גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלקח שנלמד וזה שעדיין לא: כך זרמו (שוב) מיליארדים מהפנסיה שלנו אל יצחק תשובה

כעשור לאחר הקריסה של דלק נדל"ן ולמרות תמרורי האזהרה בצל עסקת נפט ענקית בים הצפוני, מחזיקי האג"ח שוב נקלעים למתיחות עם יצחק תשובה ביחס לאשראי שהעמידו לו ● גם לאחר שהמוסדיים הגיעו להבנות, הם עדיין נקלעו, שוב, למשבר ללא בטוחות וכמעט ללא אפשרויות

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק / צילום: גדעון לוין
יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק / צילום: גדעון לוין

ברשות ניירות ערך גילו לאחרונה במספר הזדמנויות כי הם חוששים וצופים גל של הורדות דירוג בחברות שגייסו מהציבור אג"ח, בשל משבר הקורונה. אם וככל שיהיה גל שכזה, הוא יבשר על עלייה בחדלויות פירעון ולא רק של חברות קטנות ושל אנשים פרטיים, אלא גם בקרב חברות גדולות יותר שעברו את הרף שנדרש לצורך גיוס הון מהשוק החוץ בנקאי הסחיר. במילים אחרות, של גופים שהיו מספיק גדולים כדי ללוות כספים ישירות מהציבור הרחב דרך אג"ח קונצרניות, וזאת ישירות או בעקיפין דרך אפיקי החיסכון לטווח ארוך וקרנות נאמנות.

דוגמה יוצאת דופן למה שעלול לקרות כפועל יוצא לסערת הקורונה שיצרה נסיבות כלכליות שהיוו ויהוו "סערה מושלמת" עבור תאגידים רבים, היא קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה. בחודשים האחרונים המגעים של דלק ושל בעל השליטה בה עם הנושים לצורך מציאת מתווה שיאפשר לקבוצת האנרגיה הציבורית לעמוד בכל התחייבויותיה כלפיהם, לשרוד את הימים הללו ולחכות להתאוששות חדה במחירי הנפט בעולם תוך שהיא מוכרת נכסים טובים בבליץ' שיש שמזהים בו מעין "מכירת חיסול", תופסים מקום בולט בחודשים האחרונים בכותרות של כלי התקשורת הכלכליים.

אבל המקרה של דלק ושל תשובה רחוק מלהיות "רק" סימן לנזקי הקורונה, או אפילו בעיקר. דלק בעצמה היא סממן יוצא דופן, ואולי השריד הגדול האחרון לתרבות עסקית ותרבות מתן אשראי שהיו נהוגות פה פעם. המשבר שהיא נקלעה אליו הוא בהיקף גדול מאוד, אפילו אדיר, שהיקפו נאמד בכ-7.5 מיליארד שקל. מתוכם, כ-6 מיליארד שקל ישירות כלפי הציבור הרחב בישראל, דרך האג"ח הקונצרניות הסחירות. למעשה, משבר הקורונה היווה זרז שהוביל למשבר הנוכחי בקבוצת דלק ואצל תשובה, כשבמידה רבה משבר החוב המשמעותי אצלם הוא תולדה להתנהלות של כמה שחקנים שבדיעבד התבררה כבעייתית, ושצריך ללמוד ממנה לעתיד.

חוב של 6 מיליארד ש למחזיקי האגח

במידה רבה, ניתן לומר כי מדובר בשיעור המשך למתקדמים בשוק ההון, ובעיקר לשחקנים החוץ בנקאיים ששוב נקלעו למשבר חוב עם נחיתות. משבר שמגיע לאחר עשור של התבגרות כואבת, מהירה וניכרת של שוק האג"ח הקונצרניות שהיה בסימן משבר 2008 והקריסות של מרבית ה"טייקונים" של פעם בשוק ההון המקומי. למעשה, העשור הקודם הוליד רגולציה וסטנדרטים חשובים בשוק ההון המקומי, שרואים אותם כיום ושלא היו קיימים בעבר. מה שקורה עתה בדלק וסביבה מלמד כי היה שיפור מהותי בהתנהלות המוסדיים במקרים שכאלה והם שיפרו את מצבם ביחס לדלק. אך גם שלמרות ההתקדמות והשיפור כשהמוסדיים לא נותנים הנחות, עדיין צריכים חידוד ושיפור נוסף בסטנדרטים, בדגש על הגופים המוסדיים ומערכת דירוגי החוב שמשמשת את השוק הסחיר.

לא לישון כשאופי החברה משתנה

בשבועות האחרונים הגופים המוסדיים הגיעו להבנות עם קבוצת דלק על הסדר החוב מחדש ללא הפחתת החוב, תוך התחייבות של תשובה להזרמות הון ניכרות ומהירות. כפי שנראה כרגע, דלק ותשובה בהחלט עשויים לשרוד את המשבר - עם פחות נכסים טובים בידיהם כשהם מרוויחים זמן שאולי יספק להם את ההתאוששות החדה והנדרשת במחירי הנפט, הגם שהתוכנית שסוכמה עדיין אינה ודאית ותלויה בשורת אישורים, כך שעננת האי ודאות עדיין רובצת מעל דלק.

מי שבמידה רבה כבר נפגעים ממה שקורה בקבוצה הם בעלי המניות, בדגש על אלה מהציבור. חלק מהמוסדיים שמחזיקים במניה, או לפחות החזיקו בה עד לאחרונה, הם כאלה שגם מחזיקים בפוזיציה בחוב של דלק, ושחלקם בנציגות מחזיקי האג"ח, כשהם מחזיקים בחוב ללא שעבודים ובטוחות. זאת, בעוד שבקומה מעליהם הם רואים את הבנקים שמחזיקים בחוב שאליו נלווים בטוחות משמעותיות שנראה שמבטיחות את ההחזר מבחינתם, למרות מחיקות אדירות שנעשו עד כה בגלל כללי הפיקוח.

אמנם יש חובות עם שעבודים ויש חובות בלי שעבודים, כשהאחרונים מהווים חלק עצום מהחוב הנסחר בתל אביב, כך שזה לא משהו חריג. אבל במקרה של דלק ושל המוסדיים, יש בכל זאת משהו חריג שכדאי להפנים ממנו לקח לבאות.

ראשית, ליצחק תשובה בעל השליטה בדלק, יש היסטוריה של מי שכבר "עשה נזק" למחזיקי חוב ציבורי ולא הכניס יד לכיס במידה שציפו אז מהבעלים, וזאת בהסדר החוב הגדול שהיה בדלק נדל"ן שנחתם ב-2012 וששיקף אז תספורת של 65%. שנית, "תשובה הגיע לאיפה שהגיע בזכות אופי יזמי שמוכן לקחת סיכונים. זה ידוע וזה גם מוערך, אבל המוסדיים היו אמורים להפנים זאת", אומר גורם מנוסה ומעורה בשוק ההון.

ואז הגיעה עסקת הנפט בים הצפוני

ובכל זאת, המוסדיים נתנו לו חוב ללא תנאים ייחודים ובטוחות, שוב. כשלעצמו זה בסדר ובוודאי שמדובר במהלך חוקי. אלא שבמקרה של דלק שבשליטת תשובה זה כנראה הוליד את מה שהביא למשבר הנוכחי שלו מול נושיו, כשלרגע אף נראה היה שיתפרץ במלוא עוזו - מול סיטי ומול לאומי, למשל, ושמתברר היום כלקח הגדול ביותר של המוסדיים: עסקת שברון, עסקת הענק לרכישת נכסי הנפט המפיקים של שברון בים הצפוני.

פעילות דלק בים הצפוני / צילום: אתר החברה

אמנם מרגע שנודע על העסקה ועד השלמתה נשמעה ביקורת על דלק ועל תשובה כמי שהגדילו את הסיכון בקבוצה, כשהשוק אף התייחס לכך עם פתיחתה ניכרת של המרווח באג"ח של החברה. אבל, פרט לביקורת, ואולי מכירה של חוב ויציאה מהפוזיציה על ידי חלק מהשחקנים, המוסדיים לא יכלו לעשות הרבה. הם הפכו מטרמפיסטים ברכב בסיכון מסוים לטרמפיסטים ברכב בסיכון גבוה בהרבה. רכב שתלוי בשוק הנפט העולמי דרך ההימור הממונף מאוד על הים הצפוני, שהשפיע על מצבת החובות והבטוחות של הקבוצה.

כל זאת, הפך את מחזיקי האג"ח לכאלה שתלויים מאוד בנכס בסיס תנודתי מאוד, הנפט, שחטף מכה קשה שאיש לא צפה בחודשים האחרונים. אגב, זקני השוק זוכרים מקרה דומה ששינה במידה ניכרת את אופי החברה ושזכה לביקורת מהשוק בעבר שהיה עם השקעה של אי.די.בי, עוד טרום ההסדר הגדול ואז עוד בבעלות נוחי דנקנר ושותפיו, בבנק השוויצרי קרדיט סוויס. אז זה נתפס כמהלך ספקולנטי לא ראוי שלא הניב לאי.די.בי הצלחה כשהקונצרן עצמו אף נקלע להסדר ענק ולשינוי שליטה.

כך, ונראה שעל המוסדיים להפנים זאת, יש הבדל בין הלוואה ללא שעבודים לקבוצה סולידית, למשל עזריאלי, לבין מתן הלוואה כנגד נכס בסיס תנודתי כמו נפט, ובדומה למה שקרה למשל בעבר עם צים - שגם אצלה היו כמה הסדרי חוב ולא אחד.

במובן זה הטעות של המוסדיים לא הייתה בשבועות האחרונים, כשהם כבר היו צריכים לנסות לשמור על יכולתה של דלק לשרת חוב עבורם או לחילופין לקחת את השליטה בה ולאבד נכסי מפתח לטובת הבנקים הנושאים המובטחים. הטעות שלהם הייתה ב-2019, לאחר שהכסף של הציבור כבר ניתן לחברה ופרופיל הסיכון שלה השתנה וגדל עם עסקת שברון. לצד ביקורת שנשמעה מגורמים בשוק ההון, לא ניתן היה לעצור את העסקה או לשנות את תנאי האג"ח.

כלומר, המוסדיים צריכים להגן על עצמם טוב יותר, כולל מדרגות ריבית וקובננטים משמעותיים יותר, במקרה שבו מבנה החברה משתנה והופך למסוכן יותר, ולמקרים אחרים שטרם התממשו. הרי הגם שהמוסדיים כעסו ולא רצו לתת עוד כסף כשדלק הלכה על עסקת שברון, הם עדיין נותרו עם חוב ישן שהתנאים שלו נקבעו לפני הסכנה. זה לא שחובה לדרוש בטוחות אלא שהריבית צריכה לשקף טוב יותר המציאות, כשלא אחת האג"חים פשוט זולות מדי ולא להירדם בשמירה בימי שיגרה.

לצד גופי החיסכון לטווח ארוך ישנן קרנות הנאמנות. אלא ששם חלק גדול מההפסד כבר התקבע ומומש עם פדיונות שביצע הציבור מהקרנות, ושגם הם נמצאים בקלחת - בכל הסדר.

מה עם התפקיד של חברות הדירוג

כמו כן, הסאגה הנוכחית בדלק ממחישה שוב את מה שהמוסדיים והבנקים למדו בעבר - החשיבות של הבטוחות "מלמטה", בחברות התפעוליות שהכסף נובע מהן, ולא בחברת האחזקות למעלה. ולא רק המוסדיים צריכים ללמוד את הלקח שהדאגה לחוב היא דבר מתמשך שלא צריך להידרש לו רק בעת משבר, אלא עוד קודם, כשהנסיבות משתנות.
 

המשבר מעלה שאלות גם לגבי מקומן ותפקודן של חברות הדירוג. החשיבות של חברות הדירוג אדירה, אבל במקרה של דלק ראינו את חולשתן. במהלך חול המועד פסח החליטה דלק להפסיק את התקשרותה עם חברת דירוג החוב "מידרוג", וזאת מספר שבועות לאחר שהאחרונה חתכה בחדות את דירוג החוב של קבוצת דלק.

המהלך הזה ומה שהתרחש לפניו הציפו שתי בעיות עיקריות: הראשונה, היא שלא אחת חברות הדירוג משקפות הרעה בביטחון ביכולת הפירעון של חברות האג"ח רק לאחר שהשוק כבר הפנים בעצמו את הבעיה שהחברה כבר נקלעה אליה, ולא קודם.

הבעיה השנייה היא התלות של חברות הדירוג בחברה המדורגת, דבר שעלול ליצור אפשרות לחשש להורדת דירוג ולשקף את המציאות במחיר אובדן הכנסה. בחברות הדירוג מציינים כי אין בעיות ניגודי עניינים ויש הפרדה בין האנליזה להכנסות כשלתפיסתם הדירוג מסתכל על שורה ארוכה של פרמטרים בהתאם למתודולוגיה "מוכחת ובינלאומית".

