"כש'ישראל דיגיטלית' הוקמה, היינו צריכים להסביר למשרדי הממשלה למה המנכ"לים והסמנכ"לים צריכים לעסוק בדיגיטל, ולא רק אנשי מערכות המידע - למה זה חשוב, למה זה צריך להיות חלק מהעבודה השוטפת. היום זה ברור שהנושא של טרנספורמציה דיגיטלית הוא חלק משמעותי מעבודת הממשלה", כך מסכמת שי-לי שפיגלמן את הקדנציה שלה כראש מטה "ישראל דיגיטלית". שפיגלמן סיימה את תפקידה השבוע ונכנסה לתפקיד מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה.
"יש דברים שהממשלה עושה יותר טוב או פחות טוב, אבל השירותים הופכים יותר ויותר דיגיטליים. אנשים מבינים את החשיבות של הנושא. שינוי התפיסה - זה אולי ההישג הכי גדול שלנו, וזה היה כרוך בעבודה סיזיפית, להזיז נושאת מטוסים מאוד כבדה", מוסיפה שפיגלמן. הדברים נאמרו בראיון לייב כחלק מסדרת מפגשים של "גלובס" ושל חברת מיקרוסופט.
למה צריך להסביר לאנשים במגזר הציבורי את החשיבות של הנושא? כולנו משתמשים בשירותים דיגיטליים ביומיום.
"היום זה באמת ברור, אבל זה יותר מורכב מזה. אתה חושב על שינוי כתובת באינטרנט ואיך רושמים את הילדים לגן - זה חשוב וצריך לקדם את זה. אבל המוצרים שהממשלה מספקת הם מורכבים יותר - איך עושים חינוך דיגיטלי? איך מתאימים את החינוך לעידן הדיגיטלי ולשוק העבודה המשתנה? רפואה מרחוק - אין סיבה שחלק ממפגשי חולה-רופא, בטח אלו שלא מורכבים, לא יהיו בדיגיטל, או עובדת סוציאלית שפוגשת את מטופלי הרווחה שלה, יכולה לבצע לפחות חלק מהפגישות מרחוק? זה לא רק לקחת טאבלט, אלא לבצע התאמה של האופן שבו עושים את זה, להפוך תהליכים מביורוקרטיים לדיגיטליים ולשנות את הדרך שהממשלה עובדת".
ואז הגענו למשבר הקורונה וגילינו שמשרד החינוך לא יודע ללמד מרחוק, וגופים כמו שירות התעסוקה ומשרד הרווחה צריכים להתאים את עצמם להתנהלות מרחוק בזמן המשבר.
"זה מתחלק לשלושה - נכון, הקורונה האיצה תהליכים שחשבנו שייקחו שנתיים לחודשים ספורים. זה טרף את כל הקלפים, גם במגזר העסקי וגם במגזר הציבורי. היו דברים שעבדו בסדר, למרות שלא היו את התשתיות מקודם כמו שירותים מרחוק; היו דברים שראינו בזמן המשבר שלא עובדים מספיק טוב, למשל בגלל היקף הפעילות הגדול; והיו מקומות שידענו שלא עובדים טוב, אבל חשבנו שיש לנו יותר זמן לפתור אותם. זה חשף אתגרים לא טריוויאלים ולמי שיחליף אותי בתפקיד, יש עוד הרבה עבודה".
"יש קפיצת מדרגה במגזר הציבורי"
מצד שני, רק לפני שנתיים הוחלט בממשלה להפסיק להשתמש בפקס.
"נכון, המגזר הציבורי עובד לאט וכנראה תמיד ירדוף אחרי המגזר העסקי. זה קורה מכל מיני סיבות, למשל רגולציה, והצורך לעשות הכל באופן שוויוני ופתוח. כשהייתי במגזר העסקי, היינו יכולים לנסות לעשות דברים, ואם זה נכשל - אז לא נורא, זה לא כסף ציבורי. במגזר הציבורי צריך להתעמק עוד יותר על אבטחת מידע ופרטיות, לפעמים הדברים דורשים שינוי חקיקה, תקינה ועוד.
"היכולת לזוז מהר יותר מוגבלת מהמגזר הפרטי. זה נכון לגבי הרבה ממשלות בעולם. אני מרגישה שעשינו קפיצת מדרגה בהרבה מהשירותים במגזר הציבורי ויש עוד כברת דרך.
"לכך צריך להוסיף את זה שההון האנושי לא היה מספיק מותאם לעידן הדיגיטלי, וגם היום הוא עדיין לא מספיק מותאם. צריך להביא אנשים מהמקצועות החדשים ולהכשיר את האנשים הקיימים. במגזר הפרטי ניתן לגייס את מי שאתה רוצה - זה לא עובד ככה במגזר הציבורי. יש חקיקה, תהליכי רכש, ביורוקרטיה".
מה עושים כדי לשפר את נושא כוח-האדם?
"התקיים מכרז ובקרוב המשרדים יתחילו לרכוש יועצים ואנשים שעובדים בעולמות הדיגיטל כדי שיסייעו בפיתוח ושיפור מוצרים דיגיטליים. בנוסף, אנחנו רוצים להקים אקדמיה לדיגיטל, שתכשיר את עובדי המדינה לעבוד בעולם הדיגיטל, לאפיין שירותים, לנהל תהליכי דאטה".
אילו עוד שינויים צריך ואפשר לעשות?
"אתגר גדול שמחכה ל'ישראל דיגיטלית' ולמי שיחליף אותי הוא בתחום הדאטה. כולם מבינים שאי אפשר לקבל החלטות בלי נתונים. יש אוטומציה ובינה מלאכותית, והממשלה קצת מאחור בנושאים האלו. יש הרבה נתונים בממשלה, אבל הם לא תמיד מסודרים ומובנים, וגם צריך לאפשר לחוקרים גישה למאגרי המידע. התחלנו תהליך של גיבוש אסטרטגיה לאומית, יחד עם שותפים טובים במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ורשות התקשוב. כולם מבינים שדאטה זה הזהב החדש ואנחנו לא שם. אין Data Lakes (אגמי נתונים, מאגר מרכזי אחד לנתונים בארגון - ע"ז) שהמידע זורם אליו, ושם ניתן לעשות חיתוכים. יש התחלה, וזה אתגר סופר משמעותי.
"ב-2017 העברנו החלטת ממשלה עם מדיניות הדיגיטל הלאומית שלנו. עברו שלוש שנים, ובעולם הדיגיטל זה נצח. התחלנו לאחרונה לכתוב את התוכנית לשלוש השנים הקרובות, ויצטרכו להחליט איפה הממשלה שמה את כובד משקלה. זה יהיה אתגר להתמקד, כי אין משרד שאין לו היבטים משמעותיים שקשורים לדיגיטל ואי אפשר לעשות הכל. התקציב מוגבל, בטח עכשיו, אז צריך להחליט מה עושים - איפה יש יותר ממשק עם האזרחים, מה מצמצם את הפערים, מה מעודד את הצמיחה, איפה האימפקט הכי משמעותי".
"הממשלה אף פעם לא עושה מספיק"
יזהר שי (כחול לבן) מונה באחרונה לשר המדע והטכנולוגיה. לשי, משקיע הון סיכון בעברו, הייתה תוכנית מגובשת להפיכת משרד המדע למשרד הייטק. התוכנית כללה איחוד של רשות התקשוב, "ישראל דיגיטלית" ורשות החדשנות תחת משרד אחד. בפועל, שתי הרשויות הראשונות הוכפפו לשר דודי אמסלם, ביחד עם מערך הסייבר וגופים נוספים, ורשות החדשנות נשארה, לפחות נכון לעכשיו, במשרד הכלכלה.
ל"ישראל דיגיטלית" יש השפעה רוחבית בתחום שהוא חשוב לתפקוד הממשלה. אמנם עברת לתפקיד מנכ"לית משרד ממשלתי, אבל יכול להיות שההשפעה שלך מצטמצמת?
"השר יזהר שי הציע לי את התפקיד ופרס בפניי את החזון שלו ולקחתי רק 24 שעות להתלבט לפני שאמרתי כן. יש פה פוטנציאל עצום במשרד, שאולי לא מומש בשנים האחרונות.
"כשנכנסתי ל"ישראל דיגיטלית", היינו תשעה עובדים והיה תקציב של 100 מיליון שקל. היום יש קרוב ל-70 עובדים וב-2019 התקציב היה כמעט חצי מיליארד שקל. כולם מכירים את 'ישראל דיגיטלית' והרבה שרים רצו לקבל את האחריות עליה. הצלחנו לייצר מהפכה מאוד משמעותית בעולם הזה ואני מקווה שנצליח גם במשרד המדע.
"הבעיה במשרד המדע היא לא בסמכויות שלו, כי הן טובות. לדוגמה, תפקידו הוא לגבש את מדיניות הממשלה בהשקעות מחקריות ארוכות טווח, מנוע הצמיחה, איפה המדינה צריכה לשים את כובד משקלה, או מה התחומים שישראל רוצה להשקיע. יש פה גופים כמו המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח) והמדען הראשי ויש אפשרות לעשות אימפקט מאוד משמעותי. אפשר למנף את המשרד הזה יותר ממה שמינפו אותו עד כה. אפשר לדחוף את תחום החלל, שזה תחום צומח מאוד, תחום הבינה המלאכותית, לעזור בתחום ההייטק".
לא עלולה להיווצר כפילות עם גוף כמו רשות החדשנות?
"אני עובדת בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם רשות החדשנות, ואני מניחה שגם אעבוד איתה צמוד בהמשך. האנשים שם עושים עבודה מצוינת. לא נייצר כפילויות, אלא נעבוד במקומות שיש בהם ואקום - הממשלה אף פעם לא עושה מספיק, ובטח בתחומים שהם מנועי הצמיחה של המשק יש כל כך הרבה מה לעשות כדי לעודד השקעות, להביא השקעות זרות, לעודד חברות ישראליות לצמוח, להשקיע בחוקרים ולהחזיר מוחות לארץ. אנחנו רק מדגדגים את מה שאפשר לעשות. גם אם כולנו נעשה עבודה מאוד טובה, יש מספיק עבודה לכולם".
***גילוי מלא: הראיון נערך במסגרת פאנל לייב שהתקיים בשיתוף ובחסות חברת מיקרוסופט.