נמל מפרץ חיפה / צילום: איל יצהר, גלובס
בשבועות האחרונים עסקו כלי תקשורת רבים, בארץ ובעולם, במאמציה הנמרצים של ארצות הברית לרופף את הקשרים הכלכליים ההדוקים בין ישראל לבין סין, כחלק ממלחמת הסחר הגלובלית בין שתי המעצמות. העניין התגבר סביב ביקורו הבהול של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו בישראל בחודש שעבר. אחת ההערכות שליוו את הביקור הייתה שהוא נועד, בין השאר, לבלום את מסירת "נמל המפרץ" החדש לניהול SIPG הסינית למשך 25 שנה, החל מ-2021.
קשה לדעת מה מתחולל כיום מאחורי הקלעים במשולש הדיפלומטי של ישראל, סין וארה"ב, אך נהמר כאן ונעריך, שבנקודת הזמן הנוכחית קלושים הסיכויים שמהלך אמריקאי יצליח להסב לאחור את מסירת הנמל לסינים. על פי הסימנים בשטח פרויקט נמל המפרץ החדש נמצא כיום בנקודת האל-חזור והוא כבר לא עוד כלי שחמט שניצב על משבצת אסטרטגית בלוח משחק בין המעצמות, אלא עובדה קיימת: נמל מים עמוקים חדש, שעתיד להיות נמל המכולות הגדול ביותר בישראל בעוד חודשים ספורים.
בימים אלה מכשירים צוותים הנדסיים בינלאומיים בפיקוח סיני את התשתית לקליטת מערך המנופים והמסילות, שיגיעו בקרוב מסין. צוותים אחרים משלימים את מערכי החשמל, התקשורת והבטיחות, ואת יחידות הפיקוד עתירות התוכנה והחיישנים, שיפקחו על פעולת הציוד האוטומטי המתקדם שיגיע בחודשים הקרובים, רובו מספקים סיניים, בהתאם למפרט של הזכיינית.
השתיקה המוזרה של המערכת
בהתחשב בהיקף המשאבים שזורמים לפרויקט, בחשיבותו, בהתקרבות מועד השלמתו ובהשפעתו הפוטנציאלית על המשק, ניתן היה לצפות שבשלב הנוכחי כבר יהיה הרבה מידע רשמי, גלוי וזמין על התקדמותו, יעדיו ולוח הזמנים למסירה. אם לא לציבור הרחב (למה לא?) אז לפחות לוועדות הכנסת הרלוונטיות, שאמורות להתעדכן לגביו בצורה שוטפת, בוודאי לאור רגישותו.
אחרי הכול לא מדובר במסוף אוטובוסים חדש או בסלילת כביש אלא במיזם גדול, בניהול מעצמה זרה, שלפעולתו אמורות להיות השלכות משמעותיות על מעגלים רבים במשק הישראלי כבר מ-2021: החל מהמעגל המקומי של אזור חיפה והצפון שבו יפעל הנמל ושאליו הוא אמור להזרים חמצן כלכלי (על פי ההצהרות הרשמיות שקדמו לפרויקט), עבור דרך הגברת התחרות בין הנמלים וההשפעה על התעסוקה; וכלה בהשפעה על העלויות של יבואנים ויצואנים דרך הים, על ענף הספנות ועוד.
נכון לעכשיו "המערכת" הממשלתית והציבורית מתייחסת לנמל החדש כאילו מדובר בבסיס צוללות סודי ולא בנמל אזרחי ענק, שבו מושקעים מיליארדים. את השתיקה אפשר אולי להסביר ברגישות הבינלאומית של הפרויקט מול ארצות הברית, ואולי גם בשל העובדה שהפטרון הגדול של הפרויקט, ישראל כ"ץ, מחזיק כיום את היד על ברז התקציבים של המשק. אבל קצת קשה להצדיק אותה מבחינה ציבורית.
למרות חיפוש נמרץ לא נתקלנו בשום מצגת ממשלתית רשמית ועדכנית, שהופצה לציבור בנושא בשנה החולפת, וגם לא בניתוחים כלכליים צופים פני עתיד של האוצר ו/או הכנסת. העדכון הרשמי האחרון היה בדוח מבקר המדינה בנושא "ההיערכות לתחרות בנמלי הים", שפורסם על סמך בדיקה שהסתיימה בפברואר 2019 והתייחס גם לנמל החדש המוקם באשדוד. שם קראנו רק הכרזה כללית בנוסח "עם תחילת פעולתם של נמלי הים החדשים נמל המפרץ ונמל הדרום - בשנת 2021 עתידה להשתכלל תחרות אפקטיבית בענף נמלי היום בישראל להביא לתועלת כלל משקית", בלי לפרט על איזו תועלת מדובר ומה השפעותיה הכמותיות.
מה שכן, על פי אותו דוח נראה, שגם הנמלים הוותיקים, שאמורים להתמודד עם התחרות החדשה החל מהשנה הבאה - ובראשם נמל חיפה הישן - עדיין לא ממש מעכלים את עומק השינוי העתידי. לדברי המבקר "משרדי התחבורה והאוצר, חנ"י (חברת נמלי ישראל) ורספ"ן (רשות הספנות והנמלים) והנהלות חברות נמלי חיפה ואשדוד טרם השלימו את היערכות הנמלים הקיימים לתחרות הצפויה בתחומים חיוניים - התאמת תשתיות הנמלים וכוח האדם. במועד תחילת פעילותם של הנמלים החדשים, בשנת 2021, תשתיות נמל חיפה לא יהיו מותאמות לקליטת אוניות מכולה גדולות, וקיים ספק בדבר מוכנותה של תשתית נמל אשדוד. נוכח אי השלמת ההתייעלות בכוח האדם, חוסנן הפיננסי של חברות הנמל הקיימות עלול להיפגע, ובהתאם תיתכן פגיעה בתחרות אפקטיבית בין הנמלים השונים ובהשגת החיסכון בעלויות והשיפור ביעילות". בקיצור פיל חדש בחדר, שידרוס את הנמלים המקומיות.
אפילו עיריית חיפה, שבעבר נקטה קו משפטי אקטיבי-פומבי כדי לעכב את התקדמות הנמל ואמורה הייתה, כביכול, להיות אחת המרוויחות ממנו כאשר יחל לפעול, מעדיפה לשמור כיום על דממה מוחלטת בנושא. הפנינו לעירייה שאלות בנושאים שעשויים להיות רלוונטיים לתושבי האזור כבר בשנה הבאה: האם ומה יהיו ההכנסות הצפויות מארנונה, שישולמו על ידי מפעילי הנמל; מה צפויה להיות ההשפעה על התעסוקה; מה הצפי לצמיחת "עסקי לוואי" תומכים שאמורים להופיע סביב פרויקט לוגיסטי כה משמעותי; איך תתבצע הבקרה על אופי ובטיחות הסחורה שתשונע לישראל בנמל ומה ההיקף הצפוי של שינוע סחורות, שמיועדות למדינות שכנות; וכך הלאה. התשובות מעולם לא הגיעו.
פוטנציאל להתרחבות זוחלת?
בהעדר מידע קונקרטי ורשמי אודות הצפוי הפנינו את המבט מערבה לכיוון נמל פיראוס השכן, שעבר לשליטה כמעט מלאה של חברת הספנות הסינית COSCO ב-2016. על פי כלי התקשורת ביוון, העברת הבעלות לוותה בלא מעט חיכוכים עם עובדים מקומיים, עד כדי השבתות של הנמל, על רקע העסקת עובדי קבלן ומה שהעובדים המאוגדים כינו "אי עמידה בהתחייבויות לתעסוקה מקומית". ב-2018 הגיע המצב לכדי השבתה, שאילצה את השגרירות הסינית ביוון להתערב.
בנוסף הפך הנמל לזרוע כלכלית של התרחבות "זוחלת" מצד חברות סיניות, כולל פרויקט ענק בהיקף של 880 מיליון דולר להקמת טרמינל לספינות קרוזים, בתי מלון יוקרתיים, מחסנים חדשים ועוד. הפרויקט נבלם בינתיים בשל ההתנגדות של רשות הארכיאולוגיה הימית במדינה.
זה כמובן נמל שונה, במדינה אחרת, ובשליטת חברה סינית אחרת, אם כי גם היא בשליטה של ממשלת סין. אבל קשה להניח, שנמל המפרץ החדש של חיפה, שעתיד להיות על פי הפרסומים נמל "רובוטי" מתקדם עם מעט מאוד כוח אדם ביחס לנמלים מקובלים, ורובו יאויש על ידי צוותים חיצוניים, כמו בפיראוס, יפתור את בעיות התעסוקה בחיפה והצפון. מנגד, הוא בהחלט עשוי להציב תחרות מחירים רצינית לנמלים האחרים ועתירי כוח האדם של ישראל.
דווקא הסינים משתפים מידע
עוד מקור מידע הוא הצד הסיני, שלמרבה הפרדוקס דווקא הוא שומר על פחות עמימות בנושא מאשר הצד הישראלי. עבור כלי התקשורת הסיניים, שעמדותיהם מתואמות כנראה עם עמדות הממשל, נמל המפרץ החדש של חיפה הוא כבר בבחינת "עסקה סגורה ומוגמרת", בעלת חשיבות אסטרטגית לפרויקט "דרך המשי" של הנשיא שי, ושום לחץ חיצוני - כולל הממשל האמריקאי ואפילו הקורונה - לא יוכל לעכב אותו ובוודאי שלא להחזיר לאחור.
בשבוע שעבר (19 ליוני 2020) למשל, הקדיש היומון רב התפוצה וההשפעה CHINADAILY מאמר נרחב להישגיה של החברה הסינית ZMPC, אחת היצרניות הגדולות בעולם של ציוד הנפה, הטענה ולוגיסטיקה לנמלים והספקית העיקרית של ציוד לוגיסטי כבד לנמל הסיני החדש של חיפה.
המאמר סוקר בהרחבה את המאמצים שעשתה החברה הסינית להמשיך ולהרחיב את פעילותה הגלובלית למרות משבר הקורונה ומתמקד בחוזה שלה לאספקת מנופים אוטומטיים מתוחכמים לנמל המפרץ החדש. משם עולה, שבמהלך חודש מאי שלחה החברה לחיפה משלוח ימי ראשון של ארבעה מנופי ענק להטענה/פריקה מספינות, שיותקנו ברציפי הנמל החדש של SIPG, ושני מנופי מסילה. זהו רק משלוח ראשון מתוך חוזה מסיבי שיכלול בסוף התהליך 8 מנופים להטענה/פריקה מספינות ו-22 מנופי מסילה.
מהמאמר עולה, שספקית המנופים מייחסת לחוזה הזה הרבה יוקרה בינלאומית. והנמל החדש מכונה שם "מסוף של רכבות מרכזי לחוף הים התיכון". זו הגדרה מעניינת לאור העובדה, שהחיבורים המסילתיים הנוכחיים של הנמל הם די דלילים ומקומיים. ייתכן שהכוונה של הסינים היא לתוכנית לחבר את הנמל בחיבור חיבור מסילתי לירדן, דרך מסוף בית שאן, ומשם למדינות המפרץ - תוכנית שאותה הזכיר שר התחבורה היוצא ישראל כ"ץ לא פעם.
מנהל הפרויקט מטעם החברה הסינית רואיין במאמר ואמר כי "נמל חיפה הוא פרויקט סמלי לאורך מסלול OBOR והוא יהיה נמל המכולות הגדול בישראל כאשר תושלם הקמתו שמתוכנן לקיבולת שנתית של 1.86 מיליון מכולות תקניות. זו אגב, סוגיה מעניינת מכיוון שבעמוד המוקדש לפרויקט נמל המפרץ באתר הרשמי של חנ"י מוזכר, שהנמל מיועד לקיבולת של עד 1.1 מיליון מכולות, כמעט 70% פחות. האם הסינים יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?
לערפל ולסימני השאלה אפשר להוסיף את העובדה, שהמדינה שומרת מכל משמר את ההסכם התפעולי בינה לבין הזכיינית העתידית של הנמל SIPG וסירבה בעבר לשתף אותו אפילו עם הנמלים המתחרים, כל שכן עם הציבור.
בשורה התחתונה קשה למצוא בישראל עוד פרויקט תחבורתי בהיקף כזה, ובדרגת חשיבות כזו, שמסך העמימות סביבו כה גדול. אם אכן מדובר בבשורה כלכלית ממעלה ראשונה למשק הישראלי, כפי שטוענים הוגי הפרויקט, ניתן היה להניח שכל הצדדים היו שמחים לנופף בה בגאווה, לשתף את הציבור ולהציף אותו בנתונים לגבי העתיד הזוהר, שממתין לו מעבר לפינה. לנו נותר רק לתהות מדוע זה לא קורה.
מחברת נמלי ישראל נמסר: "נמל המפרץ הינו מיזם לאומי תשתיתי מהחשובים למשק הישראלי, כאשר הקמת תשתיות הנמל ע"י חנ"י צפויה להסתיים כבר בתחילת 2021, כשבמקביל החברה הבינלאומית שתפעיל את הנמל עובדת בשטח. עם הפעלת הנמל החדש תתווסף תשתית חיונית לסחר הישראלי, תחל תחרות בענף הנמלים ועמה התייעלות ושיפור השירות לתעשיית הנמלים ולציבור הרחב. במהלך תכנון והקמת הנמל, נערכו בדיקות כלכליות מעמיקות שבחנו את תרומת הנמל לעיר חיפה ולמשק הלאומי ותוצאותיהן הראו באופן מובהק השפעה חיונית ניכרת של הנמל על הכלכלה הישראלית והמקומית. חנ"י מעדכנת באופן שוטף את משרד התחבורה והשרה העומדת בראשו על כל שלבי התקדמות הקמת הנמל, ונמצאת בקשר ישיר עם החברה שעתידה לנהל את הנמל החדש בתחילת השנה הבאה".