גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלדד פרשר / צילום: איל יצהר

בנק מזרחי טפחות שבניהולו של אלדד פרשר מסכם את הרבעון הראשון בשנת 2020 עם הרווח הגבוה בענף הבנקאות, כשהוא נהנה בין היתר מהכנסה של 83 מיליון שקל שמגיעה אליו מחברת הביטוח בגין הסדר אליו הגיע בעקבות חלקו בפרשת הסיוע להעלמות המסים בארה"ב שהסתיימה אשתקד. הכנסה זו מקזזת פגיעה שקרתה אצלו ואצל שאר הענף בשל השלכות משבר הקורונה ובעיקר בשל ההיערכות של הבנקים להרעה בתיקי האשראי בגלל המשבר כאמור.

הערב הודיע הבנק כי הרווח הנקי שלו ברבעון הראשון השנה הסתכם בב-357 מיליון שקל, קיטון של כ-11.6% ביחס לרווח של 404 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול ההכנסה החריגה כאמור, שבגובה 23 מיליון דולר "בגין הסדר מוסכם עם המבטחים לסיום הליכים נגזרים", הרווח הנקי של הקבוצה מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון הראשון השנה ב-303 מיליון שקל, קיטון של כ-25% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

עם זאת, ההכנסה מהביטוח לא משנה את מיקומו של מזרחי טפחות בצמרת טבלת הרווח בענף, והיא גם לא ההתפתחות המשמעותית ביותר שהשפיעה על תוצאות הבנק ברבעון החולף. כך, בדוחות מציין הבנק על הוצאות בגין הפסדי אשראי שהסתכמו ברבעון הראשון השנה ב-345 מיליון שקל, זינוק מהותי של 354% לעומת הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף 76 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בבנק מסבירים כי "עיקר הגידול נובע מהפרשות להפסדי אשראי שנערכו על בסיס קבוצתי, הן בגין חובות שזוהה בהם סיכון לפגיעה ביכולת ההחזר של הלקוח, והן בגין רכיב הפרשה נוסף שחושב באמצעות מתודולוגיה המתבססת על פרמטרים איכותיים וחל על כלל חשיפות האשראי של הבנק". עם זאת, ההפרשה הקבוצתית של מזרחי טפחות נמוכה בהרבה מאלה של יתר הבנקים הגדולים.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי לפי מגזרי פעילות מלמדות על הוצאות הפסדי אשראי בהיקף 104 מיליון שקל בגין לווים פרטיים (כ-65 מיליון שקל בגין משכנתאות, שם חל גידול גבוה של יותר מפי 8), כשההוצאות בגין הפסדי אשראי בגין עסקים קטנים וזעירים הוכפל כמעט ל-72 מיליון שקל. למעשה, ההרעה הכי מהותית צפויה לפי מזרחי טפחות בהלוואות שלקחו עסקים בינוניים, שלגביהם ההוצאות בגין הפסדי אשראי האמירו מ-1 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019 ל-72 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2020. גם בעסקים גדולים חלה קפיצה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, מ-5 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-87 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה.

עוד מפרט הבנק כי "הירידה בתשואה על ההון (למעשה הירידה ברווח, ר"ש) נובעת מהגידול המשמעותי בהוצאות הפסדי האשראי לאור משבר הקורונה, וירידת הריבית בארצות הברית, ומקוזזת כנגד גידול בהיקף האשראי, הפיקדונות והעמלות בשל משבר הקורונה".

כך, נציין, ההכנסות מעמלות ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו ב-424 מיליון שקל לעומת 383 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כשבבנק מציינים "גידול בהכנסות מעמלות ניירות ערך ומהמרות מטבע חוץ, כתוצאה מגידול משמעותי בנפח הפעילות, בעיקר בחודש מרץ, עם תחילת משבר הקורונה". עם זאת, בעוד שכל יתר הבנקים מפרטים מה קרה עם העמלות בתחומים הללו הרי שבמזרחי טפחות נוקטים באי גילוי בהקשר זה.

נציין כי מזרחי טפחות, כמו מתחריו, רשם ברבעון הראשון השנה גידול של 6% בפקדונות הציבור למול עלייה של 3% באשראי לציבור, "שהושפעה במידה רבה ממשבר הקורונה ומהצורך הגובר של לקוחות הבנק, בעיקר עסקיים, בניצול קווי אשראי קיימים שעמדו לרשותם ומהגידול בהיקף המשכנתאות".

לדברי המנכ"ל פרשר, "מבנה המאזן הייחודי של מזרחי-טפחות הכולל תיק משכנתאות עם פרופיל סיכון נמוך, המהלכים החשובים שעשינו בשנים האחרונות להגברת המיקוד העסקי של הבנק והחשיפה הנמוכה לענפים פגיעים יותר להשלכות משבר הקורונה: התעופה, התיירות והפנאי, מעניקים לנו יתרון יחסי ביכולתנו להתמודד טוב יותר עם המצב". עוד הוא מסר היום כי "למרות מבנה המאזן הייחודי ופרופיל הסיכון הנמוך של תיק האשראי שלנו, נקטנו גישה מוטת סיכון בתחום ההפרשה להפסדי אשראי, והגדלנו את מקדם ההפרשה האיכותית על-פי הערכתנו את הסיכון לפגיעה בענפי המשק השונים. כתוצאה מכך, רשם הבנק ברבעון הראשון לבדו הוצאות להפסדי אשראי בסכום דומה לזה שנעשה בשנת 2019 כולה".

ב-19 בפברואר הודיע מנכ"ל הבנק הוותיק פרשר על פרישתו, מבלי שנקב במועד עזיבה. ימים ספורים לאחר מכן מינה דירקטוריון הבנק ועדת איתור. אלא שאז קרה משבר הקורונה והליך האיתור הוקפא בפועל. ככל הידוע בימים האחרונים היו"ר משה וידמן ויתר חברי ועדת האיתור שבו לפעול בהקשר זה, כשלפי שעה בבנק לא נאותים לפזר את הערפל סביב הסוגיה, ומתי יהיה לבנק מנכ"ל אחר. כך או כך, הדירקטוריון דחה את הדיון בתוכנית האסטרטגית של הבנק לשנים 2021-2025 לסוף 2020.

עוד הודיע הבנק הערב על הארכת עסקת רכישת בנק אגוד לסוף אוגוסט, כך שהיא עדיין אפשרית ועל הפרק.