גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סמדר ברבר צדיק /צילום: איל יצהר

גידול בשיעור של 121 מיליון שקל בהוצאות בגין הפסדי אשראי בציפייה להרעה כוללת בהחזרי האשראי בהמשך השנה בשל משבר הקורונה הביא לפגיעה ברווחי הבנק הבינלאומי, שבניהולה של סמדר ברבר צדיק, ברבעון הראשון של 2020. בשלושת החודשים הראשונים של השנה רשם הבנק החמישי בגודלו במשק רווח נקי של 171 מיליון שקל המהווה קיטון של 6.6% ביחס לרווח נקי של 183 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019.

הירידה ברווח בצל גידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי דומה למגמה השלטת בדוחות המערכת הבנקאית בכללותה. ואולם, אצל הבינלאומי מדובר בירידה ברווח הכי צנועה, ואף ממש מינורית, ביחס לבנקים האחרים שפרסמו את דוחותיהם עד כה. זה קרה בין היתר בשל הטבת מס שהקטינה משמעותית את תשלומי המס של הבנק ברבעון הראשון השנה ובשל גידול של 48 מיליון שקל בהכנסות מעמלות, בעיקר עלייה של 21 מיליון שקל ושל 19 מיליון שקל בעמלות בגין גידול בפעילות המסחר בשוק ההון ומגידול בפעילות המסחר ובתנודתיות בשוקי המטבעות, בהתאמה.

כאמור, התשלום למסים שביצע הבנק שבשליטת צדיק בינו ברבעון הראשון השנה הסתכמו ב-48 מיליון שקל, המהווים קיטון ניכר של 57% ביחס לתשלומי המסים שביצע הבנק ברבעון הראשון אשתקד. זה קרה, כפי שמפרט הבנק, בעיקר בשל "הכנסות מסים בגין שנים קודמות, בסך של 35 מיליון שקל, ברבעון הנוכחי". ללא הטבה זו הבנק היה מציג ירידה בסדר גודל של 26% ברווח הנקי שלו.

אגב, ברבעון הראשון בשנת 2019 הבנק רשם הפרשה חד פעמית באופיה בהיקף של 4 מיליון שקל בגין מיזוג בנק אוצר החייל, כך שבפועל הרווח של הבנק ברבעון הראשון הצטמק ב-8.6% לעומת 187 מיליון שקל בשלושת החודשים הראשונים ב-2019, ללא נטרול הטבת המס (ושבשקלולה מדובר בקיטון של כ-27.3%).

בשורה העליונה הבנק, כמו מתחריו, לא מציג הרעה בהכנסות מריבית, שאף צמחו ברבעון בכ-4%, בצל גידול ניכר בתיק האשראי ובעיקר בפקדונות הציבור. למעשה, כמו שקרה ביתר הבנקים, הבינלאומי רשם ברבעון הראשון השנה גידול ניכר בפקדונות הציבור, שהיה גדול בהרבה משיעור הגידול באשראי לציבור - כך שלמעשה הבנק, כמו מתחריו, שמר על שולי ביטחון ולא מיהר להעביר את הפקדונות שקיבל מהציבור לידי הציבור, כאקט של שמרנות. כך, מהדוחות הרבעוניים של הבנק עולה כי פקדונות הציבור אצלו גדלו בשלושת החודשים הראשונים של השנה בכ-6.9 מיליארד שקל, שהם כ-5.8%, בעוד שהאשראי לציבור גדל בתקופה זו ב-2.4%. זה קרה כאמור בכל המערכת, בעיקר בגלל הפדיונות בקרנות הנאמנות - כשהציבור ברח משוק ההון, לא פעם לאחר שיחה עם יועץ השקעות.

לצד זאת הבנק נקט בשמרנות בהסתכלות לעתיד כשההוצאות שרשם בגין הפסדי אשראי גדלו ברבעון הראשון בכ-336%. זה קרה בעיקר בשל הפרשות קבוצתיות, שאינן כנגד הלוואה מסוימת שנקלעה לקשיים אלא ככרית ביטחון להפסדי שהבנק מעריך שיגיעו "כדי לשקף את הגידול האפשרי בהפרשה הפרטנית שיתכן ויבוא לידי ביטוי ברבעונים הבאים", כדברי הבנק. כך, סך ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכם ב-157 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה מזה סך של 130 מיליון שקל בהוצאה הקבוצתית להפסדי אשראי. מדובר בזינוק של 400% בהפרשות הקבוצתיות בהשוואה להוצאה קבוצתית להפסדי אשראי בסך של 26 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר ההפרשה הפרטנית נטו קפצה ב-170% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

כך או כך, בבנק מציגים תשואה נאה מאוד על ההון ברבעון הראשון השנה, בקצב שנתי של 8.2%, תוך שהם מפרטים כי "ירידות בשערי נכסים סחירים, שינויים בעקומי הרבית בארץ ובעולם ובמרווחי אג"ח, יצרו השפעה לרעה על שווי הנכסים הסחירים של הבנק. במהלך הרבעון", כך ש"חלה ירידה של כ-41 מיליון שקל בשווי תיק המניות ונרשמה ירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני בגין אג"ח בתיק הזמין למכירה בסך של 18 מיליון שקל. כמו כן, חלה ירידה ביתרת הרווח כולל אחר בסך של 72 מיליון שקל" וזאת למול "גידול ברווח כולל אחר בגין זכויות עובדים בסך של 89 מיליון שקל". לצד זאת הבנק מציין כי בצל ההפסדים האמורים שנבעו ממשבר הקורונה, הרי ש"לאחר תאריך המאזן חלה התאוששות מסויימת בשווקים הפיננסיים, אשר מיתנה את ההשפעות הנ"ל".