גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ארגונים היו מוכנים למשבר הקורונה וכיצד להיערך לעתיד? "פערי התשתיות נסגרו מהר; האתגר הוא להמשיך לקדם את המסחר והשירותים גם מרחוק"

סקר של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte מעלה כי רמת המוכנות של ארגונים למשבר הקורונה הייתה מחלקית ועד במידה גבוהה בתחומים מסוימים ● בולטת לטובה היכולת לנהל את הארגון פיננסית ותפעולית מהבית ● מנגד ניהול ההון האנושי והגמשתו לטובת התאמות ארגוניות התגלה כמאתגר ● וגם: מה עושים מכאן והלאה כדי להתרגל למציאות החדשה?

חברות בסקטורים שונים בישראל מרגישות שהיו ערוכות למשבר הקורונה במידה סבירה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
חברות בסקטורים שונים בישראל מרגישות שהיו ערוכות למשבר הקורונה במידה סבירה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Deloitte

משבר הקורונה תפס את רוב המשק לא מוכן, אך חברות בסקטורים שונים בישראל עדיין מרגישות שהיו ערוכות אליו במידה סבירה. כך לפחות מעלה סקר שנעשה בקרב 76 ארגונים שערכה פירמת השירותים המקצועיים הגדולה והמובילה בעולם, Deloitte. מנהלות ומנהלים בכירים בארגונים מחמישה סקטורים מרכזיים במשק (פיננסיים, טכנולוגיות, מסחר ושירותים, תעשייה ומוצרי צריכה והמגזר הציבורי) השיבו על הסקר וסיפקו הצצה למידת המוכנות שלהם למשבר הקורונה.

"את הסקר ערכנו במהלך פגרת פסח. בעיצומו של המשבר, בתקופת הסגר הגדול ואחרי שארגונים רבים כבר עיכלו את המתרחש", מסביר נעם גונן, שותף בחטיבת הייעוץ Monitor Deloitte. "הסקר הורכב משאלות של מוכנות, דיווח עצמי של מנהלים בכירים בחברות, סמנכ"לים, מנכ"לים או בעלים, שנמנים על הלקוחות שלנו", הוא מפרט.

הסקטור כמעט ולא משנה, גודל הארגון כן

בכלליות, משתתפי הסקר הגדירו את רמת המוכנות למשבר של החברות שלהם כחלקית-גבוהה, כ-3.7 (מתוך 5) בממוצע. באופן מפתיע, לא היו הבדלים משמעותיים בין רמות המוכנות של החברות בסקטורים השונים והם נעו פחות או יותר סביב הממוצע הכללי. רמת המוכנות הנמוכה ביותר הייתה של המגזר הציבורי (3.64) ואילו הגבוהה ביותר של המגזר הפיננסי (3.8), אך כאמור, מדובר בהבדלים זניחים. "יש סקטורים, כמו למשל הטכנולוגי, שזה יותר ב-DNA שלהם לעבוד מרחוק, מהבית", אומר גונן. "אבל מה שראינו בתחילת המשבר זה שבמהלך החודש הראשון - בכל הסקטורים סגרו את פערי התשתית ובתקופה של עריכת הסקר כבר לא נמצאו הבדלים בינם לבין סקטורים שבהם עבודה מהבית אולי יותר מקובלת. המאמץ בתקופה הזאת היה בלייצר עבודה מרחוק עם ערך", הוא מדגיש.

נעם גונן, שותף בחטיבת הייעוץ Monitor Deloitte / צילום: יח"צ

קטגוריה שבה כן נמצא הבדל בין רמת המוכנות של הארגונים השונים היא גודל הארגון. ארגונים קטנים, של עד 50 עובדים, זכו לציון הערכה עצמית ממוצע של 3.37. זאת בעוד שארגונים גדולים, של למעלה מ-250 עובדים, קיבלו דירוג ממוצע של 3.86 במדד המוכנות העצמית. "אנחנו חיים בעידן שבו לגודל הארגון השפעה ניכרת ומכרעת על מוכנותו", מסביר גונן. "לארגונים גדולים יש יותר כוח אדם, יותר בעלי תפקידים ולכן גם תשתית ארגונית רחבה יותר כדי להתמודד עם מצבי משבר", הוא מוסיף.

הכי מוכנים: שליטה אופרטיבית ופיננסית ותשתיות טכנולוגיות

על פי הסקר, התחום שבו חברות הגיעו לרמת המוכנות הממוצעת הגבוהה ביותר הוא זה של ההיערכות הכלכלית, הפיננסית, הטכנולוגית והתפעולית, עם ציון ממוצע של 3.95. "מדובר למעשה בכל מה שקשור לניהול המכונה הפיננסית של הארגון בשלט רחוק - לנהל את הוצאת העובדים לחל"ת; לשמור על תמונה מלאה של נתוני מכירות; להצליח לבצע תחזית של תזרימי מזומנים; לנהל את הסיכונים בשרשרת האספקה, לספק לעובדים שירותים טכנולוגיים מרחוק ועוד", מפרט גונן.

לצפייה בכל הכלים, הטיפים וההצעות של Deloitte להתמודדות עם המשבר והיציאה ממנו>>

בקטגוריה של ההיערכות הכלכלית, הפיננסית, הטכנולוגית והתפעולית, לצד מגזר הטכנולוגיה שהוביל את הקטגוריה עם ממוצע של ציון ממוצע של 4.12, גם המגזר הציבורי (עם 4.02) נמצא בצמרת. באופן מעניין, דווקא בקטגוריה ששמה דגש על כלכלה ופיננסים, היה זה המגזר הפיננסי שזכה לציון הממוצע הנמוך ביותר (3.81). בתוך קטגוריה זו, הנושא שבו נרשמה רמת המוכנות הגבוהה ביותר, כפי שדיווחו עליה הארגונים בכלל המגזרים, הוא היכולת לארגן את תמונת המצב העדכנית על הארגון בתחומים שונים (4.57).

תחום נוסף שזכה לציון גבוה מהממוצע הוא מה שהוגדר בסקר כ"ניהול חדר מצב". "ברגע שנוצר המשבר, ארגונים היו צריכים להקים מעין חדר מצב להתנהלות בחירום; להתחיל לנהל את המשבר הזה ואת השינוי הגדול באופן שבו החברה פועלת", מסביר גונן. "כאן גם ראינו שבסך הכל התשובות היו גבוהות, עם ממוצע כללי של 3.82". הפעם המגזר הפיננסי תופס את המקום הראשון, עם ממוצע של 4.04 ואילו המגזר הציבורי, נמצא מאחור עם 3.47.

הכי לא מוכנים: היערכות לצמצום ולהתאמות ארגוניות לעבודה מרחוק

מנגד, שלושה תחומים נוספים זכו דווקא לציונים נמוכים מהממוצע הכללי: מימוש תמריצים ומענקים, ניהול המסחר בערוצים דיגיטליים וניהול ההון האנושי והידע, שקיבל את הציון הנמוך ביותר, 3.51. "כל הנושא של הטיפול בעובדים, ניהול מצבת כוח האדם, שמירה על הידע בארגון, היכולת להמשיך לנהל את המסחר בערוצים הדיגיטליים ועוד - כל אלה הוערכו ברמת מוכנות נמוכה וכאתגר גדול לארגונים", אומר גונן.

כך, למשל, כאשר נשאלו בעלי התפקידים על מוכנות הארגון שלהם לבצע התאמות במבנה הארגוני כדי להגדיל את הגמישות, צעד מתבקש בתקופת משבר, הם דיווחו על מוכנות חלקית בלבד (3 בממוצע). היה זה הנושא עם הציון הנמוך ביותר בהערכת הארגונים.

איך לפעול בהמשך הדרך?

על השאלה אם המשבר הנוכחי יימשך עוד זמן רב, אין לארגונים את היכולת לענות. יתכן שמה שהיה עד עכשיו יוגדר בעתיד כמבצע בזק, שהסתיים, אך מנגד לא מן הנמנע שאנחנו בעיצומה של "מלחמה" ארוכת טווח. כך או כך, ממצאי הסקר שערכה Deloitte מעידים כי יש תחומים שאותם הארגונים הצליחו לפצח וכאלה שדורשים עוד השקעה ומחשבה. "על הטכנולוגיה שמאפשרת עבודה מרחוק, ניהול שיחות וכן הלאה, הארגונים השתלטו יפה, בכל הסקטורים", מדגיש גונן את מה שעבד.

