גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיעור ביח"צ מהענקיות והאם אנחנו באמת מעצמת פינטק: מה קרה השבוע בהייטק

חברות מנפיקות מוקדם מדי, המנכ"ל שמבין שצריך להיות פרנואיד כדי להצליח והשיעור העסקי שמספקת לנו ג'ויטיונס ● וגם: שי-לי שפיגלמן מ"ישראל דיגיטלית" מסכמת קדנציה ● מה קרה השבוע בהייטק

מדיניות גזענית ובעייתית במערכות זיהוי פנים  / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
מדיניות גזענית ובעייתית במערכות זיהוי פנים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

חברת סנאפ סיימה את שנת 2014 עם הכנסות של 3 מיליון דולר. קצת יותר משנתיים לאחר מכן הונפקה החברה לפי שווי של 24 מיליארד דולר. ההכנסות שלה זינקו בתוך שנתיים ל-404 מיליון דולר (ב-2016) וגם ב-2017 זינקו ההכנסות שלה בחדות (ב-100%) והסתכמו ב-825 מיליון דולר. זאת צמיחה פנומנלית. מספר העובדים קפץ מ-600 ל-3,200 בתוך ארבע שנים. מדהים, לא? אז זהו ששלוש שנים לאחר ההנפקה, מניית סנאפ  עלתה ב-33% בלבד, כמחצית מהתשואה שהניב מדד נאסד"ק. למעשה, באמצע מרץ עמד מחיר המניה על חצי ממחירה בהנפקה, אך היא זינקה מאז ב-150%.

לקבלת הסיכום השבועי למייל

למה אני כותב את זה כל זה? בגלל שוק ההנפקות. נהוג לומר שחברות נשארות פרטיות זמן ממושך יותר. זה בהחלט נכון, אבל במקביל נוצר עיוות - חברות מגיעות מוקדם מדי להנפקה. מה זה אומר? בואו ניקח את הדוגמה של סנאפ - החברה חוותה צמיחה מהירה שלא ניתן להתעלם ממנה, אבל כשמשקיע ניגש להשקיע בחברה - הוא משקיע בעתיד, לא בעבר. מעטים המנכ"לים שיהיו מסוגלים להתמודד עם צמיחה כמו של סנאפ (שלומי בן חיים מ-JFrog מסביר בהמשך שחברה צריכה לדעת לעכל את הצמיחה שלה, ולכן להיות זהירה). האם אני כמשקיע יכול להעריך האם החברה תדע להתמודד עם ההצלחה או לא?

זאת רק דוגמה אחת - חברות שצומחות מהר מתקשות להראות למשקיעים הפוטנציאלים שלל נתונים ובראשם את היכולת של החברה להתייעל עם השנים ואת התנהגות המשתמשים והלקוחות לאורך זמן. שני הנתונים הללו חשובים כדי להבין את איכות ההנהלה, המוצר והשירות של החברה, וכן את הפוטנציאל בשוק. בתעשיית ההייטק, שבה נהוג להקריב את הרווחים לטובת צמיחה ושלעתים קרובות קשה להבין האם המודל העסקי מוכיח את עצמו, חשוב פי כמה להבין את הנתונים האלו.

הטריגר למה שאני כותב פה הוא הנפקת למונייד. כפי שכתבתי בשבוע שעבר, אני חושב שחסרים נתונים כדי לנתח את החברה. יכול להיות שבחברה לא רצו לספק אותם כי זה לא שירת את הנרטיב החיובי שרצו להשיג, יכול להיות שהחברה צעירה מדי. נכון, משקיעי הון סיכון יודעים להעריך את פעילות החברה גם בשלבים מוקדמים יותר, אבל משקיעים בשוק ההון לא צריכים להתבסס על הערכות, אלא לקבל מהחברה את הנתונים והכלים שיאפשרו לה להבין את החברה טוב יותר (חשוב להדגיש: אני לא ממליץ האם להשקיע בחברה או לא, וזה גם לא משנה כי אין עדיין תמחור למניה). ללמונייד יש עוד הרבה מה להוכיח - למשל להראות כי הלקוחות שלה, שכיום שוכרים דירה, אכן רוכשים בהמוניהם דירות ועושים ביטוח בלמונייד בתור בעלי דירות.

אולם לבעלי המניות של אותן חברות הייטק אין בעיה לדחוף להנפקה בשלב מוקדם. הם רוצים למקסם את שווי החברה ויודעים שאם יעבור זמן רב יותר, ויהיו יותר נתונים - לא בטוח כלל שזה ישרת אותם. כל עוד המשקיעים בשוק הציבורי "קונים" את הסיפור שמספרים להם, אין להם שום בעיה. לפעמים זה מוכיח את עצמו ולפעמים לא. מעטות הפעמים שחברה "משתינה מהמקפצה" כמו WeWork, אבל גם מיעוט נתונים לא צריך להתקבל בשוויון נפש.

נבואה שמגשימה את עצמה: מה עומד מאחורי הדוחות שמפרגנים להייטק הישראלי?

השבוע פרסמה עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) דוח על תחום הפינטק בישראל ב-2019. "ישראל ניצבת במקום החמישי בהשקעות הגלובליות בתחום הפינטק, אחרי סין, ארה"ב, בריטניה והודו", נכתב בדוח. "ההשקעות בפינטק הישראלי עמדו על 1.8 מיליארד דולר, הסכום הגבוה אי פעם - קפיצה של 107% לעומת 2018".

דוחות כאלו מתפרסמים מפעם לפעם על ידי שלל גופים: SNC, חברת המחקר IVC, חברות הייעוץ למיניהן (דלויט, EY, BDO ו-PwC) ועוד. צריך לפרגן ל-SNC על הדוח האינטראקטיבי, שמאפשר להבין קצת יותר מה קורה מאחורי המספרים, מה קורה כשמנטרלים סעיפים מסוימים ועוד.

אז מה באמת ניתן לראות בדוח - בניכוי סבבי הגיוס הגדולים (מעל 100 מיליון דולר) הסתכמו ההשקעות בפחות מ-700 מיליון דולר, בדומה לשנה שלפני כן (בשנה שעברה היו 6 סבבי גיוס גדולים, לעומת אחד ב-2018). כלומר, לא צריך להתלהב מהגידול.

מה זה בכלל פינטק? ב-SNC פירטו את העסקאות לפי תחומי פעילות. תחום האינשורטק (טכנולוגיות לעולם הביטוח) תרם שתיים משש העסקאות הגדולות בשנה שעברה (למונייד שגייסה 300 מיליון דולר ו-Next Insurance שגייסה 250 מיליון דולר). כלומר שליש מהיקף העסקאות מורכב משתי עסקאות בלבד, ועוד בכלל בתחום הביטוח. זה לא שאין בכלל אינדיקציות חיוביות - למשל, הגודל של עסקה חציונית גדל ב-33% בתוך שנה ל-10 מיליון דולר וצומחות פה חברות ענק בתחום הפינטק (בפרשנות המרחיבה של ההגדרה שלו).

בחרתי לא לכתוב ידיעה על הדוח. הבחירה היא לא חד משמעית - יכול להיות שביום אחר הייתי כותב, או שבעתיד אכתוב על דוח דומה. אולם כבר הרבה זמן יש לי סימן שאלה סביב הדוחות האלו שמטרתם - יותר מהכל - היא לשווק את התעשייה הישראלית כמובילה באותן תחומים. כך ניתן למשוך משקיעים, לקוחות ושותפים אסטרטגיים לביקורים ולפעילות בישראל. זה כשלעצמו מקדם את התעשייה והופה - נבואה שמגשימה את עצמה. זה לא שאין כלום מאחורי השיווק הזה, אבל האם מראש המצב היה כל כך טוב כמו שמנסים להציג אותו? לא בטוח בכלל.

איך עושים את זה? אחת הדרכים היא שיוך לתעשייה של סטארט-אפים מתחומים אחרים, למשל סייבר או שבבים, של חברות שפעילותן משיקה או רלוונטית לאותה תעשייה שמקדמים באותה הזדמנות. למשל, בעבר היה מקובל לציין שבתעשיית האוטו-טק הישראלית יש 600 סטארט-אפים. בשנה שעברה פרסמה חברת הייעוץ מקינזי הערכה לפיה יש בישראל 350 סטארט-אפים בתחום האוטו-טק. אז מה קרה - או שנסגרו 250 סטארט-אפים מתחת לרדאר או שהספירה נעשתה בצורה שונה. היתרון בדוח האינטראקטיבי של SNC ובמנוע החיפוש שלה הוא היכולת לבחון איזה סטארט-אפים משויכים לתחום הפינטק. הם בהחלט צריכים לקבל על כך את הקרדיט. ועדיין - לא צריך יותר מדי כדי להבין שהכותרות נשמעות טוב יותר מהמצב בפועל.

המנכ"ל שאמר לא למשקיע מפורסם בוואלי

בסוף השבוע פרסמתי ראיון עם שלומי בן חיים, מנכ"ל חברת JFrog ואחד ממייסדיה (יש גם פרק מקיף יותר בפודקאסט). יש כל מיני דברים שמעניינים אותי אצל מנכ"לים - בתחום האישי מעניין אותי הקושי הנפשי. בן חיים מספר בראיון על הפחדים ועל ההשכמות באמצע הלילה כדי לכתוב לעצמו דברים, וגם מסביר: למה צריך להיות פרנואיד כדי להצליח.

בתחום העסקי מעניינת אותי בין השאר ההחלטה על מבנה ההוצאות של החברה - כמה דגש לשים על צמיחה מהירה, כמה החברה שמה על שיווק והאם זה מוצדק, ובאופן כללי, האם המודל העסקי ומבנה ההוצאות הוא בר קיימא. אני מאמין שהבחירות האלו משקפות את הדנ"א של החברה. גם בנושא הזה היו לבן חיים דברים סופר מעניינים: "תמיד צורם לי באוזניים כשאני שומע את המושג burn rate, כי חונכתי שלא שורפים כסף. אתה רוצה להשתמש בכסף כדי לעודד צמיחה? תעשה את זה ותעשה את זה חכם, אבל אתה לא שורף כסף".

מלבד הדנ"א של החברה, בן חיים גם אמר דבר שנשמע טריוויאלי, אך משום מה לא בא לידי ביטוי בהרבה חברות: "קצב הצמיחה של החברה הוא זה שהחברה יכולה לעכל... יכול להיות שיש מנכ"לים שיודעים לעשות את זה יותר טוב ממני. אתה לא מלמד את הילד שלך בכיתה א' משוואה ריבועית ולא מנסה להגיש ילד בכיתה ד' לבגרויות. אתה עובר איתו שלב-שלב, כי אתה יודע שתהיה איתו לכל החיים. חבר דירקטוריון שלא מאמין בזה, אין לו מקום אצלי בדירקטוריון, ואני אומר את זה גם להם". וגם: מה היה בשיחה שלו על הנושא הזה עם משקיע מפורסם בוואלי? לראיון המלאלהאזנה לפרק: ספוטיפיי, אפל פודקאסט, גוגל פודקאסט

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● ענקיות הטכנולוגיה הצהירו על הפסקת שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים, אבל מה יש מאחורי ההצהרות? ההטיה הגזענית במערכת של אמזון ושיתוף הפעולה שלה עם הפגיעה בחיי הפרט, המעורבות של מיקרוסופט בדיכוי המיעוט המוסלמי בסין וגם האמירה הנחרצת והעמומה גם יחד מצד IBM. פרשנות חשובה של יסמין יבלונקו: כך מספקות הענקיות שיעור ביחסי ציבור.

היחידה הסודית שתספק מודיעין בזמן אמת לחיילים בשטח

● חוזרים לסטארט-אפים המבטיחים: חברת ג'ויטיונס השיגה את יעד ההכנסות השנתי שלה כבר באפריל, אבל יובל קמינקא (המנכ"ל ואחד המייסדים) אומר: "דווקא בגלל זה אנחנו צריכים לעבוד קשה יותר". אפשר להאזין לפרק בפודקאסט או לקרוא את הראיון. ככה או ככה, אני חושב שהסיפור של החברה - עם הקורונה ובלעדיה - הוא שיעור טוב במנהל עסקים.

● שי-לי שפיגלמן סיימה השבוע את תפקידה כראש מטה "ישראל דיגיטלית" ונכנסה לתפקיד כמנכ"לית משרד המדע. בראיון ל"גלובס" היא סיכמה קדנציה ("הצלחנו לשנות את התפיסה בממשלה"), דיברה על החשיבות של דאטה ("כולם מבינים שזה הזהב החדש, והממשלה לא שם") והתייחסה גם לבעיות שנחשפו בתקופת הקורונה והשינוי הדרוש בכוח-האדם.

● "הכול התחיל די במקרה": החיישן שיזכיר לכם להזדקף. גלי וינרב על על הדרך של חברת Upright מקמפיין מימון ההמונים להצלחה בחנויות אפל

● איזה קורונה? מניות חברות ה-IT הגדולות בבורסה בת"א לא עוצרות

● בעוד 3-4 חודשים: רשת בזק תשודרג ל-200 מגה

● הנציבות האירופית פותחת בשתי חקירות הגבלים עסקיים נגד אפל, אחת בעקבות תלונות של ספוטיפיי וקובו בחנות האפליקציות והשנייה נוגעת לאפל פיי

● מפרסמים נגד גוגל ופייסבוק: תביעות ענק ומחאות של משרדי פרסום נגד החברות

● וואטסאפ משיקה שירות תשלום דיגיטלי בברזיל

● Airbnb הסכימה למסור פרטים אישיים על משכירים לעיריית ניו יורק

מה בתעשייה

מינויים:
● חיים פינטו, לשעבר CTO של בנק הפועלים, חוזר לסיסקו ישראל כ-CTO
● מרקו מקיאילי, שהקים את הפעילות המסחרית של פייסבוק בישראל, ינהל את הפעילות המסחרית המקומית של טיק טוק. כתבה של ענת ביין: מה עומד מאחורי המינוי?

גיוסי הון:

● חברת הפינטק פאגאיה גייסה 102 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 146 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2015 על ידי היזמים גל קרובינר, יהב יולזרי ואביטל פרדו. את סבב הגיוס הובילה קרן העושר של ממשלת סינגפור והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בהם ויולה ונצ'רס, קרן ההון סיכון OAK HC\FT, חברת כלל ביטוח, והארווי גולוב, מנכ"ל ויו"ר אמריקן אקספרס לשעבר. החברה מתמחה בניהול השקעות אלטרנטיביות באמצעות טכנולוגיה, וכיום היא מנהלת 2 מיליארד דולר באפיקי חוב שונים בארה"ב. לידיעה המלאה.

● הסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי סולט סקיוריטי (Salt Security) הודיע על גיוס של 20 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 33 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2016 על ידי רועי אליהו הישראלי ומייקל ניקוסיה האמריקאי. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון Tenaya Capital מקליפורניה, והשתתפה בו גם קרן S-Capital שהובילה את סבב הסיד של החברה. בנוסף, השקיעו בחברה המשקיעים הפרטיים מריוס נכט ורנה בונוואני, סגן נשיא בחברת פאלו אלטו נטוורקס. סולט סקיוריטי מפתחת פתרון אבטחה המיועד להגנה על APIים - ערכות של קוד מוכן מראש שמפתחים יכולים ליישם למגוון שימושים, בלי להידרש לכתוב אותו במיוחד בכל פעם. לידיעה המלאה

● הסטארט-אפ אפוליסי (Apolicy) הודיע על גיוס של 3.5 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2019 על ידי מאוד גולדברג, שלומי וקסלר וערן לייב. את סבב הגיוס הובילה קרן StageOne והשתתפו גם משקיעים פרטיים. החברה מפתחת מערכת לניהול ושליטה של מדיניות אבטחת מידע בענן.

