גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על מלחמות, מגפות וסיכול חוזה – בין המיתוס לאמת

כלל ידוע הוא שבישראל גם מלחמה היא בבחינת הצפוי בחוזים עסקיים, ולפיכך כל אירוע, קיצוני ככל שיהיה, לא יביא להתרת החוזים; אך עיון מעמיק בדיני סיכול החוזים מגלה כי שמועה זו נוטה להפרזות ואי-דיוקים ● עם זאת, הפתרון למשבר אינו מצוי בדיני החוזים הרגילים או בבתי המשפט

דיני חוזים / צילום: שאטרסטוק
דיני חוזים / צילום: שאטרסטוק

כפי שראינו בחודשיים האחרונים, וירוס הקורונה אינו עוד וירוס רגיל, וכך גם השפעותיו העוצמתיות הגולשות אל מרחבים רבים. בתוך כך, השיתוק חסר התקדים בזירה הכלכלית-מסחרית-חברתית מוביל לבלבול רבתי ולאי-ודאות באשר לאופן שבו צדדים לחוזים אמורים לנהוג בימים אלה, כמו גם לגבי עצם תוקפם. האם שוכר של מיקום בית קפה או חנות ביגוד אמור לשלם את שכר הדירה בצל סגר שבו אין עוברים ושבים? האם על ספק הקפה או הבדים מוטלת החובה לעמוד בחיוביו, כאשר נעצר המסחר מאיטליה? ומה בדבר היבואנים שעימם נערכו חוזים להבאת חומרי הגלם, האם יזכו לפיצוי כאשר ייוודע כי קיום החוזה אינו אפשרי?

על פניו, למרבית בעלי העסקים אין פתרון למצב-ביש זה הטורד את המשק כולו, שכן מרביתם אינם שולטים בידע משפטי הנדרש לכך, ובפרט לא בהלכות המנחות במשפט החוזי והמסחרי. עם זאת, זה כמה דורות מסתובבת לה ההלכה שנפסקה בעניין "כץ נגד נצחוני", שעניינה עילת הסיכול בחוזים, כמטבע עובר לסוחר. השמועה גורסת כי בהלכה זו נקבע כי בארצנו גם מלחמה היא בבחינת הצפוי, ולכן, כל אירוע, גם קיצוני, לא יביא להתרת החיובים חוזיים ולביטול החוזה. וכך, מה שהייתה בעבר הלכה משפטית היא כיום בבחינת חוכמת רחוב, שלפיה בדיני החוזים בישראל הכול צפוי, והרשות להשתחרר מחוזה לעולם אינה נתונה.

אלא ששמועה זו אינה שונה בהרבה ממיתוסים אחרים - בבסיסה אכן יש מן האמת, אך במלואה היא נוטה להפרזות ולאי-דיוקים. בצל אי-הוודאות בה כולנו מצויים, מעט הבהרות ודיוקים יהיו לברכה, אף אם בתחום המשפטי בלבד.

כדי להבהיר מעט מן הערפל - נתחיל בהתחלה: טענת הסיכול ממוקמת בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות), ועניינה במצבים קיצוניים ובלתי צפויים שבהם הפרת חוזה תיחשב למוצדקת, ולמפר תהיה הגנה טובה מפני דרישת פיצויים או אכיפה. הוראות הסעיף מורות על שני סטים של מצבים שבהם תוכר הטענה: (א) כאשר הנסיבות הופכות את קיום החוזה לבלתי אפשרי; (ב) כאשר הנסיבות גורמות לקיום החוזה להיות שונה באופן יסודי ממה שהוסכם.

נציין כי התקיימות הנסיבות לבדה לא תביא לסיכול, שכן בית המשפט יכול לפסוק כי למפר היו הכלים והאפשרות למנוע את הנסיבות, או לחלופין, כי הנסיבות, קיצוניות ככל שיהיו, היו צפויות בעת כריתת החוזה. עניינה של "הלכת נצחוני" הוא באותו מכשול אחרון - צפיות הנסיבות. אם כן, מהו מיתוס ומהי אמת? האם אכן הכול צפוי, וחוזים לעולם יש לקיים - או שמא ישנו איזה מרחב שבו חוזים חדלים מלהתקיים?

התשובה היא שזו אינה השאלה כלל, וכמו תמיד הנושא מורכב מכך. בפסק דינו השופט משה לנדוי אכן פסק כי "בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל; והאם אין די בסכנה צפויה כזאת כדי שתישלל טענת הסיכול עקב פרוץ מלחמה?". עם זאת, דעה זו הייתה רק אחת מבין שלוש.

בדעה נוספת, של השופט חיים כהן, נקבע כי השאלה על הצפיות של אירוע פלוני כלל אינה רלוונטית, ומה שנדרש לבחון הוא סוג ואופן ההשפעה של האירוע. גישת ההשפעה, לגרסת כהן, מבקשת מאיתנו להתעלם מהשאלה אם אירוע קיצוני הוא צפוי אם לאו, ובמקום זאת, להתרכז בהשפעותיו על החוזה ובשאלה אילו מהן נצפו בידי הצדדים. גישה זו זכתה ברבות השנים לחיזוק בפסיקתו של השופט יצחק אנגלרד ב"עניין רגב", אשר העדיף אותה על פני גישתו של לנדוי.

נדגים את ההבחנה בהקשרנו הנוכחי: וירוס הקורונה הוא "ברבור שחור" בלתי צפוי, ויש טעם רב למחשבה שלפיה יש בו כדי ליצור סיכול. אך השאלה כאן אינה צפיות האירוע, אלא צפיות ההשפעות. נוכל לעיין בשתיים מרכזיות: הפיכת ערי העולם לערי רפאים, וקריסת השווקים הפיננסיים. בעוד שההשפעה הראשונה אינה נצפית בבסיס רובן המוחץ של ההתקשרויות, ועלולה ליצור סיכול; לא נוכל לומר זאת לגבי התנודות בשווקים הפיננסיים, אף הקיצוניות, שכל חוזה מורכב מביא בחשבון. אירוע אחד, שתי תוצאות שונות. לפיכך, על המחזיקים בחוזים להימנע מהסתמכות על נדירות האירוע, ובמקום זאת להתמקד בהשפעה המדויקת של הווירוס על עסקיהם ועל מסחרם.

עם זאת, המשבר הנוכחי הוא מאותם המצבים שבהם, כחברה, מוטב לנו להיות חכמים ולא צודקים. ריבוי סכסוכים חוזיים והצפת בתי המשפט אינם המתכון הנכון לחברה במשבר, שכן אלה יובילו לבזבוזם של משאבים הנחוצים להזנקת הכלכלה, וגם לנסיגה באמון.

במקום זאת, מה שנחוץ לנו הוא פתרון משפטי רוחבי וכלל-משקי. דוגמה לכך ניתן למצוא בחוקי הארכת המועדים שנחקקו עם תום מבצע קדש ומלחמת יום הכיפורים, אשר העניקו ארכה לקיום פעולות חוזיות למשרתי המילואים. פתרון נוסף, המצוי בקודקס האזרחי המוצע, הוא הכרה "באירוע משעה" המוביל להקפאת החיובים לזמן מסוים, בלא התרת החוזה.

בסופו של דבר, יוטב לנו אם נזכור כי פתרון אמיתי אינו מצוי בנורמות המשפטיות, אלא באלה האזרחיות. סבלנות, אריכות נפש והעדפה של ידידות חוזית על פני יריבות חוזית, הן שנחוצות להבאת מזור ולהרגעת המשבר. אמון איננו נדרש רק כלפי הממשלה, אלא גם בין כולנו. 

הכותב הוא עורך דין, תלמיד במסלול לתואר שני מחקרי בבית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

עוד כתבות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט