כרטיסי אשראי / צילום: שאטרסטוק
חברות כרטיסי האשראי יצטרפו לקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, אשר נוצרה לאחרונה בשל משבר הקורונה והשפעתו האדירה על שורת עסקים קטנים ובינוניים במשרק שנקלעו באחת לקשיי תזרים משמעותיים. עד כה רק הבנקים המסחריים זכאים לתת הלוואות במסגרת הקרן, אך עתה מתברר כי משרד האוצר מסכים שגם שלוש חברות כרטיסי האשראי - כאל, מקס וישראכרט, יורשו להצטרף לקרן להלוואות בערבות המדינה.
בדיון שנערך היום בכנסת אמר החשכ"ל רוני חזקיהו כי "חברות כרטיסי האשראי יצטרפו בקרוב לפי שער חוץ בנקאי". לפי שעה לא ברור במה מדובר כשבסביבת חברות כרטיסי האשראי מדברים על כך שיצטרפו לקרן בריבית זהה לאלה של הבנקים - פריים פלוס 1.5%.
נכון להיום הוגשו לקרן בערבות המדינה 40.9 אלף בקשות שמתוכן נידונו 2,928 בקשות ומהן אושרו 1,877 הלוואות בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל. כלומר, 64% מהבקשות שנדונו, ושעמדו בתנאי הסף, אושרו, כשההלוואה הממוצעת עומדת לפי שעה על כ-480 אלף שקל. נכון להיום היקף הבקשות לאשראי מהקרן כבר מגיע ל-28 מיליארד שקל, וזאת לעומת היקף קרן כולל מתוכנן ברמה של 8 מיליארד שקל, שמתוכם אושרו עד כה רק 4 מיליארד שקל.
נתונים אלה ממחישים את הצורך בהרחבת היצע נותני האשראי בקרן, והוספת חברות כרטיסי האשראי. עם זאת, ישנם גופים נוספים שמפוקחים על ידי גורמי פיקוח שאינם מבנק ישראל, שרוצים להעמיד אשראי במסגרת הקרן כאמור, וטרם נענו.
עוד אמר היום חזקיהו, בתשובה לקריאות חברי כנסת, כי "אנחנו מזמינים גם את הגופים המוסדיים". החשכ"ל, שהיה בעברו בכיר במערכת הבנקאית והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, התייחס לטענות שנשמעו מצד גופי אשראי חוץ בנקאיים על כך שאינם יכולים להצטרף לקרן, כפי שהובעו היום בוועדה על ידי מיכה אבני, מייסד ומנכ"ל פנינסולה , ומי שמוביל את המאמץ של האיגוד של החברות הללו. בהקשר זה אמר חזקיהו כי "הבנתי שיש לחברות אלה בעיה של מקורות. נבדוק את זה".
גם גופי אשראי חוץ בנקאי נוספים, כגון גמא ו-BTB, פנו לאוצר לאחרונה בבקשה שיאשרו להם להעמיד אשראי בערבות המדינה. לפי שעה הם טרם נענו.
ב-24 במרץ דיווחנו כי שלוש חברות כרטיסי האשראי פנו במכתב שנשלח על ידי פורום חברות כרטיסי האשראי באיגוד לשכות המסחר לחשכ"ל, למפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר ולנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, ובו הן ביקשו כי יאפשרו להן "להציע הלוואות באמצעות הקרן לבתי העסק המגישים בקשות לקרן" זאת "לאור המשבר הבריאותי הנוכחי, והסכנה הפיננסית המרחפת על ראשיהם של אינספור עסקים קטנים ובינוניים, שכמעט חדלו, הלכה למעשה, מכלל פעילות".
עם זאת, האשראי שהן מעמידות הוא בריביות גבוהות מאלה שנהוגות בקרן בערבות המדינה ועל כן הן רוצות תנאים שונים. ככל הידוע האוצר הודיע להן בשישי האחרון כי יותר להן להצטרף לקרן, כשהיום ובימים הקרובים יידונו התנאים הסופיים להצטרפותן.
החברות, ששתיים מהן הפכו ב-2019 לחברות עצמאיות לחלוטין מהמערכת הבנקאית, מנפיקות את כרטיסי האשראי בישראל וב-2019 נעשו דרך הכרטיסים שלהן עסקאות במחזור עסקים כולל של יותר מ-360 מיליארד שקל. בשנים האחרונות, ובימים אלה ביתר שאת - שלוש חברות כרטיסי האשראי שמות דגש אסטרטגי על צמיחה בתחום האשראי החוץ-בנקאי. מדובר בעיקר באשראי צרכני אך גם באשראי עסקי, בעיקר לחברות קטנות - כפי שמכונה לא אחת כ"שווארמיות", שרבות מהן נקלעו עתה למשבר ממשי ושעמן יש לחברות כרטיסי האשראי קשר ישיר וייחודי.
המסעדות ובתי הקפה בבעיה
אפרופו אלה - ישנו מגזר שלם שחווה קשיים מיוחדים בימים אלה: מגזר ההסעדה ובתי הקפה, שגם בימים כתיקונם נחשב לענף בסיכון גבוה בהיבטי אשראי. ככל הידוע ישנם גופי הסעדה ובתי קפה שקיבלו מענה מקרן ההלוואות בערבות המדינה, אך אלה בעיקר רשתות גדולות ומסודרות. מנגד, בתי קפה ומסעדות בודדים לא מקבלים תשובות חיוביות ונדחים.
במערכת הבנקאית מסבירים כי מדובר בתחום בסיכון גבוה בדרך כלל שבימים אלה נקלע למערבולת אדירה, כך שהעברות החלקית (15%) שהמדינה מספקת פשוט אינה מספיקה עבור גופים אלה. לדברי אותם גורמים, כלל לא ברור מתי בתי הקפה והמסעדות ישובו לעבוד, כאשר גם אם וכאשר יחזרו לעבוד לא ברור אם זה יהיה בתפוקה מלאה. על כן מבהירים אותם גורמים כי על מנת שבתי הקפה ומסעדות יוכלו לקבל אשראי מהקרן יש לתת להם ערבות מוגדלת וייעודית, שבלעדיה הם יתקשו לקבל מימון שיאפשר להם לצלוח את תקופת המשבר.
בהקשר זה אמר היום החשכ"ל כי "אנחנו מזהים בעיה במתן אשראי למסעדות, בתי קפה, ועסקים בתחומי הפנאי והבידור ומספרות" ושלכן באוצר שוקלים לפתוח מסלול מיוחד לאשראי עבור גופים אלה. לדבריו ייתכן כי המסלול יוצג כבר בשבוע הבא.