גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו ויתר על מילטון פרידמן וסובב לפקידים את היד: מאחורי הקלעים של תוכנית החילוץ

עמדתו הנחרצת של נגיד בנק ישראל והלחץ הכבד מהקהילה העסקית, דרך יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ותוכנית הסיוע האמריקאית, הם בין הגורמים שהביאו לשינוי עמדתו של ראש הממשלה - שהתנגד תחילה להרחבה תקציבית

נתניהו וכחלון בישיבת הממשלה / צילום:  אלכס גמבורג
נתניהו וכחלון בישיבת הממשלה / צילום: אלכס גמבורג

תוכנית 80 מיליארד השקלים שתוצג בקרוב לציבור היא נקודת ציון היסטורית בתולדות המשק. פרטיה השתנו ללא הרף במהלך 48 השעות האחרונות, ונכון לשעה זו הסכומים המרכיבים את החבילה הכוללת עדיין לא סופיים. לא מן הנמנע שנתניהו יעלה ברגע האחרון את הסכום הכולל ל-100 מיליארד שקל. אבל התקדים כבר נקבע. בפעם הראשונה זה עשורים, האוצר נוטש את עיקרון האחריות התקציבית ומציג תוכנית לחילוץ המשק ממשבר - שגם לדעת בכירי האוצר, הוא מהחמורים ביותר מאז הקמת המדינה. מבחינת האוצר מדובר במהלך שמעמיד את המשק בסכנה גדולה ובגירעונות שכמותם לא נראו כאן מאז המשבר שקדם לתוכנית הייצוב של 1985. את הדרך הארוכה שעשו באוצר כדי להגיע לרגע הזה אפשר לזקוף לזכותן של מספר דמויות מפתח.

מי שהתחיל את המהלך הוא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. במסיבת עיתונאים ביום שני שעבר הכריז כי נדרשת רשת ביטחון של 15 מיליארד שקל לתמיכה במגזר העסקי. ירון מוביל את הקו שמדובר במשבר שונה ממשברים קודמים שבהם לא היה צורך בהרחבה תקציבית, מאחר שהנחיות משרד הבריאות משתקות מגזרים שלמים במשק.

אבל המפנה המשמעותי ביותר שהוביל לתוכנית הנוכחית היה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו. תלמידו של מילטון פרידמן הסתייג בתחילת הדרך מהרחבה תקציבית. בראיון בערוץ 12 נתניהו דיבר על חשש שהרחבה כזו תגרום להיפר אינפלציה ואף רמז שמנהיגי המדינות שנוקטים במדיניות מרחיבה "עושים טעות".

לשינוי בעמדתו אחראים כנראה מספר גורמים. ראשית, עמדתו הנחרצת של נגיד בנק ישראל, שבניגוד לקודמתו זוכה לאוזן קשבת ואף להערכה מקצועית מצד ראש הממשלה. הגורם השני היה לחץ כבד מהקהילה העסקית, שכמה מראשיה נמצאים בקשר שוטף עם יועצו הכלכלי הקרוב ביותר של נתניהו, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון. שמחון סבור, בדומה לירון, כי מדובר במשבר שונה ממשברים קודמים וכי הפעם המדינה חייבת לתמוך במגזר העסקי. בדיונים המקצועיים הציג שמחון את העמדה המרחיבה ביותר לגבי הסיעו הממשלתי. כשהאוצר הציע תוכנית של 40 מיליארד שקל שמחון דרש 100. כשהאוצר דיבר על מענקים של 6,000 שקל לבעלי עסקים קטנים - שמחון דרש 30 אלף. הגורם השלישי היה צעדי המדיניות של ממשלות אחרות, כמו גרמניה ובעיקר חבילת 2 טריליון הדולר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

נגיד בנק ישראל אופטימי

ביום חמישי הגיעו בכירי האוצר לנתניהו עם תוכנית סיוע בהיקף של 40 מיליארד שקל, שחלקים גדולים ממנה מסתמכים על גיוס אשראי ממקורות חיצוניים, כמו האשראי שהבנקים אמורים להעמיד בערבות מדינה לעסקים.

החבילה מתחלקת למעשה לשלוש רגליים: הראשונה מספקת רשת ביטחון סוציאלי בהיקף 5 מיליארד שקל הכוללת סיוע לעצמאים, הקלות בדמי אבטלה לבני 67 ומעלה, הכשרות למובטלים וסיוע לארגוני מגזר שלישי; רגל שנייה בהיקף 12.5 מיליארד שקל נועדה להבטיח את המשכיות הפעילות במגזר העסקי. הרגל הזו מורכבת מהנחות בארנונה, קרן סיוע לעסקים גדולים, מענקים לחברות התעופה, סיוע ממשרד הכלכלה לעסקים שצריכים להתאים את עצמם לעמידה בדרישות משרד הבריאות; הרגל שלישית בתוכנית מתייחסת להאצת המשק בתום המשבר. היא בהיקף של כ-3 מיליארד שקל וכוללת תקציבים לפיתוח תשתיות וסיוע במימון לענף ההייטק.

במהלך סוף השבוע כבר החל האוצר לעגן בחקיקת משנה חלק ממרכיבי התוכנית (כמו הסיוע לבני 67 ומעלה) - אם כי עיקר התוכנית יחייב שינויי חקיקה בכנסת. באוצר חוששים שישראל תתקשה לגייס את הכסף, אבל נגיד בנק ישראל אופטימי: להשקפתו כל המדינות יצטרכו להגדיל בחודשים הקרובים את גירעונותיהן והבעיות של ישראל הן קטנות בהשוואה אליהן.

באוצר חוששים מתקדים

בחמישי בערב הציגו באוצר את התוכנית לנתניהו. זמן קצר קודם לכן אושרה תוכנית הסיוע של טראמפ בקונגרס ונתניהו הבהיר לאנשי האוצר כי היקף התוכנית שהציגו רחוק מהנדרש. באוצר טענו כי התוכנית של טראמפ מבוססת ברובה על הלוואות ולא על כסף תקציבי אך ללא הואיל. בסיכום הישיבה הוחלט להכפיל את היקף התוכנית ל-80 מיליארד שקל, מחציתם מתקציב המדינה. באוצר החלו לעבוד על המקורות ל-40 מיליארד שקל שהמדינה תידרש לממן מתקציבה, כשברקע ההחמרה האפשרית של הסגר מאיימת למוטט את כל ההנחות.

למחרת הפתיע שר האוצר משה כחלון את אנשי משרדו בהנחיה להוסיף קרן מענקים לעסקים הקטנים בהיקף של 5 מיליארד שקל. מעבר לצורך למצוא מקורות לסכום הנוסף, באוצר חוששים מאוד מפריצת העיקרון שמדיניות הפיצויים תיקבע רק בתום המשבר. החשש הגדול באוצר הוא מקביעת נוסחת פיצויים שתוביל את המדינה לפשיטת רגל במקרה שהמשבר יתארך מעבר לתחזיות הנוכחיות. כדי למנוע את שבירת העיקרון הזה, הוחלט על קרן מענקים שתוצג כסיוע חד פעמי לעסקים הקטנים שהפעלתם נמנעה בשל הנחיות משרד הבריאות. נכון להבוקר האוצר נדרש להציג לנתניהו את מתווה הסיוע לעסקים הקטנים ולעצמאים, ובמקביל יצגו פתרונות לעסקים גדולים (עד מחזור של מיליארד שקל) ואפילו לעסקים ממונפים.

גם אם התוכנית לא תוצג בסופו של דבר לציבור הערב - יש לה דד-ליין לא רשמי ברור: מועד כניסתו לתפקיד של שר האוצר הבא. אף אחד מהפוליטיקאים המעורבים לא ירצה לראות את ישראל כ"ץ מופיע בדקה ה-90 וגונב את הקרדיט על תוכנית הסיוע הממשלתית הגדולה ביותר בכל הזמנים. 

עוד כתבות

צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כך פעלה הברית האזורית להדיפת המתקפה של איראן ברגעי האמת

מזה כמה עשורים, ארה"ב מובילה מאמץ לטובת הידוק הקשרים הצבאיים בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, כדי להתמודד עם האיום המשותף מצד איראן ● המאמץ הזה לא נבדק בקרב, עד שטהרן שיגרה את מטח הטילים והמזל"טים נגד ישראל ● כך הוא נראה מאחורי הקלעים

מטוס קרב F-15, ''רעם'' של חיל האוויר הישראלי שיצא למתקפה מול איראן / צילום: דובר צה''ל

"האריה האיראני שאג כמו חתול", ואלה הזדמנויות ההשקעה

ביום שאחרי המתקפה האיראנית נראה שהבורסה בתל אביב הגיבה במתינות, אבל לאן הולכים מכאן? ● מומחים מנתחים שלושה תרחישים אפשריים להמשך המערכה, איך יגיבו אליהם השווקים, ואילו נכסים יהפכו לאטרקטיביים?

