גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטקוין / אילוסטרציה: shutterstock

לפני כמה חודשים התקבל ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מידע על סחיטה ובקשת כופר נגד העברת מטבע קריפטוגרפי. המידע כלל את הכתובת של הארנק שאליו נדרשו להעביר כספי הכופר.

באמצעות כלי תחקור מתקדמים הצליחה הרשות לזהות את נתיב העברת המטבעות מהארנק. על הדרך נחשפה רשת שלמה של ארנקים הקשורים לפעילות פלילית, ואותרו מקרים נוספים שבהם כספים הועברו לארנק החשוד ולארנקים אחרים שמהם נתיב העברת המטבעות היה דומה.

זמן קצר קודם לכן, בשלהי 2019, התקבל ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור דיווח מזירת מסחר במטבעות קריפטוגרפיים לגבי בקשה לרכישה של ביטקוין. בוצע ללקוח הליך "הכר את הלקוח", אבל בשל אופי הפעילות האנונימי, לא ניתן היה לזהות בצורה מלאה את הבעלים בארנק, ולא ניתן היה לוודא כי הארנק שייך למבקש השירות. התמורה בגין הרכישה ניתנה באמצעות כרטיס אשראי על שם מבקש השירות, אבל בדיקת כתובות ארנק הביטקוין, שסיפק הלקוח לזיכוי, הצביעה על העברת כספים אל פלטפורמות המסווגות כמקושרות עם מימון טרור. לאור החשד כי הפעולה היא לצורך העברת כספים למטרות חשודות במימון טרור, הפעולה לא בוצעה.

אלה הם רק חלק קטן מהמידעים המגיעים אל הרשות לאיסור הלבנת הון בנוגע לשימוש במטבעות דיגיטליים לצורך מימון טרור וביצוע פעולות עברייניות. על הרקע הזה התחיל מאבק בינלאומי נגד השימוש במטבעות דיגיטליים לרעה, ובמסגרתו מפרסמת היום (א') הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים מסמך "דגלים אדומים" בתחום הנכסים הווירטואליים, שיסייע לגופים הפיננסיים לענות על השאלה מתי השימוש במטבעות דיגיטליים אינו כשר.

התנהגויות שאמורות להרים "דגל אדום"

ההתנהגויות שאמורות להרים "דגל אדום" בתחום, כוללות, בין השאר:

• פעילות שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי או חובת הדיווח; רכישה של נכסים וירטואליים בסכומים גבוהים במזומן או בכרטיס חיוב נטען (Pre-Paid);
• רכישת נכסים וירטואליים בסכומים גבוהים בין אנשים פרטיים (כגון פורומים, רשתות חברתיות ומפגש פנים מול פנים) שלא באמצעות נותן שירותים מפוקח;
• ביצוע פעילות מורכבת המרה או עברה של נכסים וירטואליים ללא הסבר סביר;
• כתובת IP של אחד הצדדים בפעולה בנכסים וירטואליים נקשרת לתוכנת TOR או תוכנה אחרת המאפשרת למשתמש אנונימיות מוגברת או למידע שלילי (דוגמת הרשת האפלה - Darknet), באופן המעלה חשד שמקבל השירות מנסה להסתיר את זהותו או מיקומו או לעקוף מנגנוני בקרה; ועוד.

מסתבר כי גם כשמקבל השירות הוא איש ציבור (לרבות קרוב משפחה או שותף עסקי של איש ציבור), הרשות לאיסור הלבנת הון סבורה כי יש לשאול את השאלה האם העסקה כשרה, ולבחון קיומם של "דגלים אדומים" נוספים.

נכסים וירטואליים הם בעלי מאפיינים ייחודיים, שבידם לשפר את ההכלה הפיננסית (Financial Inclusion) ולקדם חדשנות בסקטור הפיננסי, אבל במקביל הם מהווים אתגר לרשויות האכיפה המבקשות לבצע חקירות פיננסיות, לתפוס ולחלט רכוש אסור שמקורו בעבירה וכן לאתר, לחקור ולהעמיד לדין בגין עבירות בהן נעשה שימוש בטכנולוגיה זו.

דגל אדום: טשטוש נתיב הכסף

גם הסקטור הפרטי ונותני שירותים בנכס וירטואלי מתמודדים עם הקשיים והסיכונים הכרוכים בפעילות סקטור זה, בין השאר, בעת ביצוע חובותיהם מכוח החוק והצווים הרלוונטיים בתחום איסור הלבנת הון.

כך, בין היתר, עולות שאלות לעניין אופן ביצוע זיהוי והכרת לקוח מרחוק (Non-Face-to-Face CDD), דרכי ניטור הפעילות בתחום זה והעברת דיווח על פעילות בלתי רגילה.

לשם סיוע לסקטור הפרטי בהתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בפעילות בנכסים וירטואליים, פרסם ארגון FATF מסמך הנחיות מעודכן בנוגע לאופן יישום גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הווירטואליים, שיסייע בהבנת סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בנכסים ווירטואליים ונקיטת צעדים מתאימים לצמצומם.

"הדגלים האדומים" אמורים לסייע לסקטור הפרטי להכיר ולהתמודד עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים, פעילות בנכסים וירטואליים ונותני שירותים בנכס פיננסי מסוג "מטבע וירטואלי" בעת קביעת מדיניות איסור הלבנת הון ומימון טרור וההליכים שנותן השירותים ועובדיו נדרשים לבצע לצמצום הסיכונים הנובעים מהפעילות וההשלכות האפשריות של סיכונים אלה על נותן השירות.

בהתקיים אחד או יותר מ"הדגלים האדומים", יש לבחון האם קיים חשש שפעילות מסוימת מציבה את נותן השירותים בנכסים וירטואליים בסיכון להלבנת הון ומימון טרור, ויש להעביר דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון (וכשמדובר בחשד לעבירה לפי חוק המאבק בטרור, יש לפנות במקביל לקבלת הנחיות מהמשטרה).

אין בקיומו של "דגל אדום" אחד בלבד כדי להעיד בהכרח על פעילות הלבנת הון או מימון טרור, ובלבד שקיים הסבר לפעילות, אך ככל שקיימים "דגלים אדומים" רבים יותר בפעילות - כך עולה החשש כי מדובר בפעילות הלבנת הון או מימון טרור.

בין "הדגלים האדומים" הנוספים:

• מעבר נכסים וירטואליים בארנקים לגביהם יש אינדיקציה שלילית;
• מעבר נכסים וירטואליים דרך מערבל (מיקסר) או כלים לטשטוש נתיב ההעברה;
• שינוי כתובת, מספר טלפון או אמצעי זיהוי אחרים באופן תדיר ללא הסבר סביר;
• הנהנה או היעד של הכספים לא ידוע או אינו ברור; הפעילות המבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי למקבל השירות, או שאינה תואמת את דפוס המסחר הרגיל;
• תדירות המרה או העברה של מטבעות וירטואליים שלא בהתאם לפרופיל מקבל השירות;
• מקבל השירות מקבל או מעביר כספים או מספק מידע ומסמכי זיהוי שמקורם ממדינה או טריטוריה בסיכון גבוה;
• נעשות העברות מרובות מצדדי ג' לחשבונו של מקבל שירות אחד, או מקבל שירות המעביר העברות בסכום דומה לכמה צדדי ג', ללא הסבר מניח את הדעת.

גם זהות הלקוח או מקבל השירות עשויים להדליק "דגל אדום", בין השאר, כאשר:

• מקבל השירות אינו בגדר האוכלוסייה הטיפוסית העוסקת בתחום הנכסים הווירטואליים;
• מקבל השירות מסרב להציג מקור לגיטימי לכספים או מסמכים המאמתים את המידע שסופק, ללא הסבר סביר;
• מקבל השירות מגלה אדישות לתנאי השירות, לרבות לתשלום או מוכנות לתשלום עמלות גבוהות בעבור החלפת נכסים וירטואליים לפיאט, וזאת בהשוואה לעמלות שמשולמים אצל נותני שירותים אחרים;
• הפעילות אינה תואמת את פעילות מקבל השירות הרגילה ואת אופי/מטרת החשבון שעליו הצהיר מקבל השירות בעת פתיחת החשבון;
• מקבל השירות מקרין לחץ או דחיפות לקבלת נכסים וירטואליים או אינו מוכן לגלות את מטרת רכישת הנכסים הווירטואליים;
• מקבל השירות רשום בצורה מקוונת תחת מספר שמות משתמשים, לכאורה של אנשים שונים, אבל לכולם יש כתובת דוא"ל אחד או אמצעי זיהוי אחיד אחר, או שלהערכתו של נותן השירות, מדובר באותו אדם; ועוד.

דגל אדום: גיוס נכסים לחברת offshore

גם מאפייני מוצר או שירות עלולים להדליק נורות אדומות בקרב נותני השירות הפיננסי, כאשר למשל:

• נרשמות פעולות מרובות מול כתובות מרובות ללא היגיון כלכלי ובתוך פרק זמן קצר יחסית;
• יש שימוש בנכסים וירטואליים אנונימיים, כגון Zcash & Dash Monero;
• נכסים וירטואליים שעברו במערבל (כגון Mixers, Tumblers, Foggers);
• נכסים וירטואליים שהופקדו או נמשכו מנותן השירותים הועברו מכתובת קריפטו עם קשר, במישרין או בעקיפין, למקור חשוד כגון אתרי הימורים בלתי חוקיים, שווקים ברשת האפלה (Darknet), שירותי מערבל (Mixer Services), ארנקים שקשורים לפעילות אסורה או לפעילות שקשורה להונאה, גניבה או תשלומי כופר (Ransomware);
• הנכסים הווירטואליים בחשבונו של הלקוח דווחו כגנובים או שהתקבלו בדרך לא חוקית אחרת.

באשר לנכסים וירטואליים שהונפקו במסגרת הנפקות IEO/STO/ICO, צריכות להידלק נורות אדומות כאשר:

• נעשית פעילות בהיקף משמעותי הקשורה במטבעות שהונפקו במסגרת IEO/STO/ICO;
• קיימת אינדיקציה לכך שבמסגרת ההנפקה ניתנו הנחות לרוכשים ב-pre-sale, במיוחד כאשר מדובר בהנחות שלא תוארו ב-whitepaper שפרסמו היזמים ובמסמכי הביקורת שכתבו משרדי רואי החשבון שליוו את אותן הנפקות;
• יש אינדיקציה לכך שמאחורי ההנפקה עומדים גורמים אשר הנפיקו בעבר נכסים וירטואליים תוך הונאת המשקיעים או אינדיקציה למעורבות משקיעים שהשקיעו ב-ICO אחרים והפסידו את מרבית כספי המשקיעים;
• יש שימוש חוזר באותן כתובות/ארנקים לקבלת תשלום עבור הנפקות שונות;
• גיוס כספים בהנפקת נכסים וירטואליים לחברה המאוגדת במדינת offshore; ועוד.

"צעד בכיוון הנכון"

בתגובה לפרסום מסמך "הדגלים האדומים" של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, אמר יובל רואש, מנכ"ל חברת ביטס אוף גולד, המספקת שירותי קנייה ומכירה של מטבעות דיגיטליים: "מסמך הדגלים האדומים והלבנים של הרשות הוא צעד בכיוון הנכון. כמי שדחפו כבר מ-2013 ליצירת כללים ברורים בתחום, אנו מברכים על הגדרת דגלים כאלה, שייצרו סטנדרט בריא. מי שעוסק במטבעות דיגיטליים מבוזרים, רוצה לעבוד על-פי חוק וזקוק לכללים המוגדרים על ידי הרשויות".

לדברי רואש, "ההתייעצות עליה הכריזה הרשות היתה משמעותית, ואנחנו רואים שינויים מהותיים בדגלים האדומים, ועל כך יש לברך. עם זאת, כמה שינויים חשובים לא בוצעו, ודומה כי הדבר יגרום לעומס ויקשה על הפעילות, באופן שעלול לא לשפר את ההגנה מפני הלבנת הון ומימון טרור. כעת, הדבר החשוב הבא הוא להסיר את המכשול העצום שניצב בדרך של כל מי שרוצה לפתח את תעשיית המטבעות הדיגיטליים בישראל, ולאשר את צו הלבנת ההון לחוק הנשפי"ם, שנכנס לתוקף כבר ב-2018 אבל טרם אושר, וכרגע מונע מרבות מהחברות בתחום להתפתח כאן בישראל".

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.