גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

COVID-19 משנה את סביבת העבודה והרבה יותר מזה

מה הקשר בין הוריקן SANDY, חברת אמדוקס וחברת הראל? לאן הולך שוק העבודה? איך יכול להראות הלו"ז השבועי שלנו ומה יגרום לנו להרגיש נוח במציאות החדשה? העולם כמעט עצר כעת מלכת, זה הזמן לעשות RESET ולשנות דפוסים והרגלי חשיבה בארגונים

צילום: depositphotos
צילום: depositphotos

הכתבה בשיתוף חברת אינובייט - Innovate

זו לבטח אחת התקופות היותר מורכבות שאנו חווים, כזו שבראי ההיסטוריה תהפוך אולי לאחת המשמעותיות במאה השנים האחרונות. היא מציבה בפנינו אתגרים רבים במגוון רחב של תחומים, היא הופכת הרבה מאוד דברים מוכרים וידועים - לשונים ואחרים. ייקח כנראה זמן רב על מנת שנוכל להבין את גודל ההשפעה ואת השינוי שעומד בפתח. אולם, כבר עכשיו אנו למדים, שבכל הקשור לסביבות עבודה וירוס הקורונה גרם לחשיבה מחודשת באשר לעבודה משותפת. בנוסף לשינוי הפיזי המתבקש, הוא מייצר כעת גם צורך של שינוי והתאמה תרבותית-פילוסופית של ארגונים. שינוי כזה שמתוקף אורך התקופה מעלה תהיות עד כמה זמני הוא יהיה.

לסביבת העבודה הפיזית חשיבות רבה עבור העובדים. על פי סקר של ענק חיפוש העבודה האמריקאי GLASSDOOR מעל ל-75% מן העובדים, בוחרים במקום העבודה שלהם על פי סביבת העבודה, והתרבות הארגונית בו. קרוב ל-50% אפילו ציינו את חשיבות הפרמטר הזה יותר מגובה השכר. סביבת העבודה היא המקום בו נוצרת התרבות הארגונית, מקום של חיבור, יצירת אמון ושיתוף פעולה הדדי. ועכשיו, כשאנו ניצבים בפני אתגר הקורונה, סביבת העבודה הזו מקבלת תפנית משמעותית. בזמן שרובנו נאלצים לעבור לעבודה מהבית, התפנית הזו דורשת מהתרבות הארגונית לגלות גמישות ותשומת לב רבה.

לשינוי הפיזי משמעות מהותית, ויש להקפיד על מספר דגשים על מנת להפוך את העבודה מהבית למיטבית. אבל בטרם אנחנו יורדים לרזולוציות של ביצוע אופטימלי, נחזור מעט לאחור בזמן לבחון את השינוי בהיבט רחב יותר. אולי עדיף לנו לבחון מחדש הרבה מאוד אלמנטים שהושרשו בנו במהלך שנים רבות של עשייה יצרנית ואינטנסיבית לפני שאנו רצים קדימה עם המוכר והידוע לנו.

להצצה למשרדים רבים וסביבות עבודה שבוצעו ע"י אינובייט - Innovate הקליקו כאן >>

נניח לרגע את מסכת הקורונה בצד ונקפוץ אחורה בזמן לשנת 2012. באותה השנה, סופת ההוריקן SANDY, הכתה בעוצמה בחופה המזרחי של ארה"ב. זו הייתה הסופה ההרסנית ביותר, כשמבחינת נזק לרכוש היא השנייה בהיסטוריה, עם נזק של 75 מיליארד דולר. התמודדותם של ארגונים בארה"ב באותה התקופה עם נזקי הסופה, הובילה להרבה תובנות ומסקנות שנכונות יותר מתמיד גם היום. מגזין TIME האמריקאי, במספר כתבות עומק שביצע באותה התקופה, מסמן לכולנו זרקור גדול - סוג של דרך להתמודדות נכונה בסביבה דינמית ומשתנה.

באותם ימים, בעקבות התחזקות הסערה, בוטלו כ-14 אלף טיסות מרחבי העולם אל ניו יורק והרכבת התחתית של העיר הוצפה בחלק מהתחנות והושבתה. המסחר הופסק בבורסות בניו יורק וכ-8 מיליוני אנשים ב-11 מדינות בחוף המזרחי של ארצות הברית נותקו מאספקת חשמל, בשל קריסת עמודי חשמל והשבתה של תחנת כוח. כמו כן, נפגעו מספר ספינות נוסעים אשר שהו באוקיינוס באזור הסופה, ומספר ספינות, בהן מכלית ענק, הושלכו אל היבשה.

צילום: depositphotos

SLOW WORK - לעבור מכמות לאיכות בביצוע משימות

אולי אחד המונחים שהכי הושרשו בעת ההתמודדות ההיא הוא המונח - SLOW WORK. מכירים את זה שאחרי חופשה מרגיעה במיוחד אתם מרגישים בבת אחת שינוי קיצוני? שינוי בין ה-MOOD הרגוע, האיטי בו אתם פועלים באווירת החופש שלכם, הרחוקה כל כך מהמולת המשרד, לבין היומיום המהיר והתזזיתי. זה אולי ישמע בהתחלה קצת מוזר, אבל אם כולנו נוכל לאמץ קצב קצת אחר לחיים שלנו, נוכל להרוויח פעמיים. ראשית, שדרוג משמעותי לחיים האישיים שלנו. אבל לא פחות חשוב מכך, תאמינו או לא שדרוג משמעותי אפילו יותר לתוצרת המקצועית שלנו. תחשבו על זה (ותחשבו לאט) - SLOW WORK.

אז מה זה בעצם SLOW WORK? המשמעות הבסיסית היא לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה ולעבור ממהירות וכמות ביצוע משימות, למונחים של יעילות, גמישות ואיכות. זה אולי נשמע פילוסופי מדי, אבל זה ממש לא.

הנורמה המקובלת לפיה יש להגיע למקום כלשהו מסוים ויחיד על מנת לעבוד נשברה והועלו תהיות רבות - באשר לזמן ולאנרגיה המושקעים בהגעה הפיזית לעבודה - רכבות, אוטובוסים, רכבים פרטיים? אולי אפשר לחסוך קצת מזה.

פתחנו וציינו קודם את החשיבות של מקום העבודה הפיזי לעובדים, כקריטריון לבחירת מקום עבודה, כמו גם עובדת היות מקום העבודה קרקע פוריה לשיתופי פעולה. יתרה מכך, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, הצביעו על העובדה שדור המילניום מעדיף לעבוד במשרד ולא מהבית.

ולכן נראה שהכיוון הנכון ביותר - עובר איפשהו באמצע. הוא מסמן גמישות כערך מרכזי, והוא מעביר למעשה את המושכות והעצמאות אל העובדים עצמם. במונחים של איך, מתי ואיפה הם מבצעים את העבודה שלהם. העיקרון הוא לתגמל ולתת לעובדים חופש פעולה על בסיס ביצוע העבודה עצמה, ולא על בסיס מונחים של איפה בוצעה וכמה מהר.

צילום: depositphotos

ROWE - לאפשר גמישות ולהימדד לפי תוצאות

אם יש משהו שניתן להסיק מההתמודדות עם הוריקן SANDY לימי קורונה, הוא ההתייחסות למצב שנכפה עלינו כעת כאל מעין Reset - סוג של איפוס וכוונון מחדש של הארגון והתרבות הארגונית שלו. המשמעות היא להוריד רגל מהגז, 

לעצור את הטייס האוטומטי, ולשנות משוואות ארגוניות מוכרות. אחד הביטויים המרכזיים לכך, הוא העברת יותר שליטה לעובדים על המטלות שלהם.

להצצה למשרדים רבים וסביבות עבודה שבוצעו ע"י אינובייט - Innovate הקליקו כאן >>

האיפוס הזה, מדגיש מגזין TIME, הביא עמו בתקופת הוריקן SANDY לפרספקטיבות חדשות בארגונים, בשילוב אנרגיות רעננות וחשיבה יצירתית. תארו לעצמכם להיכנס לעבודה ביום ראשון בשעה 14:00 אחרי בילוי עם המשפחה שלך. רק מעטים מחברי הצוות שלכם נמצאים בשולחן העבודה שלהם, ואף אחד לא שואל איפה הייתם או למה אתם מאחרים.

אתם זוכים לסביבת עבודה שקטה המאפשרת ריכוז, ומצליחים להיות ממוקדים בצורה אינטנסיבית עד 8 בערב, ואז עוזבים את המשרד. למחרת קבעתם פגישה עם קולגה לעבודה בבית הקפה השכונתי כדי לסיים את הפרויקט שהתחלתם היום, ולאחר שתעמדו בתאריך היעד שלו, תצאו הביתה לשארית השבוע.... חלום?

Results-only work environments (ROWE), היא אסטרטגיית ניהול משאבי אנוש שנוצרה על ידי ג'ודי תומפסון וקאלי רסלר, מייסדים של חברת ייעוץ גדולה שפרסמו את גישתם בספר "Why Work Sucks and How to Fix it".

לפי גישה זו, חברי הצוות נמדדים לפי הביצועים שלהם, תוצאותיהם או תפוקתם ולא לפי נוכחות במשרד או מספר שעות העבודה. המנהלים מעניקים להם אוטונומיה מלאה על הפרויקטים שלהם, ומאפשרים את החופש לבחור מתי ואיך הם יעמדו ביעדים.

לגמישות וההאטה המחשבתית הזו, יתרון משמעותי נוסף. היא מאפשרת ניהול והתאוששות יעילים, והתאמה למצבי משבר בארגון. היא מאפשרת ניהול משברים ושינויים בצורה מבוקרת ונכונה, היא מעניקה אופציה לעובדים בפרט ולארגון ככלל, להתאים את עצמם להפרעות ושינויים שנכפים עליהם מכל סיבה שהיא. הטמעת שינוי שכזה אינה מתרחשת ביום בהיר אחד, אבל אולי ההפוגה שנכפתה עכשיו היא זמן טוב עבור מחלקות ה-IT ומשאבי האנוש, ליצירת סט כלים והנחיות לעובדים לביצוע השינוי ההדרגתי, ומעבר לגישה של 'השגת יותר תוצאות' במקום 'יותר שעות עבודה'.

מחקרים שבוצעו בקרב ארגונים שאמצו את הגישה, מצאו כי חל שיפור משמעותי בבריאות הכללית של העובדים מבחינה פיזית ונפשית, ובהתאמה ישירה לכך, התוצרת היצרנית זכתה ל"בוסט" רציני בכמות ובאיכות. כבר היום ברור, שמעסיקים שמאפשרים לעובדים גמישות כזו, מרוויחים נאמנות גבוהה מעובדיהם ומצליחים למגנט ולשמר טאלנטים, וכך גם בונים מיתוג מעסיק טוב יותר.

בתחילת נובמבר האחרון ערכו בלינקדאין סקר, שכלל 2,000 משתתפים (מעסיקים ועובדים), וממנו עלה שכמעט 50% מהאמריקאים עובדים מהבית כדבר שבשגרה. על פי סקר אחר, שנערך באתר ,Indeed עלה כי 41% מהעובדים עובדים מהבית לפחות יום אחד בשבוע, וכי 20% עובדים מהבית כמעט בכל ימות השבוע.

חברת אמדוקס היתה חלוצה בתחום בארץ, בכך שאפשרה לעובדים לבחור לעבוד יום אחד מהבית. המהלך בוצע בשלבים במהלך השנים האחרונות, וממש בתחילת פברואר האחרון יצאה החברה ביוזמה חדשה המכונה 'Teleworking', אשר תחול על כמעט כל 30,000 עובדי ענקית התוכנה בארץ ובעולם. זהו שלב בדרך לשיפור האיזון בין חיי העבודה שלך והפנאי, שאנחנו יודעים שחשוב לך, תוך התמקדות במתן תוצאות עסקיות. כך נכתב בהודעה שנשלחה לעובדים. כמוה, גם חברות הייטק נוספות מאפשרות תחת מטריית ההטבות והתנאים המוצעים לעובד - לעבוד יום אחד לבחירתם מהבית.

אירועי הוריקן SANDY, אם כן, היוו צומת דרכים משמעותית לקביעת סדר עדיפויות שונה בחיים המקצועיים, כמו גם לשינויים תרבותיים פנים ארגוניים. מעניין יהיה לבחון בעוד זמן מה מהיום, את התמודדותם של ארגונים עם משבר הקורונה, וכמה מהם אכן נצלו את ההפוגה הכפויה לאימוץ וביצוע שינוי דומה.

צילום: depositphotos

Furthermore - האם שבוע העבודה המקוצר בדרך?

יתכן שהיחד המשפחתי בו אנו מורגלים כרגע, החזרה לשהות בבית, וההבנה שהכל רץ מהר מידי סביבנו, אולי בכלל ייקח את שוק העבודה שלב אחד קדימה בדיון המעסיק כלכלנים ופילוסופים זה זמן רב, באשר לקיצור שבוע העבודה. החברה המסחרית הראשונה שקיצצה את שבוע העבודה משישה ימים לחמישה היתה יצרנית המכוניות האמריקאית פורד, שב-1926 אימצה שבוע עבודה בן 40 שעות. בשנים האחרונות התקצר שבוע העבודה במרבית מדינות OECD, וישנה חשיבה מואצת באשר למידת האיזון הנדרשת בין עבודה לחיים האישיים.

מחקרים וניסויים רבים שביצעו חברות ומדינות לאורך השנים, הובילו למסקנה, כי שבוע עבודה בן ארבעה ימים או יום עבודה בן שש שעות מביא למורל גבוה, נאמנות גבוהה, עלייה בפרודוקטיביות וירידה בהוצאות התפעוליות של החברה. ובסה"כ יכול להפוך אותנו למאושרים יותר, ולצמצם את העלויות של טיפול בילדים במשרה מלאה.

והנה לכם עובדים מרוצים ובריאים יותר ומעסיקים החוסכים בזמן ובכסף לצד עלייה בתפוקה ובפרודוקטיביות.

חברת הביטוח הוותיקה 'הראל' הודיעה ממש בדצמבר האחרון, על יציאה לפיילוט בו תאפשר לעובדים שלה לקצר את שבוע העבודה לארבעה ימים. בהראל מסבירים כי המהלך נועד לסייע ביצירת איזון של חיי עבודה/משפחה ולאפשר למי שחפץ בכך, לצאת ללימודים מתקדמים. העובדים יוכלו בכל שלב לסגת ולחזור למודל הקודם. הצלחת המהלך, תהווה גם צעד טוב לשורת הרווח, שכן יוריד את הוצאות השכר בהתאם.

צילום: depositphotos

BOTTOM LINE - כך נשדרג את העבודה הווירטואלית

ייקח זמן רב, אם בכלל, עד שניצני שינויים ארגוניים (אם ננקטו כאלה) יופיעו מעל פני הקרקע. בפועל בימים אלה, מרבית הארגונים בישראל ובכלל בעולם העבודה, עובדים כעת מהבית. מכון המחקר של משרד האדריכלים המוביל Gensler, פרסם בימים האחרונים סיכום של מספר בכירים בארגונים, אשר ריכזו את הדגשים העיקריים לשיפור ושדרוג העבודה הווירטואלית המשותפת מהבית, ואיך בתוך הריחוק הזה שומרים על תרבות וקהילה:

  • אינטראקציה בווידאו - אם לא נפגשים בבוקר במקום העבודה, פותחים את הבוקר בשיחת וידאו משותפת, בה כל אחד משתף בפעילות היומית הצפויה לו. כשלאחר מכן, החלטות ועיקרי דברים שנאמרו מועברים בתפוצת מייל לכל שאר העובדים.

  • שומרים על קשר - חשוב להקפיד ולשמור על קשרים אישיים. את המילה הטובה והדרישה בשלום הקולגה, ליד מכונת הקפה או בארוחת צהריים, מומלץ להעביר גם למדיה הדיגיטלית. לא רק אימיילים וווידאו עסקיים - אפשר ורצוי גם ווטסאפים לשמירה על קשר אישי.

  • היצירתיות כחשובה מכל - כולנו מכירים את הלוח המחיק או את פינת הישיבה הלא פורמלית, בהן נוצרים בספונטניות סיעורי מוחות עם רעיונות פורצי דרך. יש לשמר את סיעורי המוחות האלה גם בפן הווירטואלי ע"י מציאת זירה או כלי דיגיטלי אשר מעודדים יצירתיות, או שוב לחזור אל מסך הווידאו המשותף, הפעם לשיחה פחות פורמלית ויותר מעוררת השראה.

  • רק בריאות - לעבודה ממושכת בסביבות דיגיטליות משתנות, יכולה להיות השפעה שלילית על איכות החיים שלנו. שלא כמו במקום העבודה הפיזי, בו יש לנו הפסקות יזומות, הרבה פעמים בעבודה מהבית - ההפסקות הללו נשכחות. יש להקפיד על ביצוע הפסקות במהלך יום העבודה, כמו גם על ביצוע הפרדה מסביבת העבודה בבית לסביבה הפרטית הביתית.

  • תהיו אתם - בעולם הלא דיגיטלי, העובדים יכולים לשתף בתחושותיהם ולהביע רעיונות, רגשות ותחושות. כעת כשהעבודה כולה מבוצעת בסביבה דיגיטלית, חשוב להקפיד על יצירת אפשרות להמשך הבעה עצמית של כל אחד מן העובדים. שיתוף בהצלחה בביצוע משימה כלשהי, ואמירת מילה טובה ופרגון מן הצד השני, חשובים מאוד לכולנו. אולי בימים אלו אף יותר מתמיד.

  • פתיחות וחדשנות - ההסתגלות לסביבה השונה, תוביל לרוב ליצירת רעיונות חדשים ואינטראקציות חדשות בין העובדים בארגון. על הארגון לפתח את היצירתיות והחדשנות הזו, ולנסות לזהות ולפצח את סגנון העבודה מרחוק היעיל והמתאים לו ולעובדים. ארגונים שיהיו פתוחים לאימוץ חדשנות, ויזהו את ההזדמנויות הצצות במהלך האינטראקציות החדשות שנוצרות, יוכלו להרוויח מכך רבות בעתיד.

לקריאת כתבות נוספות בבלוג אינובייט - Innovate לחצו>>

* כותבת המאמר: רותי פוגל מיזן 

**הכתבה הינה מטעם חברת אינובייט - Innovate, המובילה מזה שני עשורים את תחום מוצרי הגמר לעיצוב משרדים ומעניקה ללקוחותיה ידע מקצועי וניסיון רב, לצד מעטפת פתרונות מיטבית

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית