גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרבנות הראשית / צילום: תמר מצפי

אין מועד מתאים יותר מערב חג השבועות, חגה של הגיורת רות המואביה, כדי לחגוג את המהפכה שהביא עימו ארגון "גיור כהלכה". העיתוי הולם עוד יותר דווקא בחג שבועות זה, לציון הישגיו של מייסד הארגון, הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' ז"ל, אשר הלך לעולמו החודש.

"גיור כהלכה" היא רשת בתי דין אורתודוקסיים פרטיים לגיור, שהוקמה בשנת 2015 כדי לתת מענה לאזרחים ישראלים שלא מצליחים לקבל אישור לגיור מהרבנות הראשית. עד לאחרונה הרבנות הראשית היוותה מונופול בנושא הגיורים, שכן משרד הפנים לא הכיר בגיורים שלא אושרו על-ידי הרבנות, וזו מצידה העמידה תנאים נוקשים בפני המבקשים להתגייר, ובראשם שמירה על אורח חיים דתי.

הלחץ הציבורי נגד מגבלות הרבנות הראשית על המבקשים להתגייר גבר מאוד בעשור האחרון, בעיקר משום שדרישות אלה מופנות לא רק כלפי בגירים המבקשים להתגייר, אלא גם כלפי תינוקות אשר הובאו לארץ,לאחר שאומצו על-ידי ישראלים, או שהובאו לעולם בהליך פונדקאות.

ההורים, שהם יהודים וישראלים, אך חלקם הגדול חילוני, נדרשים על-ידי הרבנות לקיים בעצמם אורח חיים דתי ולהתחייב שישלחו את הילד לחינוך דתי כשיגדל, כתנאי לגיור התינוק. הורים שמסרבים לכך דנים את ילדיהם לחיים בישראל כגויים, על כל המשתמע מכך. הגיור דרך ארגון "גיור כהלכה" מקל על הדרישות הדתיות מהמתגיירים, ובמיוחד מקטינים ומהוריהם.

האפשרות של גיור רפורמי המקל בדרישות קיימת מזה שנים רבות, אך הדרך להכרה של מדינת ישראל בתוצאות גיור זה עוד ארוכה מאוד. החידוש שבארגון "גיור כהלכה" הוא שמדובר בגיור אורתודוקסי, הנתמך על-ידי רבנים מפורסמים ומוכרים, כגון יו"ר ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, ומשום כך הארגון הצליח לנפץ את תקרת הזכוכית ולהביא את המדינה להכיר בגיורים שערך.

בעקבות דרישת בג"ץ מהמדינה להסדיר את נושא הגיור, בשנת 2018 הוקמה "ועדת ניסים", אשר המלצותיה היו להקים רשות גיור ממלכתית, שלה יינתן המונופול בנושא הגיור, במקום לרבנות. בין חברי הרשות יהיו גם נציגים לזרם הרפורמי והקונסרבטיבי ונציגים פוליטיים, לרבות שר המשפטים. שמשתוקם רשות כזאת, לא יוכרו כל הגיורים שנערכו על-ידי בתי דין פרטיים, לרבות ארגון "גיור כהלכה".

שלא במפתיע, המלצות הדוח נתקלו בהתנגדות עצומה של הרבנות והחרדים, ולפיכך לעת עתה נקברו. על-פי פרסומים, גם בטיוטת ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת האחדות החדשה, לא יתקבלו המלצות ועדת ניסים, והססטוס-קוו הנוכחי יישאר. השאלה היא מה הוא בדיוק אותו סטטוס-קוו, שכן בבתי המשפט מפרשים את הקפאת המלצות ועדת ניסים דווקא כמתן היתר להכרה בגיורים הפרטיים.

באוגוסט 2018 ניתן לראשונה פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, המצהיר על אישה שגוירה במסגרת ארגון "גיור כהלכה" כיהודיה לפי לאומה ודתה, לצורך רישומה לפי חוק מרשם האוכלוסין. אחד הנימוקים לאישור היה כי מדינת ישראל מצויה ב"תקופת ביניים" בהקשרו של דוח ועדת ניסים.

מאז ניתנו פסק דין דומים נוספים, לרבות בפברואר האחרון, כשמאותם נימוקים, בית המשפט המחוזי בתל-אביב הצהיר על ילדות שנולדו בהליך פונדקאות כיהודיות, לצורך רישומן במשרד הפנים.

מדובר בצעד ראשון ומשמעותי להכרה בגרים של ארגון "גיור כהלכה" כיהודים מבחינת המדינה, אך כמובן שבכך אין די. מאחר שהמונופול לנישואים נותר בידי בתי הדין הרבניים, הילדים אשר גוירו באופן פרטי וגדלו כיהודים, צפויים לגלות בבגרותם, לפעמים לתדהמתם, כי הם מנועים מלהינשא בישראל, מאחר שהרבנות אינה מכירה ביהדותם.

ללא הפקעת מונופול הרבנות גם לגבי הנישואים, עשוי להיפתח לא רק מערך גיור פרטי אלא גם מערך נישואים הלכתי פרטי, שיגרור אחריו תוהו ובוהו עצום בנושא זה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר בנושא