החדרת צ'יפים דרך חיסונים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
עם ניסיון כמו שלנו בבדיקת שמועות ברשת אנחנו לא מופתעים בקלות: דילול אוכלוסייה, אנטנות 5G, סורוס וגייטס, ראינו הכול. אבל השבוע המשימה הגיעה במשלוח עד הבית: כשאחת מתחקירניות המשרוקית פתחה את תיבת הדואר - לא זו בג'ימייל אלא קופסת הפח הממשית - היא נדהמה למצוא ליד התפריט מהפיצרייה גם עלון שמזהיר מ"תוכנית סודית לדילול אוכלוסין" באמצעות חיסונים "עם צ'יפים".
קשה לדעת אם זו יוזמה חד-פעמית, או מגמה חדשה שנועדה לעקוף את המכשולים שענקי האינטרנט מערימים על מפיצי תיאוריות קשר. מחברי העלון מפנים את הקוראים להוכחות באתר האינטרנט שלהם, אבל מה שעורר את סקרנותנו הייתה שורה של ראיות אקטואליות שלטענתם נלקחו בין השאר מהעיתונות הכלכלית, ובפרט מ"גלובס". הנה גרסה מוערת של הטענות האלה.
(1) עיתון ציטט רופאים שהזהירו מהחדרת צ'יפים דרך חיסונים
העמוד הראשון של העלון נפתח במשהו שנראה ככותרת באחד מאתרי החדשות: "רופאים: אל תתחסנו, מחשש לתופעות לוואי בלתי הפיכות ולהחדרת צ'יפים ללא ידיעתכם". מתחת למשפט, שמודפס באותיות גדולות, מופיעה השורה הקצרה האופיינית לידיעות באינטרנט, "פורסם 01/06/20", ובסוף יש אפילו תגית נושא - "קורונה". אבל איזה כלי תקשורת פרסם כותרת כזאת, ומי הרופאים שמצוטטים בה? לא מצאנו ברשת שום כתבה בנוסח דומה. נראה שמחברי העלון יצרו חיקוי של כותרת שיעניק לתוכן ארומה של דיווח חדשותי.
(2) "גורמים רשמיים טוענים: קורונה מסוכנת פחות משפעת"
להיפך: משרדי הבריאות בישראל ובחו"ל וארגון הבריאות העולמי מדגישים שוב ושוב שקורונה היא לא שפעת, ומסוכנת יותר. ההערכות על שיעור התמותה המדויק מקורונה ממשיכות להתעדכן, כצפוי במחלה שהתגלתה רק לפני כחצי שנה.
כשכתבנו על כך במרץ, מספר המתים לכל אלף נדבקים נאמד ב-5 עד 30, תלוי במדינה. אומדנים עדכניים בארצות הברית מדברים על כ-50. בשפעת מקובל לדבר על מת אחד לכל אלף. עד 22 ביוני, המניין הרשמי של קורבנות הקורונה בארה"ב היה גבוה פי 3.5 ממספר קורבנות השפעת בחורף הקודם, אף שהנגיף מתפשט במדינה רק ממרץ 2020, בעוד שנגיפי שפעת נפוצים שם מזמן. לשפעת גם קיימים חיסונים; לקורונה עדיין לא.
האפידמיולוג אנתוני פאוצ'י, המייעץ לבית הלבן, טען שהקורונה למעשה הופכת גם את השפעת למסוכנת יותר משום שהיא מעמיסה על בתי חולים שאמורים לטפל בסיבוכי שפעת.
(3) "מטרת הסגר: לזרז החדרה לגוף של חיסונים עם צ'יפ למעקב"
ככל הידוע, טרם נמצאה דרך להחדיר שבב לגוף באמצעות זריקה. השבב האלקטרוני הזעיר ביותר שמושתל כיום בבני אדם הוא בגודל גרגר אורז - לא משהו שאפשר להחביא בתוך נוזל. יש בסיס לטענה ששבבים כאלה יכולים לשמש למעקב: בשנים האחרונות היו חברות וגופים ממשלתיים שהשתילו שבבים בגופם של עובדים, למשל בארצות הברית, מקסיקו ושוודיה. אבל ההשתלה - למרות מה שמוצג בשלל סרטונים מזויפים שמופצים ברשת - היא פעולה פולשנית שמחייבת הסכמה ולא נעשית בזריקה.
התיאוריה שקושרת בין צ'יפים, חיסונים וקורונה נובעת מערבוב בין כמה פרשות. חברינו במכון דוידסון פרסמו סקירה מפורטת על צמיחתה. מקור מרכזי הוא הפעילות הפילנתרופית של ביל גייטס, שאכן תורם כבר שנים מזמנו ומכספו לקידום חיסונים. גייטס דיבר בעבר על הצורך במנגנון שיתעד אילו אנשים קיבלו חיסון, והקרן שלו אף סייעה לממן מחקר בדיו אלקטרונית שמאפשרת לקודד מידע מתחת לעור. אבל הדיו והחיסון הם דברים שונים, ואף אחד מהם לא אמור להכיל "צ'יפ".
(4) "הצעת חוק לחיסון חובה; קנסות והפחתת קצבת ילדים לסרבנים"
חוקים שמחייבים לחסן את הילדים קיימים בכמה מדינות. הפרלמנט הגרמני אישר בשנה שעברה חוק שמאפשר להטיל קנס של 2,500 אירו על הורים לילדי בית ספר שלא חיסנו אותם נגד חצבת. אבל בישראל אין עדיין מנגנון דומה, רק הוראה שמחייבת את משרד הבריאות לנהל רישום של המתחסנים.
הצעות אכן עלו לאורך השנים. בעקבות התפרצות החצבת ב-2018, למשל, הציעו יואל חסון ושולי מועל לשלול מהורים סרבנים נקודת זיכוי במס הכנסה, שערכה כ-2,500 שקל. 115 ח"כים הצביעו בעד בקריאה טרומית, אבל הסנקציה הכספית נמחקה בדיונים הבאים, ונותרה רק האפשרות להרחיק ילד לא מחוסן ממוסד חינוכי. ההצעה קובעת גם שמשרד הבריאות ישלח התראות להורים סרבנים, יזמין אותם למפגש מידע, ואם יתעקשו - יחתים אותם על הצהרה שלפיה הם מסרבים לחסן את הילד.
היוזמה של חסון ומועלם הגיעה עד לאישור בקריאה ראשונה, אבל נתקעה עם הקדמת הבחירות ב-2019. הצעה דומה שהגישו חברי ישראל ביתנו מחכה היום על שולחן הכנסת.
(5) "מספר תקנות החירום שפורסמו במשבר הקורונה - הגבוה בתולדות המדינה"
לטענה הזאת יש בסיס. העלון מפנה לכתבה של עמיתינו ב"כלכליסט" מ-27 באפריל שפירטה את מספר התקנות לשעת חירום שאישרה הממשלה במשברים שונים בתולדות ישראל. המקור למספרים, שצוטטו גם בכלי תקשורת אחרים, הוא מחקר שערכו שני אקדמאים: ד"ר יואב מחוזאי מאוניברסיטת חיפה והדוקטורנט ניר קוסטי מהאוניברסיטה העברית. במועד הפרסום הם מנו 70 תקנות מיוחדות לזמן הקורונה, הרבה יותר מבכל משבר קודם. קוסטי ממשיך בספירה בחשבון הטוויטר שלו, ונכון ל-22 ביוני כבר הגיע ל-103 תקנות. עם זאת, רובן הן למעשה תיקונים שהוכנסו בתקנות קיימות.
השימוש הנרחב של הממשלה בתקנות חירום לטיפול במשבר הקורונה עורר ביקורת נרחבת ללא שום קשר לחשש מחיסונים בכפייה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כבר באפריל, בעקבות מחאה של האגודה לזכויות האזרח, שככל שהדבר אפשרי, הממשלה חייבת להעביר כללים חדשים בחקיקה מסודרת בכנסת, ולא בתקנות. ביקורת על ריבוי התקנות עלתה גם בכנסת, למשל ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו.
(6) "מנהיגים בעולם מזהירים מתוכנית לדילול אוכלוסין"
הדוגמה האמינה ביותר שמצאנו ל"מנהיג עולמי" שהשמיע דברים כאלה, בניגוד לציטוטים מסולפים שהופרכו, היא חברת פרלמנט אחת מאיטליה - שרה קוניאל. בודקי העובדות של רפאבליק וורלד כתבו עליה, בעקבות שמועות כוזבות שממשלת איטליה עצמה פרסמה הכרזות כאלה. קוניאל מייצגת את המפלגה הפופוליסטית "חמשת הכוכבים" וידועה בהתנגדותה לחיסונים. טענה כוזבת אחרת גרסה שממשלת איטליה דרשה לעצור את ביל גייטס על פעילותו לדילול אוכלוסייה.
תיאוריות על דילול האוכלוסייה מספקות הרבה עבודה לבודקי עובדות בעולם. פוסט ויראלי במיוחד הציג תמונה של בניין ששייך כביכול לקרן ביל ומלינדה גייטס, ועליו השלט "המרכז לדילול אוכלוסין גלובלי". תחקירני פוליטיפאקט סימנו אותו כפוסט כוזב, וכמוהם עשו ארגון אפריקה-צ'ק, בודקי העובדות של AFP וארגון מטילדה מספרד. התמונה נוצרה בפוטושופ.
(7) "נוהל של משרד הבריאות מאפשר ניסוי באדם ללא הסכמה מדעת שלו או של נציגו"
הציטוט לקוח מסעיף 4.4.1 בנוהל לאישור ניסויים בבני אדם שפרסמה לאחרונה המחלקה לניסויים קליניים במשרד הבריאות, אבל הוא נקטע באמצע. הנוסח השלם אומר שוועדת הלסינקי של מוסד רפואי תוכל לאשר צירוף נבדקים בלי הסכמה מראש "אם מתקיימים כל התנאים הבאים". מיד בהמשך מגיע פירוט: המשתתף נמצא בסכנה מיידית למוות או נכות; אין אפשרות לקבל בזמן הסכמה ממנו או מנציגו (לרוב קרוב משפחה); והטיפול הניסיוני הוא הדרך היחידה לשפר את מצבו. אם ידוע שהחולה או הנציג התנגדו בעבר להשתתפות בניסוי, חייבים לכבד את רצונם.
הנוהל המעודכן, שנועד לחול ממאי אבל נדחה ליולי, יצר חרושת שמועות. נטען שהוא יאפשר לחברות התרופות לבדוק תרופות וחיסונים לקורונה על כל אחד מאתנו - ובייחוד על ילדים - בלי לבקש רשות. לאחרונה כתבנו במשרוקית על הנסיבות שהולידו את השמועות האלה, למשל העובדה שרוב חברי ועדת הלסינקי העליונה התפטרו במחאה בפברואר על רקע טענות לצמצום סמכויותיהם. אבל עיון בנהלים מראה שבדרישה להסכמה מדעת לא חל שינוי מהותי: צירוף אדם לניסוי מחייב לקבל ממנו אישור חתום, אחרי שניתן לו מידע מפורט. אצל ילדים נדרשת חתימת הורים, אצל "תלויים" - חתימת אפוטרופוס. המקרים החריגים שבהם אפשר להסתפק בהסכמה בעל פה, והחריגים-מאוד שמצדיקים פטור מהסכמה, לא השתנו מאז הנוהל שפורסם ב-2006.