חשוב לדעת להגדיר נכון את התפקיד הניהולי / צילום: שאטרסטוק
הממשלה שהושבעה השבוע, ממחישה היטב את הפרדוקס בין הגדרת תפקיד ארוכה לקצרה, כשמחד השרים שמשרדם קצר ותפקידם ענק - שר הביטחון, שר האוצר, שר החוץ, שר התחבורה וכו' ("שרי ה..."), ומאידך השרים שמשרדם ארוך אך תפקידם זעיר עד לא קיים - השר להשכלה גבוהה ומשאבי מים, השרה לחיזוק וקידום קהילתי, השרה לעניינים אסטרטגיים וכו' ("השרים ל....").
אני כולבויניק
רק שבעוד נבחרי הציבור מבינים היטב את ההבדל ונלחמים בכל כוחם על "משרדי ה...", מנהלים רבים טועים לחשוב שככל שהגדרת תפקידם ארוכה יותר וכוללת יותר תחומי אחריות - הם נחשבים מנהלים מקצועיים ומנוסים יותר, עם פוטנציאל תעסוקתי וערך שוק גבוהים יותר.
בפועל זה הפוך, ואם יש לכם ספק בדקו את הגדרות התפקיד של סמנכ"לים בחברות הגדולות. קרוב לוודאי שלא תמצאו שם 'סמנכ"ל מכירות שיווק פיתוח עסקי ואסטרטגיה', גם לא 'סמנכ"ל תפעול לוגיסטיקה רכש ואחזקה', ובטח שלא 'סמנכ"ל כספים כלכלה גזברות ובקרה'. הסמנכ"לים הללו לא זקוקים להגדרת תפקיד ארוכה בדיוק מאותה הסיבה ששר הביטחון, שר האוצר ושר החוץ לא צריכים שם ארוך יותר כדי לבטא את עוצמתו, מרכזיותו וחשיבותו של המשרד (ושל השר העומד בראשו).
האמת היא שגם בחברות קטנות יותר ההגדרות הארוכות והמסורבלות האלה לא נהוגות. אלו הם המנהלים שמשדלים את מעסיקיהם לתת להם הגדרה מרובת תחומי אחריות, וכשזה לא מסתייע הם מעניקים אותה לעצמם בקורות החיים, בדרכם לחפש את ההזדמנות הבאה, מבלי להבין שהם מזיקים לתדמיתם בשוק.
מדוע? כי הם משדרים לסביבה מסרים אנטי מקצועיים ובראשם המסר - "אני כולבויניק". אני קצת מנהל מכירות, קצת מנהל שיווק, קצת מנהל פיתוח עסקי, אבל ללא מומחיות באף אחד מהתחומים הללו. כלומר, בניגוד לשרים לכלום ושום דבר, הכולבויניק נהנה מטווח האחריות רחב אבל העומק המקצועי שלו רדוד מאוד, ועל כן הפגיעה בערך המותג ובערך השוק, כפי שהסברתי בהרחבה בטור "אתה עב"מ או כולבויניק?".
החברה קטנה
המסר השני שמעבירות ההגדרות הארוכות - אני עובד בחברה קטנה (בחברות קטנות ורזות טווח האחריות של מנהלים הוא לעיתים קרובות גדול הרבה יותר). התוצאה היא שגם מנהלים בחברות בינוניות המתהדרים בהגדרות תפקיד מסורבלות עלולים למצב עצמם כמי שעובדים בחברות קטנות, תקלה מיצובית שמשדרת למעסיקים פוטנציאליים שלא מכירים את החברה המעסיקה כי היא קטנה ממה שהיא בפועל.
ומה הבעיה עם חברה קטנה? קודם כל חברות קטנות נתפסות הרבה הפחות מקצועיות. שנית, כפי שכבר כתבתי בעבר, שוק העבודה עובד על מספרים, דהיינו, הוא איננו נוטה לגייס מנהלים שהניסיון הקודם שלהם קטן יותר במונחים של גודל התקציב, היקף המכירות, מספר עובדים כפופים, גודל לקוחות וכו'. לכן מי שחושק בתפקיד בסדר גודל דומה (תפקיד גדול יותר הוא נדיר מאוד כי לא מתקדמים במעבר בין חברות), טוב יעשה אם לא ישדר לשוק העבודה 'אני כולבויניק שעובד בחברה קטנה', על כל המשתמע מכך לערך המותג, לערך השוק, ולפוטנציאל הקריירה.
ולמי שחושב שהרחבת הגדרת התפקיד תהפוך אותו מועמד רלוונטי גם לתפקידים שעבורם אין לו מספיק ניסיון, שייקח בחשבון שמעסיקים אינם טיפשים, שבמקרה הטוב הוא יצלח את שלב קורות החיים ("הנייר סובל הכל"), אבל קרוב לוודאי שייפול בראיון העבודה.
תתמקדו בליבה
לסיכום, בין אם קבלתם הגדרת תפקיד ארוכה ובין אם יזמתם את "המתנה", טוב תעשו אם תקצרו אותה, תוך מיקודה בתחום האחריות העקרי שלכם, באופן שיהלום עד כמה שניתן את הרקורד התעסוקתי הקודם שלכם ויבסס לכם עמוד שדרה מקצועי. ואם החברה בה אתם עובדים היא באמת קטנה וטווח האחריות שלכם רחב במיוחד? על אחת כמה וכמה. מקדו את הגדרת התפקיד, אחרת תתמתגו ככולבויניקים שאטרקטיביים לחברות לא אטרקטיביות בלבד.
ואם טרם השתכנעתם, כנסו לאתר דרושים ותגלו שבחלק הארי של המשרות המתפרסמות הגדרות התפקיד קצרות וממוקדות. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com