מורי קסלר, מנכ"ל פריגו / צילום: רויטרס
תביעה שלישית הוגשה אתמול (ד') על-ידי תובעים כלליים ממדינות בארה"ב נגד חברות תרופות גנריות ובכירים בתעשייה, בטענה לתיאום מחירי התרופות. הפעם התביעה מתמקדת במוצרים טופיקליים המיועדים לטיפול בעור (דרמטולוגיה), ובהתאם, המוקד הוא על חברות המתמחות בתחום, ובהן תרו הישראלית ופריגו , שנסחרת גם בבורסה בתל-אביב.
עם זאת, גם הפעם לא נפקד שמה של טבע מהתביעה, משום שבין הנתבעות נמצאת גם אקטביס שטבע רכשה ב-2016. נזכיר כי בתביעה קודמת שהוגשה לפני כשנה טבע עמדה במרכז, ונטען שהייתה בין מובילות הקנוניה.
לפי התביעה החדשה, מ-2009 ועד תחילת 2016 נרקמה קנוניה נרחבת בין יצרניות של מוצרים טופיקליים (מוצרים למריחה על העור כגון קרמים, ג'לים, תחליבים ושמנים) גנריים. בתחום זה יש בדרך-כלל חסמי כניסה גבוהים יותר בשל קושי טכני להוכיח שהמוצר זהה מבחינה ביולוגית למוצר המקורי, והייצור שלו יקר וארוך יותר. לפיכך, לפי התביעה, השוק כולל מספר מוגבל של מתחרות בכל מוצר ספציפי, ונוצרת סביבה נוחה לקנוניות.
"מוצרים טופיקליים רבים משווקים רק על-ידי 2-3 מתחרות, ולכן אנשי המכירות והתמחור בחברות האלה מכירים היטב אחד את השני וניצלו את הקשרים העסקיים והאישיים ביניהם כאמצעי לקשירת קשר להגבלת התחרות, חלוקת לקוחות והעלאה משמעותית של המחירים בעשרות מוצרים".
עוד נטען כי "בין החברות הגדולות והחשובות בתחום - כולל תרו, פריגו, Fougera (היום חלק מסנדוז) ואקטביס (שנרכשה ע"י טבע) - היו הסכמים ארוכי-שנים לא להתחרות ביניהן על לקוחות ולעקוב אחרי העלאות המחירים זו של זו. כדי לשמר את ההסכמים הלא חוקיים האלה, המתחרות היו בקשר כמעט קבוע, הכולל פגישות בכנסים, שיחות טלפון ומסרונים".
בתביעה נכתב גם כי "הנתבעים הבינו שהמעשים שלהם לא חוקיים. כולם עשו מאמצים להימנע מתקשורת בכתב, או למחוק מסרים אלקטרוניים לאחר שנשלחו".
הטענה היא שבין 2013 ל-2014 התדירות של העלאות המחירים גברה ומחירי מאות תרופות גנריות זינקו ללא הסבר, אפילו עד 1,000%. היצרניות טענו כי הסיבות לכך הן קונסולידציה בתעשייה, סגירת מפעלים על-ידי ה-FDA וכדומה.
התביעה טוענת כי החברות הסכימו ביניהן על "נתח שוק הוגן" בכל מוצר, ואחרי שהגיעו לאותו נתח החלו להעלות מחירים. "לא במקרה, העלאות המחירים הואטו דרמטית לאחר שקונטיקט פתחה בחקירת הגבלים עסקיים ביולי 2014", נכתב בתביעה.
תרו, חברה ישראלית שנמצאת בשליטת סאן ההודית שאף היא נתבעת, העלתה לפי התביעה מחירים של עשרות מוצרים ב-2014. בתביעה נכתב כי בעקבות העלאות המחירים, בנק ההשקעות קרדיט סוויס העלה את מחירי היעד למניות תרו וסאן, ונימק זאת בעובדה שבאופן עקבי, המתחרות של תרו העלו גם הן את המחירים בעקבותיה, והמחירים נותרו גבוהים. לטענת התובעים, בין 2008 ל-2016 תרו ופריגו נהנו מזינוק של למעלה מ-1,300% ברווחים שלהן ממכירת מוצרים טופיקליים.
גם כעת מניית תרו מסוקרת על-ידי האנליסטים של קרדיט סוויס, והם כתבו אתמול (ד') בתגובה לתביעה כי הם מעריכים את החשיפה (מכירות) של החברה בכ-1 מיליארד דולר, ומזכירים כי תביעה דומה קודמת נגד סנדוז, עם חשיפה של כחצי מיליארד דולר, הסתיימה בקנס של 380 מיליון דולר לסנדוז. לדבריהם, התביעה מסמנת את תרו, סנדוז ופריגו כשלוש החברות המובילות בקנוניה, משום שהן חלשו על כשני שלישים מהשוק הרלוונטי בארה"ב ב-2007-2014.