נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP
בנובמבר 1948, כמה חודשים אחרי הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, אירעה אחת ההפתעות הגדולות בהיסטוריה הפוליטית של ארה"ב. הארי טרומן האפרורי ניצח כנגד כל הסיכויים ונבחר לנשיא האמריקאי ה-33.
ארבע שנים קודם לכן, טרומן נבחר לסגנו של הנשיא פרנקלין רוזוולט. כשרוזוולט נפטר, בהתאם לחוקה, טרומן מונה לנשיא ונכנס לנעליים גדולות מאוד. רוזוולט נבחר לנשיאות ארבע פעמים, ניהל את המערכה במלחמת העולם השנייה, שיקם את הכלכלה מ"השפל הגדול" ונחשב לאחד הנשיאים הפופולריים בתולדות ארה"ב.
טרומן לעומתו היה חבר קונגרס אנונימי, שהגיע לסגנות בקדנציה האחרונה של רוזוולט במסגרת פשרה. מאז מונה לנשיא לאחר מות רוזוולט ועד לבחירות, הצליח להביא לסיום מלחמת העולם, להכרה בישראל ולהקמת האו"ם. למרות זאת, הוא כונה "הנשיא בטעות" (Accidental President).
רוב הסקרים ניבאו לו הפסד למועמד הרפובליקאי, וה"שיקגו טריביון", אחד העיתונים הגדולים בארה"ב, לא חיכה לתוצאות הסופיות ויצא בכותרת ראשית על תבוסת טרומן. הניצחון של טרומן נחשב כנראה לניצחון המפתיע ביותר בתולדות ארה"ב. עד 2016.
מערכת הבחירות של 2016 הייתה דומה מאוד לזו של 1948. כמועמד רפובליקאי, דונלד טראמפ נתפס כאתנחתא הקומית של הקמפיין וסיפק חומר רב לתוכניות הבידור. השימוש בביטויים בלתי-ממלכתיים, הגישה התוקפנית והדיבור העממי היו חריגים בנוף הפוליטי. רוב הפרשנים סימנו אותו כלא רציני וזלזלו בפופולריות הגוברת שלו בקרב הקהלים שאליהם כיוון.
כשטראמפ ניצח, מומחי הסקרים הדמוקרטים בארה"ב הוכו בתדהמה. כוכב הריאליטי כבש את הדמיון של אמריקה השנייה. למרות הבוז והלעג שספג, התקווה שהצליח להפיח בליבם של מי שנחשבים ל"בייס" שלו הייתה אמיתית. לקראת סוף קדנציה ולפני שהאמריקאים יכריעו בנוגע לקדנציה שנייה, יש שתי קבוצות שטראמפ השקיע בהן המון, ויצטרך לשמר כדי לנצח.
הראשונה היא היהודים השמרנים. החשיבות של הקול היהודי נובעת ממספר סיבות. בראשן, הכסף היהודי. אמנם יהדות ארה"ב עומדת על כ-2% מכלל האזרחים, אך מבחינת תרומות פוליטיות, היהודים נאמדים פי עשרה או אף פי 20 מכך. ואכן, חלק ניכר מהתורמים הגדולים לטראמפ הם עשירי יהדות ארה"ב.
עוד סיבה לחשיבות הקול היהודי היא ההשפעה שיש לו על הקבוצה השנייה במרכז הקמפיין - נוצרים אוונגליסטים. הארגונים הפרו-ישראליים היהודיים משמשים כאורים ותומים עבור הקהל הפרו-ישראלי הלא-יהודי. כשהארגונים היהודיים מרוצים מהיחס של הנשיא לישראל - האוונגליסטים מרוצים.
כיום יש כ-80 מיליון נוצרים אוונגליסטים בארה"ב, כרבע מכלל התושבים. רובם ממוקמים גיאוגרפית בליבה של ארה"ב ומעניקים למועמד השמרני בלוק חזק בעשרות מדינות.
הגוש הזה לא התלהב מהמועמדים הרפובליקאים שהתמודדו מול הנשיא ברק אובמה, לא יצא להצביע בהמוניו ובכך בעצם העניק פעמיים את הניצחון לדמוקרטים. טראמפ, לעומת זאת, עם כל הקושי בנוגע לאישיותו ועברו, הלהיב את הגוש הזה.
מספר הבוחרים האוונגליסטים במדינות שבהן טראמפ זכה לאהדה היה גבוה במיוחד, ובמדינות ה"מתנדנדות", הקול הנוצרי היה קריטי לניצחונו. התמיכה שלהם בטראמפ תלויה אמנם בפרמטרים רבים, אך התמיכה בישראל בכלל ובבנימין נתניהו בפרט, חשובים לא פחות. שיבת ציון והתיישבות בכל חלקי הארץ מהוות חלק אינטגרלי מהאמונה האוונגלית.
מאז נשיאותו של רונלד רייגן, אין מועמד רפובליקאי שניצח ללא התמיכה האלקטורלית הגורפת של האוונגליסטים, וללא התמיכה הכלכלית של הימין היהודי. יחד עם זאת, משבר כלכלי תמיד היווה אתגר משמעותי בהשגת התמיכה בשתי הקבוצות האלה. הדבר נכון לכל מועמד רפובליקאי, והוא נכון כפליים במקרה של טראמפ שמתמודד כעת עם נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי.
בסוף אוקטובר 2016, כשבועיים לפני הבחירות, התקשר אליי יועץ בכיר בקמפיין של הילרי קלינטון. הוא סיפר על החליפות שכבר נתפרו, ועל התפקידים שכבר חולקו. ואז, בעיקר מתוך נימוס, שאל אותי, "נו, מנקודת המבט שלך בישראל, ומההיכרות שלך עם יהדות ארה"ב, מה אתה אומר?".
חשבתי לרגע לפני שעניתי, ואז השבתי לו "אם יש משהו שלמדתי בחיי הפוליטיים, זה שאתה אף פעם לא יודע. You never know. הוא צחק וחזר לדבר על התפקידים שהוצעו לו.
בתקופה הנוכחית, חצי שנה לפני שהולכים לקלפיות בארה"ב, יש הרבה שלא ידוע ויהיו עוד הרבה הפתעות בדרך. דבר אחד כן ברור, תמיכה סוחפת של שתי הקבוצות של המצביעים הפרו-ישראליים היא הסיכוי הטוב ביותר של טראמפ ושל הרפובליקאים לשמור על הבית הלבן ושוב להפתיע את כולם.
הכותב הוא יועץ פוליטי ועסקי בינלאומי. בעבר שימש כראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו