פרטיות של עובדים בארגונים בתקופת משבר הקורונה / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
נראה כי המשק מתחיל לחזור ולפעול, אם כי באיטיות ותחת מגבלות "שגרת קורונה", אך בעוד שמבחינה רפואית המצב נמצא בשליטה מסוימת, למרות החשש מגל שני, נתוני האבטלה המבהילים והגרעון מראים כי אנו בעיצומו של משבר כלכלי וחברתי עצום מימדים, ועל פי מרבית התחזיות הכלכליות אנו נמצאים בפתחו של מיתון גלובלי עמוק שנתיב המילוט ממנו אינו ברור.
מגפת הקורונה משפיעה על הכלכלה הריאלית בעולם כולו ונראה כי אינה הולכת להיעלם מחיינו, לפחות עד שיימצא חיסון. לאור זאת, חשוב לוודא כי הקצאת המשאבים הממשלתית תהיה יעילה וממוקדת במנועי הצמיחה הכלכליים הקיימים במשק שיסייעו להחזרת המשק למסלול של הגדלת היקף התעסוקה וצמיחה ברת קיימא.
מנוע הצמיחה הכלכלי המשמעותי ביותר שעומד לרשות המשק הוא תעשיית הטכנולוגיה העילית אשר על פי הערכות יצרה בשנים האחרונות כ-12% מהתמ"ג, העסיקה באופן ישיר כ-9.2% ובאופן עקיף כ- 20% מכלל המועסקים במשק, ותרמה לייצוא בשנת 2019 כ-45.8 מיליארד דולר. האתגר בפניו נמצא המשק יוצר את ההזדמנות לקחת את תעשיות הטכנולוגיה העילית, ואיתה את המשק כולו, צעד משמעותי קדימה, כלכלית וחברתית.
על מנת לממש את ההזדמנות יש צורך לפעול בשני כיוונים משלימים, בו זמנית. הכיוון הראשון הינו יצירת מסגרות הכשרה תעסוקתית מוכוונת טכנולוגיה עילית אשר תאפשר לעשרות אלפי מובטלים שנפלטו מענפי המסחר והשירותים למצוא לעצמם תעסוקה בתעשיות הטכנולוגיה וליצור לעצמם אופק כלכלי יציב. הכיוון השני הינו יצירת תשתית להצמחת הדור הבא של חברות הטכנולוגיה העילית. תשתית זו מורכבת מחברות הזנק שהגיעו לשלב ה-Early Stage, שהוא השלב המאתגר והתובעני ביותר מבחינת ההשקעות.
כאן נכנסות לתמונה קרנות הון הסיכון (Venture Capital) הבוחנות וממפות את חברות ההזנק הנראות כמבטיחות ביותר ומשקיעות בכ-5%-10% מהחברות הנמצאות כמתאימות ביותר, בהיבטי החדשנות הטכנולוגית, פוטנציאל השוק והכדאיות העיסקית, ומעורבות באופן פעיל בשלבי הפיתוח והצמיחה של אותן חברות. הקרנות מגייסות את ההון להשקעה ממשקיעים פרטיים, חברות הון משפחתיות ומשקיעים מוסדיים, רובם זרים ומיעוטם ישראליים.
למרות היקף הגיוסים הבלתי מבוטל של חברות טק, ניתן ללמוד מסקירה של EY ישראל כי בעוד שבשנתיים האחרונות הוכפל היקף גיוס ההון של חברות טק, בישראל ובחו"ל, היקף גיוס ההשקעות בחברות בשלב ה- Early Stage צנח בכ-25%. מצב אי הוודאות בעקבות משבר הקורונה רק מעצים את המגמה הזו מכיוון שקרנות ה-VC מוגבלות כעת ביכולות גייס ההון ממשקיעי חו"ל ולכן מצמצמות את ההשקעה בחברות הזנק חדשות.
לכאורה, הגופים המוסדיים-קרנות הפנסיה וקופות הגמל בישראל, הם השותפים הטבעיים למימון קרנות הון הסיכון, אבל היקף ההשקעה שלהם נמוך יחסית, בעקבות רמות הסיכון הגלומות בהשקעה זו. לאור התשואות הנמוכות על האג"ח הממשלתי, הגופים המוסדיים פנו בשנים האחרונות להשקעה בחו"ל. אך המשבר הגלובלי העלה את רמות הסיכון של קרנות השקעה זרות והפחית באופן משמעותי את תיאבון ההשקעה של הגופים המוסדיים בגופים אלו.
זו בדיוק ההזדמנות למפגש אינטרסים, שיכול לשרת את החיסכון ארוך הטווח של חלק גדול מאזרחי ישראל, ואת המשק כולו. כדי למצות את ההזדמנות הזו צריך "רשת ביטחון" ממשלתית שבעזרתה כסף מוסדי יגיע לקרנות הון הסיכון הישראליות ובאמצעותן אל חברות ההזנק. במקרה זה אין צורך בכסף ממשלתי ישיר. כל שנדרש הוא שהממשלה תבטיח למוסדיים תשואת מינימום שתאפשר להם השקעה בסיכון סביר.
הרעיון הזה אינו חדש. לאחר משבר 2008 יזם משרד האוצר הקמת 3 קרנות מנוף שגייסו מהגופים המוסדיים מיליארדי ש''ח עם הגנת תשואה ממשלתית. הקרנות הללו הניבו לגופים המוסדיים תשואה של כ-50%-80% על ההשקעה והממשלה בסופו של יום לא הוציאה שקל אחד מתקציבה. בדרך זו תוכל הממשלה למנף בשנית את יכולות הגופים המוסדיים לטובת פיתוח תשתית תעשיית הטכנולוגיה העילית במהלך שכולו Win-Win Situation.
הכותב הוא מנכ"ל קרן הפנסיה גילעד