אבל לצד מה שפעל כשורה, היו דברים שלדעתו ניתן היה לעשות אחרת: "האתגר שאנחנו מזהים הוא ביכולת לייצר את הכלים שמאפשרים שליטה מרחוק, בקרה ומדידה. לא רק למדוד תשומות, אלא גם תפוקות; לראות איך אפשר לנצל את המצב כדי לעשות את הדברים בצורה טובה יותר. לא רק לאפשר לאנשים לגשת מרחוק לדברים, אלא להביא על ידי כך ערך מוסף", הוא מוסיף ואומר כי "הנושא הזה, למרות התשתיות הטובות, יצטרך לעבור שדרוג משמעותי עד שנוכל לחזור להתנהל כרגיל. חברות צריכות לרכז עכשיו את המאמצים בשיפור היעילות שלהן ולהיות יותר גמישות לעיתים, חוסר הגמישות הוא מה שפגע בארגון".

נקודה נוספת מתייחסת לממשק העבודה עם הלקוחות במודל העבודה מרחוק: איך לנהל את הממשק הטכנולוגי עם הסביבה העסקית החיצונית? איך מנהלים את התקשורת מול הלקוחות? "ממצאי הסקר הראו שאין כרגע מענה מספק לשאלות האלה והארגונים לא מרגישים בנוח עם המצב".

לדברי גונן, מתוך הסקר ניתן להפיק שלוש תובנות מרכזיות שחשוב לקחת מכאן להמשך: "אחת, לעבור לעבודה מרחוק ככזו שיוצרת ערך. לא רק מעקב אחרי מצבת עובדים, למשל, אלא גם דגש על שיפור בתפוקה, באיכות השירותים וביכולות המסחר. כלומר, שהעסק ימשיך להתנהל, לתת שירותים ללקוחות ולפתח את המסחר, גם אם הכל מתנהל מרחוק. שתיים, לשים דגש רב יותר על ההתאמות המבניות הנדרשות בארגון כדי להיות ערוכים לסביבה החדשה שבה הוא פועל מרחוק לאורך זמן. שלוש, להדגיש יותר את קפיצת המדרגה המתבקשת והאפשרית ביכולת הארגונים להתנהל מבחינה טכנולוגית במודל העבודה החדש. הסקר הראה כי במצב הקיים אין על הנושא מספיק דגש וזה בהחלט נדרש".

לצפייה בכל הכלים, הטיפים וההצעות של Deloitte להתמודדות עם המשבר והיציאה ממנו>>

עוד כתבות

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

וול סטריט ננעלה בעליות: מדד נאסד"ק טיפס 2.25% ומחק את הירידה השבועית

אירופה ננעלה במגמה מעורבת כאשר לונדון עלתה 0.35% ופרנקפורט ופריז איבדו עד 1.1% ● השווקים האסייתים ננעלו במגמה מעורבת כאשר הונג קונג איבדה 0.3% ואילו טוקיו עלתה ב-0.55% ● מניין הקורבנות ממגפת הקורונה נושק למיליון

צילום מתוך הסרט ‘מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית’. מתעלם במופגן ממנהלי החברות הגדולות  / צילום: נטפליקס

מה נטפליקס שכחה לספר לנו בסרט החדש והמדובר על הרשתות החברתיות

הסרט "The Social Dilemma" דן בבעיות אמיתיות שיצרו פייסבוק, טוויטר ודומותיהן, אך הוא מציג תמונה חד צדדית ומתעלם מאסטרטגיות ושיטות פעולה דומות שבהן נוקטת נטפליקס עצמה ● זהירות, ספוילרים

אפי דהן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הפספוס של איקאה, ההזדמנות של האמירויות ולמה הישראלים אוהבים להזמין מחו"ל

"שיעור הצמיחה של המסחר האלקטרוני בישראל גבוה מזה של מערב אירופה", אומר מנהל אזור ישראל, מרכז ומזרח אירופה ב-PayPal אפי דהן • בראיון ל"גלובס", הוא גם מסביר למה הישראלים מעדיפים לרכוש אונליין מחו"ל, איך זה שרשתות ענק פיספסו את המשבר ומה הפוטנציאל בהסכם עם האמירויות

בן ביטון במיניאפוליס. חטף שוק מהקור / צילום: תמונה פרטית

"200 איש נכנסים לזום, מחלקים תפקידים ומתפללים ביחד. זה מרגש"

בן ביטון הגיע למינסוטה כדי להדריך במחנה קיץ, והתגלגל לעבודה כמוזיקאי ראשי בבית כנסת רפורמי במיניאפוליס ● אחרי שחטף שוק מהקור, הוא התאהב בעיר שזורת האגמים ● גם אם הקיץ האחרון, אחרי רצח ג'ורג' פלויד, לא היה פשוט ● דברים שרואים משם

ד"ר טל בן שחר / צילום: Laura Pedrick

ד"ר טל בן שחר הוא ד"ר לאושר, והוא לא נולד מאושר

ד"ר טל בן שחר, מייסד האקדמיה ללימודי אושר, אומר שאושר הוא כמו יופי: "אי אפשר להגדיר אותו, אבל יודעים כשהוא שם"

הבירוקרטיה בדרך להוצאת היתר בנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בירוקרטיה, סחבת, המתנה של שנים: למה לוקח כל כך הרבה זמן לקבל היתר בנייה

מגפת הקורונה? סגר כללי? מה שבאמת מטריד את אנשי המקצוע בענף הנדל"ן זה כמה קשה להוציא בישראל היתר בנייה ● פרויקט מיוחד

עליבאבא. חינכה את השוק מחדש / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כיצד Nike סגרה 5,000 חנויות והמשיכה להרוויח? הכירו את הדרוויניזם הדיגיטלי

הקורונה חילקה באופן אכזרי את העולם העסקי: ארגונים ללא נכסים דיגיטליים לעומת כאלו שציידו את עצמם מבעוד מועד ● לרגל השנה החדשה, שווה ללמוד מ-NIKE ,easy עלי באבא ואחרים אשר ניווטו את הארגון למקום הנכון ● אורחים מנתחים מהלכים שיווקיים מעבר לים 

רח’ הורוביץ 21, ראשון לציון / הדמיה: י.ב. ניר יזמות והשקעות בע”מ, גיל חלמיש

הריסה ובנייה בראשל"צ: 12 דירות במקום 4

הבניין מ-1956 ברחוב הורוביץ 21 נהרס, ובמקומו ייבנה בניין בן חמש קומות ● אילן תמיר, בעל הדירה: "בגרמניה אחי בגר בבניין בן 300 שנה, אבל כאן כנראה בונים אחרת"

מתוך הקמפיין של קוקה קולה על אחריות סביבתית. סוג של התנצלות / צילום: מתוך יוטיוב

כשפירמות מבקשות סליחה: איך הכי נכון להתנצל ולהכות על חטא במקרה של כשל

גם לפירמות עסקיות, לא רק לאנשים פרטיים, יש הרבה על מה לבקש סליחה ● איך צריך לנהל את המשבר, ועד כמה אפשר לסמוך על הזיכרון הקצר של הציבור

מארגן קבוצות הרכישה אלדד פרי  / צילום: איל יצהר, גלובס

עלייה מטאורית, התרסקות מהירה: הסיפור המלא של קבוצת אלדד פרי

ההתנהלות הראוותנית, הקמפיינים המנופחים, הקפיצה הגדולה לבנייה של מאות דירות בבת אחת: סיפור נסיקתו של אלדד פרי שהחברה שלו הגיעה החודש להקפאת הליכים • "הוא כריזמטי מאוד, עושה רושם של מישהו אמין"

המלכה אליזבת / צילום: Chris Jackson, AP

משפחת המלוכה הבריטית תאבד 35 מיליון ליש"ט בגלל הקורונה

תקציב השיפוץ של ארמון בקינגהאם צפוי לרדת ב-20 מיליון ליש"ט בשל משבר הקורונה ● הפגיעה בהכנסות בשל הירידה בהיקף התיירים בארמנות המלכותיים מוערכת ב-15 מיליון ליש"ט בשלוש השנים הקרובות

תיירות בים המלח / צילום: Shutterstock

"ככל שישראל תהיה מדינה פתוחה וירוקה נצליח להחזיר את מספרי התיירים"

אביטל קוצר-אדרי ונירה פישר ייצגו עד לאחרונה את ישראל כמנהלות לשכות התיירות באיטליה ובשבדיה בהתאמה ● כעת, לאחר שגויסו למטה השיווק במשרד התיירות, השתיים מתמודדות עם אחד האתגרים המורכבים בקריירה המקצועית שלהן: החזרת האירופאים ארצה, ועדיף בכמויות שלפני המשבר

מירי רגב / צילום: מארק ניימן, לע"מ

דווקא עכשיו: מירי רגב מבקשת לקדם מעגנות חדשות ליאכטות

רק קומץ אזרחים מחזיק ביאכטה, אך שרת התחבורה פנתה לדרעי וביקשה ממנו באופן אישי לפעול להקמת 6 מעגנות חדשות ● המשרד להגנ"ס והחברה להגנת הטבע מזהירים מפגיעה סביבתית חסרת תקדים ● השרה גמליאל: "הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת, היא עוול חברתי"

מפגינים נגד נתניהו בבלפור בירושלים / צילום: יוסי זמיר, גלובס

אלפי מפגינים נגד רה"מ; התקנות לשעת חירום להגבלת הפגנות לא יקודמו בממשלה

המפגינים הגיעו סמוך למעון רה"מ בבירה ולביתו הפרטי בקיסריה לאחר שנסעו בשיירות מרחבי הארץ ● ארגוני המחאה הבהירו כי הם יקפידו על המגבלות, המשטרה החלה באכיפה וחלוקת דוחות על אי-שמירת מרחק ועטיית מסיכות

איך מתנצלים כמו שצריך / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

סליחה, אבל ככה לא מתנצלים: המחקרים שילמדו אתכם איך לעשות את זה נכון

מה זאת התנצלות אפקטיבית, מדוע בקשת סליחה מיוחלת משאירה אותנו לפעמים בהרגשה חמוצה ומה בני זוג באמת רוצים כשהם רבים • השאלה איך מתנצלים כמו שצריך מסעירה לא רק את הרשתות החברתיות • חמישה מחקרים עם תובנות

הקמת הרכבת הקלה ברחוב ארלוזורוב בת"א. שווי חניה פרטית כ־700 אלף שקל  / צילום: כדיה לוי, גלובס

"תקן החניה החדש יצמצם מאוד התחדשות עירונית"

מסמך המדיניות של תל אביב שמצמצם משמעותית את מספר החניות בתב"עות ישנות ישפיע עם על פרויקטים של פינוי בינוי

גליון קנאה ופרגון- ברקע סמלילי המגזינים רולינג סטון, אטלנטיק, הגרדיאן, GQ, הוול סטריט ג׳ורנל / צילום: גלובס

יש לנו פרויקט מושלם, אפילו שאין בו כתבה אחת שלנו

הכתבות המרתקות והמשובחות ממיטב עיתוני העולם, בפרויקט מיוחד שכולו נוטף קנאה (ופרגון)

מכונית חשמלית של ג'נרל מוטורוס / צילום: רויטרס

קליפורניה תאסור מכירות של מכוניות מונעות דלק החל משנת 2035

מושל המדינה אומר כי אימוץ נרחב של כלי רכב ללא פליטה יפחית את פליטת גזי החממה ויסייע במאבק בשינויי האקלים

מפרץ שארלוט באנטרקטיקה. הקיץ היו צפויים להגיע לאזור 80 אלף תיירים / צילום: Christian ?slund - Greenpeace

צליל של קרחון נמס: מסע מרתק לאנטרטיקה מגלה שלא הכל אבוד

להקות הפינגווינים שהולכות ומתמעטות, ספינות התיירים שמתרבות, הקרח שנמס והצליל המפתיע של התחממות כדור הארץ ● כתב הגרדיאן יצא במסע אל היבשת שבה אפשר להסתכל למשבר האקלים בעיניים, ודווקא חזר עם תקווה ● "גלובס" מגיש: הכתבות הטובות של השנה ממיטב עיתוני העולם

מתוך הפרסומת של נייקי / צילום: צילום מסך

שעת יצירה: איך הצליחה פרסומת אחת עם אפס ימי צילום להפוך לאייקונית

אפילו בלי יום צילום אחד, אלא באמצעות עריכה בלבד, הצליחו ב-NIKE לייצר סרטון שכולו יצירת אמנות אחת גדולה ● אורחים מנתחים מהלכים שיווקיים מעבר לים