גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא פוסל את האפשרות שארקיע, ישראייר ואל על יתמזגו בסוף לחברה אחת"

"מה שקורה כיום הפך אותי לפסימי. בארה"ב המדינה מזרימה כסף למשק, אבל בישראל יש ממשלת מעבר שלא יכולה לקבל החלטות", אומר יו"ר ארקיע אבי חורמרו ● כשרוב עובדי ארקיע בחל"ת, ו-15 המלונות בראשם הוא עומד סגורים, הוא מעריך: "את המשבר הזה יצליחו לשרוד רק הגדולים"

יו"ר ארקיע, אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש
יו"ר ארקיע, אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש

"אנחנו נמצאים בפתחו של מצב כלכלי שהוא הגרוע ביותר שהיה במדינה מאז 1973. אני בדרך כלל אופטימי, אבל מה שקורה כיום הפך אותי לפסימי. בארה"ב המדינה רצה ומזרימה כסף למשק, מתקבלות שם החלטות, אבל בישראל יש ממשלת מעבר שלא יכולה לקבל החלטות. אם לא יקרה שינוי מהיר, יהיו פה מאות אלפי מובטלים מהר מאוד, ואני לא מדבר על אנשים שהוצאו לחל"ת אלא על כאלה שיאבדו את מקום עבודתם", כך אומר אבי חורמרו שחובש שלל כובעים על ראשו. חורמרו הוא מנכ"ל ויו"ר קבוצת נקש שבבעלות האחים ג'ו, רפי ואבי, הוא יו"ר ארקיע, יו"ר מלונות סטאי, אורכידאה והרברט סמואל, יו"ר נמל אילת, יו"ר חברת פריניר והאחראי על פעילות הנדלן באמפא נדל"ן.

"יש לנו שלושה קניונים - כולם סגורים (דיזנגוף סנטר, מתחם המותגים בקריית שמונה וביג בית שמש בשיתוף עם ביג), זאת לצד מאות עובדים בחל"ת, גם שלנו וגם של השוכרים. רוב עובדי ארקיע הוצאו לחל"ת, ו-15 המלונות שלנו סגורים. אנשי עסקים מסתכלים על מה שנעשה בסין, שם מתחילים להתגבר על הבעיה. במצב כפי שהוא היום, בלי סגר מוחלט, המשבר יכול להימשך 5-6 חודשים, והמשק לא יוכל להחזיק מעמד. חברות יפשטו רגל, המצב הכלכלי יהיה כמו ביוון. חייבת לקום ממשלת אחדות לאומית. שיהיה מי שיקבל החלטה. ממשלה שמתנהלת בלי תקציב תחת חוסר ודאות לא יכולה לעשות צעדים דרסטיים. כל מי שאומר שהמדינה לפני הכול ולא פועל לפי האמירה הזו, לא מבין שעוד מעט לא תהיה לנו מדינה".

15 מלונות הקבוצה סגורים  / צילום: אסף פינצ'וק

לפי חורמרו, "המדינה מדברת על תוכנית בהיקף 8 מיליארד שקל להלוואות לעסקים קטנים - זו בדיחה. מציעים לבעלי עסקים לקבל הלוואה בערבות מדינה אבל זו ערבות אישית של הבעלים. אם תהיה פשיטת רגל, בעלי העסק ישלם את מחיר הפנסיה והמשכנתה שלו. זה לא נקרא ערבות מדינה. 6,000 שקל מענק לעסקים, זה לזרות להם חול בעיניים. 80% מהמשק מבוסס על העסקים הקטנים והבינוניים ואם הם לא יקבלו סיוע מידי ומשמעותי המשק יקרוס".

לפני המשבר ארקיע הודיעה על החלפת מנכ"ל החברה. את ניר דגן צפוי להחליף אמיר ארז שתוכנן להיכנס לתפקיד בתחילת חודש אפריל. לפי חורמרו השינוי הזה מתוכנן להתרחש למרות ועל אף התזמון האומלל.

דיברת על מאות אלפי מובטלים, אבל גם אתם בחרתם להעביר את נטל עלות העובדים שלכם על המדינה כשהוצאתם כמעט את כל עובדי ארקיע למשל לחל"ת. דמי אבטלה זה גם סוג של סיוע מהמדינה.

"צריך להבין שאין לנו איך לשלם את השכר של העובדים. אנשים שיוצאים לחל"ת מקבלים שכר של 7,000 שקל שלא יספיק להם להתקיים. המגזר הציבורי לא מסוגל להציל את המגזר הפרטי, המדינה חייבת להזרים כסף לשוק הפרטי. אם הוא לא יישאר, למדינה לא יהיו הכנסות, לא מע"מ, לא מס הכנסה ולא ביטוח לאומי. המגזר הציבורי ממשיך להתקיים עם או בלי חל"ת אבל המגזר הפרטי, נכון להיום הולך להתפרק טוטאלית. במשך שנים המדינה צברה מיליארדים בקופות שלה והיום היא צריכה לפתוח את הארנק".

ועד עובדי ארקיע קורא למקבלי ההחלטות להפריד בין אל על, ישראייר וארקיע בכל הנוגע לדיון על הלוואות לחברות התעופה. מה סטטוס הדיונים בעניין ארקיע?

"אנחנו נמצאים בדיונים עם האוצר ויוצאים מנקודת הנחה שהמדינה, כמו שעשו מדינות בכל העולם, חייבת לעזור. אני גם לא פוסל הלאמה, או מיזוג בין חברות. ארקיע וישראייר יכולות להתמזג".

זה משהו שנבחן קונקרטית?

"בתקופה כזו חייבים לחשוב מחוץ לקופסה. זה משהו שיכול להציל את החברות ואני לא פוסל את האופציה שבסוף, גם שלוש החברות יתמזגו לחברה אחת. אני לא יכול להגיד שזה על השולחן גם בגלל הרשות להגבלים עסקיים, אבל אנחנו משוחחים על זה בינינו".

בארקיע יש מודל ייחודי לפיו העובדים מחזיקים ב-30% ממניות החברה. יו"ר איגוד הטייסים מידן בר, אמר השבוע ל"גלובס" כי זה מודל שצובר תאוצה בענף וכי הוא מייחל לו בעוד חברות. "זה מודל מצוין והעובדים הם חלק בלתי נפרד מהבעלים", אומר חורמרו. "גם אם תהיה הלאמה של ארקיע - אז המדינה תיכנס כשותפה. אני לא פוסל שום מתווה. מה שמעניין אותי זה להציל את החברה למען העובדים. צריך להבין שהנתח של ארקיע בקבוצת נקש מהווה בערך 2% מהפעילות. חורה לי על 4,000 העובדים שיושבים בבית בכל הקבוצה, זה לא רק ארקיע".

אתם כבר מכינים תוכנית ליום שאחרי הקורונה?

"אני חושב שמי שצריך להכין תוכנית כזו היא המדינה ולגייס את מיטב המוחות ובכירים לשעבר מהמערכת הבנקאית והקמעונאית כדי שהיא תהיה מנותקת מהפוליטיקה".

ארקיע / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

"יש לנו מלונות בגרמניה ושם הממשלה באה לקראת"

ענף נוסף שספג מהלומה קשה ונמצא הרחק מאור הזרקורים של דיוני האוצר הוא ענף המלונאות. לפי התאחדות המלונאות, 96% מהמלונות בישראל סגורים לפעילות וכ-40 אלף עובדים הוצאו לחל"ת. לקבוצת נקש 15 בתי מלון ועוד 5 שנמצאים בהליך בנייה.

"כל המלונות שלנו סגורים ועצרנו את כל פעילות הבנייה", אומר חורמרו. "את המשבר הזה יצליחו לשרוד רק הגדולים. לצערי הקטנים, כמו מלונות בוטיק - לא ישרדו. מדברים על 40 אלף עובדים בענף אבל זה הרבה יותר מזה, יש מאות אלפי עובדים במעגל המלונאות, ספקי מזון, כביסה וגם מערכת הבנקאות. זה ענף שהפעילות בו נעצרה לחלוטין. מלונות שהוסבו להבראה לחולי קורונה זה בזעיר אנפין. המדינה לא השכילה להבין שהמשקיעים בענף הזה מגיעים לישראל מתוך אידיאולוגיה ציונית, זה נכון גם לגבי רשתות פתאל, דן, ישרוטל וקראון פלאזה. כל המיליארדים שהאחים נקש השקיעו פה זה מתוך ציונות. אין ספק שהיו הזדמנויות מצוינות ושהפעילות רווחית ומניבה - אבל ההתחלה באה מתוך ציונות. ועם כל זה, ענף המלונאות נשכח ולא דנים בו בכלל באוצר. השמאי המרכזי יצטרך להידרש לאמוד את הנזקים ולפצות את הענף. ועד שהוא יתאושש, וזה ייקח הרבה זמן, המדינה צריכה לוותר על תשלומי ריבית של הלוואות שנלקחו לבנייה לשנה לפחות,וגם על תשלומי ארנונה, מים וחשמל. יש לנו מלונות בגרמניה ושם הממשלה באה לקראת בעלי המלונות, היא דוחה תשלומי מס הכנסה ומע"מ והעניקה פטור מארנונה. בארץ אפילו לא מדברים על הענף הזה - ויהיו מלונות שישלמו את המחיר".

דרך אמפא נדל"ן אתם משכירים נכסים עבור רשת ההוסטלים סלינה שהייתה אמורה להיכנס לישראל. היכן זה עומד?

"גם שם כל הפעילות נעצרה, רצינו לעשות משהו ענק אבל הכול ב'הולד'".

עם כל הלוואות שמצפים שהמדינה תעניק, גם בתעופה וגם במלונאות יש להניח שהמחירים ביום שאחרי יתייקרו. ההערכה היא שמישהו יהיה חייב לממן את כל ההלוואות האלה ואלו יהיו הצרכנים.

"אני לא יכול להגיד דבר כזה. בסוף היום אני בעד כלכלה חופשית. כלכלות חופשיות מביאות הישגים ומנגישות מוצרים לכל סוגי האוכלוסיה. את ההלוואה שהמדינה תיתן לארקיע נחזיר על ידי תהליכי התייעלות שיעשו בתוך החברה מבלי להפיל את זה על הצרכנים. זה ענף שבו חייבים להיות תחרותיים. ענף התעופה ייראה אחרת ביום שאחרי, ואם לא ייעשו פה פעולות מיידיות לאנשים לא יהיה כסף לשלם משכנתאות שלא לדבר על לטוס לחו"ל".

ארקיע נכנסה למשבר הזה במצב רגיש ואחרי פיטורים של כ-150 מעובדי החברה. החברה נקלעה לקשיים לאור הכניסה המסיבית של חברות הלואו קוסט וגם בעקבות סגירת שדה דב ב-1 ביולי 2019. עד אז שלטה ארקיע על 70% משוק טיסות הפנים לאילת עם תנועה של 1.4 מיליון נוסעים בשנה. עד הרגע האחרון החברה התנהלה בהכחשה לסגירת השדה.

התנהגתם כאילו שזה לא יקרה ונתפסתם לא מוכנים ביום שבו השדה נסגר.

"סגירת שדה דב פגעה בנו בצורה מאוד קשה. זה נכון שלא האמנו שזה יקרה, אבל הייתה לנו תוכנית מגירה שהתאימה את ארקיע ליום שאחרי סגירת השדה. בחצי השנה האחרונה יישמנו התייעלות מהותית וראינו תוצאות חיוביות. בתחום הפנים-ארצי הייתה לנו פגיעה רצינית אבל בבינלאומי הייתה התאוששות".

ועכשיו עצרתם את כל הפעילות התעופתית לגמרי. אפילו לא שמרתם על טיסה יומית אחת בקו רמון-נתב"ג לטובת תושבי אילת בשעה שישראייר מפעילה 3 טיסות יומיות בקו הזה. מדוע?

"אנחנו טסים לאילת עם מטוסי אברייר שלא מתאימים למספר קטן של נוסעים שיש בתקופה כזו. אם הייתי מפעיל טיסות לאילת הייתי צריכים לממן כל טיסה כזו ב-100 אלף שקל".

עוד לפני כן, גם את הפעילות הפנים ארצית בקו חיפה-אילת השארתם לישראייר שפעלה מייד אחרי סגירת שדה דב ופתחה משם קווים.

"המטוסים שלנו לא מתאימים לשדה התעופה בחיפה". אומר חורמרו ומציין כי צי ארקיע מונה 7 מטוסים "חלקם בבעלות וחלקם בליסינג של חברות חיצוניות, לא שלנו" (לקבוצת נקש יש חברה המציעה ליסינג למטוסים, מ' ר' ח').

"טיסה אחת ביום זו פעילות שהתרומה שלה שלילית"

בישראייר מפעילים עשרות טיסות להשבת ישראלים מחו"ל והטסות של מטען. האם לא עדיף לייצר פעילות דווקא בתקופה כזו מאשר לקרקע את המטוסים?

"מה שאנחנו יכולים אנחנו עושים, גם בהטסות חילוץ וגם במטען. אבל בסוף זה פרומיל מהפעילות, טיסה אחת ביום זה כלום, זו פעילות שהתרומה שלה היא שלילית".

מול מי שסבור שעל הממשלה לתמוך בחברות התעופה שנקלעו לקשיים יש מי שטוען שגם ארקיע היא חברה פרטיות וכמו כל חברה אחרת, על הבעלים להכניס יד לכיס ולממן את העסק שלהם.

"הגישה הזו אינה נכונה - זה מצב שנוצר מכוח עליון. לא אנחנו יצרנו אותו, לא הבאנו את הקורונה ובסוף למדינה יש אחריות. צריכה להיות פה ערבות הדדית - בכל הענפים".

מה היכולת של ארקיע לעמוד על הרגליים אחרי הקורונה מבחינת מינופים והתחייבויות לבנקים?

"אף אחד לא יודע מה יהיה ביום שאחרי אבל מה שאני הוא שהקבוצה שלנו היא איתנה. אנחנו נוכל לעבור את המשבר הזה. ההתחייבויות של ארקיע למערכת הבנקאית הן נמוכות. אבל אני לא מסתכל עליי. אני מסתכל על כלל המשק ועל המצב שהוא סופר-חמור וזה גלגל שמסתובב. משרדי נסיעות שסגורים עכשיו למשל, הם חייבים לנו סכומים גדולים, הקניונים שסגורים, יש לנו שם שוכרים טובים שלא משלמים, אלו מעגלים שלמים". לשאלה האם מוותרים לשוכרים על תשלומים בימים אלה הוא משיב: "אנחנו סבלניים בהחלט. חייבים להיות רגשיים בתקופה כזו".

כיצד יושפעו מחירי הנדל"ן להערכתך?

"מה שקורה היום פוגע גם בחברות הנדל"ן. אפשר לראות את זה בתמחור של חברות הנדל"ן בבורסה. קשה לנבא את מה שיהיה. אם חלילה תהיה כמות גדולה של מובטלים יהיה עודף של נדל"ן במשרדים ועודף של חללי עבודה. הכול תלוי בזמן שהמשבר יימשך ובעומק של המשבר הכלכלי. אני מגדיר את עצמי כאיש עסקים יהודי וציוני ואני זועק להקמה של ממשלת אחדות שתוכל למתן את המשבר הכלכלי מלהגיע לתהומות שיהיה קשה מאוד לצאת מהם, זה הזמן".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים