גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ענף האופנה במוות קליני, מאיפה יגיע הכסף למלאי החורף?"

קמעונאיות האופנה קורסות תחת המשבר ● החנויות נסגרו, ואין כמעט הכנסות מולן אפשר לרכוש סחורה עתידית לעונת החורף הבאה ● הקרנות של המדינה רחוקות מלסייע לחברות שזקוקות להלוואות מיידיות

הראל ויזל, פוקס; שחר תורג'מן, בריל; רביב ברוקמאייר, גולף; וגבי רוטר, קסטרו / צילום: דימה טליאנסקי, איל יצהר וענבל מרמרי
הראל ויזל, פוקס; שחר תורג'מן, בריל; רביב ברוקמאייר, גולף; וגבי רוטר, קסטרו / צילום: דימה טליאנסקי, איל יצהר וענבל מרמרי

גם אם משבר הקורונה ייעלם תוך חודש, בהתאם לתחזיות הכי אופטימיות, מבחינת רשתות האופנה הוא יהיה נוכח ומשפיע עמוק אל תוך החורף הבא, לכל הפחות. עצירת הפעילות במשק בחודש האחרון בשל התפרצות וירוס הקורונה היכתה במיוחד את רשתות האופנה, שנאלצו לסגור את החנויות, להוציא את העובדים לחל"ת ולוותר על מכירות הסיילים לחורף הנוכחי, כשהן תוקעות עמוק במחסנים את הסחורה לקיץ הקרוב, שהן כבר קנו ושילמו עליה.

בנוסף, בשנים רגילות, בימים אלה של האביב רשתות האופנה כבר נמצאות עמוק בתוך הליכי רכישת הקולקציה לחורף הבא. השנה, באופן לא צפוי הן ממש לא שם. רשתות האופנה לא קונות סחורה לחורף הבא לא בגלל המצב בעולם ואצל היצרנים בחו"ל, אלא בגלל שהמשבר הנוכחי ערער את יסודות המודל הקבוע שלהן.

החברות כבר שילמו עבור הסחורה לקיץ הקרוב, אבל מכירות אין כרגע וגם לא יהיו. הרשתות אף נתקעו עם סחורה לחורף שעבר, שאותה עדיין לא הספיקו למכור.

מציאות זו מאתגרת את התזרים של החברות, שלא קיבלו ולא צפויות לקבל את התזרים החיובי שהן רגילות לקבל ממכירות לציבור הרחב. מנגד, אף אחד לא ייתן להן את סחורת החורף הבא ללא תשלום. השתלשלות אירועים זו מצריכה את רשתות האופנה, כמו אנשים פרטיים, עסקים וחברות בשלל תחומים במשק, לנצל קווי אשראי קיימים או לקחת הלוואות על-מנת שיוכלו להמשיך את העסק בין עונות השנה.

עם הקושי הזה נדרשות כעת להתמודד רשתות האופנה, ובהן גם קבוצות האופנה הציבוריות הגדולות שמעסיקות אלפי עובדים, ובראשן קסטרו, פוקס, גולף, המשביר לצרכן ובריל.

כך, בדוחותיה השנתיים ל-2019 שפורסמו השבוע מגלה קסטרו, כי היא מתמודדת בדיוק עם המציאות הזו: "מרבית המלאי שיועד להימכר בעונת הקיץ כבר נמצא בידי הקבוצה, אולם לאור הדממת הפעילות ואי-הוודאות בדבר מועד החזרה לשגרת פעילות, אין באפשרות הקבוצה להעריך בעת הנוכחית האם ניתן יהיה להנזיל מלאי זה ובאילו מחירי מכירה". בכך מציינת קסטרו חשש כי הסחורה שרכשה לעונה הקרובה לא תימכר במחירים בהם תכננה למכור אותם - או בכלל.

קסטרו ממשיכה ומפרטת כי היא "פועלת להיערך להזמנת מלאים לעונת החורף, מתוך תקווה כי בעונת החורף, תשוב פעילותה המסחרית לסדרה, ככל הניתן".

עלויות מימון מתייקרות

כמו כן כותבת קסטרו כי "הצפי במשק כי משבר הקורונה עלול גם ליצור הגבלות בשוק האשראי וכן להגביל זמינות אשראי, ודאי שבהיקפים מהותיים, ולייקר עלויות מימון. בשלב זה לא ניתן להעריך באופן מלא וודאי את מלוא ההשלכות על תוצאות הפעילות".

בהקשר זה נציין כי בקבוצה סירבו להתייחס לשאלת "גלובס" אם היא לקחה הלוואה מאז פרוץ משבר הקורונה. גבי רוטר, מנכ"ל משותף ומבעלי קסטרו אף הצהיר כי השקת קולקציית אביב-קיץ 2020 החדשה של הסטודיו לאופנה החדש של קסטרו שתוכננה למרץ נדחתה לאור המצב.

אבל האתגרים הללו לא ייחודיים לקסטרו. שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת האופנה הציבורית בריל, שעומדת מאחורי מותגים פופלריים כמו גלי, טימברלנד ונאוטיקה, אמר ל"גלובס" כי "הקושי העיקרי בהתנהלות כיום טמון בעיתוי ויותר מזה בפערי העיתוי".

למה הוא מתכוון? לדברי תורג'מן, "ההלוואות שהמדינה מציעה כעת לעסקים באמצעות הבנקים עשויות לקחת חודש או חודשיים, כשבינתיים רשתות האופנה נותרו ללא תזרים כדי לרכוש מלאים שאמורים להתבצע בימים אלה ממש, בחודשים מרץ-אפריל, על-מנת שייצרו אותה ותגיע לארץ ביולי-אוגוסט, כדי שתוכל להישלח לחנויות באוגוסט-ספטמבר.

אלא שבלי מכירות, טוען תורג'מן, לא ניתן יהיה להיערך קדימה, מה שיעמיק את המשבר.

עוד מסביר תורג'מן, "כל עסק נשען על התזרים כדי שיוכל לחיות. הסחורה שהוא מוכר ביומיום משרתת אותו כדי לשלם לספקים ולרכוש סחורה עתידית. התזרים הזה אמור לשרת את הזמנות החורף העתידיות. אבל, הקיץ הזה ברובו אבוד: יש לנו סחורה שתקועה בחנויות ובמחסנים. גם אם בעוד חודש יפתחו בהדרגה את הקניונים, לציבור יהיה קל יותר ללכת למרכזים פתוחים וחנויות רחוב. במקביל, כוח הקנייה של האזרחים נחלש על רקע המשבר.

"המכה השנייה היא זה שלא מכרנו את הקולקציות הנוכחיות שלנו, מה משאיר אותנו בלי תזרים, כשבלי תזרים נתקשה להזמין סחורה לחורף ולהתחייב עליה. צריך קורס נביאים כדי להעריך עכשיו כמה סחורה צריך להזמין לחורף. כשרשת אופנה לא מתנהלת נכון עם מלאים בנקודות האלה, מלאי זה משהו שיכול לגרור אותה שאולה".

הסחורה נערמת במחסן

מדובר בבעיה רוחבית, בהיקף גבוה. בענף מעריכים כי עלות המלאי לרשתות האופנה מדי שנה עומדת על כ-7 מיליארד שקל, כאשר מתוך מלאי זה, סך שמוערך ב-3-4 מיליארד שקל כבר נרכש, אבל הסחורה עדיין שוכבת במחסנים - לא נמכרה וגם לא צפויה להימכר בקרוב.

תורג'מן מציין בהקשר זה כי "הראל ויזל (בעל השליטה ומנכ"ל פוקס - ש.מ) קנה 900 מיליון שקל סחורה לקיץ והיא שוכבת כאבן שאין לה הופכין בחנויות ובמחסנים. זה אירוע תזרימי, וזו החברה הכי חזקה במשק בתחום שלה".

עוד הוא מדגיש כי "המחסנים הלוגיסטיים נשענים על ההנחה שהמחסן מתרוקן מסחורת הקיץ, וסחורת החורף מגיעה. הגודל של המחסן לא יכול להכין שתי קולקציות".

על כן מתריע תורג'מן: "יש פה מגה-אירוע - אם אני לא אקנה סחורה מבעוד מועד, איך אצליח לשקם את הקבוצה שלי? סיוע בעוד שלושה חודשים מהממשלה זה יהיה כוסות רוח למת. גם אם נפתח חנויות באוגוסט, לא תהיה לנו סחורה למכור. זה מעגל הרס.

" כולם מדברים על היום שאחרי, אבל בלי כסף עכשיו לא נגיע אליו. אנחנו מניחים הנחת עבודה סמויה שמכירות הקיץ כבר הלכו לאיבוד, ולכן מבקשים מהמדינה ומהבנקים שיתנו לנו את הלוואות האלה מיידית. אנחנו לא יכול להתמודד עם סטייה של 100% מהצפי למכירות, זה מוות קליני. גם כשיפרסמו את התקנות נקבל את הכסף בעוד חודש-וחצי חודשיים וזה יהיה אסון".

לחץ מספקים בחו"ל

גם רביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף הציבורית שעל רקע המשבר יישמה את ההקלה של רשות לניירות ערך ודחתה את פרסום דוחותיה השנתיים, טוען שהמצב בפועל חמור עוד יותר ממה שנראה. לדבריו, "מעבר למצוקה שנובעת מהעובדה ששילמנו את מלאי הקיץ וכבר התחלנו לרכוש את מלאי החורף לחורף הבא ושאנו גם אמורים להתחייב על סכומים שכרגע אין לנו הכנסות נגדם, הרי שגם הספקים שמעבר לים נמצאים במצב משברי, שבגללו הם בעצמם מגדילים כרגע את הבקשות למקדמות שעלינו לשלם בגין סחורה עתידית. ככל שחולף הזמן, מצבנו נעשה מורכב יותר ולכן צריך להיות ברור שיש הבדל בין תעשיית האופנה לבין תעשיות אחרות, ובשל כך יש לאפשר להן סיוע מיידי מהמדינה".

בתוך כך, היום התנהל דיון בוועדת הכנסת המיוחדת בנושא הקורונה, שבה השתתף הראל ויזל, מנכ"ל ובעלי השליטה בקבוצת פוקס. בדיון שעסק בנושא השלכות התוכנית הכלכלית של האוצר על ענף הקמעונאות, אמר ויזל כי "עסקים לא מצליחים לקבל הלוואה מהקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. זה לא מתואם עם הבנקים ולא קיים מולם הסדר. רק עכשיו הבנקים מתחילים ללמוד את זה".

בדבריו התייחס ויזל לקרן הלוואות בערבות המדינה שהקים האוצר ושהיקפה עומד לפי שעה על 4 מיליארד שקל ושנועדה לסייע לחברות בגודל קטן ובינוני. עד כה הוגשו לקרן אלפי בקשות להלוואה אולם על-פי הפרסומים אושרו הלוואות רק לעשרות בודדות של בקשות.

עוד כתבות

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית