גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אישי ציבור ערבים וראשי רשויות מפגינים מול משרד האוצר / צילום: דוברות הרשימה המשותפת

רוב מוחלט של הרשויות המקומיות הערביות נמצאות בתחתית הדירוג החברתי הכלכלי, ורובן מוגדרות כרשויות חלשות מבחינה תקציבית. כלומר, הן רשויות שמתקשות לספק שירותים לתושבים בצורה נאותה.

לאחרונה פתחו ראשי הרשויות הערביות בצעדי מחאה, בצל מגפת הקורונה שחשפה את היכולות המעטות של השלטון המקומי הערבי באספקת שירותים לתושבים בעת משבר וחירום. ראשי הרשויות ביססו את טענותיהם בנתונים המעידים על תקצוב ממשלתי ירוד ביחס למשקלם של האזרחים הערביים באוכלוסייה, ללא ספק טענה זו מוצדקת ודורשת בדיקה ותיקון ממשלתי.

יחד עם נתוני התמיכה הממשלתית, ראשי הרשויות הציגו נתונים המעידים על הכנסות עצמיות נמוכות מאוד ברשויות הערביות, וזהו בעצם הפיל שבחדר.

עיון מהיר בתקציבי הרשויות המקומיות מראה לנו בבירור שהחמצן העיקרי של הרשות המקומיות הוא ההכנסות העצמיות אשר מורכבות בעיקרן מארנונת מגורים "ומהארנונה שלא למגורים", חשיבות רבה מיוחסת ובצדק לארנונה שלא ממגורים אשר מורכבת מהארנונה שהעסקים והתעשייה משלמים לרשות המקומיות, ארנונה זו כפולה בערכה מארנונת המגורים. ומבחינה כלכלית היא כדאית יותר לרשות, כיוון שהצרכים המוניציפליים של העסקים והתעשייה מעטות מאוד, בעוד שהרשות גובה מהן ארנונה כפולה. הרשויות הערביות סובלות מחוסר ממשי בתקציבים עצמיים שמקורן מארנונת העסקים והתעשייה, הסיבה הפשוטה היא היעדר אזורי תעשייה ועסקים ביישובים הערבים.

האחריות להגדלת ההכנסות העצמיות מוטלת על הרשויות המקומיות, ראשי הערים והצוותים המקצועיים ברשויות נדרשים לגרום לעסקים לפתוח עסקים בערים, ולפעול להקמת אזורי תעשייה המניבים רווחים כספיים.

לעניות דעתי, לזה השלטון המקומי הערבי זקוק בצורה מיידית - הטמעת החשיבות של פיתוח כלכלי עצמאי ברשויות. שהרשויות לא יסתמכו על התקצוב הממשלתי ויפעלו להגדלת ההכנסות העצמיות ע"י הכנת תוכניות אסטרטגיות למשיכת עסקים ותעשייה ליישובים הערבים. הבחירה באסטרטגיה הזו קשה ודורשת מאמצים מרובים, אך מעניקה לרשויות עצמאות כלכלית לטווח הארוך.

לפני כמה שנים התבשרנו בתוכנית ממשלתית בעלות של 15 מיליארד שקל לתמיכה ברשויות הערביות, ללא ספק התוכנית סייעה לרשויות ושיפרה את השירותים לתושבים הערבים, אך רחוקה מלהיות מספיקה לצמצום הפערים ולחיזוק ארוך טווח של הרשויות הערביות, אינטואיטיבית אנו חושבים בצורה לינארית ומבקשים עוד תקציבים בתקווה לתקווה לפתרון הבעיה. אך זה מחזק את הבעיה לטווח הארוך, כך שמגדיל את התלות במשרדי הממשלה, וספק אם פותר את הבעיה בטווח הקרוב.

מחאת הראשי ערים הערביות בכוחה להיות הזדמנות היסטורית. הגיע הזמן שראשי הרשויות ילחמו על עצמאות הרשויות, ולא על עוד כמה תקציבים עלובים. השלטון המקומי הערבי זקוק לחכות ולא לדגים, והחכות הן שמוסדות המדינה והתכנון יסייעו לרשויות בהקצאת שטחי מסחר, תעשייה ומשרדים לשם הגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות ונטרול הצורך בהישענות מוחלטת על תמיכה ממשלתית. מחאת הרשויות שהתבטאה בשביתה ממושכת ובאמצעי מחאה אחרים חייבת להתמקד בשורש הבעיה, הכנסות עצמיות נמוכות ברשויות. והצעד הראשון צריך להיות דרישה ממשלתית בהקצאת יותר שטחי מסחר, תעשייה ומשרדים לשם הגדלת ההכנסות העצמיות בעתיד ונטרול התלות המוחלטת בממשלה. 

הכותב הוא סטודנט לכלכלה וניהול במכללת תל חי וצוער בתוכנית הצוערים לשלטון המקומי מבית עמותת עתידים