ניהול תיקי השקעות / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
תעשיית קרנות הנאמנות ותעשיית ניהול תיקי השקעות משולבות זו בזו. תעשיית ניהול התיקים מנהלת, נכון לסוף 2019, נכסים פיננסיים בסך כ-295 מיליארד שקל, מהם כ-182 מיליארד שקל עבור לקוחות פרטיים ותאגידים, ו-113 מיליארד שקל עבור גופים מוסדיים.
תעשיית קרנות הנאמנות על כל חלקיה, אקטיבי ופסיבי, נכון לסוף 2019, ניהלה נכסים פיננסיים בסך כ-352 מיליארד שקל. מאז הסכום ירד, ובסוף מאי הוא הסתכם בכ-296 מיליארד שקל.
קרנות נאמנות אינן אפיק השקעה, אלא מכשיר השקעה, שיוצר באופן יעיל ביותר פיזור השקעות, וככאלה, חברות לניהול תיקים עושות בהן שימוש כחלק מהפיזור שהן יוצרות ללקוחות. בדרך כלל, החברות שעושות שימוש בקרנות כמכשיר השקעה, הן חברות לניהול תיקים שיש להן חברת אחות שמנהלת קרנות נאמנות - כלומר, קרנות מאותו בית השקעות.
יש הטוענים כי יש בכך ניגוד עניינים. זוהי טענה משוללת יסוד, העולה מתוך אי-הכרת העובדות. להפך, יש כאן השלמת עניינים . שימוש בקרנות נאמנות משרת את האינטרסים של שני ה"צדדים": החברה ולקוחותיה. לחברה הרבה יותר נוח להשתמש בכלי הזה בעיקר בתיקי השקעות קטנים יחסית (בדרך כלל, עד 500 אלף שקל), כי קשה לייצר פיזור בתיקים כאלה בדרך אחרת, ואלה מנוהלים כמעט רק באמצעות השקעה בקרנות נאמנות.
תיקי השקעות שבהם סך שווי קרנות הנאמנות מהווה יותר מ-50% משווי התיק, מוגדרים על ידי רשות ני"ע כ"תיקי קרנות" , אבל קרנות נאמנות מצויות גם בשיעורים נמוכים מ-50% בתיקי השקעות אחרים. בכוונת הרשות אף להגדיל את השימוש בקרנות נאמנות בתיקים מנוהלים באמצעות ניהול תיקים דיגיטלי (2.0).
מבחינת הלקוחות, הם נהנים מניהול מקצועי, מפיזור קל ומהיר, מדחייה בתשלום מס רווח הון, מכך שהקרנות (ברובן) אינן משלמות עמלות קנייה ומכירה על פעולות בניירות ערך, מהיעדר עמלת רכישה או מכירה של יחידות בקרנות נאמנות אקטיביות, מהקלות שבמעקב, מאפשרות נוחה מאוד של מימוש מהיר בעת הצורך, ועוד.
הסוגייה העיקרית האמיתית בעניין זה היא דמי הניהול שגובה קרן הנאמנות. רבים אינם יודעים זאת, אבל לחברה המנהלת תיקי השקעות אסור לגבות את דמי הניהול שלה על אותו חלק מהתיק המושקע בקרנות נאמנות מתוצרת אותו בית - כלומר, אין כפל עמלות.
הפער בדמי הניהול הצטמצם מאוד
נכון, דמי הניהול של הקרנות גבוהים לעתים (בעיקר בתיקים עם שווי כספי גבוה) מדמי הניהול שגובה החברה לניהול תיקים, אבל הלקוח נהנה מכל היתרונות שמנינו, ונוסף על כך, הפער בדמי הניהול הצטמצם מאוד תודות לירידה החדה שנרשמה בכל השנים האחרונות בדמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות. ואכן, נראה כי הציבור, וגם מנהלי הכספים בתאגידים, מבינים יותר ויותר את היתרונות שבניהול באמצעות קרנות נאמנות, והעובדות והנתונים מספרים זאת .
53% - זהו שיעור התיקים שהם, בהגדרת רשות ני"ע, תיקי קרנות (תיקים שבהם יותר מ-50% מהנכסים מושקעים בקרנות נאמנות), מתוך כלל תיקי הלקוחות הפרטיים והתאגידים (לא כולל מוסדיים). שיעור זה עלה מ-31% ב-2013 ל-40% בסוף 2017 - מה שמלמד על שימוש גובר במכשיר של קרנות נאמנות במסגרת תיקי השקעות.
עם זאת, הקפיצה הגדולה היתה ב-2018, מ-40% ל-50%, והיא היתה ברובה טכנית, שכן מי שהיו עד אז תעודות סל (ולא נכללו בהגדרת קרנות נאמנות), הפכו להיות בעקבות תיקון 28 לקרנות נאמנות לכל עניין ודבר. חלק אחר מהגידול נובע מרכישה מוגברת של קרנות נאמנות, לרבות סכומים (שוליים יחסית) שנכנסו לקרנות נאמנות עקב הפעלת כמה פלטפורמות אינטרנטיות-רובוטיות, שרוכשות קרנות עבור לקוחותיהן.
20%-74% זהו הטווח של שיעור הנכסים המוחזקים באמצעות קרנות נאמנות בתיקים המנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים, ושיעור זה משתנה בהתאם לגודל התיק. שיעורו עומד כיום על כ-74%, לעומת 69% בסוף 2018 (בהשפעת ניהול התיקים הדיגיטלי ) בתיקים ששווים עד 150 אלף שקל, ומשם הוא יורד בהדרגה ל-20% בתיקים ששווים יותר מ-5 מיליון שקל. זוהי סיטואציה הגיונית, שכן בתיקים גדולים מאוד דמי הניהול נמוכים מאשר בתיקים בשווי נמוך או בינוני, ואילו בקרנות נאמנות דמי הניהול אחידים לכל, בלי קשר לגודל הפוזיציה. בהשוואה בין 2019 ל-2018 ניכרת עלייה בשיעור הקרנות בתיקים בכל מדרגות השווי שהגדירה רשות ני"ע.
27% הוא שיעור שווי התיקים המוגדרים כתיקי קרנות מתוך סך הנכסים המנוהלים עבור לקוחות פרטיים ותאגידים (כאלה שאינם מוסדיים). אחרי שבמשך כל השנים האחרונות השיעור עמד על 17%-18%, הוא זינק בסוף 2017 ל-21%, וכיום עומד על 27%.
כ-56.5 מיליארד שקל, זהו הסכום הכולל שהיה מושקע בקרנות נאמנות במסגרת ניהול תיקי השקעות, בין אם ב"תיקי קרנות" ובין אם בתיקים "רגילים", נכון לסוף 2019. סכום זה כולו מושקע במסגרת תיקים שמנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים - כלומר, לקוחות פרטיים ותאגידים. בסוף 2016 הסכום עמד על כ-36 מיליארד שקל, וב-2018 צמח לכ-50 מיליארד שקל. הסכום הכולל המושקע בסוף 2019 שווה ל-31% מסך הנכסים המנוהלים עבור לקוחות אלה (כ-182 מיליארד שקל).
במיטב דש אנו מעריכים כי הסכום הכולל של כ-56.5 מיליארד שקל בסוף 2019 מורכב מ-43 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות מנוהלות, כ-12 מיליארד שקל בקרנות מחקות וקרנות סל, וכ-1.5 מיליארד שקל בקרנות כספיות. תעשיית קרנות הנאמנות ניהלה בסוף 2019 נכסים בהיקף כולל של כ-352 מיליארד שקל, מהם כ-189 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות מנוהלות, ולפיכך שיעור ההחזקה הפנימי (בתיקים) בסגמנט זה של קרנות מסורתיות מגיע לכ-23%.
כ-29.4% - זהו חלקן של קרנות הנאמנות המוחזקות על ידי החברות המנהלות תיקי השקעות מתוך סך נכסי תעשיית הקרנות בניטרול הקרנות הכספיות. בדרך כלל, אלה הן "קרנות הבית" - כלומר, קרנות המנוהלות על ידי אותו בית השקעות באמצעות חברת אחות.
השווי הכולל של שתי התעשיות, ניהול תיקי השקעות וניהול קרנות נאמנות, בניטרול הכפילות, עמד בסוף 2019 על כמעט 650 מיליארד שקל, ובניטרול המוסדיים, כ-530 מיליארד שקל. בסיכומו של דבר, שתי התעשיות הפיננסיות האלה צועדות זה שנים זו לצד זו וזו בתוך זו, כשהן מושפעות מאותן מגמות בשווקים הפיננסיים, מאותם מוצרים אלטרנטיביים שמתחרים בשתיהן, אף כי בעוצמת ההשפעה ומהירותה הם שונים.
תעשיית קרנות הנאמנות מתרחבת וגדלה, או לחלופין, מתכווצת, הרבה יותר מהר וחזק מאשר תעשיית ניהול התיקים. הסיבה לכך: כשמדובר בתיקי השקעות, יש קשר אישי וישיר בין החברה לבין לקוחותיה. לעומת זאת, כשמדובר בקרנות נאמנות, הקשר הוא מול יועצי המערכת הבנקאית, ולא עם המשקיעים עצמם. אין חזק יותר ממה שקרה במרץ 2020 עקב הירידות התלולות בשווקים כדי להמחיש זאת: יציאת כספים מבוהלת ומאסיבית מקרנות הנאמנות, לעומת יציאת כספים מינורית מניהול תיקים.
הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק