חדלות פרעון / צילום: shutterstock
הקפאת הפעילות הכלכלית במשק לצורך ההתמודדות עם נגיף הקורונה צפויה לגרום לעלייה ניכרת במספר הליכי חדלות הפירעון. התמודדות עם קשיי תזרים מזומנים הביאה להרחבת היקף האשראי העסקי והפרטי, שכירים רבים איבדו את מקום עבודתם, עצמאים רבים הפסיקו את פעילותם, ואף צפויה ירידה בשווי נכסים במגזרים שונים (מלונאות, תעופה, נדל"ן מסחרי). לכן צפויים, להערכתי, שני גלים של קריסות.
הגל הראשון הוא קריסת היחידים - נראה בטווח הקצר עלייה במספר הפונים להליך פשיטת רגל ואולי אף גידול מתון במספר התאגידים שינסו לגבש תוכניות הבראה. הגל השני יהיה קריסת תאגידים - כאלה שיושפעו ממיתון עתידי/הפחתת שווי נכסיהם, וכאלה שלא נכנסו בזמן להליכי הבראה והסדר חוב או שלא הצליחו לפרוע את האשראי הנוסף שנטלו.
על המדינה להיערך כבר עתה לטיפול ביחידים ובתאגידים ולעודד תאגידים להיכנס להסדר חוב במועד הנכון.
דרך אחת היא שכלול מנגנון ההלוואות בערבות מדינה, כך שהמדינה תקים קרן שתשמש ערובה לעמידה של תאגידים בהסדרי חוב שיגבשו. הערבויות שנותנת המדינה כיום נועדו להגן על המלווה (הבנק) ולא על הלווה (התאגיד), ואילו מטרת הקרן שאני מציע היא לסייע לתאגידים ולכלל הנושים. תנאי למתן הערבות יהיה שהסדר ההבראה עבר את אישור הנושים, כפי שהוא מוגדר בחוק כיום - כלומר שהנושים רואים את התועלת הכלכלית בהסדר ובהמשך קיומה של החברה והשתכנעו שחלופה זו עדיפה על פני פירוק. זה יהיה מנגנון הסינון הכלכלי היעיל ביותר.
תנאי שני הוא שהערבות לא תהיה לכל ההיקף הכספי של ההסדר, אלא לחלקו בלבד, כך שלחברה יהיה תמריץ חזק להשקיע מאמצים בעמידה בו. כך, במקום שחברה תיקח הלוואה בערבות מדינה מול מלווה ספציפי, הערבות תפעל לטובת כלל הנושים באופן קולקטיבי. ערבות כזו אף תאפשר גיוס הון, במעמד "הוצאות ההסדר".
הסדר חוב והליך של חדלות פירעון נועדו להיות תהליך הבראה לחברות והחזרתן אל המסלול. לכן, כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם, על התאגידים לפנות לתהליכים הללו בזמן, כשיש להם עוד סיכויי הבראה, אפשרות ארגון חובות וגיבוש תוכנית יציאה מהמשבר.
דרך נוספת לעודד תאגידים להיכנס בזמן להסדר חוב, היא ריכוך חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. למשל, לאפשר לבית המשפט לתת צו הקפאת הליכים ללא מינוי נאמן במסגרת הליכי הסדר ללא צו פתיחת הליך, דבר שמצריך תיקון חקיקה קל. ריכוך נוסף אפשרי הוא הרחבת השימוש בנושא משרה בחברה כנאמן. אומנם הדבר אפשרי על-פי החוק הקיים, אך עדיין דורש פתיחות לרעיון בקרב הממונה על הליכי חדלות פירעון ובתי המשפט.
הנהלות תאגידים, שמזהות צורך בארגון מחדש של חובות, צריכות לפנות לקבלת יעוץ מבעוד מועד בנוגע לאפשריות המשפטיות העומדות לרשותן. פנייה להליך של חדלות פירעון (עם נושא משרה בחברה כנאמן) צריכה להישקל כחלופה ממשית של שילוב צעדים משפטיים וצעדים פיננסיים, ולא רק כמוצא אחרון.
הכותב היה מנהל המחלקה המשפטית בכנ"ר, וכיום הוא שותף ומנהל מחלקת חדלות הפירעון במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'