גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביה"ד הארצי לעבודה מרחיב את ההגנות על עובדות בטיפולי פוריות

בפס"ד תקדימי נקבע כי בניגוד למצב השורר כיום, מעסיק יידרש לקבל היתר מהממונה על עבודת נשים כדי לפטר עובדת שעוברת טיפולי פוריות, וזאת גם כשהעובדת לא נעדרה מעבודתה בשל הטיפולים

טיפולי פוריות / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
טיפולי פוריות / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

משבר הקורונה הביא להפסקת כל טיפולי הפוריות בארץ מתוך חשש לסיבוכי הריון הקשורים בהדבקה בנגיף. אבל דווקא בימים קשים אלה יוצאת מבית הדין הארצי לעבודה בשורה טובה לנשים עובדות שעוברות טיפולי פוריות: בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין תקדימי כי מעסיק אינו רשאי לפטר עובדת שעוברת טיפולי פוריות ללא קבלת היתר מהממונה על עבודת נשים, גם כאשר העובדת לא נעדרה מעבודתה בשל הטיפולים.

בכך שינו השופטים ורדה וירט-לבנה, אילן איטח, ורועי פוליאק את המצב, האבסורדי למדי, ששרר עד היום, שבו כאשר עובדת שעברה טיפולי פוריות לא נעדרה מעבודתה בשל הטיפולים, ניתן היה לפטר אותה בקלות וללא צורך בקבלת היתר מהממונה על עבודת נשים.

איום בשימוע

פסק הדין התקדימי עסק בתביעה שהגישה נטלי גוטמן, מאמנת בתחום ההתעמלות האמנותית של קבוצת הבוגרות במועדון הפועל ראשון-לציון ובתה של המאמנת הראשית והמרכזת של המועדון, ילנה קופילנקו. גוטמן החלה את עבודתה ב"חברה העירונית ראשון-לציון לתרבות ספורט ונופש" בנובמבר 2007. אחרי יותר מעשור של עבודה, בחודשי הקיץ של שנת 2018 החלה להתגלע מחלוקת בין גוטמן והחברה, בנוגע לתפקוד של גוטמן בעבודה ולשאלת ההשלכה של האיסור על העסקת קרובי משפחה.

בהמשך לכך שלחה החברה, באמצעות עורכי דינה, מכתב לגוטמן, שבו נכתב, בין היתר, כי החברה "מעוניינת לאפשר לך להמשיך בעבודה במרכז אחר, והנך נדרשת בזה לשתף פעולה לשם כך... ככל שאת מסרבת לכך, עלייך להודיע על כך לאלתר, אולם במקרה כאמור ו/או בהיעדר שיתוף-פעולה מצידך, תיאלץ החברה לשקול את זימונך לשימוע לפני קבלת החלטה בדבר סיום עבודתך בחברה". 

גוטמן טענה מנגד כי השינוי ביחס אליה נובע משיקולים פוליטיים מסוימים, ודחתה את הטענות לתפקוד לקוי ולסוגיית קרבת המשפחה.

באותה הזדמנות הביאה גוטמן לראשונה לידיעת החברה כי היא נמצאת בטיפולי פוריות לקראת ילדה השני. עורכי דינה של גוטמן טענו כי "בהתחשב בהוראות חוק עבודת נשים, הרי שאין אפשרות לסיום העסקתה של מרשתנו בתקופת טיפולי הפוריות, ולמותר לציין כי העברתה מתפקידה או איסור על המשך עבודתה במקום עבודתה היחיד והרגיל זה שנים, כמוהו כפיטוריה".

אין תחולה לחוק

בינואר 2019 פנתה החברה לממונה על עבודת נשים בבקשה לקבל היתר לפיטוריה של גוטמן. בבקשה נטען, בין היתר, כי דבר טיפולי הפוריות של גוטמן נודע לחברה לראשונה ב-15 בנובמבר 2018; וכי הרצון והצורך להעביר את גוטמן מתפקידה התעוררו לפני כן וממילא אינם קשורים לטיפולי הפוריות.

עוד טענה החברה כי לא ניתן לשמר מצב שבו העובדת ואמה עובדות באותו המקום, וכי היא מחויבת על-פי דין לפעול לניתוק הכפיפות ביניהן. לדברי החברה, התעקשות של גוטמן ואמה על כך שאף לא אחת מהן תעבור למרכז ספורט אחר, הופכת את המשך העסקת גוטמן לאסורה על-פי דין, ואין מנוס אלא לקבל היתר לסיום עבודתה.

בהמשך, ולאחר שגוטמן העבירה את האישור הרפואי על טיפולי הפוריות, אך ציינה כי אינה נעדרת מעבודתה בשל הטיפולים, הודיעה המרכזת בממונה על עבודת נשים לחברה כי החליטה "לסגור את התיק". זאת, בנימוק כי הואיל וגוטמן לא נעדרה מעבודתה בשל הטיפולים, אין תחולה לחוק עבודת נשים, ולכן למעסיק כלל אין צורך בקבלת היתר לפיטורי העובדת.

תכלית הסעיף

גוטמן לא השלימה עם החלטת המרכזת בממונה לעבודת נשים וערערה לבית הדין האזורי ערעור על החלטתה. במהלך הדיון בבית הדין האזורי לא הייתה מחלוקת שגוטמן לא נעדרה מעבודתה בחברה לצורך הטיפולים. המחלוקת התמקדה בשאלת הפירוש שיש לתת לסעיף 9(ה)(3) לחוק עבודת נשים, הקובע כי "הוראות פסקה (1) האוסרות על פיטורי עובדים נעדרים ללא היתר הממונה, קובעות כי הן יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה בתקופת הטיפולים, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית, לפי המאוחר". 

בית הדין האזורי קיבל את ערעורה של גוטמן על החלטת המרכזת בממונה על עבודת נשים (המדינה). ההחלטה בוטלה, עניינה של גוטמן הוחזר לפתחה של המרכזת, ונקבע כי עליה "לבחון את הבקשה לפיטורי (העובדת) לגופה ולתת החלטה לגוף העניין".

בית הדין האזורי פסק כי "הפרשנות שנתנה המרכזת להוראות סעיף 9(ה)(3) לחוק עבודת נשים חורגת ממתחם הסבירות, אינה עולה עם לשון הסעיף, עם תכליתו ואינה צודקת, ולפיכך היא בטלה". בין היתר נקבע כי לשון הסעיף ברורה ועולה בקנה אחד עם הפירוש של העובדת - היינו, ההגנה מפני פיטורים לעובדת שלא נעדרה מעבודתה בשל טיפולי פוריות - ניתנת במהלך שתי חלופות - לפי הארוכה יותר - בעת הטיפולים או 150 ימים לאחר מועד תחילתם. זאת, בניגוד לפרשנותה של המדינה, שלפיה ההגנה ניתנת רק למשך 150 יום לאחר מועד תחילת הטיפולים. עוד נקבע כי תכלית הסעיף היא לתת לעובדת שאינה נעדרת מהעבודה בשל הטיפולים הגנה הדומה לזו המוענקת לעובדת שנעדרת.

החלת ההגנה

המדינה לא השלימה עם פסק דינו של בית הדין האזורי וערערה לבית הדין הארצי לעבודה. המדינה טענה בערעור כי "פרשנות תכליתית ונכונה של סעיף 9(ה)(3) היא שתקופת ההגנה על מי שלא נעדר מעבודתו בשל הטיפולים מוגבלת אף היא וניתנת למשך של 150 ימים ממועד תחילת הטיפולים".

לעמדת המדינה, המחוקק ביקש להגביל את תקופת ההגנה גם לגבי עובדות בטיפולי פוריות שאינן נעדרות מהעבודה, על-מנת לאזן בין ההגנה על העובדים ובין הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, כמו גם למנוע הגנת יתר.

שדולת הנשים הגישה אף היא עמדה בהליך. השדולה התייצבה לצדה של גוטמן וטענה כי פירוש המדינה אינו מתיישב עם תכלית החוק זו, משום שהוא יוצר אפליה בין עובדים נעדרים מהעבודה לעובדים שאינם נעדרים, ויוצר תמריץ שלילי לעובדים העוברים הליך טיפולי להיעדר מעבודתם על-מנת לקבל הגנה רחבה יותר. לדבריה, פירוש המדינה גם גורר פגיעה בפרטיות עובדים שאינם נעדרים (שייאלצו לחשוף את דבר הטיפולים כדי לזכות בהגנה).

שופטי בית הדין הארצי לעבודה דחו את ערעור המדינה ופסקו כי מבחינה לשונית אין דרך סבירה לקרוא ולהבין את הסעיף הרלוונטי בחוק עבודת נשים (סעיף 9(ה)(1)) מבלי להחיל את ההגנה הקבועה בו גם בתקופת הטיפולים, יהא משכה אשר יהא. "לא בכדי התקשינו לרדת לסוף דעתה של המדינה באשר לאופן שבו יש לקרוא את לשון הסעיף, כך שיעלה ממנו הפירוש המבוקש על-ידה - כי ההגנה לא תשתרע גם על תקופת הטיפולים... באופן מעשי, עובדת שאינה נעדרת מהעבודה, שסיימה את תקופת 150 הימים (שנספרים מתחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית, לפי המאוחר) אך עודנה מצויה בהליך טיפולי - יחולו עליה הוראות סעיף 9(ה)(1) לחוק".

לסיכום, השופטים פסקו כי ההגנה מפני פיטורים על עובדות ועובדים שעוברים טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית ושאינם נעדרים מהעבודה חלה "הן בתקופת הטיפולים והן בתקופת 150 הימים מתחילת טיפולי הפוריות והן בתקופת 150 הימים מתחילת טיפולי ההפריה החוץ-גופית - לפי המאוחר.

לאור המסקנה האמורה, שלפיה ההגנה הנתונה לעובדים שאינם נעדרים מהעבודה חלה הן בתקופת הטיפולים והן בתקופת 150 הימים לאחר תחילת טיפולי הפוריות, לפי המאוחר; ומאחר שבמועד הגשת בקשת ההיתר ובמועד החלטת המרכזת הייתה גוטמן מצויה בהליך טיפולי, כלומר "בתקופת הטיפולים"; נקבע כי שגתה המרכזת כשקבעה כי בנסיבות העניין לא נדרש היתר לפיטורי העובדת, ובדין נקבע כי החלטתה מבוטלת.

שופטי בית הדין הארצי קבעו בנוסף על המדינה לשאת בהוצאות ובשכר-טרחת עורכי הדין שנאלצה גוטמן להוציא בגין ההליך בסך 8,000 שקל.

המדינה יוצגה על-ידי עו"ד דניאל פסי; גוטמן יוצגה על-ידי עו"ד אורית ז'ילוני-קליימן ועו"ד שרון לולצ'י; החברה העירונית ראשון-לציון יוצגה על-ידי עו"ד ערן צור; שדולת הנשים יוצגה בהליך על-ידי עו"ד גלי זינגר. 

"הגנה רבת-עוצמה" בחוק

חוק עבודת נשים הוא דבר חקיקה מרכזי במשפט הישראלי, ולצד דברי חקיקה נוספים משמש מכשיר משפטי לצמצום אי-השוויון בחברה בכלל ובשוק העבודה בפרט. בסעיף 9 לחוק, שכותרתו היא "הגבלת פיטורים", נקבע מנגנון המַתְנֶה פיטורים בקבלת היתר לפיטורים מהממונה על חוק עבודת נשים והאוסר על מתן היתר לפיטורים, עת הפיטורים היו בקשר להריון או בקשר לעניינים נוספים בני הגנה. על מנגנון זה נכתב כי הוא מעניק "הגנה רבת-עוצמה" .

שופטי בית הדין הארצי ציינו בפסק הדין בעניין נטלי גוטמן כי סעיף 9 לחוק המקורי כלל שני תתי-סעיפים בלבד. האחד אסר על פיטורי עובדת בחופשת לידה או בימי היעדרה מעבודה לפי אישור רפואי בתקופה בת שִישה חודשים מתום חופשת הלידה. האחר התנה פיטורי עובדת בהריון בהיתר השר ואסר מתן היתר כאמור אם הפיטורים קשורים להריון.

לדבריהם, "במשך השנים, נוכח תמורות חברתיות וכן נוכח התפתחויות בתחום הרפואה, נוספו לסעיף 9 לחוק עבודת נשים תתי-סעיפים נוספים, שהרחיבו את ההגנה מפני פיטורים והחילו אותה על נסיבות נוספות, ובהן טיפולי פוריות".

גלי זינגר, מנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים: "אנחנו מברכות על פסק הדין ושמחות שבית הדין הנכבד אימץ את עמדת שדולת הנשים בנושא. פסק הדין מהווה בשורה של ממש לציבור רחב של נשים, שיהיו מוגנות כעת מפני פיטורים שרירותיים, לא רק במשך 150 ימים מתחילת הטיפולים אלא בכל התקופה בה הן עוברות טיפולים.

"ישנה חשיבות עצומה בהגנה על נשים העוברות טיפולי פוריות, בין אם הן נעדרות מהעבודה בתקופה זו ובין אם לאו, נוכח הקשיים העצומים, הפיסיים והנפשיים, הכרוכים בטיפולים בכלל, ועל רקע החסמים התעסוקתיים העומדים בפני נשים בשלבים שונים של תהליך הבאת ילד לעולם, בפרט, וחשוב שבית הדין הכיר בכך. אנחנו בשדולת הנשים נמשיך לפעול כל העת למתן הגנה אפקטיבית לנשים, למען קידום שוק תעסוקה שוויוני".

עוד כתבות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא התחתית" ו-"שנת הסטארט-אפ": באינטל רוצים ש-2024 כבר תסתיים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון