גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דילמת הפיטורים והסיבה לכך שהאינטרנט בישראל איטי: מה קרה השבוע בהייטק

המשבר ישנה את הדינמיקה בין המדינות למגזר העסקי, אך מה זה יעשה לענקיות הטכנולוגיה ● בסטארט-אפים צופים גל פיטורים ● הטיפים של חמי פרס ליזמים והחזרה של המשקיעים הסיניים לישראל ● מה קרה השבוע בהייטק

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

למשברים כלכליים יש פוטנציאל להשפיע על המגזר העסקי. מה שהצית את המשבר הפיננסי ב-2008 היה חוסר אחריות וחזירות של הבנקאים בוול סטריט, שניפחו את בועת המשכנתאות בארה"ב. הם לא שילמו את המחיר ויש מחלוקת עד כמה לקחי המשבר באמת שינו את המציאות. מה שכן, המשבר השפיע על השיח, שם במוקד חשיבה על מחזיקי עניין נוספים חוץ מבעלי המניות, והציף את הנושא של הון שלטון (לא שזה בהכרח מספיק).

בשנים שעברו מאז, חל שינוי בצמרת החברות העסקיות והשתלטו עליה ענקיות הטכנולוגיה. זה הביא לשולחן בעיות רגולטוריות אחרות כמו כוח מופרז, פרטיות ומיסוי של תאגידים טכנולוגיים שמפתחים במקום אחד, מוכרים במקום אחר ומשלמים מסים במקום שלישי. המשבר הנוכחי מגיע בתקופה של יחסי כוח מורכבים בין המדינות לבין ענקיות הטכנולוגיה. הלאומיות מתחזקת בחסות הפופוליזם, אך למדינות יותר קשה לפקח על הענקיות - הן בגלל הצורך להתאים את הרגולציה לעידן הדיגיטלי והן מכיוון שהרגולטורים לא מצליחים להדביק את הענקיות (יסמין יבלונקו פרסמה כתבה מאוד מעניינת על הנושא לפני שלושה חודשים).

רוצים לקבל את הסיכום השבועי במייל? הירשמו כאן

על פניו, הענקיות הרוויחו מהמשבר - סביר להניח כי אף אחד לא יתעסק עם ענייניהן בזמן משבר בריאותי וכלכלי עולמי, ובטח לא יפרק אותן. אולם בטווח ה(מעט) יותר ארוך, אפשר להעריך כי הדינמיקה בין המדינה למגזר העסקי, כולל הענקיות, ישתנה. אם במשברים קודמים היה המגזר העסקי במוקד, כאן המנהיגים והממשלות נמצאים במרכז העניינים. המנהיגים ומערכות הבריאות הם אלו שאחראים לרמת הפגיעה שחווה ותחווה כל מדינה. סביר להניח שאחרי המשבר יידרש חשבון נפש רציני, לא רק על תקציבי מערכת הבריאות בכל מדינה, אלא בכלל על תפקיד המדינה והדאגה לאזרחיה (למשל בכל הקשור לתוכניות סיוע כלכלי, אך לא רק).

קשה להגיד לאן זה יילך - יכול מאוד להיות שהכיוון יהיה לחיזוק המדינה ומוסדותיה, וגם מהרגולטורים תידרש יותר אקטיביות. זה דבר שעלול לפגוע בענקיות הטכנולוגיה. יש גם אפשרות נוספת - שהמדינות, שגם ככה חלשות יחסית מול הענקיות, ייחלשו עוד יותר ומי שיתחזק יהיה המגזר העסקי. במקרה כזה יובלטו הדברים החיוביים שעושות הענקיות. אני מהמר על האופציה הראשונה, ובעיקר מקווה שזה ייעשה בצורה חכמה.

בסוף השבוע פרסמתי ראיון עם חמי פרס, שותף-מייסד בקרן ההון סיכון פיטנגו. דיברנו גם על הנושאים האלו. לדבריו, "יווצר שיתוף פעולה חדש בין מסגרות של מדינות לבין מסגרות של חברות עסקיות, צריכה להיכתב אמנה מחודשת, כללי משחק חדשים".

"מעבר מעולם של מלחמות לעולם של סכנות גורם לכך שהאחריות שנופלת על הכתפיים של חברות עסקיות היא יותר גדולה מבעבר. אנחנו רואים, למשל, שבארה"ב החברות העסקיות התנהלו באופן עצמאי בנקיטת אמצעים והתגוננות, אבל בסוף צריך ששתי המערכות האלו יעבדו יחד, באמון, בשיתוף פעולה". פרס גם בטוח שיהיה משבר אמון בין האזרחים לממשלות ואומר: "החברות העסקיות מנעו משבר עסקי יותר גדול, מכיוון שעברו לעבוד מהבית לפני שהמדינה הנחתה לעשות זאת".

בראיון פרס דיבר גם על הצורך של תעשיית ההייטק להשתנות בעקבות המשבר, לשנות את המיקוד שלה לעסקים עם אימפקט ו"להתיישר" מבחינת החגיגה שהתקיימה בה עד פרוץ המשבר.

לראיון המלא עם חמי פרס.

מפגינים נגד פייסבוק בבלגיה ב-2018 / צילום: FRANCOIS LENOIR, רויטרס

מהירות ויצירתיות: כך יזמים צריכים להגיב למשבר

אמרנו שבכל שבוע נביא לפה משקיע הון סיכון. מכיוון שכבר יש ראיון עם חמי פרס מפיטנגו, ריכזתי את הטיפים שהוא נתן במהלך השיחה בינינו:

1. לפעול בזריזות: "לפעול מהר, בלי להסס. אם אתה מבין שאין לך חמצן לפחות ל-12 חודשים, אם לא יותר, אל תהסס - אחרת לא תגיע לצד השני. כל חברה שאין לה מספיק מזומן או ששורפת מזומנים בקצב גבוה מדי, חייבת לנקוט בפעולות מיידיות כדי לשרוד. אלו פעולות אכזריות וקשות, אבל חייבים לקבל אותן בזמן.

2. לגייס הון: "אם יש לחברה יכולת להשיג כסף, למשל לממש הלוואה שעומדת לו או לעשות מהלך פיננסי אחר שמגדיל את המשאבים שלו - הוא חייב לעשות את זה".

3. התחדשות ויצירתיות: "לבחון את המודל העסקי והלקוחות, ולראות האם הם עומדים במבחן המציאות החדשה, להיות כנים לגבי זה ואם צריך לשנות - לחשוב מחוץ לקופסה. למשל חברה בתחום של נסיעות שיתופיות - במצב שבו אין תחבורה ציבורית היא יכולה להסיע עובדים חיוניים. צריך לחשוב איך להציע שירות חדש שלא קיים, איך דווקא בעידן המטורף הזה לעשות משהו מיוחד שאף אחד אחר עוד לא חשב אליו או לא הספיק להיערך אליו. אנשים עושים את זה, יש פרץ אדיר של יצירתיות בתקופה הזאת".

4. לחשוב הרבה קדימה: "לא לאבד עשתונות. הדברים האלו חולפים וצריך לחשוב גם קדימה, איך ייראה העידן החדש - מה זה בית, מה זה עבודה, איך ניסע בעתיד? למשל, איך ייראו שדות התעופה, הרכבות והנמלים במצב שבו אדם שנושא את הנגיף יכול לגרום להדבקה המונית, איך תיראה הכלכלה השיתופית בעולם כזה? צריך כבר לחשוב על זה".

הדילמה: קיצוצי שכר או פיטורים

שירות התעסוקה התמלא בשבועות האחרונים במאות אלפי מפוטרים ועובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), וגלגלי הקיצוצים החלו לזוז גם בתעשיית הסטארט-אפים. חלק מהקיצוצים הם בשכר, חלק באנשים וחלק מהעובדים הוצאו לחל"ת.

פרסמנו כתבה בנושא לפני שלושה ימים, ואת השיחות עשינו בימים שלפני כן, כך שיכול להיות שהדברים השתנו כי הם זזים מאוד מהר בימים אלו. לפני שבועיים וחצי עלה מסקר שערכה קרן ההון סיכון ויולה כי רק 1% מהחברות אמרו שהן עומדות לפטר עובדים, לפני שבוע המספר הזה קפץ ל-5%. נתונים מעודכנים שויולה פרסמו השבוע מעלים כי כשליש מהחברות כבר ביצעו קיצוץ כוח אדם ראשוני ורבע מהחברות ביצעו התאמות שכר.

גורמים בתעשייה מעריכים כי קיצוצי השכר מתבצעים במאות חברות והם בשיעור ממוצע של 20%, אך מספרים כי במקרים קיצוניים הקיצוץ יכול להגיע אף עד 50%. בחלק מהסטארט-אפים שכר המנהלים מקוצץ בשיעור גבוה יותר מזה של העובדים, סביב 30%.

שלוש נקודות נוספות:

● הדילמה של הסטארט-אפים

המשקיע רונן ניר מויולה הציג את הדילמה עמה הסטארט-אפים מתמודדים: האם לקצץ שכר או לפטר עובדים. לדבריו, ברמת המקרו, האינטרס הלאומי, עדיף שהשכר יירד אבל נישאר בתעסוקה מלאה, ואילו מנהלי פיתוח מעדיפים להימנע מקיצוץ שכר כדי לא לאבד את העובדים הטובים שלהם לחברות בינלאומיות. ניר מוסיף: "אני מבין את הדילמה, אבל אני חושב שיש פעמים שעדיף קיצוצי שכר כי הם מאפשרים להישאר עם כוח האדם ולהיות בעמדת הסתערות על השוק, כשהמצב ישתפר".

● רמות שכר חדשות?

הגאות בתעשיית ההייטק בשנים האחרונות הובילה גם לגידול בשכר העובדים, עד כדי פגיעה ביכולת של הסטארט-אפים לצמוח בשל הוצאות השכר הגבוהות. קיצוצי השכר הנוכחיים אמורים להיות זמניים, עד לסוף המשבר, אך אף אחד לא יודע אם ומתי זה יהיה. גורמים בתעשייה מציינים כי הקיצוצים דווקא מחזירים אותנו לרמות השכר השפויות והרצויות לדבריהם.

● האם החברות המבוססות ירוויחו?

חלק מחברות ההייטק המבוססות ממשיכות לגייס וכבר החלו לצוד עובדים. הן גם יעשו זאת בשכר נמוך יותר ממה שהתרגלו. עם זאת, גורם בתעשיית ההייטק שמכיר היטב את ענקיות הטכנולוגיה אמר לנו: "התהליך הזה מחולק לשניים - בהתחלה החברות האמריקאיות מנסות לנצל את המצב כדי לגייס עובדים יותר בזול, אבל אז מגיעות התוצאות הכספיות והסניפים המקומיים מקבלים הוראה מהמטה לקצץ עובדים. בשלב הזה הן יתחרטו שגייסו את העובדים החדשים. זה צפוי לקרות גם במקרה הזה, אנחנו כמה שבועות לפני פרסום הדוחות הכספיים ואז נוכל לדעת טוב יותר לאן זה הולך".

לכתבה המלאה.

דוח חלש של מבקר המדינה

מבקר המדינה פרסם השבוע דוח שהנושא שלו הוא "הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי". נשמע מעניין ומבטיח, לא? לצערי, הוא לא סיפק את הסחורה. הרבה דוחות מבקר נשכחו והעלו אבק על המדף מבלי שמישהו טרח ליישם את ההמלצות, אולם יש בהם גם יתרונות - למבקר יש סמכות לבקש ממשרדי הממשלה תשובות ונתונים שרלוונטיים לבחינת סוגיות חשובות. זה מאפשר לו לקחת סוגיה ולפרק אותה לגורמים. למשל הוא פרסם דוח גם על פעילות רשות המסים בנושא הסדר הסולר, הסדר נכסים עם חברת החשמל, תוכניות דיור למשתכן, מערך הקבורה בישראל ועוד.

לא חושב שאפשר להשוות היקף של נושא כמו הובלת מטענים ברכבת ליתרון הטכנולוגי של ישראל, נושא רחב ומהותי לכלכלה הישראלית. במקום להתעמק בנושא אחד - למשל מחסור בכוח אדם או פעילות רשות החדשנות - בחר המבקר לפרסם דוח שעוסק כמעט בכל היבט הקשור להייטק המקומי: כוח אדם, שילוב אוכלוסיות, תלות במשקיעים זרים, מיעוט ההשקעות של המוסדיים הישראליים, מסחור ידע אקדמי, חיבור התעשייה המסורתית לטכנולוגיה ועוד.

התוצאה: דוח שלא מחדש כמעט בכלום ביחס למה שפורסם במחקרים שונים ובעיתונות, לא מציג תובנות חדשות, וכולל מעט מאוד נתונים חדשים. פספוס גדול. וההמלצות? מלבד להפוך את נושא כוח האדם ליעד לאומי, יש רק המלצות בנאליות ועמומות, שבאמת שלא ברור מה המשמעות שלהן (בעיקר: הגופים השונים צריכים לשתף פעולה).

למה מיקרוסופט מפסיקה להשקיע ב-AnyVision

מיקרוסופט החליטה לממש את ההשקעה בסטארט-אפ AnyVision הישראלי, שפיתח טכנולוגיית זיהוי פנים שמוטמעת ביהודה ושומרון. ההחלטה התקבלה בסיומה של בדיקה האם השימוש בטכנולוגיה של AnyVision מפר את הכללים האתיים של הענקית. הבדיקה נערכה בעקבות תחקירים שפורסמו ב"דה מרקר" וב-CNBC והעלו כי הטכנולוגיה לא מוטמעת רק במחסומים, אלא גם בעומק השטח.

בסטארט-אפ מכחישים, ובמיקרוסופט ציינו כי גם הם לא הגיעו למסקנה שונה (והוסיפו כי לא נמסר להם מידע רגיש ולכן הבדיקה מוגבלת במידה מסוימת). עם זאת, בענקית הטכנולוגיה הבינו כי אין לה יכולת לפקח על השקעות כאלו ולכן החליטו להימנע מהשקעת מיעוט בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיית זיהוי פנים. בחברה ציינו כי יעשו השקעת מיעוט רק אם אין בין שתי החברות קיים שיתוף פעולה מסחרי שיאפשר לה לפקח באופן טוב יותר על השימוש בטכנולוגיה (אגב, יש לה שיתוף פעולה עם AnyVision ועדיין הוחלט לממש את ההשקעה).

אבל יש לי שאלה נוספת: מיקרוסופט היא לא בעלת המניות היחידה ב-AnyVision, שגייס 74 מיליון דולר. מה עם חברת קוואלקום, למשל. היא לא בדקה את הנושא? (בסטארט-אפ גם השקיעו הקרנות לייטספיד, רוברט בוש, קרן הצמיחה DFJ ו-OG של אייל עופר).

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● השב"כ זיהה אתכם בטעות כבעלי סיכון לחלות בקורונה? זו הסיבה. והיום פורסמו גם עדויות לפיהן האפליקציה של משרד הבריאות לא מדייקת.

● האינטרנט איטי? החיבור לעבודה מתנתק? כך נראית הזנחה של שנים בתשתיות התקשורת. וגם - מנכ"ל בזק דודו מזרחי אמר ל"גלובס": "להפסיק את מודל האינטרנט המעוות בישראל זה צורך מיידי"

● מספר המשתמשים עולה, אז למה טוויטר ופייסבוק צופות ירידה בהכנסות

● זום לא לבד: כך מנסות שורה של חברות לכבוש את התחום הלוהט של שיחות הווידיאו

● היום שאחרי הנגיף: משקיעים סינים חוזרים להייטק המקומי

מה בתעשייה

מינויים:

● שארין פישר, שניהלה בעבר את תוכנית היזמות EISP של יוצאי יחידה 8200, מונתה לשותפה בקרן פורטרוס ונצ'רס.

גיוסי הון:

● חברת הסטארט-אפ Pyramid Analytics, שמפתחת פלטפורמות בינה עסקית לתאגידים, השלימה גיוס של 25 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה עד כה 77 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2009 על ידי עמרי קוהל, אבי פרץ והרברט הוכטמן. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון הירושלמית JVP והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בחברה, הקרנות ויולה צמיחה, סקויה ו-Maor Investments. לידיעה המלאה.

● חברת Revuze הודיעה כי גייסה 5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 12 מיליון דולר). Revuze הוא סטארט-אפ ישראלי המתמחה במחקר שוק אשר פיתח כלי אוטומטי לניתוח דעת לקוחות. הוא הוקם ב-2013 על ידי עידו רמתי. את סבב הגיוס הובילה Maverik Ventures, ובין המשקיעים בחברה נמנים גם SAP, נילסן ועוד.

עוד כתבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, 25 מיליון שקל, עובר לראובני פרידן

ב–12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס וכעת הוא יעבור לראובני פרידן ● היקף התקציב של חברת כרטיסי האשראי עומד על כ–25 מיליון שקל בשנה

הוועדה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית, ספטמבר 2023 / צילום: חיים צח-לע''מ

הפשיעה בחברה הערבית גואה, אבל הממשלה לא נותנת מענה

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם: בשיתוף "יוזמות אברהם", התוכנית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; יו"ר הפד: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● פאוול:"השגת יעד האינפלציה תיקח יותר זמן משחשבנו" ● טראמפ מדיה צללה ב-14% ● בנק HSBC ממליץ על מניית AMD ● שווי השוק של טסלה ירד בכ-40% מתחילת השנה ● השקעת ענק למיקרוסופט בחברת AI מאיחוד האמירויות ● איתן בן אליהו ימונה ליו"ר ננו דיימנשן ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

בסוף 2023 נראה היה שהקרנות הכספיות דועכות. אבל מאז, האפיק הסולידי הציג התאוששות מסחררת שהגיעה לשיא החודש עם גיוסי עתק של 3 מיליארד שקל בשבועיים - פי שניים מבכל פברואר ● מומחה: "המשקיעים הבינו שהריבית הגבוהה תישאר"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל מתקרב לרמה של 3.78 שקלים, שיא של חמישה חודשים

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור