גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשירות התעסוקה מודים: לחמישית מהיוצאים לחל"ת לא יהיה לאן לחזור

מספר המובטלים בישראל מתקרב בצעדי ענק למיליון ושירות התעסוקה מפרסם המלצות שיצילו את המשק ● מה אפשר ללמוד מהמשבר של 2008, כמה אנשים שיצאו לחל"ת לא ישובו למקום העבודה ואיזה מודלים כדאי לאמץ ממדינות ה-OECD

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי
לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

האבטלה בישראל שוברת שיאים ובתקופה הקרובה מספר המובטלים עלול לחצות את רף המיליון. על הרקע הזה, שירות התעסוקה מפרסם תוכנית חירום להתמודדות עם משבר הקורונה. הנתונים מבהילים: בתוך פחות מחודש זינק שיעור האבטלה מפחות מ-4% ליותר מ-20%. מספר המובטלים החדשים שנרשמו בחודש מרץ בלשכות התעסוקה עמד בתחילת השבוע על כ-765 אלף. מספר המובטלים הכולל, לרבות מי שאיבדו את מקום עבודתם לפני פרוץ המשבר, עומד על 922 אלף.

שירות התעסוקה פרסם "דוח היערכות למשבר הקורונה", שכתב דוקטור גל זהר, מנהל יחידת המחקר, והמדיניות, חוקר בכיר בתחום שוק העבודה ומדיניות ציבורית. הדוח מתבסס על הלקחים ממשברים קודמים, בעיקר על משבר 2008 ועל ההערכה שאם המשבר ימשיך ללוות אותנו אחרי הפסח, לחמישית מהעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום לא יהיה לאן לחזור ועשרות אלפים אחרים ייאלצו להסתפק בתעסוקה חלקית.

מהדוח עולה כי ההתאוששות מהמשבר עלולה להימשך שנים רבות. לפי הדוח, גם שש שנים לאחר משבר 2008, שיעורי האבטלה במדינות ה-OECD נותרו גבוהים ב-50% מרמת האבטלה טרום המשבר. לכן, נכתב בדוח, צריך לרכז את עיקר המאמצים בניסיון למנוע את האבטלה למצב קבוע בקרב כמה שיותר אנשים.

מה המצב בעולם? שירות התעסוקה סוקר את הצעדים שנוקטות מדינות ה-OECD כדי לסייע לאנשים לשמור על מקומות העבודה. במרבית המודלים מהווים שירותי התעסוקה הציבוריים את נקודת המפגש הראשונה של האזרח עם המשבר.

כותב הדוח זיהה שלושה מודלים שבהם המדינות משתמשות כדי להתמודד עם המצב: סיוע דרך מקומות העבודה, סיוע באמצעות מערכת האבטלה או סיוע באמצעות מענקים ישירים. בדנמרק נחתם הסכם משולש בין המעסיקים, העובדים והמדינה, שבמסגרתו הממשלה משלמת 75% מהשכר של העובדים שאינם מגיעים, יתרת השכר תינתן למעסיקים והעובדים יוותרו על חמישה ימי חופש כדי להיות זכאים לפיצוי. במסגרת זו המעסיקים התחייבו שלא לפטר עובדים מסיבות כלכליות ובמקביל כלל העובדים במגזר הציבורי נשלחו לשבועיים בבית בשכר מלא.

אירלנד הורתה למעסיקים לשמר את העובדים במקום העבודה באמצעות מענק שקיבלו מהמדינה. המדינה תיתן לשכירים ועצמאים "קצבת מגפה" לשישה שבועות.

גם באוסטרליה פועלים בשני כיוונים: מסייעים לחברות בהקלות במס בתנאי שישמרו על העובדים וגם יעניקו 750 דולר אוסטרלי (1,650 שקל) ל-6.5 מיליון אוסטרלים שלא יכולים לעבוד בגלל המשבר, בהתאם למבחן הכנסה.

בקנדה הופעל בעקבות מגפת הסארס ב-2003 מסלול שיתוף בעבודה, שמאפשר למעסיקים להמשיך להעסיק עובדים באמצעות קצבת ביטוח עבודה. בקוריאה, לעומת זאת, קיים במגזר הפרטי ביטוח תעסוקה שאליו מפרישים מעסיקים ועובדים בכל חודש, והעובד זכאי לקצבה לשישה חודשים מהכסף שהצטבר. במגרז הציבורי הסיוע למפוטרים מתבצע באמצעות פרויקטים ציבוריים. מדינת ישראל פעלה במטרה לסייע לעובדים באמצעות הפנייתם לקצבת אבטלה על בסיס חופשה ללא תשלום (חל"ת).

בדוח נכתב כי השימוש במערכת האבטלה בישראל יאפשר מתן מענה ומהיר, באמצעות מערך האבטלה שמופעל על ידי שירות התעסוקה והביטוח הלאומי.

מהלכים קצרי טווח

לפי הדוח ארגון ה-OECD ממליץ כבר היום לעודד מהלכים קצרי טווח לעידוד תעסוקה. בין היתר הוא מציין את צמצום הפניות למערכת האבטלה, העברת תשלום מזומן לעצמאים ותמיכה ממוקדת בקבוצות החלשות, לצד עזרה לחברות לשמור על העובדים, באמצעות סיוע בתשלום לעובדים ו/או הגברת הנגישות להון. "הניסיון מראה כי שיתוף פעולה בין כלל הגורמים במשק - העובדים, המעסיקים והמדינה - יאפשר להגיע להישגים משמעותיים", נכתב בדוח.

על סמך המודלים בעולם, בשירות התעסוקה סבורים שיש לנקוט מהלכים בשלושה שלבים. בטווח הזמן המיידי, עידוד מעסיקים לשימור עובדים במקום העבודה במקום להוציאם לחל"ת, כגון שימוש בימי מחלה של העובדים או השתתפות בשכר העובדים.

בשלבים הבאים יש לעשות את כל המאמצים כדי להחזיר לעבודה מהחל"ת כמה שיותר עובדים ולאחר מכן לספק הכשרה מקצועית לאלה שלא יחזרו. לדברי גורם בשירות התעסוקה, מאחר שבידיו מצויים פרטי היוצאים לחל"ת ופרטי המעסיקים, הם יוכלו לפעול לשיתוף פעולה בין המעסיקים וההסתדרות להחזרת כמה שיותר עובדים לשוק העבודה.

"שם המשחק הוא כמה עובדים יחזרו מהחל"ת וכמה יעברו מסטטוס של חל"ת לסטטוס של מפוטרים. הסיפור הגדול הוא שם. אנחנו כבר יודעים שאחרי המשבר יהיו צעדי התייעלות, מעסיקים יחטפו מכה קשה ויגידו בצדק לעובדים: הסיטואציה שהייתי בה בפברואר היא לא זו של יוני, אני לא יכול להחזיק את כל העובדים. ושם אנחנו רוצים להחזיר כמה שיותר עובדים. ואלה שלא יחזרו, אנחנו רוצים לשקם באמצעות תוכנית אבטלה והכשרה מקצועית שישאירו אותם רלוונטיים בעולם העבודה".

לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "נדרשת תוכנית לאומית למאבק בממדי האבטלה, בשל החשש המוחשי כי למשק ייקח זמן רב לחזור למצב של תעסוקה מלאה. אם מנסים לחפש אור במצב הקשה הזה, הרי שזו הזדמנות שבאה מכורח המציאות לייצר רפורמות בשוק, שמטרתן להגדיל את הפריון של העובדים ולתת לקבוצות גדולות באוכלוסייה כלים להתמודד עם שוק העבודה המודרני. בנוסף, עלינו להתאים את הטיפול אישית ככל הניתן לכל דורש עבודה, על מנת שיוכל לחזור לעבודה המתאימה לו. כדי להתמודד עם המשבר, יש להתגייס למאמץ לאומי המכוון להשבת העובדים למקום עבודתם, בעיקר כדי שהמצב הזמני שאליו נקלענו לא יהפוך לקבוע - זו מטרתנו הגדולה והחשובה בתקופה הקרובה".

הממשלה חייבת להתערב

מה חושבים המומחים על המצב? לדברי פרופסור אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד וכיום יו"ר המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית, המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, "לכאורה נראה שכשמוציאים אנשים לחל"ת, אז מה הבעיה? המשבר ייגמר והם יחזרו לעבודה. אבל הניסיון מלמד שזה ממש לא ככה. בארה"ב גם אחרי עשר שנים ממשבר 2008 אנשים לא חזרו משוק העבודה".

זה דומה לדעתך למשבר של 2008?

"יש פה משבר מסוג אחר, בין השאר כי המדינה אומרת לאנשים 'אל תלכו לעבוד', אז יש לה מחויבות לדאוג להם. אבל מה שדומה פה שאנשים פה הוצאו לחל"ת או פוטרו לא בהגרלה. לפי הנתונים של שירות התעסוקה אלה אנשים יותר צעירים עם הכנסה נמוכה, וגם נשים. האנשים הצעירים הם המוקד של הבעיה.

"כך גם היה באירופה אחרי משבר 2008. האנשים האלה (לפי שירות התעסוקה הקבוצה הגדולה ביותר בין המפוטרים או היוצאים לחל"ת הם בני 20-34, דב"ג) נשארו מובטלים ומאוד התקשו למצוא עבודה. זה בדיוק הגיל שבו מסיימים את הלימודים ויוצאים לשוק העבודה. יש פה תהליך למידה שבמסגרתו הפירמה מחפשת מה מתאים לה והעובד מחפש איזו פירמה מתאימה לו. אנשים עוברים כמה מקומות עבודה עד שהם מבינים איפה טוב להם והפירמות מוצאות אותם. כשיש משבר כלכלי התהליך הזה מתקלקל ונחתך בבת אחת. הפירמות נשארות עם הגרעין של העובדים הטובים ביותר שהם רוצים להשאיר ונפטרים מהשאר. יש פה דור שלם שיתקשה למצוא עבודה. במחקרי ה-OECD מצביעים כבר שנים על הבעיה הזו".

כמה אנשים כאלה יישארו להערכתך  בלי עבודה?

"יש בישראל כ-4 מיליון איש מועסקים, ולפי משברים גדולים קודמים, מקסימום רבע מכלל העובדים נשארו בלי עבודה, כך שמדובר במיליון איש".

אילו לקחים אפשר להפיק מהמשבר הקודם?

"בארה"ב אומרים: 'טעינו בזה שנתנו למשרות להיעלם'. המדיניות בישראל של ההוצאה הגורפת לחל"ת מאפשרת למשרות להיעלם. במקום לבוא ולומר למעסיקים האבטלה עולה לנו כך וכך, אם ניתן לכם את הכסף תשמרו על המשרות באחוזים מסוימים, והעובדים ישלמו בימי חופש. האפשרות של הידיינות עם העובדים במשולש של מעסיקים, ממשלה והסתדרות בדרך כלל מוכיחה את עצמו כפורמט טוב גם במקרה של ישראל. אפשר להגיע לפתרונות אד הוק לפי סוג הענף. ממילא המדינה הולכת להוציא כל כך הרבה כסף, אז תוציאו אותו על שימור המשרות. זה מסר מאוד חשוב. חלק מהעניין של שימור המשרות זה הטבות לעסקים שמתוכננות בתוכנית של משרד האוצר במסים ובארנונה. ניתן לכם כסף כדי שתשמרו חלק מהמשרות. זה המסר המרכזי.

"חשוב מאוד לא לתת לבום לשבש את השוק. כשהכול בסדר והשמים כחולים והשמש זורחת, אין כמו הקפיטליזם - שוק העבודה עובד יוצא מהכלל, אבל כשיש סערה כל כך גדולה הממשלה חייבת לנקוט צעדים ולהתערב".

פרופ' מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, ולשעבר ח"כ, דווקא סבור שההוצאה הגורפת לחל"ת היא הפתרון המתאים. משום שההחלטה את מי לפטר היא בסופו של דבר של המעסיק ולא של המדינה, ונכון יותר לתת את הכסף ישירות למובטלים.

לדבריו, "קשה להעריך כמה מהחל"תניקים יהפכו למפוטרים, אך תהיה שונות בין המגזרים. יש סקטורים שמגייסים כמו תעשיית המזון, המשלוחים, המערכות הרפואיות. בקצה השני יש את התעופה והתיירות. לענפים האלה ייקח הרבה זמן להתאושש. תיירות זה הרי לוקסוס, והנכונות להוציא כסף על תיירות תפחת וגם החשש מהידבקות לא יחלוף כל כך מהר. בתווך יש את כל המשק. המשתנה הקריטי הוא אורך הזמן של המשבר ומידת ההגבלות, באיזו מידה הסגר מתהדק או לא מתהדק".

לדבריו מי שייפגע הכי הרבה, אלה אנשי הגיג אקונומי, הפרילנסרים. "אלה הם צעירים שבעלי כישורים שהחליטו לא להפוך לשכירים של פירמות קיימות אלא לעבוד לפי הזדמנויות שנוצרות בשבילם, ולא רואים את עצמם מחויבים לעבוד במסגרות הקלאסיות אלא לשמור על חופש פעולה. בין אם זו החלטה או תוצאה של נסיבות, די ברור שמעתה הם ירצו הרבה יותר להשתלב במקומות עבודה יתר מסודרים, כי כיום אין להם שום הגנות והשוק הזה של המשבר מאוד ישפיע עליהם. האם הם יוכלו להשתלב? לא בטוח". 

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

 

אחרי שבוע על המדף: בכמה נמכרה וילת יוקרה בהוד השרון?

בשכונת הדר בהוד השרון נמכרה וילת יוקרה בשטח בנוי של 280 מ"ר לאחר שעמדה כשבוע בלבד על המדף, תמורת 11 מיליון שקל ● "שוק היוקרה במצב קשה כרגע - הקונים מאוד בררנים כי יש להם היצע גדול" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

עיראק / צילום: Associated Press, JEROME DELAY

הפצצה בבסיס המיליציות הפרו-איראניות בעיראק

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

נהר הסיין בפריז / צילום: ap, Pavel Golovkin

הישג נועז באולימפיאדת פריז: הפיכת נהר הסיין לבטוח לשחייה

במשך עשורים לא הצליחה פריז לנקות את נהר הסיין, שמזוהם ממי ביוב ● לקראת האולימפיאדה, שתכלול שחייה ושיט בנהר, היא מוכרחה לעשות זאת ● אבל לא כולם מאמינים שזה אפשרי, "צריך תוכנית אחרת", אומרת האלופה האולימפית בשחייה במים פתוחים

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית