גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: יותר אנשים, יותר מגפות - ישראל צריכה אסטרטגיה של יציבות אוכלוסין

יש קשר סיבתי בין צפיפות אוכלוסין לבין משבר הקורונה והעלייה בתדירות של מגפות

צילום: כדיה לוי
צילום: כדיה לוי

בשנה האחרונה, במהלך ריצות הבוקר שלי מסביב לעיר מודיעין, נתקלתי בחזירי בר, תנים, צבים ודורבנים. כ-20 שנה אני רץ באותם השבילים. מדובר במראה חדש. יותר ויותר קהילות בישראל מוצאות את עצמן במגע בלתי אמצעי עם חיות בר שבית גידולן נגזל מהן. אין להן לאן ללכת. כאשר אוכלוסיית הצבועים גילתה את ארוחות החינם בפחי האשפה, הן הפכו לאטרקציה ססגונית בעיר הרדומה שלנו ולאורחי קבע. אמנם הצפייה בחיית בר היא תמיד מרגשת, אבל התופעה איננה מבשרת טובות.

למדע מושג כללי בדבר מקורו של וירוס קוביד -19 והגורמים הישירים למגפה הנוכחית. טבעה הזואונוטית של המחלה, שעברה מעולם החי לבני אדם, מקובלת בקרב המדענים. כמו כן, מנגנון העברת המחלה בין בני אדם מתברר יותר ויותר. אבל עדיין נשארת השאלה: מה השתנה בהתנהלות האדם בעולם שדווקא במאה הנוכחית, קצב המגפות הולך ומתרבה? ב-50 השנים האחרונות עלתה תדירותן של מגפות כתוצאה ממחלות מידבקות ב-400%.

התשובה קשורה בין היתר למספר בני האדם על פני כדור הארץ. ככל שמספר האנשים גבוה יותר, התפרצויות זואונוטיות נפוצות יותר. ניתוח של ההתפרצויות מגלה אסוציאציה לפלישה של בני אדם לבתי גידול טבעיים.

הדעה הרווחת היא שקוביד-19 קפץ מעטלפים והדביק בני אדם. כך החלו מגפות קודמות שמקורן במזרח אסיה ואפריקה: הרחבת ההתיישבות האנושית הביאה למגע קבע של אנשים עם אוכלוסיות בעלי חיים שלא היה קודם לכן. אותן מגפות זואונוטיות הן ביטוי לחוסר איזון בין בני אדם לבין עולם הטבע.

אוכלוסיית סין דווקא מתחילה להתייצב. אך הדפוסים הדמוגרפיים החדשים לא עומדים להשתנות. נהפוך הוא, הם יחמירו: מאות מיליוני בני אדם הצטרפו לתהליך ההגירה המואץ מן הכפר אל העיר. העיר ווהאן, שבה נולדה מגפת הקורונה, היא דוגמה מובהקת. ב-1985 היו 2.5 מיליון תושבים בעיר. היום יש בה יותר מ-11 מיליון.

כשהעיר התרחבה, שטחים פתוחים הוחלפו על ידי זחילה אורבנית. באזור חוביי, כריתת היערות סביב שטחי העיר נפוצה מאוד. בעלי החיים ששרדו היו צריכים ללכת למקום כלשהו. האינטראקציות עם בני האדם בפרברים ובעיר הלכו וגדלו.

הדרך השנייה שהצפיפות מחמירה את מגפת הקורונה כרוכה בדרך שבה הווירוס עובר מאדם לאדם. אפידמיולוגים מתבססים על מספרי ריבוי כדי לעצב אסטרטגיות מול מחלות מידבקות. מספר ריבוי (R0) מוגדר כמספר ההידבקויות הנוספות שגורם אדם חולה בתקופה שהוא מידבק. אם המספר יורד מתחת ל-1, המחלה דועכת ובסוף נעלמת. ככל שהמספר גבוה יותר, המחלה מתפשטת מהר יותר.

חצבת הינה מחלה מדבקת במיוחד עם R0 שנע בין 12 ל-18. קוביד-19 מידבק פחות: בין 1.4 ל-3.8. מדוע טווח כל כך רחב? כמה תכונות שאינן בשליטתנו תורמות ל-R0: רמת ה"זיהומיות" (infectiousness), משך זמן הדגירה של הווירוס ודרך העברתו. מרכיב אחד אינו קשור להרכב הביולוגי של הנגיף: צפיפות אוכלוסין. כאשר בני אדם פזורים, יש פחות אינטראקציות ופחות הדבקות.

קוביד-19 מועבר באמצעות טיפות המוטסות באוויר. הפחתת צפיפות האוכלוסייה במרחב הציבורי עומדת מאחורי אסטרטגיית הסגר של רוב המדינות הנלחמות נגד המגפה. ככל שבני אדם מתגוררים בערים צפופות, היכולת להתמודד עם פתוגן מידבק הופכת לקשה יותר, במיוחד כשזמן הדגירה הוא ממושך.

שני הגורמים האלה, הפלישה לבתי גידול טבעיים וצפיפות המחיה האנושית, משפיעים על הדינמיקה של מגפות. הם רלוונטיים במיוחד בישראל. במשך עשרות שנים שטחים פתוחים בארץ נעלמים. התיישבות אנושית מחליפה בתי גידול ושדות חקלאיים. על פי דוח ממשלתי על מצב הטבע, שמתייחס לשנים 2014-2017, "הותמרו כ-55 קמ"ר של שטחים פתוחים לטובת שטחים בנויים, וכ-52 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים לטובת שטחי חקלאות".

ישראל היא בין המדינות הצפופות בעולם. התנופה הדמוגרפית אמורה להביא להכפלת האוכלוסייה ב-30 השנים הבאות. לציבור התלוי בתחבורה ציבורית, המבלה בקניונים ומשתתף באירועי תרבות ציבוריים, הקרבה הפיזית המתמדת תלך ותגבר. צפיפות בבתי הספר ובבתי החולים תעלה. כבר היום משפחות גדולות, הכלואות בדירות קטנות בזמן הסגר, מתקשות לקיים את הנחיות משרד הבריאות הנחוצות להפחתת ההדבקה. ניתן לצפות כי ארצנו תהיה פגיעה עוד יותר למגפות גלובליות עתידיות.

בימים האחרונים מרבים לצטט מן הכלכלן מילטון פרידמן הנודע: "רק משבר - אמיתי או מדומה - מייצר שינוי אמיתי. כאשר המשבר מתרחש, המעשים תלויים באותם הרעיונות שבנמצא". לאחר שנעבור את מגפת הקורונה, ישראל תעבור לשלב הפקת לקחים. אסטרטגיה של יציבות אוכלוסין היא רעיון שצריך להיות על השולחן. 

הכותב הוא ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ויו"ר משותף של עמותת "צפוף - הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה".

עוד כתבות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

המשחק הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, אך בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע