רן עוז / צילום: רמי זרנגר
בצל מעבר מהכנסות מהשקעות בהיקף 5.4 מיליארד שקל ברבעון הראשון ב-2019 להפסד בהשקעות בהיקף של 12.8 מיליארד שקל לפני מס, קבוצת הביטוח מגדל הציגה ברבעון הראשון השנה הפסד כולל בגובה 564 מיליון שקל וזאת לעומת רווח כולל רבעוני בגובה 543 מיליון שקל שרשמה ברבעון הראשון ב-2019. מדובר בהרעה צפויה בתוצאותיה של החברה שבניהולו של רן עוז, ושנובעת בעיקרה מנסיבות חיצוניות לחברה, ושיופיעו גם בדוחות של המתחרות העיקריות.
במגדל מסבירים כי "ההפסד הכולל ברבעון המדווח הושפע בעיקרו מהפסדי השקעות ניכרים של הקבוצה בשווקי ההון, על רקע משבר נגיף הקורונה", כשהם קבוצת הביטוח הגדולה הראשונה שמפרסמת את דוחותיה לרבעון הראשון, כשהיא מצטרפת לאיי.די.איי ביטוח (המוכרת כ"ביטוח ישיר") שגם דיווחה על הפסד רבעוני.
עוד מגלה מגדל בהקשר ההשקעות כי "ירידת הערך בתיק השקעות הנוסטרו בתקופת הדוח הכספי הסתכמה בסך של כ-0.7 מיליארד שקל לפני מס ונובעת בעיקרה מהתיק הסחיר. בתקופה שלאחר הרבעון המדווח ועד לסמוך למועד פרסום הדוחות הכספיים לאחר תאריך המאזן", חלה עלייה בשווקי ההון אשר קיזזה את ההשפעות הנ"ל ונרשמו רווחי השקעות בסך של כ-0.7 מיליארד שקל לפני מס בתיק הסחיר של הנוסטרו".
אך לא רק זאת, מגדל מחזיקה בעתודות אדירות שמושפעות גם מהריבית חסרת סיכון, כשהיא מפרטת בהקשר זה כי "השינוי של עקום הריבית הביא בסיכומו של הרבעון המדווח לגידול בעתודות ביטוח החיים בסך של כ-134 מיליון שקל במקביל לקיטון ברווח לאחר מס". עם זאת, השינוי האמור קוזז לגמרי בגלל שהחברה גם נהנתה מתזוזה הפוכה בעתודות, שרתמה לרווחיה, בביטוח הסיעודי ובביטוחים הכלליים.
בהקשר זה החברה מגלה הקיטון בעתודות הסיעוד תרם לרווח לאחר מס של החברה כ-161 מיליון שקל. דבר דומה קרה גם בביטוחים הכלליים שם התזוזה בעקום הריביות הובילה לקיטון ההתחייבויות בכ-22.5 מיליון שקל לאחר מס. כלומר, התזוזה בעקום הובילה לתרומה לתרומה של כ-50 מיליון שקל ברווח הנקי. ברבעון הראשון אשתקד הרווח הכולל הרבעוני "נבע בעיקרו מרווחי השקעות ניכרים, על רקע עליות באפיקי המניות ואג"ח, וקוזז בחלקו על ידי גידול בהתחיבויות הביטוחיות בשל ירידה של עקום הריבית בסך של כ-137 מיליון שקל לאחר מס", כדברי מגדל.
כמו כן, למגדל, כמו גם ליתר קבוצות הביטוח הגדולות, יש משקולת שתמשיך להכביד גם בעתיד ושנובעת מהפסדי ההשקעה כאמור. מדובר באובדן דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים, שהחברה רשאית לגבות אותן רק כל עוד היא מציגה להם תשואה ריאלית חיובית. כך הפסדי תשואה יוצרים "בור" שכל עוד הוא לא נסגר החברה אינה רשאית לגבות דמי ניהול משתנים - שמהווים חלק משמעותי מהרווחים שלה. בהקשר זה מגלה מגדל בדוחותיה כי "אומדן דמי הניהול שלא יגבו בשל התשואה הריאלית השלילית עד להשגת תשואה חיובית מצטברת, הסתכם בסוף מרץ בכ-1.1 מיליארד שקל לפני מס". עם זאת, העליות בשווקים הביאו לכך ש"החברה כיסתה חלק ניכר מהפסדי ההשקעות הריאליים שנצברו לחובת המבוטחים כך שנכון למועד הסמוך למועד פרסום הדוחות הכספיים, אומדן דמי הניהול שלא ייגבו כאמור עומד על כ-0.5 מיליארד שקל לפני מס".
ומה לגבי הפעילות העסקית? מגדל מדווחת על כך ש"בתוצאות החיתומיות חלה ירידה בעיקר בשל הרעה בענפי הרכוש בעקבות גידול בתביעות המיוחסות לנזקי סופת החורף שארעה ברבעון הראשון".
כמו כן, למעשה, בסיס ההכנסות העיקרי של מגדל הוא דמי ניהול מהצבירה ומדמי הגמולים וכמובן הפרמיות בעסקי הביטוח. כך, הדוחות מפרטים כי הפרמיות שגבתה החברה ממבוטחיה קטנו ברבעון הראשון בכ-2.9% כאשר בניכוי הפרמיות שהועברו למבטחי המשנה הפרמיות בשייר שרשמה מגדל הצטמקו ברבעון הראשון השנה בכ-3.6%. עוד עולה מדוחותיה של מגדל כי הפרמיות ברוטו בשקלול דמי הגמולים וחוזי ההשקעה הסתכמו ברבעון הראשון בכ-6.1 מיליארד שקל - קיטון של כ-2% ביחס לרבעון המקביל.
בהקשר זה מוסרת מגדל כי "במהלך הרבעון הראשון של שנת 2020 לא חלה כתוצאה ממשבר הקורונה, ירידה מהותית של גביית הפרמיות השוטפות או עלייה מהותית בשיעור ביטולי הפוליסות ביחס לחודשים קודמים, הואיל והחרפת המשבר ארעה בסמוך לתום הרבעון המדווח. אולם בחודש אפריל 2020 חלה ירידה של כ-5% בהיקף הגבייה של הפרמיות השוטפות בפוליסות ביטוח מנהלים ובפנסיה לעומת חודש מרס 2020. הירידה בגבייה השוטפת בפוליסות מנהלים ופנסיה מיוחסת בעיקרה לירידה בשיעור התעסוקה והזינוק החד במספר העובדים המצויים בחופשה ללא תשלום".
כמו כן, בסוף 2019 הסתכמו הנכסים המנוהלים בקבוצה בכ-293 מיליארד שקל שהצטמקו בסוף הרבעון הראשון לסך של 264 מיליארד שקל, בשל הירידות בשווקים בצל משבר הקורונה. עם זאת, גם היבט זה השתפר מהותית מאז סוף הרבעון הראשון השנה, כשכיום מגדל מנהלת נכסים בהיקף כולל של כ-283 מיליארד שקל.
מגדל הינה חברת ביטוחי החיים הגדולה בשוק, והיא מדווחת בדוחותיה כי הפרמיות השוטפות בתחום זה קטנו ברבעון ב-1% בעוד שהפרמיות החד פעמיות הצטמקו בכ-18%, ושיעור הפדיונות מהעתודה הממוצעת גדל מ-2.2% במונחים שנתיים ברבעון הראשון ב-2019 ל-2.5% השנה.
עוד נציין כי בצל הפדיונות הערים בקרנות הנאמנות קטנו הנכסים המנוהלים בבית ההשקעות של הקבוצה, מגדל שוקי הון, מ-34 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון אשתקד ל-29.7 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון השנה. עם זאת, מאז תום הרבעון ובצל העליות בשוקי ההון הגלובליים מאז סוף מרץ שב היקף הנכסים המנוהלים במגדל שוקי הון ל-34 מיליארד שקל, כאשר ההכנסות של מגדל שוקי הון במהלך הרבעון דווקא גדלו, בין היתר בגלל גידול בהכנסות הנוסטרו. בשורה התחתונה בית ההשקעות של הקבוצה, שבניהולו של שגיא שטיין, הציג ברבעון הראשון השנה רווח לפני מס של 10 מיליון שקל, כפליים מהרווח שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.
בשולי הדברים מגדל מציינת כי להערכתה אם וכאשר הטיוטה "לעניין מדידת התחייבויות - פרמיית אי נזילות", תהפוך למחייבת - כרגע זה מתוכנן להיכנס לתוקף בסוף הרבעון השני השנה - אזי "צפוי קיטון של כ-160 מיליון שקל לפני מס בהתחייבויות הביטוחיות בענפים", דבר שיגדיל את הרווח לפני מס כאמור. כמו כן, החברה מדווחת כי הערכה שביצעה בהתאם לטיוטת המתווה הרגולטורי העדכנית להוראות משטר הסולבנסי 2 מלמדות שכאשר השינוי יהיה מחייב ורשמי היא תציג שיפור ניכר במצבה ובאיתנותה הרגולטורית, כך שיחס כושר הפירעון שלה "יהיה גבוה משמעותית מ-120%". ככל שזה יקרה יהיה מדובר בחדשה טובה מבחינת החברה בכל הקשו.
כמו כן, החברה מתייחסת בקצרה לניסיון של דירקטוריון מגדל אחזקות להדיח את מנכ"ל החברה ויו"ר מגדל חברה לביטוח, ניר גלעד, שהתקבל פה אחד ושנתקל בהתנגדות מוחלטת מצד הממונה על רשות שוק ההון, שהביא להקפאת ההליך. בהקשר זה כותבת מגדל בדוחותיה כי "הדירקטוריון החליט, בשלב זה, לא לקדם גם את ביצוע החלטתו להחלפת מנכ"ל החברה", תוך שהיא מציינת בנוסף כי "הממונה פנה לחברי דירקטוריון במגדל ביטוח בבקשה לקבל מידע על תהליכי קבלת החלטות בנושאים לעיל ובעניין מינויים של שני בכירים במגדל ביטוח. חברי הדירקטוריון השיבו לממונה".
עוד מסרה מגדל כי "הרווח הכולל בשנת 2019 וברבעון המקביל אשתקד הוצג מחדש בשל יישום למפרע של החוזר המאוחד לעניין מדידת התחייבויות - בדיקת נאותת העתודה", כך שהחברה "עדכנה את הרווח הכולל לאחר מס לשנת 2019 ל-640 מיליון שקל".