יעקב אטרקצ׳י / צילום: איל יצהר
בתחילת אוגוסט 2017 חגגו יעקב וסיגל אטרקצ’י בר מצווה לבנם, באולם האירועים טראסק בנמל תל אביב. על הבמה הופיעו, בין היתר, אברהם טל והסימפונט רעננה עם הסולנית עדי כהן. אבל את העין משכו ידוענים אחרים שלא עלו לבמה: עם האורחים נמנו בכירים רבים מצמרת המדינה - שרי ממשלה כמו גילה גמליאל ואופיר אקוניס, הח"כ (אז עדיין בהפסקה מהחיים הפוליטיים) גדעון סער ורעייתו אשת הטלוויזיה גאולה אבן, ופעילים בולטים בליכוד. גם אנשי לשכת נתניהו לשעבר, כמו גיל שפר למשל, נטלו חלק באירוע, ואפילו - היום קשה להאמין - היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
למחרת, 4 באוגוסט, הודיע מנדלבליט שחתם על הסכם עד מדינה עם בכיר לשכתו לשעבר של נתניהו, ארי הרו, שבמסגרתו הסכים הרו להעיד בבית המשפט נגד הבוס לשעבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובהמשך מדינת ישראל כולה, נכנסו לעידן פוליטי חדש, זה שבו הציר המרכזי של הפוליטיקה הולך ומתכנס סביב התמודדותו המשפטית של נתניהו עם העבירות שבהן הוא מואשם.
כמעט שלוש שנים קדימה בזמן, ונראה שעו"ד יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית אאורה, שכבר שנים ארוכות נמצא בקשר עם נתניהו, קרוב אליו יותר מתמיד. כמה קרוב? אטרקצ’י היה שותף מרכזי בצוות המצומצם שניסח את פרטי הפרטים הרגישים ביותר במשא ומתן הקואליציוני מול בני גנץ וכחול לבן - אותו משא ומתן שהשבוע הבשיל לכדי הסכם סופי, שמחזק מאוד את מעמדו המשפטי של נתניהו, בתמיכת מי שעד ממש לא מזמן היה יריבו המר והאיום הפוליטי המרכזי עליו.
יש מי שרואים באטרקצ’י גיים צ’יינג'ר, מי שעשה את ההבדל בין המשאים ומתנים הכושלים אחרי שתי מערכות הבחירות הראשונות, למשא ומתן שהצליח ומנע מערכת בחירות רביעית. איך הגיע אטרקצ’י למעמד הזה? יצאנו להתחקות אחרי איש העסקים הקרוב ביותר לנתניהו, לפחות כרגע, ועל הדרך הוא הסכים לתת את גרסתו לחלק מהאירועים שהסתיימו בהסכם על ממשלת חירום אחדות לאומית.
נתניהו תמך, וביהמ"ש ביקר
אטרקצ’י, 54, מתגורר עם אשתו סיגל, עורכת דין בתחום הנדל"ן, ועם שלושת ילדיהם, בבית פרטי בשכונת אפקה בתל אביב. המשרד שלו נמצא במגדלי עזריאלי.
הוא נחשב לאיש עסקים ממוקד - אחד שיודע לחתוך, לקבל החלטות, לנתח מצבים ולאבחן היטב מה הצד השני, שעומד מולו, רוצה. החושים החדים הללו, מן הסתם, סייעו עכשיו במשא ומתן הקואליציוני המפרך.
הפוליטיקה היא בדמו. אפשר לומר שינק אותה מהבית. אביו של אטרקצ’י, נחום, שנפטר לפני כשלושה חודשים, עלה בגיל 15 מעיראק, והיה לוחם באצ"ל. בבית המשפחה בקריית שלום בדרום תל אביב תלויות תמונות רבות שלו עם בכירי הליכוד בעבר: מנחם בגין, אריאל שרון, דוד לוי. נחום ארטקצ’י היה מעורב פוליטית אך לא בחר בפוליטיקה כדרך חיים, והתפרנס מחנות ירקות בשדרות ירושלים ביפו. גם אטרקצ’י הבן עבד שם מילדות.
חבריו של יעקב אטרקצ’י מספרים כי הוא חבר מרכז ליכוד ותיק. "איש ליכוד בכל רמ"ח איבריו", הם מגדירים אותו. גם החברות שלו עם נתניהו הולכת לדבריהם יותר מ-20 שנה אחורה. כך שלביקוריו כעת בבלפור, לצורך ניהול המו"מ הקואליציוני, קדמו ביקורים שם בעבר.
אטרקצ’י אומנם נטוע עמוק בליכוד כבר עשרות שנים - וכמו שמציין אחד מחבריו, "האחיזה שלו בשטח מצוינת" - אבל את הקשרים שלו ללשכת נתניהו ואנשיה אפשר למצוא גם באופן קרוב, עמוק ופרטני יותר. לאחר סיום לימודי המשפטים, הוא מונה למנכ"ל לור"ם, החברה העירונית לוד-רמלה. יחד איתו עבד שם באותם ימים גם גיל שפר, מי שמונה בהמשך למנהל לשכת נתניהו, וכיהן בתפקיד עד 2014. כיום, אשתו של שפר, נאוה, משמשת כדירקטורית חיצונית וחברת ועדת ביקורת של אאורה שבבעלות אטרקצ’י.
התפקיד בלור"ם הסתיים באקורדים צורמים מבחינת אטרקצ’י, כשבדוח חמור של מבקר המדינה נקבע כי הוא התנכל לחשב החברה שהתלונן על שחיתויות. "התנועה למען איכות השלטון" עתרה בעקבותיו לבג"ץ בדרישה כי אטרקצ’י יתפטר, והוא אכן נאלץ לעשות זאת.
כשהתנהלותו של אטרקצ’י כמנכל לור"ם עמדה למבחן בית המשפט, הוא קיבל גיבוי מצד נתניהו שכיהן אז כשר אוצר. נתניהו טען בתצהיר שהגיש לבית המשפט ביולי 2004 כי אטרקצ’י צריך להישאר בתפקידו עד שתסתיים הפרטת לור"ם. בית המשפט מצידו לא השתכנע ואף מתח ביקורת על גישת נתניהו, באומרו כי לא ייתכן שהליך ההפרטה יאפשר לו לעצום עיניים נוכח מעשיו של אטרקצ’י.
למרות הזמן הרב שעבר מאז, יש מי שלא שכחו לו את הפרשה גם היום. "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב", כתב בימים האחרונים בעמוד הפייסבוק שלו מאיר גלבוע, מי ששימש בין היתר כיועץ מיוחד לענייני שחיתות במשרד מבקר המדינה. "לכל אלו שלא רוצים לזכור: לפי התקשורת, יעקב אטרקצ’י חבר לנתניהו ומסייע לו במו"מ מול גנץ. זה אותו אטרקצ’י שמבקר המדינה פרסם דוח חמור על תפקודו כמנכ"ל לור"ם, ובג"ץ אף חייב אותו לשלם הוצאות של 50 אלף שקל בגין תביעה נגדו... זה לא מופנה לכל אותם אוהבי ודבקי נתניהו, שונאי בג"ץ, צדק ויושרה".
לאחר שאטרקצ’י עזב את לור"ם הוא הקים חברת יזמות בשם י.ס. אבן (צירוף של האותיות הראשונות של שמו ושם רעייתו, ושל שמות ילדיהם), וב-2007 הקים את אאורה ישראל, שעסקה בנדל"ן בארץ. שותפיו בחברה היו בעלי אאורה השקעות, החברה-האם, וכשזו הגיעה להקפאת הליכים אחרי המשבר של 2008, אטרקצ’י רכש את השליטה בה מידי הנאמנים שמונו על-ידי בית המשפט.
"ביבי ושרה אוהבים לצידם מאכערים עשירים", אומר גורם על סוד הקשר של אטרקצ’י ונתניהו. "יש שם אינטרסים, הצלחה כלכלית, כסף גדול, והם רואים בו מישהו שיודע לשמור על האינטרסים האישיים של נתניהו".
חבריו של אטרקצ’י, בוודאי לא תופתעו, רואים את הדברים באור הרבה פחות ציני. "בניגוד לאנשים אחרים ש’התהפכו’ על נתניהו לאורך השנים הוא תמיד היה איתו", מסביר אחד מחבריו חלק מיסודות הקרבה. "אם הוא היה קשור לאיש ליכוד שהסתכסך עם נתניהו, יעקב תמיד היה בצד של נתניהו. למשל, ברגע שעבר החתול השחור עם גדעון סער, יעקב, שהיה מקורב לשניהם, נשאר בצד של נתניהו. הוא אומר על ביבי שהוא האיש הכי חכם שהוא מכיר, שהוא מסוגל לנהל דיון על הקורונה, להפסיק לצורך שיחה עם ארה"ב, וכשהוא חוזר זה לאותה נקודה שבה הפסיק את הדיון".
ואם כבר הקורונה - בכיר אחר בלשכת נתניהו בעבר, גידי שמרלינג, ששימש ראש מטה ההסברה עד 2011, הוא כיום סמנכ"ל שיווק ומכירות באאורה. לאחרונה עלה שמו של שמרלינג כמועמד לתפקיד ראש צוות ההסברה של הקורונה, אך בסופו של דבר תפקידו בצוות הוא יועץ הסברה לראש הממשלה. אפשר לראות בכך עדות לעומק החיבור והקרבה בין אטרקצ’י לנתניהו, אך גם לבעייתיות גדולה שעולה מכך: בעל החברה הוא היועץ הקרוב של ראש הממשלה, והסמנכ"ל שלו מקבל תפקיד בוועדה שעוסקת באחד המשברים חסרי התקדים שידעה המדינה.
"אנשים התחילו לצחוק עליי"
בצילום החגיגי של חתימת ההסכם במעון ראש הממשלה, כשכוסות היין ממתינות להילגם על-ידי הנוכחים, נראה אטרקצ’י עומד ליד נתניהו, מעיף מבט אחרון לעבר הניירות, כאילו כדי לוודא שהמשימה שאליה נקרא לדגל, אכן הסתיימה. לשביעות רצונו, בהחלט לשביעות רצונו.
העובדה שבשמאל מיהרו להגדיר את המסמך כ"הסכם כניעה של גנץ" בוודאי לא העכירה את רוחו יותר מדי. "היה לי ברור שיתקפו את הממשלה הזו משמאל", אומר אטרקצ’י ל-G, בהתייחסות קצרה שהסכים לספק זמן קצר לאחר החתימה. "לאור העובדה שכחול לבן התפרקה, ברור לי שחלק מהאנשים מאוכזבים ואז זה מקצין את הרגשות. הפירוק הביא לכך שכחול לבן הופכת למפלגת מרכז, והחלק שנשאר בחוץ הופך להיות שמאל. כך שזו ממשלה שהיא ימין-מרכז. התחלנו עם יתרון לגוש מרכז-שמאל שהיו לו 62 ח"כים, וממצב כזה הצלחנו להביא להסכם שבו נתניהו נשאר ראש ממשלה חזק".
אטרקצ’י, ייאמר לזכותו, לא חדל להאמין לרגע. גם המהמורות לאורך הדרך, שגרמו לרבים להעריך שהסכם כבר לא יהיה כאן, לא ריפו את ידיו. "אני אופטימיסט חסר תקנה, וגם כשכולם היו בטוחים שזה לא יקרה המשכתי להאמין. פירקנו עוד מוקש ועוד מוקש, גם כשבחוץ אנשים התחילו לצחוק עליי.
"ברור שבמהלך מו"מ יש עליות ומורדות, אבל בסוף זה היה המעשה הנכון, בטח בתקופה הזו ותחת האילוצים הפוליטיים הנוכחיים. אף אחד לא היה סולח אם לא הייתה קמה ממשלת אחדות בזמן הזה, כך שאני מרגיש קצת נחת מזה שתרמתי לכך".
הטענות מכיוון מי שתמכו בגנץ הן על כך שההסכם לחלוטין לא מאוזן.
"אסור לשכוח שהליכוד הוא המפלגה הכי גדולה. בסוף יש איזונים, למשל, שתיק המשפטים ניתן לכחול לבן. חלוקת התיקים היא הוגנת".
ומה לגבי הביקורת על הקמת הממשלה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, צעד בזבזני ומקומם שנעשה בשעה שאנשים נאנקים תחת קשיים כלכליים עצומים, והמדינה במצב חירום בגלל הקורונה?
"יש דברים של חוסר ברירה. אני מבין את הביקורת, זה נראה פחות טוב ציבורית, אבל בסוף משלמים מחיר קטן יחסית עבור מה שאפשר לקבל כתוצאה מכך שיש ממשלה שתוכל לאחד את העם, ותמנע מערכת בחירות נוספת שתעלה פי כמה וכמה ותטפל במשבר הקורונה".
במשאים ומתנים קודמים נתניהו נהג להתבסס בעיקר על שניים: השר יריב לוין, והמקורב האולטימטיבי נתן אשל. במו"מ הקואליציוני שאחרי הבחירות באפריל 2019 אשל עוד היה חלק מן הצוות, אולם בשני הסבבים הבאים, זה של בחירות סבב ב’ וזה הנוכחי, אשל כבר הוזז הצידה. אטרקצ’י הוא זה שנכנס במקומו. הניסוחים המשפטיים נעשים על-ידי עורך דין מיכאל ראבילו ממשרד שמרון-מולכו, והצוות המשולש הזה הוא למעשה הצוות המוביל. מדי פעם מצטרפים אליהם שרים נוספים, כמו שר המשפטים אמיר אוחנה שנכח בשתי ישיבות מו"מ, לפני החג השני ובמוצאיו (ראו מסגרת).
מקורביו של אטרקצ’י טוענים שכשנקרא הפעם לדגל כדי לקחת חלק במו"מ הקואליציוני הוא התלבט לפני שהסכים. "הוא לא רוצה שיגידו שהוא קיבל דברים בגלל שהוא מקושר לביבי. יש המון רגישות כשעובדים מול אנשים מקושרים, הרבה פעמים בהפוך על הפוך אתה לא מקבל דברים רק כדי שלא יגידו שמישהו קיבל משהו בגלל הקשרים שלו.
"מצד שני", הם אומרים, "החיידק הפוליטי מקנן בו, זה מדגדג לו באצבעות. בניגוד לאנשים אחרים שלא יבטאו לעולם את דעותיהם הפוליטיות, הוא דואג להתבטא בעניין בכל הזדמנות. איכשהו גם כל שיחה איתו מתגלגלת בסוף לפוליטיקה. ותוסיפי לזה את העובדה שמשבר הקורונה יצר מצב מיוחד שבו חייבים ממשלת אחדות רחבה, אז הוא הבין שבמצב הזה הוא לא יכול לשבת מהצד".
ומה עם תשומות הזמן שצריך להקדיש לכך?
"זה פחות הטריד אותו, הוא מהאנשים שיכולים לישון שעתיים בלילה. הוא דווקא חשש מזה שיקשרו אותו פוליטית. זה לא שהוא מסתיר את הדעות שלו, אבל הוא לא רוצה שזה יהיה השיח".
נתניהו מרגיש איתו נוח
וכך, בחודש האחרון אטרקצ’י - בשיחות פנים אל פנים בבלפור ובדירה תל אביבית, במשרדו שבעזריאלי וגם בשיחות זום - לקח חלק פעיל ומרכזי במו"מ להקמת ממשלת אחדות. הוא התחבר לאנשי גנץ, הוד בצר ומעיין ישראלי. לפעמים, כשצפו בטלוויזיה בדיווחים על המשא ומתן, הם היו משועשעים מכך שהדיווחים לא הציגו את המציאות. אופטימי, כבר אמרנו, הוא היה כל הזמן, ומקורביו מספרים שגם כאשר היה נדמה שנתניהו למעשה התחרט, או הפיל את גנץ בפח וגרם לו לפרק את כחול לבן לחינם, הוא כל הזמן טען שאלה אינם פני הדברים.
"מבחינתו לאורך כל המו"מ הייתה חשדנות בסיסית בין שני המחנות, כשכל צד ניסה לעשות את המקסימום כדי להגן על עצמו", מסביר מקורב. "גם בעולם העסקי לפעמים לוקח חודשים עד שחותמים על חוזה, אבל אחרי שחותמים הציפייה היא שיתפתחו יחסי אמון, ולא שכל צד יסתכל תמיד אם הצד השני מנסה לתקוע לו סכין בגב. מה שתקע את המו"מ בסוף היו דווקא עניינים אידיאולוגיים".
עניינים אידיאולוגיים? הוועדה לבחירת שופטים. וחוץ מזה, איך כל אלה נוגעים לקורונה? הרי לשם כך התכנסנו.
"הממשלה מוגדרת כממשלת אחדות חירום לאומית, כך שבחצי השנה הראשונה עוסקים רק בקורונה. יחד עם זאת, זו ממשלה שאמורה להמשיך גם אחר כך, כך שהם היו חייבים לדבר מבעוד מועד גם על כל השאר, במקום להתחיל לריב על זה בעוד חצי שנה. חוץ מזה, מבחינת אטרקצ’י גם הנושא של הריבונות לא פחות חשוב. הוא איש ארץ ישראל השלמה, ויש עכשיו חלון הזדמנויות שלדעתו אסור לפספס".
העניין עם הווטו בוועדה לבחירת שופטים זה רעיון שלו?
"זה חלק מסיעור מוחות. הליכוד לא דרש וטו, הוא בסך הכול רצה שתהיה לו אפשרות להציע שמות או לקבוע את סדר היום של הוועדה, לאור העובדה ששר המשפטים יהיה של כחול לבן (אבי ניסנקורן). בסוף הליכוד הסכים למה שכחול לבן רצו, שיהיה שוויון בוועדה (השוויון הושג על-ידי כך שכחול לבן תמנה מצידה לוועדה את צבי האוזר, בעל העמדות הימניות)".
ומה לגבי הזמן הרב שהוקדש במו"מ למעמדו של נתניהו כ"ראש הממשלה חלופי", אחרי שגנץ מתחיל לכהן כראש הממשלה?
"זו ממשלה דו ראשית. ממנים את שניהם לראשי ממשלה, וכמו שגנץ הוטרד מאי קיום הרוטציה ודאג להבטיח את זה, כך נתניהו דאג ליום שאחרי. אם תהיה מניעה כלשהי (מצד בג"ץ) שנתניהו יהיה במעמד של ממלא מקום, צריך להתייחס לזה. ההסכם צריך לכסות הכול. בסופו של דבר, צריך גם לזכור שהמשפחה מבלפור לא מכירה שום דבר אחר - נתניהו כבר 11 שנים ראש הממשלה, כך שזה לא דבר של מה בכך. זה לא דבר פשוט".
אחד מחבריו של אטרקצ’י מספר, כי "נתניהו מאוד מעריך את דעתו. הוא יודע שיעקב בא ממקום נקי, שהוא לא מחפש כלום, לא רוצה שום ג’וב, וזה מאפשר לנתניהו להרגיש איתו נוח. מעבר לזה, יעקב הוא איש מאוד רציונלי, מאוד פרגמטי, שיודע לסגור דיל, ויודע לחתוך. הוא מבין היטב יחסי תן וקח, וככה גם נתניהו. ואצל שניהם החיים זה עבודה, עבודה, עבודה".
אמנון אברמוביץ’ אמר בבדיחות שבמו"מ יריב לוין מייצג את ביבי, אמיר אוחנה את יאיר, ואטרקצ’י את שרה. מה הקשר שלו לשרה? ידוע הרי שמי שנמצא ליד נתניהו צריך לעבור את האישור שלה.
"הוא לגמרי מטעם נתניהו. הוא כמובן מתייחס אליה בנימוס, אבל להבדיל מאנשי עסקים אחרים שנכנסו לקשר עם שרה כדי להאדיר את עצמם, יעקב לא כזה. הוא שומר על מערכות יחסים קורקטיות, הוא לא מתבלבל, הוא בא למטרה מסוימת, לא מבקש כלום לעצמו".
קנס מרשות ני"ע
בשמונה השנים שבהן אטרקצ’י הוא בעל שליטה באאורה, הפכה החברה למובילה בתחום ההתחדשות העירונית - תחום שהוא היה מהראשונים לזהות - עם אלפי דירות בעשרות פרויקטים. לאורך השנים, היו מושקעים בה גופים מוסדיים שנהנו מהצלחתה וכיום מושקעים בה בנק לאומי וחברות הביטוח מנורה והפניקס.
הצלחתה של אאורה הביאה גם עדנה למשרד עורכי הדין שהיה משותף לו ולרעייתו, שבמשך שנים נהנה משכר טרחה של עשרות מיליוני שקלים שהעבירה לו החברה הציבורית, על בסיס הסכם שהבטיח לו עמלה של 1.5% מכל מכירת דירה.
חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי אומנם אישרה את ההסדר הזה, אך רשות ני"ע התערבה ואף הטילה קנס. אטרקצ’י הסביר בהתייחסו לעניין כי ההסכם עם המשרד אושר בזמנו על-ידי כל הגורמים הרלוונטיים, אבל בסופו של דבר נאלץ להיכנע, וכיום נחלקת העבודה בין כמה משרדים, כשהמשרד של עו"ד אטרקצ'י הוא רק אחד מהם.
בשוק מספרים כי ברבים מהמכרזים שבהם מתמודדת אאורה, היא גוברת עלִ חברות גדולות ומבוססות ממנה, כמו תדהר, אקרו או ים סוף, ומייחסים זאת לאגרסיביות של אטרקצ’י. יש בשוק לא מעט גורמים שמסתייגים מהתנהלותו שלא תמיד מצטיירת כאלגנטית במיוחד, אבל יש גם מי שאמרו לנו שבחרו בו דווקא בגלל השם שיצא לו כמי ש"מסתובב עם סכין בין השיניים", ובסופו של דבר התאכזבו לגלות שהוא למעשה "עדין מדי".
אטרקצ’י מאמין, וכך גם אמר בראיונות בנושא, שהמדינה הייתה צריכה לשלב בין פרויקטים של התחדשות עירונית באזורי הביקוש לבין אזורים שיזמים לא רוצים להיכנס אליהם. למשל, שיזם שבונה בתל אביב, יבנה גם בטבריה. בראיון לכלכליסט בשנה שעברה הוא פרס את המדיניות העסקית שלו: לא נדל"ן מניב, כי הוא כבר הגיע לרוויה. כן נדל"ן יזמי, שהוא לדעתו דווקא מסוכן פחות ויציב יותר, ופינוי-בינוי שהוא "עתיד שוק המגורים בישראל".
לפחות כרגע, בימי הקורונה, התיאוריה שלו לגבי חוסר היציבות והרוויה של הנדל"ן המניב מוכיחה את עצמה כשאלפי משרדים עומדים ריקים, ועתידו של השוק הזה אינו ברור, בזמן שהביקוש לדירות מגורים נחלש הרבה פחות, אם בכלל.
הקורונה עלולה להשפיע על אאורה
בעוד אטרקצ’י עסוק בפוליטיקה, התברר כי גם אאורה אינה מתנהלת על מי מנוחות בתקופה הנוכחית, והיא רחוקה מלהיות מקלט מדאגות ומבעיות. בשבוע שעבר הכניסה אותה חברת הדירוג מעלות לרשימת המעקב, בשל "רמת נזילות חלשה על רקע הקורונה". בדוח של מעלות נכתב כי אאורה עשויה למצוא עצמה בבעיה בכל הנוגע לפירעון התחייבויות האג"ח שלה עד סוף השנה, זאת מאחר שאירועי הקורונה עלולים להביא לעיכובים בהתקדמות בחלק מהפרויקטים של החברה, ומצבו של שוק ההון אינו מאפשר לה כיום מחזור של החוב.
ב-2019 אומנם חל גידול משמעותי בהיקף מכירת הדירות של החברה, אך קצב ההתקדמות והשיווק של הפרויקטים היה נמוך באופן ניכר בהשוואה לתרחיש הבסיס הקודם, ובהתאמה, שיעור המינוף המאזני עמד בסוף 2019 על כ-77% - נתון גבוה מהצפי, שמשקף גמישות פיננסית נמוכה.
לאיזון התמונה, מציינת מעלות כי לאאורה יש כמה נכסים שאינם בליבת הפעילות שלה, שביכולתה לממש בטווח הקצר-בינוני כדי לתמוך בנזילות, כדוגמת מעונות סטודנטים בקריית אונו, קרקע בשינקין וקרקעות נוספות, שלהערכת החברה שווי המכירה הכולל שלהם הוא כ-170 מיליון שקל. עם זאת, מציינים במעלות, "מקורות אלה אינם נכללים בתרחיש הנזילות שלנו היות שאינם ודאיים וקיים סיכון לאי ביצוע בזמן של מכירתם בתנאי השוק הנוכחיים".
גורמים מקורבים לנושא משדרים שהדוח אינו מדאיג אותם במיוחד. ראשית, הם אומרים, כל חברה שתיבחן עכשיו על-ידי חברות הדירוג תיכנס לרשימת המעקב שלהן, בגלל מצב השווקים. שנית, בקיץ הקרוב צפויים להסתיים כמה פרויקטים שיספקו תזרים בהתאם. שלישית, הם טוענים, לצד רוכשים שאולי יתקשו לעמוד בהתחייבויות בשל משבר הקורונה, יש גם רוכשים שמבקשים להקדים תשלומים, מכיוון שהם הוציאו את כספם מהבורסה ומבקשים להשקיעו מיד. בנוסף, אאורה גם תבצע מן הסתם התאמה למצב השוק הנוכחי, ובתקופה הקרובה תוציא לדרך פחות פרויקטים.
כך או כך, ועל אף הקשיים שמאפיינים כעת את רוב חברות הענף, אטרקצ’י יכול לזקוף לזכותו את העובדה שאאורה ביססה את עצמה כחברה מובילה בתחום ההתחדשות העירונית. הפרויקטים שלו כוללים לרוב מאות דירות, כשהבולטים שבהם כיום הם ברמת השרון, קריית אונו, יהוד, רחוב הרא"ה ברמת גן ומתחם אחימאיר ברמת אביב ג’. פרויקט מרכזי נוסף הוא ברחוב דפנה בתל אביב אך שם עדיין לא הושגו מספיק חתימות של דיירים.
אבל אטרקצ’י יודע היטב שההכרה מהממסד ומהציבור לא פחות חשובה מההצלחה בשטח. בשנה שעברה הוא עשה צעד בכיוון, כשמיצב את עצמו, כמו שנוהגות לעשות חברות גדולות וחזקות, באמצעות הקמת מכון להתחדשות עירונית במרכז הבינתחומי בהרצליה. אטרקצ’י גם ידע להביא לטקס אישים מרכזיים כמו שר השיכון דאז יואב גלנט, וידידו שר המשפטים אוחנה. "בשנה האחרונה", אמר אוחנה באותו מעמד, "משרד המשפטים מרכז עבודת מטה רחבה מאוד, כדי להניח הצעת חקיקה מקיפה בתחום ההתחדשות העירונית, על כלל חסמים שיש בו, שאותם אנחנו רוצים לפתור".
אין ספק שמכון שעוסק בהתחדשות עירונית יכול להיות כלי להגדלת היקף הפרויקטים שמבוצעים בתחום, עניין שיתרום כמובן גם לעסקיו של אטרקצ’י. "הוא מאמין בתחום הזה", מספרים המקורבים, "הוא חושב שזה העתיד של שוק הנדל"ן בארץ. הוא אומר לסטודנטים שלא משנה מאיזו דיסציפלינה הם באים - יזמות, מינהל עסקים, עריכת דין. התחדשות עירונית זה מקצוע לעתיד".
הנושאים והנתונים: הבית תמיד מנצח
אוחנה שודרג, טורבוביץ' נעלם, ובסוף הכול נסגר בקומה השנייה בבלפור
משאים ומתנים בחסות ממשלות הליכוד תמיד מתנהלים בסופו של דבר בקומה השנייה של בית ראש הממשלה. בין נתניהו, רעייתו שרה ושאר בני המשפחה. מעגל היועצים הקרובים לנתניהו מכין את הטיוטות ונמצא בחזית העדכונים אל מול הצד השני, אך את ההחלטות האחרונות מקבלים במעגל משפחתי מצומצם ביותר.
גם הפעם, ביום שני אחר הצהריים, ערב יום השואה, הגיע הרגע שבו חיכו הצוותים משני הצדדים לדבר אחד: סיום הישיבה האחרונה והמכרעת, בפורום הפרטי המשפחתי. שם התקבלה ההחלטה הסופית שהובילה לאירוע החתימה בפטיו של בית ראש הממשלה, כמה שעות לפני יום השואה.
בשלושת השבועות האחרונים המו"מ התנהל בשני צירים. ציר אחד נע בין אריה דרעי לגבי אשכנזי, והוא בא לידי ביטוי בהפעלת לחצים מצדו של דרעי על נתניהו. הציר המקביל, והעיקרי, היה זה שהתנהל בין יריב לוין לבין אבי ניסנקורן.
לוין הוא האדם שעליו סומך נתניהו בשנים האחרונות. הוא ליווה את כל המשאים ומתנים מאז 2015, וגם בשלושת הסבבים שאחרי מערכות הבחירות הרצופות של 2019-20. הוא עו"ד במקצועו, ולפני שנכנס לכנסת הוא היה מגיש העתירות וכותב התביעות של פעילים בליכוד. את כישורי המו"מ העילאיים שלו השיג בשנים שבהן כיהן כיו"ר הקואליציה עד לשנת 2015, אז מונה לשר.
לצידו של לוין (ושל אטרקצ'י) נטל חלק גם עו״ד מיכאל ראבילו, שותף בכיר במשרד עורכי הדין שמרון-מלכו (מקורביו ובני משפחתו של נתניהו). ראבילו נכנס הפעם בנעליו של דוד שמרון, שניתק מגע לכאורה בשנה האחרונה בשל הסתבכותו ב"פרשת הצוללות". שמו של ראבילו הועלה לפני כמה שנים כמועמד לתפקיד מזכיר הממשלה, והוא זה ששקד על הניסוחים המשפטיים אל מול עו"ד אבי ליכט מן הצד השני.
בשבוע האחרון של המו"מ הצטרף לצוותים שר המשפטים היוצא אמיר אוחנה. העובדה שאוחנה נכלל בצוות הבכיר והמצומצם שהתדיין על ניסוחים אחרונים, מעידה על שדרוג מעמדו בתקופה האחרונה בקרב נתניהו ובני משפחתו, ובליכוד מדברים כעת על כך שאחרי שמשרד המשפטים יילקח ממנו, הוא צפוי לקבל תיק בכיר - ייתכן שאת תיק התחבורה, ואולי אפילו את ביטחון הפנים.
מן הצד של כחול לבן, האירוע המעניין במהלך המו"מ נגע לד״ר יורם טורבוביץ', לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וראש הסגל של ראש הממשלה אהוד אולמרט. אחרי פיצוץ השיחות בין הצדדים, לפני כעשרה ימים, הרגיש טורבוביץ' שכחול לבן מוותרים וחתך מן השיחות, וגם אם כפי שגורסות חלק מהטענות המשיך להשתתף בחלק מפגישות הזום, הוא לא נכח פיזית ברגעי ההכרעה.
הדמות המשמעותיות ביותר בצד של גנץ היה עו"ד אבי ליכט, מי שהיה המשנה ליועמ"ש עד סוף 2018. כיום הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר ומרצה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. בכחול לבן מציינים כי הוא הוביל בגזרה המשפטית הסבוכה, והוא גם האחראי לנוסח ההסכם המסורבל שבו כלולים תעלולים חוקתיים ומיני סינדולים על גבי סינדולים, שנועדו להתגבר על חוסר האמון המוחלט ששורר בין גנץ לנתניהו.
גורם מרכזי נוסף, שליווה גם הוא את כל שלבי המו"מ הוא כאמור ניסנקורן - מי שיהפוך לשר המשפטים בממשלה ה-35. גם הוא, כמו כל המשתתפים במו"מ, עו"ד במקצועו, בעלים לשעבר של משרד עורכי דין שהתמקד בארגוני עובדים וייצג ועדים חזקים כמו בזק. ניסנקורן זוכה לאמון מצד גנץ ולא לחינם קיבל את תפקיד יו״ר הוועדה המסדרת של הכנסת.
טל שניידר