את הבעיה השנייה רשות ניירות ערך מנסה לצמצם עם החלת סטנדרט שיעודד "דירוג כפול" בשוק ההון המקומי, ומה לגבי הבעיה הראשונה? על חברות הדירוג ועל הרשות מושתת החובה למצוא לה מענה.

המוסדיים מקווים שלא תהיה תספורת

גורם מוסדי המעורב בהליך מול תשובה מסר בתגובה כי "אין פה ולא תהיה תספורת. המוסדיים עשו מהלך מרשים. או שתשובה יחזיר את מלוא החברה או שייקחו לו את החברה", כשגורם מוסדי אחר ציין כי "אין כל כשל בהתנהלות של המוסדיים בדלק", כאשר הנציגות ויועציה הביאו חלופות בפני כל מחזיקי האג"ח, כשהם שמים לנגד עיניהם רק את טובת העמיתים בביצוע השקעות וקבלת החלטות הקשורות לכספי לקוחות - תמיד וגם בעניין זה".

בסביבת קבוצת דלק הסבירו כי "האגרסיביות שחלק מהמוסדיים נקטו בה לא הייתה במקום. הפעולות שהחברה ביצעה בימים האחרונים מראים זאת. אין מה להספיד את דלק מוקדם מדי. יש להבין שדווקא שבסיטואציה הספציפית שבה דלק עומדת בכל ההתחייבויות שלה כשחברות אחרות הפסיקו לשלם התחייבויות, והיא גם לא מבקשת קיצוץ בחוב. החברה עומדת בכל ההתחייבויות ועושה את הצעדים הנדרשים כדי לעמוד בזה, גם בתקופה הזו. זה הודות לנכסים הטובים שיש לחברה כשהיא ממשיכה ללכת באסטרטגיה שלה ולעמוד בהתחייבויות שלה. דווקא הנחרצות והקריאות להפקיע חברה מידי בעל שליטה כשהחברה לא מבקשת את זה, מרמזים שאולי נתנו משקל גדול מדי לתרחישי אימים שאינם מציאות. יש לבחון את הדברים לפי תוצאות בשטח". בדלק ממשיכים וטוענים כי שברון היא עסקה מצוינת שמוכיחה את עצמה".

התשובה של דלק: המתווה טוב לצדדים

עוד אומרים בסביבת החברה כי סיפור דלק נדל"ן "כשהוא לקח חלק בעלות ההסדר הגם שלא הייתה לו ערבות אישית בבנק" ושינוי אופי החברה לכאורה בשל העסקאות בים הצפוני אינם קשורים להתפתחויות היום ו"שלא גייסו כסף מהמוסדיים בשביל העסקה והוא לא שינה את הפרופיל של החברה ואת רמת הסיכון בה. יש היום משבר עולמי בשוק האנרגיה בגלל משבר הקורונה ומלחמת המחירים, כשהנכס עדיין מחלק דיבידנד". עוד אומרים בסביבת החברה כי "בסופו של יום ההסתכלות האמיתית אמורה להיות שאולי שופטים את דלק לחומרה כעת, גם את ההתנהלות של המוסדיים - החברה עומדת בכל התחייבויותיה עד היום. גם המתווה שגובש יחד עם המוסדיים הוא כזה שמייצר איזון נכון מבחינת כל הצדדים, כשמחזיקי האג"ח הפכו מנושים לא מובטחים לנושים עם בטחונות".

מקבוצת דלק נמסר: "המתווה המוצע לחיזוק הביטחונות וההון שגובש במסגרת המשא ומתן שקיימה הקבוצה עם נציגות מחזיקי אגרות החוב ואשר יובא לאישור האספות, מהווה איזון נכון בין הרצון והצורך להיענות לדרישות מחזיקי אגרות החוב, הבנקים המובטחים וצורכי החברה. המתווה מאפשר למחזיקי אגרות החוב להפוך מנושים לא מובטחים לנושים מובטחים, המקבלים בין השאר שעבודים על 40% מיחידות ההשתתפות של דלק קידוחים.

"המתווה מבטיח גם את פירעון הבנקים, הנושים המובטחים, תוך שמירה על שווי הנכסים המהותיים של הקבוצה, ההחזקות בדלק קידוחים וחברת איתקה, וכן מעניק לחברה את השהות הדרושה לה, על מנת להמשיך ביישום הפעולות שיאפשרו לה לצלוח את המשבר בשוק האנרגיה העולמי תוך המשך עמידה בכל התחייבויותיה". 

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד