גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכל הנוגע לשקיפות, מערכת בתי המשפט אינה רואה את הדבשת של עצמה

השופטת חיות הודיעה השבוע על פרסום "רשימת המניעויות" של שופטים - ניגודי העניינים שלהם, אבל לא את אלה של הצוות הסובב אותם, כמו מתמחים, עוזרים משפטיים וקלדנים ● זה אומנם צעד בכיוון הנכון של המערכת המשפטית לעבר שקיפות, אבל הדרך עוד ארוכה

נשיאת העליון אסתר חיות והשופט העליון מלצר. בפסיקותיה מערכת המשפט נוטה לעודד שקיפות בפעולות של הרשויות / צילום: יוסי זמיר
נשיאת העליון אסתר חיות והשופט העליון מלצר. בפסיקותיה מערכת המשפט נוטה לעודד שקיפות בפעולות של הרשויות / צילום: יוסי זמיר

1.

למערכת בתי המשפט בארץ יש יתרונות ויש לה חסרונות. בסך הכול, מדובר במערכת טובה שעושה את עבודתה ומספקת לציבור (אם כי לאט מדי), שירותים של פתרון סכסוכים, בירור אשמתם של נאשמים, ביקורת על רשויות השלטון. לפעמים היא אפילו מצליחה לעשות צדק.

הבעיות המרכזיות של מערכת בתי המשפט, אולי בדומה לנגעים שקיימים גם בפרקליטות המדינה, הן של היעדר שקיפות מספקת בפעולותיה, ציפוף שורות, ולעתים חוסר רגישות או ביקורת עצמית מספקת של השופטים. ולפחות בנוגע לבעיית השקיפות זה די אירוני, כי בפסיקותיה מערכת המשפט נוטה לעודד שקיפות בפעולות של הרשויות, אבל דומה שהיא מתקשה להסתכל על הדבשת של עצמה.

היעדר השקיפות בהתנהלות מערכת בתי המשפט בא לביטוי באופנים שונים ומגוונים. למשל, ההליך של מינויו וקידום שופטים עדיין אינו שקוף מספיק. לפני כ-13 שנה הקימה נשיאת ביהמ"ש העליון דאז, דורית ביניש, את "הוועדה המייעצת לנשיאת ביהמ"ש העליון בנוגע לאפשרויות קידום שופטי בתי משפט השלום", הידועה בכינוי "ועדת השתיים". הלכה למעשה מדובר היה במינוי של שתי שופטות, אחת מהעליון ואחת מהמחוזי, שתפקידן היה לבדוק את שופטי ושופטות בתי משפט השלום המועמדים לקידום למחוזי ולהמליץ בפני הנשיאה מי מהם ראוי לקידום למחוזי.

לא רק שדבר קיומה של "ועדת השתיים" לא היה ידוע במשך שנים, אלא שגם אמות המידה שלה לגיבוש החלטותיה לא היו ידועות. ביולי 2019 עשתה הנשיאה אסתר חיות צעד חשוב של קידום השקיפות. חיות החליטה שחברי הוועדה לבחירת שופטים וכן שופטי בימ"ש השלום ש"ועדת השתיים" החליטה שלא לקדם לביהמ"ש המחוזי, יקבלו לעיונם את סיכומי המלצות "ועדת השתיים". גם לאחר השינוי הזה, הציבור הרחב עדיין אינו חשוף לאמות המידה של ההחלטות.

ובכלל, תהליך הבחירה של שופטים בארץ אינו שקוף מספיק וקשה לדעת מהן הסיבות שבגינן נבחר לשיפוט מועמד אחד ולא נבחר מועמד אחר. הציבור לא יכול לדעת כמה עורכי דין מגישים מועמדות לשפיטה בכל שנה, כמה זמן נמשך תהליך קבלת ההחלטה בקשר למועמדות, מי השופטים שמשתתפים בקורסי ההערכה של עורכי הדין המועמדים לשפיטה ועוד.

היעדר השקיפות קיים גם ביחס לאופן שבו נבחרים הרכבי השופטים בכל תיק. בעבר עלתה טענה (שאינה נכונה) כי השיבוץ של הרכבי השופטים בתיקים בבית המשפט העליון נעשה מתוך רצון להגיע לתוצאה כזו או אחרת. ב-2017 דחתה הנשיאה דאז, מרים נאור, את הטענה זו וכינתה אותה "חסרת שחר". נאור אמרה שהרוב המוחלט של ההרכבים בעליון נקבע באופן אקראי על ידי הצוות המינהלי, בלי מעורבות של הנשיאה או אנשי לשכתה.

עם זאת, היא ציינה כי תיקים "רגישים במיוחד" מועברים לידיה, ואז היא מעבירה הנחיה בדבר זהותו של ראש ההרכב. לפעמים, ניתן למצוא בנקל את ההיגיון העומד מאחורי בחירת הרכבי השופטים. כך למשל, תשעה שופטי בג"ץ שדנו בעתירה נגד הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו בשל הגשת כתב האישום נגדו, היו השופטים היותר ותיקים בעליון. אבל בפעמים רבות אחרות, פשוט אי אפשר לדעת איך נקבעו ההרכבים.

היעדר שקיפות ניתן למצוא גם בכך שלא קיימים, או לפחות לא ידועים ולא מתפרסמים, קריטריונים שעל פיהם ממנים שופטים מומחים מטעם בתי משפט, אין קריטריונים להפניית הצדדים מבית המשפט למגשרים. גם החלטות שניתנו כחלק מהפרוטוקול אינן מתפרסמות.

דוגמה נוספת להיעדר שקיפות מספקת במערכת המשפט נוגעת לרשימת המניעויות של השופטים. מדובר במינוח מעט מכובס לרשימת ניגודי העניינים שלהם. לפני כשבועיים, ב-31 במאי, חשף צח שפיצן ב"כאן" מקרים שבהם שופטי ביהמ"ש העליון פעלו, לכאורה, בניגוד לאמור ברשימת ההימנעות.

במקרה אחד שעלה בבדיקת כאן חדשות, הצהירה שופטת העליון, ענת ברון, כי היא לא יכולה לדון בתיקים שעיריית נתניה היא צד בהם. למרות זאת ישבה השופטת ברון בדיון שעסק בערעור שהגיש עו"ד עמי פלייסיג, על תביעה שתבע את עיריית נתניה. במקרה אחר שפורסם ב"כאן חדשות", כלל שופט העליון ניל הנדל ברשימת המניעויות שלו את בית החולים סורוקה. הוא הסביר שזה בשל היכרות עם מקצת הרופאים. ואולם, התברר שלמרות המניעות לכאורה, הנדל ישב בתביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים סורוקה ולא יידע את הצדדים.

על רקע הפרסומים הללו, הודיעה אתמול הנשיאה אסתר חיות על כוונת הרשות השופטת לפרסם ולעדכן מעת לעת באופן יזום החל משנת המשפט הקרובה (ספטמבר 2020) את רשימת המניעויות. חיות ציינה כי החלטה עקרונית על הפרסום התקבלה כבר לפני מספר חודשים, כחלק ממהלך לקידום השקיפות באמצעות פרסום יזום של מידע מגוון אודות פעילותה של הרשות השופטת.

אומנם ניהול רשימת מניעויות אינו מחויב על פי החוק (ועילות הפסלות שאותן על בית המשפט לבחון, מנויות בחוק בתי המשפט), אבל זה די מדהים שעד היום רשימת מניעויות השופטים לא התפרסמה וכי רק תחקירים עיתונאיים, לחץ ציבורי ותשומת לב מצד שר המשפטים החדש, אבי ניסנקורן, הביאו את המערכת לעשות את מה שהיה מצופה ממנה לעשות מזמן. בכל מקרה, טוב מאוחר מאשר לעולם לא ויש לברך את חיות על המהלך.

ואולם, גם כאן, השקיפות עדיין חסרה. כך למשל, יש צורך ליצור רשימת הימנעויות גם לגבי מתמחים ועוזרים משפטיים של השופטים. בוא נתאר מצב שלשופט מגיע תיק שאחד הצדדים בו הוא קרוב משפחתו של העוזר המשפטי שלו, של המתמחה או של הקלדן. כרגע, אין לציבור דרך לדעת מכך ואין אפשרות לבחון את התנהלות השופט.

יתר על כן, יש צורך ליצור ולפרסם גם הסדרים למניעת ניגודי עניינים של עובדי המנהלה במערכת בתי המשפט, כולל בכירים שמקבלים החלטות בנושאים רגישים. שלא לדבר על רשימת הימנעויות של בכירי ההוצאה לפועל, בתי הדין הדתיים, הפיקוח על המקרקעין ועוד. ובמילים אחרות, יש הרבה תפקידים שיפוטיים שנמצאים מחוץ לשיח הזה של ניגודי העניינים והגיע הזמן לדבר גם עליהם.

בעיית היעדר שקיפות נוספת נוגעת לדיונים בבית המשפט העליון. בניגוד לפרוטוקולים של הדיונים בערכאות הנמוכות, בתי המשפט המחוזיים, השלום, בתי הדין לעבודה, שעולים באופן אוטומטית למערכת הממוחשבת והם נגישים לעיתונאים ולבעלי היתר עיון כללי, פרוטוקולי הדיונים בעליון אינם נגישים. כדי לקבל פרוטוקול של דיון בבית המשפט העליון, צריך להגיש בקשה מיוחדת או בקשה להיתר עיון בתיק. למה שפרוטוקולי הדיונים בעליון הללו לא יהיו פומביים? קשה למצוא לכך הסבר מספק.

ולבסוף, ישנה בעיית שקיפות בכך שקשה מאוד למצוא, אם בכלל ניתן, פסקי דין חשובים והחלטות שניתנו על ידי בתי המשפט טרום עידן האינטרנט. כך למשל קרה ביחס לפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה בנוגע לאונס בקיבוץ שמרת וביחס לפסק הדין מינואר 1976 שהרשיע את עמוס ברנס ברצח החיילת רחל הלר. את פסקי הדין החשובים הללו הצלחנו לאתר ולהנגיש בעצמנו לציבור, רק לאחר מאמצים ניכרים וחיפוש ארוך. כאן דרוש מאמץ של מערכת המשפט לאתר פסקי דין והחלטות חשובים, לסרוק אותם ולהעלות אותם לרשת.

תגובת דוברת הרשות השופטת: "הרשות השופטת שוקדת כל העת על הגברת השקיפות בכל הנוגע לפעולותיה ותמשיך לעשות כן גם בעתיד. אשר לעניינים פרטניים שעלו בכתבה נאמר בתמצית כי הקריטריונים להפעלת שיקול הדעת של 'ועדת השתיים' מפורטים בנוהל הנשיאה שפורסם בחודש יולי 2019 והם כוללים, בין היתר, התרשמות מפסקי דין שכתב המועמד, חוות דעת של ערכאת הערעור והחלטות של נציב תלונות הציבור על שופטים. הוועדה מעולם לא הייתה סודית ומסקנותיה מועברות לכל חברי הוועדה לבחירת שופטים ולמועמדים עצמם. הנתונים הסטטיסטיים בנוגע להליך בחירת השופטים מפורסמים לציבור באתר האינטרנט של הרשות השופטת.

"הטענה כי 'בפעמים רבות אחרות, פשוט אי אפשר לדעת איך נקבעו ההרכבים' - היא טענה כללית ושגויה. לנשיאה נתונה הסמכות בחוק לקבוע את ההרכבים, אך היא עושה שימוש בסמכות זו במקרים ספורים ובתיקים רגישים בלבד. גם במקרים ספורים אלה ההחלטה על השיבוץ היא על פי הוותק של השופטים. לנשיאת ביהמ"ש העליון על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט נתונה הסמכות להורות על העברת הדיון מבית משפט אחד לבית משפט אחר במצבים שבהם מתעורר חשש לפגיעה במראית פני הצדק ועשרות החלטות כאלה ניתנות מדי שנה". 

2.

בשבוע שעבר נטענה כלפי בית המשפט העליון טענה מופרכת ולפיה פסק הדין החשוב שפרסמו השופטים ב-9 ביוני שבו פסל את חוק ההסדרה, הושלם למעשה כבר לפני עשרה חודשים וכי מועד פרסום פסק הדין נבע משיקולים פוליטיים. תוצאת פסק הדין בעניין חוק ההסדרה הייתה צפויה מראש. היא הייתה צפויה מכיוון שכל מי שעיניו בראשו, גם חברי הכנסת שחוקקו את החוק, הבין שחוק ההסדרה סותר באופן חזיתי עקרונות יסוד במשטר דמוקרטי של זכות הקניין וזכות השוויון וזכויות נוספות. ולכן, לבג"ץ לא תהיה ברירה אלא לפסול אותו.

אבל זה שהפסיקה הייתה צפויה, מתבקשת, לא אומר שפסק הדין נכתב לפני עשרה חודשים וחיכה במגירות נשיאת העליון חיות עד מינויו של שר משפטים חדש, כטענת המבקרים. טענה כזו יכול לטעון רק מי שאינו מכיר את תהליך כתיבת פסק הדין בביהמ"ש. מי שקורא בעיון את פסק הדין בעניין חוק ההסדרה רואה כי מלאכת כתיבת פסק הדין הושלמה לאחרונה. השופט סולברג, למשל, כתב כי: "אינני מבקש להשוות בין ימי ראשית המדינה או ימי הקורונה". הקורונה, כידוע לכולנו, פרצה לחיינו בחודש מרץ האחרון.

עוד כתבות

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס