס להפסיק להשקיע ברכב פרטי ללא נהג

אולה קולניוס, יו”ר דיימלר / צילום: Ross D. Franklin, Associated Press
אולה קולניוס, יו”ר דיימלר / צילום: Ross D. Franklin, Associated Press

"זהו המשבר החמור ביותר שעברה אי פעם תעשיית הרכב". במילים אלה נפתחה ההודעה לעיתונות, ששחרר בסוף השבוע איגוד יצרני הרכב האירופאים (ACEA), שמושבו בבריסל. מדובר בגוף לובי של התעשייה אבל נראה שההגדרה די מדויקת ואולי אפילו מאופקת. במהלך השבוע החולף נסגרו ברחבי העולם למעלה מ-130 מפעלי ייצור לרכב ולרכיביו ועוד עשרות אלפי סוכנויות מכירה. על הדרך גם נשלחו לאבטלה זמנית, חלקית או קבועה - ימים יגידו - מיליוני עובדים במעגלי התעסוקה הקרובים והרחוקים של תעשיית הרכב.

בינתיים מדובר על השבתה לתקופה קצובה, בין שבועיים לחודש ברוב המקרים המוצהרים, אבל האנליסטים בעולם די פסימיים לגבי משך הזמן בפועל של ההשבתה ולגבי היקף הנזק. מחלקת המחקר של RBC קפיטל העריכה השבוע שהמשבר יביא לירידה של 16% בהיקף ייצור הרכב הגלובלי ב-2020, מחיקה של יותר מ-14 מיליון כלי רכב חדשים בהשוואה לשנה שעברה - וזה רק מצד הביקוש.

מוקד הייצור עובר למזרח

כמעט כל יצרני הרכב הגדולים במערב, לצד ספקי הטיר1 והטיר2 של התעשייה, נמצאים כיום במצוקה פיננסית. בשבועות האחרונים נרשמה ירידה ממוצעת של 30%-50% במניות של רוב השחקניות בענף וחלק מהחברות נסחרות כיום בשווי נמוך משווי הנכסים שלהן. אפילו טסלה הכול יכולה, להיט ההשקעות האופנתי של תחילת השנה, מחקה בתוך שבועות בודדים יותר מ-70 מיליארד דולר משוויה בשיא על הנייר. גם היא נאלצה לסגור השבוע את שערי המפעלים שלה בארצות הברית לאחר מאבק מתוקשר ברשויות המקומיות והפדרליות. למזלה היא הצליחה לגייס מעל 2 מיליארד דולר בדקה ה-91 ובינתיים נראה שיש לה מספיק מזומנים בקופה כדי לשרוד את התקופה הקרובה.

נכון לרגע זה נותרו בעולם שתי נקודות חמות פעילות לייצור רכב. הראשונה היא דרום קוריאה, שתעשיית הרכב והחלפים המקומית שלה נפגעה בצורה קשה בעת התפרצות הנגיף במדינה. אבל תעשיית הרכב הקוריאנית, כלומר קונצרן יונדאי מוטורס וכמה נספחים, היא חלק סימביוטי מהכלכלה ומהממשל בדרום קוריאה ולפיכך היא מתאוששת בסיוע משאבי עתק, שמוזרמים אליה לצורך נורמליזציה של הייצור והמכירות המקומיות. כמובן שגם יונדאי לא הצליחה להתחמק מהפגיעה הגלובלית. ונאלצה להשבית את פסי הייצור שלה באירופה ובצפון אמריקה.

המוקד השני והפעיל ביותר הוא סין, שבה למרבה הפרדוקס החל המשבר הגלובלי. אמנם הביקוש לרכב חדש בסין עדיין רחוק מלחזור לרמה נורמלית והצפי הוא לירידה של עשרות אחוזים במכירות רכב בחודש מרץ. אבל תחת לחץ בלתי פוסק של הממשל הקומוניסטי, המרכזי והאזורי, ובסיוע סובסידיות אגרסיביות, רוב היצרניות המקומיות חזרו לעבודה כמעט מלאה.

איך תיראה תעשיית הרכב כשהסיפור הזה ייגמר? בתרחיש האופטימי יצרניות הרכב במערב יצליחו לאמץ את המודל של סין וקוריאה ויחזירו לעצמן תוך שבועות בודדים חלק מכושר הייצור לאחר הבטחת ביטחון העובדים והסביבה, אולי בסיוע חבילות סיוע ממשלתיות. במקרה כזה הנזק בצד היצע כלי הרכב יהיה זמני אם כי קרוב לוודאי, שבצד הביקוש השיקום יהיה ממושך יותר.

בתרחיש הפסימי התעשייה צועדת לעבר משבר ממושך, אולי חודשים רבים, וכאן יכולת ההישרדות של השחקנים תלויה ברזרבות שלהם. חברות שאינן חזקות מספיק ייעלמו או לפחות יתכווצו ולא מן הנמנע שיהיו גופים נזילים חיצוניים, שינסו לנצל את הכחדת הערך המסיבית בקרב יצרניות הרכב המערביות לצורך השתלטות או רכישת נתחי בעלות מהותיים.

אחד התסריטים שממנו חוששים במיוחד פוליטיקאים במערב, הוא ניסיונות השתלטות על יצרניות רכב מערביות מצד חברות סיניות שזוכות לתמיכה ממשלתית במטרה להשיג נגישות לטכנולוגיות דור אחרון ופריצה לשוק הרכב הגלובלי. התהליך החל עוד לפני המשבר אבל בערכים הנוכחיים של חברות הרכב הציבוריות התסריט הזה ריאלי יותר מתמיד.

ענף הרכב בישראל: שלב בקרת נזקים

נכון לרגע זה ענף הרכב הישראלי נמצא בשלב בקרת נזקים אבל אם המשבר יהיה ממושך לא מן הנמנע שהתהליך הדארוויניסטי, שמתרחש בתעשיית הרכב העולמית, ישנה גם את המפה העסקית בשוק המקומי.

רוב קבוצות יבוא הרכב בישראל הן בבעלות שחקנים נזילים, שלרשותם השקעות מגוונות וקווי אשראי רציניים. אבל גם להם יש התחייבויות משמעותיות לטווח קצר וארוך, מלאים גדולים שחייבים להתגלגל בזמן קצוב ומערכת לוגיסטית יקרה. כרגע מעריכים בענף, שנפח המכירות בישראל יתכווץ במרץ בכ-50% לפחות ביחס לנורמה ושלממשלה אין שום כוונות לתמוך בענף. נהפוך הוא: זהו מקור מוביל לגיוס כספים לקופת האוצר המתרוקנת.

מגבלות הרגולציה וההגבלים העסקיים מונעות כרגע אפשרות של השתלטות של יבואנית אחת על אחרת, לפחות בקרב היבואניות הגדולות. אבל לא מן הנמנע, שגורמים נזילים מחוץ למערכת ינסו לנצל את ההזדמנות ואת המצוקה הנקודתית כדי להשיג נתח בעלות משמעותי בחברות ייבוא רכב גדולות - תסריט שנראה כמעט בלתי אפשרי עד לאחרונה.

בשוק הליסינג, שמחזיק באשראי שנאמד בכ-7-8 מיליארד שקלים, כולל אשראי חוץ בנקאי והלוואות של היבואנים, המצב בעייתי יותר בשל ביחס הנמוך יחסית בין ההון העצמי להתחייבויות, שמאפיין חברות רבות בענף, ובשל שילוב של שלושה גורמים הרסניים: ירידה בלתי נמנעת בשווי של הביטחונות כנגד האשראי, כלומר ערך כלי הרכב המשומשים; ירידה ביכולת לגלגל כלי רכב לשוק בזמן סביר כדי להיפגש עם מזומנים - גם המכירות של כלי רכב משומשים ושל רכבי "אפס קילומטרים" הואטו לכדי בלימה; ופגיעה בלקוחות הליסינג - כולל ציים של חברות מקומיות ובינלאומיות. בשבוע האחרון שמענו על כמה וכמה ניסיונות של לקוחות גדולים להחזיר מכוניות או לכל הפחות לעצור הצטיידות מתוכננת.

גם כאן אפשר למצוא נקודת אור, אם כי די מאולצת: הצניחה החדה והמואצת בהיקף וביעילות של שירותי התחבורה הציבורית מעלה את הביקוש להשכרת רכב בארץ, לפחות כל עוד לא הוטלו מגבלות משמעותיות על התנועה בתוך הערים ומחוצה להן. אפשר גם להתנחם בזה, שמספר חברות ליסינג גדולות ניצלו לאחרונה את משאביהן כדי לבצע רכש עצמי של אג"ח בהיקף משמעותי מה שמעיד על אופטימיות לגבי חזרה לפעילות נורמלית בטווח הבינוני-ארוך.

כך או כך, אפשר להניח שבעקבות המשבר בעתיד תתייחס המערכת הבנקאית ברצינות רבה יותר לנושא הלימות ההון בענף הליסינג.

האוטו-טק נשאב למשבר

משבר הקורונה לא פוסח גם על ענף האוטו-טק בארץ ובעולם. ההשפעה המיידית נובעת משיתוק הפעילות בתעשיית הרכב המערבית הממוסדת, שמקפיא מגעים עם חברות אוטו-טק בכל העולם, דוחה לוחות זמנים למבחנים טכנולוגיים ומעכב חתימת חוזים. גם לא מעט משקיעים, הן אסטרטגיים מענף הרכב והן מתחום ההון סיכון, מבצעים כיום הערכת מצב ונסוגים מהשקעות חדשות.

בטווח הזמן הארוך יותר האיום מגיע משינוי אסטרטגי בסדרי העדיפויות של תעשיית הרכב המערבית הממוסדת, שעשוי להרחיק את לוח הזמנים ליישום נהיגה אוטונומית וטכנולוגיות עתידניות שיש להן ערך מכירתי נמוך. אפילו מערכות בטיחות שתומכות בדרגת אוטונומיה 3 (נוסח "אוטו-פיילוט" של טסלה), נמצאות כיום על כוונת הצמצומים של התעשייה. במצב של מצוקה קיומית הן בבחינת מותרות.

האינדיקציות לכך הולכות ונערמות. החודש אמר יו"ר דיימלר, אולה קולניוס, כי "בכל הנוגע ליישום של נהיגה אוטונומית, העברנו את העדיפות ממכוניות פרטיות למשאיות. מכוניות ללא נהג לשימוש הציבור הרחב עדיין רחוקות מאוד וכפופות ללחץ השוק ולהתקדמות הרגולציה ונשאלת השאלה האם הלקוחות יהיו מוכנים לשלם עבורן". בקיצור, מרצדס נסוגה ממכוניות פרטיות ללא נהג.

על פי דיווחים עדכניים מגרמניה גם מותג הפרימיום אאודי נסוג מעמדת ההובלה בתחום הטכנולוגיה לאוטונומיה ברמה 3 ומעלה ומעביר את האחריות לטיפול בה לקבוצת פולקסווגן. במקביל השביתה הקבוצה, זמנית לפחות, את פעילות חטיבת MOIA שמפתחת שירותי "מוביליות כשירות" (מוניות ללא נהג) ועדיין לא ברור האם ובאיזה מתכונת היא תחזור לפעילות אחרי המשבר.

דיווחים על הפסקת ניסוים בשירותי תחבורה ציבורית אוטונומיים מגיעים גם מארצות הברית אם כי מובילאיי, אחת המובילות העולמיות בתחום טכנולוגיה נהיגה אוטונומית, הודיעה השבוע שהיא ממשיכה להפעיל את הניסויים שלה ברכב אוטונומי בישראל ללא שינוי וממשיכה בתוכנית העבודה שלה, תחת המגבלות.

הישועה של חברות אוטו-טק צעירות, או האיום עליהן - תלוי בנקודת המבט - עשויה לבוא כיום מכיוון חברות ומשקיעים מסין, שנהנים מתמיכה ממשלתית ועשויים לצאת כעת לציד של טכנולוגיות אסטרטגיות שבבעלות חברות במצוקה. סין דווקא נמצאת בימים אלה בתהליך מואץ של פיתוח ואימוץ כלי רכב ברמות אוטונומיה גבוהות בשל הלחץ שיוצרת הטסלה 3 מייצור מקומי, שמערכת האוטו-פיילוט המתקדמת שלה זוכה לעניין רב בקרב הלקוחות המקומיים.

בשורה התחתונה לא מן הנמנע שבטווח של שבועות עד חודשים נראה סגירה של חברות צעירות או ותיקות בענף האוטו-טק הישראלי, שלא הצליחו להשלים גיוסים, ו/או "צייד" מסיבי של חברות בקשיים.

עוד כתבות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת, וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אמנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות בבורסה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות