בתי הזיקוק בחיפה. ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
לסגירת בתי הזיקוק במפרץ חיפה יש השלכות על התעסוקה והפעילות הכלכלית באזור ובמשק, אך מעצם העובדה שמדובר במתקן הנחשב לבעל חשיבות אסטרטגית, מתעוררות גם שאלות של ביטחון אנרגטי ולאומי.
● מתי ישראל תפחית את התלות שלה בתזקיקי הנפט של בזן
בתי הזיקוק מפיקים כיום גפ"מ (המכונה גם גז בישול), בנזין, סולר, דיזל, דלק סילוני ומזוט - מוצרים הידועים בשם המשפחה תזקיקי נפט. בעבר טענו חברות הדלק כי הן לקוחות שבויים של בזן, משום שייבוא תזקיקים לישראל אינו כדאי כלכלית ומכיוון שבית הזיקוק השני בישראל, באשדוד, נמצא בשליטת חברת פז וכל תוצרתו מופנית לשימוש עצמי ולייצוא לרשות הפלסטינאית.
משום כך, ייתכן שסגירת בתי הזיקוק תוביל להתייקרות מסוימת במחירי הבנזין, הסולר ושאר התזקיקים. מצד שני, ככל שמחיר הבנזין והסולר יתייקר, כך יגדל הלחץ על הממשלה לקדם פתרונות אנרגיה מתחדשת - למשל האצת המעבר לתחבורה מונעת בחשמל.
שיקול נוסף הוא מתחום הביטחון הלאומי. כפי שהמחיש משבר הקורונה, ייתכנו מצבים שבהם ישראל לא תוכל להסתמך על ייבוא מחו"ל של מוצרים חיוניים - בין אם מדובר במכונות הנשמה או בבנזין. האפשרות הזו יכולה להתממש, למשל, במהלך עימות צבאי, שיוביל לסגירת הנמלים הימיים. פתרון לא רע לחשש הזה הוא בניית מאגרי תזקיקים, כנהוג במדינות מערביות מאוימות פחות מישראל. עד היום האוצר התנגד ליוזמות כאלה משיקולים תקציביים. לקחי משבר הקורונה מחייבים חשיבה מחדש של כל נושא שמירת העצמאות התפקודית, וזה כבר נושא רחב בהרבה משאלת המשך פעילותם של בתי הזיקוק.