חברות בסקטורים שונים בישראל מרגישות שהיו ערוכות למשבר הקורונה במידה סבירה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
הכתבה בשיתוף Deloitte
משבר הקורונה תפס את רוב המשק לא מוכן, אך חברות בסקטורים שונים בישראל עדיין מרגישות שהיו ערוכות אליו במידה סבירה. כך לפחות מעלה סקר שנעשה בקרב 76 ארגונים שערכה פירמת השירותים המקצועיים הגדולה והמובילה בעולם, Deloitte. מנהלות ומנהלים בכירים בארגונים מחמישה סקטורים מרכזיים במשק (פיננסיים, טכנולוגיות, מסחר ושירותים, תעשייה ומוצרי צריכה והמגזר הציבורי) השיבו על הסקר וסיפקו הצצה למידת המוכנות שלהם למשבר הקורונה.
"את הסקר ערכנו במהלך פגרת פסח. בעיצומו של המשבר, בתקופת הסגר הגדול ואחרי שארגונים רבים כבר עיכלו את המתרחש", מסביר נעם גונן, שותף בחטיבת הייעוץ Monitor Deloitte. "הסקר הורכב משאלות של מוכנות, דיווח עצמי של מנהלים בכירים בחברות, סמנכ"לים, מנכ"לים או בעלים, שנמנים על הלקוחות שלנו", הוא מפרט.
הסקטור כמעט ולא משנה, גודל הארגון כן
בכלליות, משתתפי הסקר הגדירו את רמת המוכנות למשבר של החברות שלהם כחלקית-גבוהה, כ-3.7 (מתוך 5) בממוצע. באופן מפתיע, לא היו הבדלים משמעותיים בין רמות המוכנות של החברות בסקטורים השונים והם נעו פחות או יותר סביב הממוצע הכללי. רמת המוכנות הנמוכה ביותר הייתה של המגזר הציבורי (3.64) ואילו הגבוהה ביותר של המגזר הפיננסי (3.8), אך כאמור, מדובר בהבדלים זניחים. "יש סקטורים, כמו למשל הטכנולוגי, שזה יותר ב-DNA שלהם לעבוד מרחוק, מהבית", אומר גונן. "אבל מה שראינו בתחילת המשבר זה שבמהלך החודש הראשון - בכל הסקטורים סגרו את פערי התשתית ובתקופה של עריכת הסקר כבר לא נמצאו הבדלים בינם לבין סקטורים שבהם עבודה מהבית אולי יותר מקובלת. המאמץ בתקופה הזאת היה בלייצר עבודה מרחוק עם ערך", הוא מדגיש.
קטגוריה שבה כן נמצא הבדל בין רמת המוכנות של הארגונים השונים היא גודל הארגון. ארגונים קטנים, של עד 50 עובדים, זכו לציון הערכה עצמית ממוצע של 3.37. זאת בעוד שארגונים גדולים, של למעלה מ-250 עובדים, קיבלו דירוג ממוצע של 3.86 במדד המוכנות העצמית. "אנחנו חיים בעידן שבו לגודל הארגון השפעה ניכרת ומכרעת על מוכנותו", מסביר גונן. "לארגונים גדולים יש יותר כוח אדם, יותר בעלי תפקידים ולכן גם תשתית ארגונית רחבה יותר כדי להתמודד עם מצבי משבר", הוא מוסיף.
הכי מוכנים: שליטה אופרטיבית ופיננסית ותשתיות טכנולוגיות
על פי הסקר, התחום שבו חברות הגיעו לרמת המוכנות הממוצעת הגבוהה ביותר הוא זה של ההיערכות הכלכלית, הפיננסית, הטכנולוגית והתפעולית, עם ציון ממוצע של 3.95. "מדובר למעשה בכל מה שקשור לניהול המכונה הפיננסית של הארגון בשלט רחוק - לנהל את הוצאת העובדים לחל"ת; לשמור על תמונה מלאה של נתוני מכירות; להצליח לבצע תחזית של תזרימי מזומנים; לנהל את הסיכונים בשרשרת האספקה, לספק לעובדים שירותים טכנולוגיים מרחוק ועוד", מפרט גונן.
לצפייה בכל הכלים, הטיפים וההצעות של Deloitte להתמודדות עם המשבר והיציאה ממנו>>
בקטגוריה של ההיערכות הכלכלית, הפיננסית, הטכנולוגית והתפעולית, לצד מגזר הטכנולוגיה שהוביל את הקטגוריה עם ממוצע של ציון ממוצע של 4.12, גם המגזר הציבורי (עם 4.02) נמצא בצמרת. באופן מעניין, דווקא בקטגוריה ששמה דגש על כלכלה ופיננסים, היה זה המגזר הפיננסי שזכה לציון הממוצע הנמוך ביותר (3.81). בתוך קטגוריה זו, הנושא שבו נרשמה רמת המוכנות הגבוהה ביותר, כפי שדיווחו עליה הארגונים בכלל המגזרים, הוא היכולת לארגן את תמונת המצב העדכנית על הארגון בתחומים שונים (4.57).
תחום נוסף שזכה לציון גבוה מהממוצע הוא מה שהוגדר בסקר כ"ניהול חדר מצב". "ברגע שנוצר המשבר, ארגונים היו צריכים להקים מעין חדר מצב להתנהלות בחירום; להתחיל לנהל את המשבר הזה ואת השינוי הגדול באופן שבו החברה פועלת", מסביר גונן. "כאן גם ראינו שבסך הכל התשובות היו גבוהות, עם ממוצע כללי של 3.82". הפעם המגזר הפיננסי תופס את המקום הראשון, עם ממוצע של 4.04 ואילו המגזר הציבורי, נמצא מאחור עם 3.47.
הכי לא מוכנים: היערכות לצמצום ולהתאמות ארגוניות לעבודה מרחוק
מנגד, שלושה תחומים נוספים זכו דווקא לציונים נמוכים מהממוצע הכללי: מימוש תמריצים ומענקים, ניהול המסחר בערוצים דיגיטליים וניהול ההון האנושי והידע, שקיבל את הציון הנמוך ביותר, 3.51. "כל הנושא של הטיפול בעובדים, ניהול מצבת כוח האדם, שמירה על הידע בארגון, היכולת להמשיך לנהל את המסחר בערוצים הדיגיטליים ועוד - כל אלה הוערכו ברמת מוכנות נמוכה וכאתגר גדול לארגונים", אומר גונן.
כך, למשל, כאשר נשאלו בעלי התפקידים על מוכנות הארגון שלהם לבצע התאמות במבנה הארגוני כדי להגדיל את הגמישות, צעד מתבקש בתקופת משבר, הם דיווחו על מוכנות חלקית בלבד (3 בממוצע). היה זה הנושא עם הציון הנמוך ביותר בהערכת הארגונים.
איך לפעול בהמשך הדרך?
על השאלה אם המשבר הנוכחי יימשך עוד זמן רב, אין לארגונים את היכולת לענות. יתכן שמה שהיה עד עכשיו יוגדר בעתיד כמבצע בזק, שהסתיים, אך מנגד לא מן הנמנע שאנחנו בעיצומה של "מלחמה" ארוכת טווח. כך או כך, ממצאי הסקר שערכה Deloitte מעידים כי יש תחומים שאותם הארגונים הצליחו לפצח וכאלה שדורשים עוד השקעה ומחשבה. "על הטכנולוגיה שמאפשרת עבודה מרחוק, ניהול שיחות וכן הלאה, הארגונים השתלטו יפה, בכל הסקטורים", מדגיש גונן את מה שעבד.
אבל לצד מה שפעל כשורה, היו דברים שלדעתו ניתן היה לעשות אחרת: "האתגר שאנחנו מזהים הוא ביכולת לייצר את הכלים שמאפשרים שליטה מרחוק, בקרה ומדידה. לא רק למדוד תשומות, אלא גם תפוקות; לראות איך אפשר לנצל את המצב כדי לעשות את הדברים בצורה טובה יותר. לא רק לאפשר לאנשים לגשת מרחוק לדברים, אלא להביא על ידי כך ערך מוסף", הוא מוסיף ואומר כי "הנושא הזה, למרות התשתיות הטובות, יצטרך לעבור שדרוג משמעותי עד שנוכל לחזור להתנהל כרגיל. חברות צריכות לרכז עכשיו את המאמצים בשיפור היעילות שלהן ולהיות יותר גמישות לעיתים, חוסר הגמישות הוא מה שפגע בארגון".
נקודה נוספת מתייחסת לממשק העבודה עם הלקוחות במודל העבודה מרחוק: איך לנהל את הממשק הטכנולוגי עם הסביבה העסקית החיצונית? איך מנהלים את התקשורת מול הלקוחות? "ממצאי הסקר הראו שאין כרגע מענה מספק לשאלות האלה והארגונים לא מרגישים בנוח עם המצב".
לדברי גונן, מתוך הסקר ניתן להפיק שלוש תובנות מרכזיות שחשוב לקחת מכאן להמשך: "אחת, לעבור לעבודה מרחוק ככזו שיוצרת ערך. לא רק מעקב אחרי מצבת עובדים, למשל, אלא גם דגש על שיפור בתפוקה, באיכות השירותים וביכולות המסחר. כלומר, שהעסק ימשיך להתנהל, לתת שירותים ללקוחות ולפתח את המסחר, גם אם הכל מתנהל מרחוק. שתיים, לשים דגש רב יותר על ההתאמות המבניות הנדרשות בארגון כדי להיות ערוכים לסביבה החדשה שבה הוא פועל מרחוק לאורך זמן. שלוש, להדגיש יותר את קפיצת המדרגה המתבקשת והאפשרית ביכולת הארגונים להתנהל מבחינה טכנולוגית במודל העבודה החדש. הסקר הראה כי במצב הקיים אין על הנושא מספיק דגש וזה בהחלט נדרש".
לצפייה בכל הכלים, הטיפים וההצעות של Deloitte להתמודדות עם המשבר והיציאה ממנו>>