להט”בים בשוק העבודה הישראלי / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
הפסיקה ההיסטורית שנתן השבוע בית המשפט העליון בארה"ב, שלפיה אסור לפטר עובדים בגלל נטייתם המינית או זהותם המגדרית, היא מובנת מאליה לכאורה בישראל, הודות לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. האם בפועל יש לנו במה להתגאות בנושא הזה?
שחר גרמבק, מייסד ארגון LGBTech הפועל למען שילוב קהילת הלהט"ב בשוק התעסוקה, מספר שרק באחרונה בחן הארגון את המצב בישראל, במסגרת גיבוש אסטרטגיה בנושא.
"מצאנו ש-30% מחברי הקהילה הגאה חוו הפליה במקום העבודה, בכל הענפים", הוא אומר. "הקהילה עצמה מגוונת, ובסקר היה לנו פילוח של כולה, לצד נציגות של כל חלקי הארץ - כולל עובדים במגזר הפרטי, הציבורי והחברתי, כלומר המגזר השלישי. מתוך אותם 30% שדיווחו על הפליה, 90% אמרו שהם מעולם לא דיווחו על כך לאף גורם, ולכן גם לא טופלו. 62% יחשבו פעמיים לגבי יציאה מהארון בעבודה. בפועל, 11% נשארים בארון.
"במקרים רבים, כשלהט"ב נמצא בתהליך קבלה למקום עבודה חדש הוא בוחן את התרבות והפתיחות בארגון. הוא בודק אם המקום מתאים. הרוב אמנם מחוץ לארון, אבל זה עדיין קיים במחשבה. אנחנו מקבלים לא מעט פניות לגבי השאלה מתי 'לצאת מהארון’. בסקר מצאנו ש-20% יוצאים כבר בקורות החיים, ולרוב זה בא לידי ביטוי בציון ניסיון התנדבותי בארגון של הקהילה; 25% מספרים זאת בראיון הראשון למקום עבודה חדש - למשל, לשתף שאני חיה עם בת זוג; 27% יספרו רק אחרי שהתקבלו לעבודה; ו-35% יספרו רק אם הם מרגישים בנוח".
יש צורך להצהיר על זה?
"יש שיגידו שאם זה מהווה בעיה, אז עדיף שיסננו בשלב הראשוני, אני מי שאני ואני לא מעוניין להסתיר את זה. בואו נשים את הדברים על השולחן כבר בהתחלה. עם זאת, כשיש לעובד פחות ביטחון תעסוקתי, אז הדברים יותר מורכבים ולפעמים זה שיקול לדחות את היציאה מהארון לשלב מאוחר יותר".
עצם זה שיש צורך לעדכן, מראה שיש לנו בעיה, לא?
"יש עדיין שמפחדים שהיציאה מהארון תפגע בקריירה שלהם. יש תפיסות שגויות בשוק על הנושא. לדוגמה, תפיסות שנכון להצניע את העובדה שאני להט"ב. אבל להט"ב זה חלק מהזהות שלי כמו שאני גם יהודי, ישראלי, אב או כל דבר אחר שהוא חלק ממי שאני. כמו שאף אחד לא מצפה ממני להצניע את זה שאני יהודי או שאני אבא, כך לא צריכה להיות ציפייה להצניע את העובדה שאני הומו".
הפסיקה בארה"ב מצביעה על שינוי מסוים שהתחולל שם. האם אצלנו המצב טוב יותר?
"החוק מגן. אסור להפלות על רקע נטייה מינית. אבל בין החוק לבין מה שקורה בפועל, יש פער".
האם ב"בועה התל אביבית" המצב שונה?
"גם בה לא חסרות דוגמאות לאנשים שחווים אפליה, ולא כי זו מדיניות של חברה כזאת או אחרת, אלא לרוב תוצאה של אנשים שפעלו בצורה מפלה בניגוד לחוק ולמדיניות החברה. זה נכון גם בהייטק".
האם יש הבדל בין קבוצות להט"ביות בהפליה שהן מרגישות?
"יש שני מושגים שצריך להתייחס אליהם - גיוון והכללה. 'גיוון' משמעותו עד כמה חברה דואגת שהגיוס יהיה מייצג ומגוון, ו'הכללה' משמעותה עד כמה סביבת העבודה מותאמת למגוון אוכלוסיות. הקבוצה שסובלת הכי הרבה מבעיית הגיוון היא הקהילה הטרנסית, שלצערנו די מודרת משוק העבודה בישראל, בגלל להטופוביה בתהליך הגיוס. לגבי הכללה - גם בנושא הזה יש אתגרים שצריך להכיר ולהתייחס אליהם. יש נתון שמראה שאחוז האבטלה בקרב נשים לסביות גבוה מאשר בקרב נשים בכלל השוק. אני משער שיש כאן שילוב של הפליה כפולה".