תוכנית הכשרת הסייבר למפוני כפר עזה / צילום: CyberProof

החברה שמסייעת למפוני קיבוץ כפר עזה לעבור הסבה מקצועית לתחום הסייבר

בנק דיסקונט ועמותת אלו"ט חברו למיזם משותף בו ילדי המפונים במלונות ים המלח לקחו חלק בסדנאות ציור שבהן התבקשו לצייר בהשראת המילים "חופש" ו"תקווה" ● סטארט-אפ ההכשרות להייטק, Elevation, יאפשר למפונים לעבור הכשרות במטרה לספק להם עבודה והכנסה בתחום בניית האתרים ● ישראל מתגייסת

העימות בין ישראל לאיראן העסיק את תעשיית הפייקים העולמית

המתיחות בין ישראל לאיראן משכה תשומת לב עולמית. אבל לא תמיד בגלל האמת ● המשרוקית של גלובס

יאיר ארז, מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו / צילום: יונתן בלום

150 ק"מ של רכבת: עוד לא היה בישראל פרויקט כזה. הכירו את הצעיר שאחראי עליו

יאיר ארז סולד מפוליטיקה, אך תמיד ידע שהוא רוצה לחולל שינוי דרך המגזר הציבורי ● כיום הוא מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו: "רוצה כבר לראות את העבודות יוצאות לדרך" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?

האינפלציה הפתיע את התחזיות המוקדמות כשעלתה לשיעור של 2.7% במרץ ● הכלכלנים הבכירים מנתחים את הנתונים ומסבירים את ההשפעה הצפויה על מתווה הריבית של בנק ישראל ● חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO: "חלק משמעותי מעליית המדד נובע מהתאמה חד-פעמית של המס על סיגריות וטבק"

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

חדשות טובות לאוקראינה: ההתקפה האיראנית עשויה להזיק לרוסיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך תשפיע המתקפה האיראנית על המלחמה בעזה ועל המלחמה באוקראינה, והאיראנים לא מתרשמים מהצהרות הניצחון של משמרות המהפכה ● כותרות העיתונים בעולם 

מתן סמיש, רשא חולי ואילון לוי בפאנל בהנחיית נבו טרבלסי, גלובס / צילום: כדיה לוי

הצרכים, האתגרים והשאיפות: שלושה מנהיגים צעירים על במה אחת

בפאנל בהשתתפות נציגי הנבחרת לשנת 2024, מתן סמיש מלאומי סיפר על מהפכת השירות של הבנק, רשא חולי מדיפלסט סיפרה על אתגרי הניהול בתעשייה, ואילון לוי, דובר במערך ההסברה עד לאחרונה, דיבר על מצבה של ישראל בעולם

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל

כיצד שקל דיגיטלי יכול היה לסייע במלחמת "חרבות ברזל"

לשקל הדיגיטלי יש שלושה יתרונות אשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, שמכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

האינפלציה בישראל מתחממת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה מרימה ראש? מדד מרץ חם מהצפוי - קצב של 2.7%; מחירי הדירות ממשיכים לעלות

בקצב חודשי עלה המדד ב-0.6% • נתוני האינפלציה הפתיעו את התחזיות המוקדמות, שציפו לעלייה חודשית של 0.5% ועלייה שנתית של 2.6% ● מחירי הדירות ממשיכים לטפס ● מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס: "בנק ישראל ימשיך לנקוט משנה זהירות, ולכן הסיכויים להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה נמוכים בשלב זה"

ישי דוידי - מייסד ומנכ''ל פימי / צילום: יונתן בלום

פימי מכרה מניות של אורביט ב-100 מיליון שקל. אלה הרוכשים

הרוכשים העיקריים הם בתי ההשקעות מור ומיטב ● פימי מכרה את המניות אחרי זינוק של כ-37% במניה ותמשיך להיות בעלת השליטה בחברה ● התשואה של פימי על ההשקעה באורביט עומדת על 400%

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-1.1%

מדד ת"א 35 צלל ב-1.2% ● מדד המחירים לצרכן בישראל יפורסם הערב, מה צופים הכלכלנים? ● BDO: "המתיחות מול איראן תשפיע על שוק הנפט" ● בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● וגם: 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

תשואות קרנות הפנסיה והגמל: מעל כולם בלטו שוב המסלולים העוקבים אחר מדד ה-S&P 500 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלו הגופים המצטיינים

קרנות ההשתלמות רשמו במרץ תשואה ממוצעת של 2.3% במסלול הכללי ו-3.8% במסלול המנייתי ● אלטשולר שחם הצטיינה בכל המסלולים בחודש החולף, מור בלטה בסיכום הרבעון ● וגם: התשואות החריגות של מסלולי ה-S&P 500

מייסדי סנאפי, חני גולדשטיין ודביר כהן / צילום: Elad Malka

הגיוס מגלה: השווי של הסטארט-אפ נחתך בחצי, אבל ההכנסות עלו

חברת הסטארט-אפ סנאפי, פלטפורמת המתנות לעובדים וללקוחות, השלימה סיבוב גיוס הון חדש בהובלת קרן קומרה ● הסיבוב בהיקף של 25 מיליון דולר משקף לחברה ירידת שווי, שנע כעת בין 180-200 מיליון דולר - כמחצית מהשווי הקודם שקיבלה החברה בשנת 2021