● חברת ארבוקס (Arbox), שפיתחה פלטפורמה לניהול מועדוני כושר, גייסה שני מיליון דולר (עד כה לא גייסה סכום נוסף, כך לפי IVC). החברה הוקמה ב-2015 על ידי אלן דבננששון ורן לב. את סבב הגיוס הובילה קרן Pico Venturs, והשתתפו בו גם משקיעים פרטיים.

עוד כתבות

תחנה לבדיקת קורונה בישראל / צילום: Oded Balilty, Associated Press

משרד הבריאות רכש בדיקות ב-98 מיליון שקל, אך לא גיבש תוכנית לשימושן

לפי ממצאי ביניים של דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות טרם גיבש תוכנית לשימוש ב-2.1 מיליון ערכות בדיקה - הרוב הגורף של הבדיקות הסרולוגיות שנרכשו

רמי שבירו / צילום: אביב חופי

הפרקליטות הגישה כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד חברת רמי שבירו בחשד לגרימת מותו ברשלנות של פועל

זאת בגין מותו של פועל הבניין יונג קסו ז"ל באתר בניה בגליל ים בהרצליה, ב-4 בספטמבר אשתקד ● התאונה אירעה בשעה שהפועל טיפס לקומה 9 לצורך פירוק תבניות ליציקת בטון ● בפרקליטות מציינים כי הוא היה ללא קסדה ולא קשר את עצמו לרתמת בטיחות

חיסון נגד שפעת.  / צילום: רויטרס

מבקר המדינה: הקופות ומשרד הבריאות לא נערכו כראוי לחלוקת החיסונים לשפעת

דוח מבקר המדינה לעניין "רפואת קהילה בעת מגפה" קובע כי אף שישראל הזמינה 3.4 מיליון חיסונים נגד שפעת, משרד הבריאות לא נערך כמו שצריך לחלוקתם ● בין הכשלים: מחסור בכוח אדם, אי קביעת קריטריונים לאוכלוסיות מעודפות לקבלת החיסון וחוסר בהסדרת התנאים הפיזיים לשמירת בטיחות המטפלים והמטופלים

שליחי יאנדקס ברוסיה. החברה החלה בימים האחרונים לגייס עובדים לפיילוט בישראל   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ענקית הטכנולוגיה יאנדקס מרוסיה מגייסת עובדים בישראל כדי להקים שירות משלוחי מזון

החברה הרוסית שהחלה להפעיל שירותי מוניות בישראל לפני כשנתיים, מתרחבת גם לתחום משלוחי המזון ● הפיילוט צפוי לצאת לדרך כבר בימים הקרובים ויתמקד באזור תל אביב

עמדה של עליפיי בשנחאי. מתווכת בין לקוחות למוסדות פיננסיים / צילום: Aly Song, רויטרס

ההנפקה הראשונית הגדולה אי פעם: אנט גרופ, זרוע הפינטק של עליבאבא, תגייס 34.5 מיליארד דולר

חברת הפינטק הסינית, שייסד ג‘ק מא, צפויה לגייס לפחות 34 מיליארד דולר בבורסות בהונג קונג ושנחאי ● החברה הודיעה כי מחיר המניה בהנפקה יעמוד על 10.2 דולרים, מה שייתן לאנט גרופ שווי שוק של 313 מיליארד דולר כבר בהנפקה

מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה

משק אנרגיה גייסה 220 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ייעודי למימון פרויקטים סולאריים

משק אנרגיה, בה גרעין השליטה מורכב מהארגונים הכלכליים של הקיבוצים, הבטיחה גיוס ממוסדיים בהנפקת סדרת אג"ח חדשה ● חן מלמד, מנכ"ל משק אנרגיה: "הביקושים הגבוהים שנרשמו כבר בשלב המוסדי, מעידים על הצלחת המודל שיביא ערך רב לחברה ולבעלי המניות"

כיתה ריקה בבית ספר בבת ים / צילום: אביבה גנצר, גלובס

קבינט הקורונה אישר את מתווה פתיחת הצהרונים

הקבינט ידון בהכנת התנאים לפתיחת הלימודים בכיתות א' עד ד' ובחלקים של המגזר העסקי שניתן יהיה לפתוח החל מיום א' הקרוב ● ראש שירותי בריאות הציבור: "בגל הראשון לבית הספר היה חלק בעלייה בתחלואה

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

פייסבוק מתכוננת למקרה של תסיסה אזרחית אחרי הבחירות בארה"ב

הרשת החברתית הכינה כלים להתמודד עם התסיסה שכוללים האטת ההפצה של פוסטים מסוימים, ושינוי הזנת החדשות למשתמשים

ארקיע / צילום: יחצ

לאור הביקוש הרב: ארקיע מקדימה את מועד השקת הקו לאמירויות

בדובאי אין חובת בידוד בהלוך והנכנסים לישראל פטורים מבידוד משום שאיחוד האמירויות מוגדרת כמדינה ירוקה

מיכאל מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל  / צילום: איל יצהר, גלובס

מנכ"ל הרכבת: "נקים מרכזים נדל"ניים סביב התחנות ונחשמל עוד ועוד קווים"

מנכ"ל רכבת ישראל מיכה מייקסנר הבטיח בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס" לקצר בחצי את זמן הנסיעה בין המטרופולינים ● עוד חשף כי מתגבש הסכם שבמסגרת חוק ההסדרים יאפשר לרכבת להכניס שותפים עסקיים מעולם הנדל"ן: "התחנות הופכות להיות 'האב' שלם"

אוניברסיטת תל אביב/  צילום: Shutterstock   א.ס.א.פ קרייטיב

הסגל האקדמי הכריז על סכסוך עבודה באוניברסיטאות

ארגוני הסגל האקדמי הבכיר בשבע אוניברסיטאות המחקר בישראל (העברית, חיפה, תל אביב, בר אילן, בן גוריון, טכניון ומכון ויצמן), הכריזו הבוקר על סכסוך עבודה ● "ועד ראשי האוניברסיטאות ומשרד האוצר מפרים ברגל גסה ובאופן חד צדדי הסכמים בתירוץ של נגיף הקורונה. הדבר יוביל לפגיעה קשה במחקר הישראלי ולמקומן של אוניברסיטאות בדירוגים הבינלאומיים"

ג'ו ביידן ובנו האנטר / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

מרוסיה באהבה? הדגלים האדומים מעל פרשת המחשב של בנו של ביידן

בתחילת החודש פורסמה כתבה מרעישה ב"ניו יורק פוסט": העיתון השיג עדויות שמוכיחות לכאורה שבעוד שאביו כיהן כסגן נשיא, הוא נפגש איתו ועם ואיש עסקים אוקראיני ● רועי צינמן, לשעבר מפקד באמ"ן אומר כי הפרסום מעלה סימני שאלה באשר למעורבות רוסית בהשגת והפצת החומרים ● האזינו

צחי גולן, יעל סלומון ועדי קין קרני, בועידת ישראל לנדל"ן / צילום: איל יצהר, גלובס

מנהלת אגף המטרו במינהל התכנון: "בלי המטרו מטרופולין גוש דן יקרוס"

יעל סלומון, מנהלת אגף מטרו במינהל התכנון, אמרה בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס" כי בלי המטרו לא יהיה פתרון תחבורתי הולם למטרופולין גוש דן הגדל ● גם ערן כהן, מנכ"ל בומברדייה, טען כי עקב המצב התחבורתי בישראל, לא ניתן לוותר על המטרו

האחים שלומי ויוסי אמיר, בעלי פרשמרקט / צילום: יח"צ

יינות ביתן ממשיכה להצטמק, פרשמרקט ממשיכה להתרחב: תרכוש מביתן 3 סניפים ב-47 מיליון שקל

מדובר בשני סניפים בעיר אשדוד וסניף אחד בפתח תקווה בשטח מסחרי כולל של כ-3,000 מ"ר ● פרשמרקט מציינת כי במסגרת ההסכם, התחייבה המוכרת, יינות ביתן-מגה, לאי תחרות בתחום הפעילות הנרכשת

טראמפ בעצרת בחירות באוהיו ביום שבת / צילום: Tom Brenner, רויטרס

השבוע האחרון: כולם מחפשים את המט על לוח השחמט

שבעה ימים עד סוף עונת ההצבעה בארה"ב, ולפחות מועמד אחד, דונלד טראמפ, מתרוצץ לאורכה של ארה"ב בחיפוש אחר ניצחון בחירות דחוק, אולי דחוק מאוד ● הסקרים ונתוני הקורונה מוסיפים שלא להאיר לו פנים, אבל הוא מוסיף להאמין שיכה אותם

כיתה ריקה בבית ספר בבת ים / צילום: אביבה גנצר, גלובס

מבקר המדינה נותן ציון נכשל למשרד החינוך: 150 אלף מחשבים נרכשו ללמידה מרחוק, אבל למי הם יימסרו?

דוח המבקר על הלמידה מרחוק מצביע על כישלון משרד החינוך במשימה ● בשל אי המוכנות, הכשל באיסוף המידע והיעדר עבודת מטה, החלה שנת הלימודים כאשר למאות אלפי תלמידים אין מכשירי קצה

קניון MY MALL בלימסול, קפריסין / צילום: מצגת החברה

האם קרן מקטאר תסייע בהחזר עיקר החוב לנושי בסר אירופה?

דווקא בתקופת הקורונה נעשה ניסיון נוסף לממש את קניון MYMALL בקפריסין, שהוא הנכס העיקרי שהותירה חברת הנדל"ן שקרסה, ולהשיב חלק משמעותי מחוב של 100 מיליון שקל למחזיקי האג"ח

שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק

ספקיות האינטרנט בארה"ב מחזירות את תקרות הגלישה שהן השעו לרגל המגפה

ככל שיותר ויותר אמריקאים נשענים על האינטרנט הביתי כדי לעבוד וכדי ללמוד, כך ספקיות האינטרנט גוזרות פרמייה על תקרת שימוש

דלית זילבר, עדיאל שמרון ומרדכי כהן ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

דלית זילבר: "לא נחזור לתמ"א 38. ב-15 שנה חוזקו אלף מבנים, זו בדיחה"

בפאנל "הרפורמות הגדולות שבדרך" בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס" אמר מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן כי הסכמי הגג מעמידים בסכנה חלק מהרשויות המקומיות ● מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר: "ברור שבלי מטרו אין לנו מה לעשות במטרופולין תל אביב"

אלונה בר און, מו"ל גלובס, ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

אלונה בר און: "למילים שלנו יש ערך וכוח, השאלה היא מה עושים איתו"

מו"ל "גלובס" פתחה את ועידת ישראל לנדל"ן ואמרה: "הכוח של העיתונות נובע מזה שאנשים שמים את התודעה שלהם בידיים שלנו. בסיקור התחום אנחנו שואפים להגיד מה כן ולא רק מה לא: לבנות ולא להרוס"