אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13, ואבי ניר, מנכ"ל קשת 12 / צילום: ינאי יחיאל, תמר מצפי
מנהלי הערוצים המסחריים - מנכ"ל קשת אבי ניר ומנכ"ל רשת אבי בן טל - מסרבים להרים ידיים אל מול סירובו של שר התקשורת דוד אמסלם לתת הקלות לערוצים בעקבות משבר הקורונה באמצעות שחרור כספי הביד בהיקף 35 מיליון שקל. היום (א') שלחו השניים מכתב חריף לאמסלם, בו הם דוחים את הסיבות בהם נקב השר כתירוץ לסירובו, ומאשימים אותו בכך שהוא מוצא אמתלות כדי לא לסייע לערוצים.
נזכיר כי לפני מספר ימים, בעקבות משבר הקורונה, ההאטה המשמעותית בפרסום שבאה בעקבותיה וההוצאות הגדולות להם נדרשו הערוצים לצורך הסיקור השותף, נועדו ניר ובן טל עם אמסלם לשיחה וירטואלית, בה הבהירו לו את המצוקה בה נמצאים הערוצים המסחריים ואת הסכנה הכלכלית המרחפת מעל ראשם של עשרות עובדים בתעשייה אם הערוצים לא יקבלו הקלות. בסוף השבוע האחרון הודיע אמסלם לערוצים כי לא יקבלו הקלות עד להקמת ממשלה חדשה שתחליף את ממשלת המעבר.
במכתב מאשימים בן טל וניר את אמסלם כי בידיו הסמכות - אך היעדר מוחלט של אחריות. "אין כל מניעה שכספי הביד, שהיה עליכם לחלק כבר לפני שנים, יושבו מיידית לערוצים המסחריים, על אף ש'טרם הובהר היקף הפגיעה וטיבה' (ציטוט ממכתב השר - ע.ב.ל) - האם כבוד השר ואנשי המקצוע הסובבים אותו באמת נדרשים להמתין עוד תקופה על-מנת להבין את עומק הפגיעה בשוק השידורים וההפקות? האם העובדה שמאות עובדים משוק השידורים וההפקות כבר התווספו למעגל האבטלה, אינה מספיקה על לברר את 'היקף הפגיעה וטיבה'? ואם אכן חסרים לכבוד השר נתונים על-מנת להבין את גודל המשבר, מדוע אנשי משרדו נמנעו מלבחון עובדות ונתונים רלוונטיים? קשה לקבל ניתוק כה עמוק בין הגורם המאסדר לבין המציאות בה כולנו חיים".
נזכיר כי הביד הוא כסף שאמור לחזור לערוצים המסחריים לצורך רכישת הפקות מקור קנויות, ובכך לחזור חזרה לתעשיית התוכן בישראל, שממילא סובלת ממשבר קשה בשנה האחרונה לאחר מיזוג רשת וערוץ עשר והכניסה הגוברת לשוק של פלטפורמות שאינן מחויבות להשקעה בתוכן מקומי.
אמסלם הסביר את סירובו לשחרר את הכסף בהליכים ופרוצדורות, אולם בן טל וניר רואים בכך תירוצים: "במקום לעשות כל מאמץ על-מנת להעביר את הכספים שצריכים לשמש אוויר להחייאת הפקות מקור, הביורוקרטיה הופכת להיות העוגן והתכלית. באופן דומה, חלוקת כספי הביד הייתה מאפשרת למשרד התקשורת לחסוך זמן שיפוטי בדיון בעתירה. זוהי הזדמנות, אך במשרד התקשורת יתרון הופך לחיסרון".
ניר ובן טל לא מקבלים את הטענה לפיה אין בשלב זה הצדקה לשנות את ההתנהלות, וטוענים כי ההצדקה הגדולה מכולן היא להימנע מלצרף אנשים למעגל האבטלה ולהמשיך לספק פרנסה לאלפי אנשים: "משמעה של עמדת משרד התקשורת היא כי המשרד מעדיף לשלוח עובדים לקבל דמי אבטלה מאוצר המדינה, על פני השבת כספי הביד שישמשו להפקות מקור ואשר יאפשרו לאותם עובדים לעבוד ולהפרנס. זהו אבסורד".
לטענת השניים, "רק ניתוק עמוק וחוסר הבנה של המציאות יכול להביא את אנשי משרד התקשורת לטעון כי 'אין קריטיות' לביצוע חובתם על-פי חוק ביחס לגופי שידור שהם גופים חיוניים המחויבים על-פי חוק להמשיך ולשדר".
ולבסוף שולחים השניים אמירה מושחזת היטב לטענת אמסלם כי מדובר בממשלת מעבר שמנועה מלבצע מהלכים משמעותיים: "כמי שקיבל אינספור החלטות במהלך השנה וחצי האחרונות, וקיומה של ממשלת מעבר לא היוותה לו חסם, כמו הטבות בשווי של מאות מיליוני שקלים לקבוצת תקשורת גדולה בפרישת תשתיות לפריפריה או הקלות לקבוצת תקשורת גדולה אחרת בשיווק שירותי האינטרנט - היה מוטב לו האמתלה הזו הייתה נזנחת".
עוד מוסיפים השניים כי "סכום של 35 מיליון שקל שהערוצים העבירו כפיקדון לפני שנים, ממתין כאבן שאין לה הופכין לקיום הוראות חוק. די לתירוצים ולאוזלת-היד. אחריותך מכוח תפקידך וחובתך כחבר ממשלה לקיים תעסוקה ולצמצם אבטלה בישראל. הגיעה העת לפעול".
נזכיר כי המחלוקת של הערוצים המסחריים ומשרד התקשורת סביב כספי הביד לא נולדה אתמול, ו-35 מיליון השקלים אמורים היו לחזור לערוצים מזמן. מדובר בכסף שקיבל משרד התקשורת מהערוצים המסחריים עבור האפיקים בהם הם משודרים, שאמורים היו לחזור על-פי חוק לשוק ההפקות לפי מודל שמשרד התקשורת יחליט עליו. עוד לפני פרוץ משבר הקורונה משרד התקשורת לא מיהר להחליט וקיים שני שימועים בעניין, אולם מודל לחלוקת הכסף טרם גובש.