גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: האם נקבל את "מר כלכלה" או את חוסר האחריות הפיסקאלית של השנתיים האחרונות?

זו שעת מבחן קריטית: מדיניות אחראית שיוביל שר האוצר החדש, גם אם יהיו בה מרכיבים שאינם פופולריים, היא בעלת חשיבות מכרעת לעתיד המשק הישראלי • השאלה המרכזית היא האם האילוצים הפוליטיים או האישיים יובילו אותנו למשבר כלכלי עם מחיר גבוה ומיותר

שר האוצר המיועד ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שר האוצר המיועד ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

השבוע ייכנס כנראה שר חדש למשרד האוצר. הוא נכנס בתקופה מאתגרת וקריטית מבחינת עתיד המשק והפוטנציאל הגבוה לקידום שינויים מבניים. לישראל כ"ץ, שצפוי להיות שר האוצר, יש יכולת ביצוע וניסיון פוליטי מהרחבים שיש. הוא חייב לתעל את ניסיונו לקביעת סדרי עדיפויות שיאפשרו הסטת תקציבים למטרות הנדרשות לעת הזו ולעמוד כחומה בצורה מול לחצים פוליטיים ועסקיים .

תקציב 2020-2021 אמור להיות מאושר בממשלה בתוך פחות מחודשיים. בתקציב זה יאושרו גם מגבלת הגירעון ומגבלת ההוצאה. הדילמה הפיסקאלית ברורה: מחד, זה הזמן למדיניות מרחיבה שתאפשר עידוד צמיחה, רשת בטחון מספקת לנפגעים ופתרונות לאבטלה הגוברת. האחריות הפיסקאלית של העשורים האחרונים מאפשרת פעולה. מאידך, הכניסה למשבר עם רמת גירעון מבני גבוה, תגרום לקפיצה של יחס החוב תוצר, ויש צורך בניהול סיכונים מיטבי באיזון שבין הרחבה פיסקאלית לחשש מהגעה לאי יציבות פיננסית ושמירת כלי מדיניות למשבר שייתכן וטרם ראינו את כל משמעויותיו.

בימים כסדרם, כתוצאה ממדיניות כלכלית נכונה בעשורים האחרונים, המשק הישראלי תלוי בעיקר בפעילות המגזר העסקי והשינויים במדיניות הממשלתית אינם בעלי השפעה דרמטית. אולם במצב המשברי הנוכחי, למדיניות הממשלתית תהיה השפעה עצומה על המשק. אם "מר כלכלה" יוביל מדיניות אחראית, המשק יגיב בהתאם וכנראה יחזור לצמיחה ויתאושש מהר. אם חוסר האחריות של השנתיים האחרונות ימשיך ללוות אותנו אז הסיכוי ל"עשור אבוד" נוסף ילך ויתעצם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל את המדיניות הכלכלית במרבית השנים מאז 2003. קיימות מגוון דעות על מרכיבים שונים במדיניות הפיסקאלית בשנים אלו: האם גודל הממשלה מספיק, ביקורת על המדיניות הכלכלית-חברתית ועוד. אולם בנושא אחד יש הסכמה רחבה : האחריות הפיסקאלית המצטברת של הממשלה בעשורים אלו , היא אכן מרשימה . נפילת יחס חוב תוצר מכמעט 100% לרמה של 60% ושמירה על הגירעון במרבית השנים הם ביטוי לכך.

בשנתיים-שלוש האחרונות האחריות הפיסקאלית מתערערת. בבחירות הקודמות נאלץ רה"מ מסיבות פוליטיות לתת את תיק האוצר למשה כחלון. השר כחלון, עם נטייה חברתית חזקה, הרחיב את התקציב בתחומים חברתיים (צעד חיובי), אולם בחר כמעט להתעלם ממגבלות הגירעון ומהמלצות הדרג המקצועי באוצר ובבנק ישראל ונמנע משינויים בסדרי העדיפויות. מדיניות כלכלית היא אחריות משותפת של ראש ממשלה ושר האוצר, אך נתניהו החליט מסיבותיו הוא לאשר את הגירעון הגבוה ולהימנע מהעלאת מיסים או מצמצום הוצאות.

בשנים אלו עלה הגירעון המבני של הממשלה, וגם פתרונות שניתנו להפחתת הגירעון היו ברובם זמניים. שיעור הגירעון המבני שחצה ערב המשבר את ה-4%, הפך לחריג לרעה בהשוואה למרבית מדינות אירופה. עובדות אלו לא היו הרסניות אילולא משבר הקורונה. הכניסה למשבר בידיים כמעט כבולות בתחום המדיניות המוניטרית , בשילוב עם גירעון מבני גבוה , מקשים על הפעלת מדיניות פיסקאלית תומכת צמיחה , הכוללת רשת ביטחון לנפגעים .

תחזית בנק ישראל והאוצר לגירעון בשנת 2020 עומדת על כ-12% ובשנת 2021 על כ-8%. התוצאה היא קפיצת יחס חוב תוצר של כ-20% בתוך שנתיים, חזרה ל-80%, שמשמעותה נסיגה ומחיקת הישגי המשק ביותר מעשור לאחור. גם במדינות אחרות יש קפיצה בגירעון ואולם מדינות אירופאיות רבות נכנסות למשבר עם גירעון מבני נמוך משמעותית, גם אם ברמת חוב תוצר גבוה יותר.

האיתות של הורדת תחזית הדירוג של ישראל נובע ישירות מחוסר האחריות בהתנהלות הפיסקאלית בשנתיים האחרונות. להשוואה, הדירוג של מדינות עם יחס חוב תוצר גבוה משמעותית מישראל - לא הורד. ישראל, על אתגריה הביטחוניים חשופה יותר לאי-יציבות פיננסית. תחזית הגיוס הממשלתית לשנים 2020-2021 (למימון הגירעון ומחזור החוב) עומדת על מעל 350 מיליארד שקל בשנתיים - היקף שנראה דמיוני רק לפני חודשיים. השנים האחרונות הדגימו לנו איך במדינות שבהן התערער אמון המשקיעים במדיניות הכלכלית שולם מחיר כבד בגיוס חוב שהוביל לנטל תקציבי לשנים ארוכות .

קיים איזון עדין בין הרחבה פיסקאלית נדרשת, לקביעת כללים שיבטיחו אחריות תקציבית הכרחית לעת הזו. האיזון חייב לאפשר למייצבים האוטומטיים לפעול גם במחיר של קפיצת גירעון, אך במקביל לקבוע מגבלה אפקטיבית שלא תאפשר למשק לחרוג מסף גרעון של 7 עד 8 אחוזים בשנה הבאה, תוך קביעת רמה מקסימלית של יחס חוב תוצר של 75%-80% בשנים 2021-2022. במקביל לאחריות הפיסקאלית, ולרשת הביטחון יש לקדם רפורמות מבניות המתכתבות עם השינויים במבנה הכלכלי הגלובלי כתוצאה מהמשבר, להימנע מסבסוד עסקים כושלים, להימנע מתשלומי העברה עם השלכות שליליות לטווח ארוך (תמריצים שליליים ליציאה לעבודה או מענקים מיותרים לבעלי הכנסה גבוהה) ולהסיט משאבים שאינם תורמים לפריון ולצמיחה.

זוהי שעת המבחן של המדיניות הפיסקאלית. מדיניות אחראית שיוביל שר האוצר החדש בגיבוי והכוונה של ראש הממשלה, גם אם מרכיבים בה אינם פופולריים, היא קריטית לעתיד המשק בטווח הבינוני. ממשלת האחדות הרחבה יחסית עשויה לאפשר מדיניות זו, והשאלה היא האם נקבל את "מר כלכלה" או שהאילוצים הפוליטיים וההליך המשפטי בו שרוי ראש הממשלה, יובילו אותנו למשבר כלכלי עם מחיר גבוה ומיותר למשק. 

הכותב הוא חבר סגל בבית ספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, ולשעבר ראש אגף תקציבים במשרד האוצר

עוד כתבות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים