גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טים קוק בשידור חי בכנס המפתחים של אפל 2020 / צילום: Brooks Kraft/Apple Inc, רויטרס

חרם המודעות של חברות ענק על פייסבוק הולך וצובר תאוצה. אתמול נוספו אליו יוניליוור, ורייזון ובמידה מסויימת גם קוקה קולה, מה ששלח את מניית פייסבוק וטוויטר לירידה של 7% במסחר בוול סטריט. צוקרברג נאלץ להגיב מהר והודיע כי הרשת החברתית תשנה את מדיניות פרסום הפוסטים בה, ויושם דגש על מניעת אלימות והסתה. לא בטוח שזה יספיק.

ברשתות החברתיות, וגם בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא הצטרפתם - זה הזמן), התפתח דיון ער בנושא - האם למהלך כזה יכולה להיות השפעה על הרשתות החברתיות והאם זה לא בסך הכל צעד ציני של חברות שמנסות להשיג יחסי ציבור טובים בתקופה של משבר, ושהן גם ככה מתכוונות לצמצם את היקף הפרסום בחודשים הקרובים. היו גם שהזכירו כי זה דפוס פעולה חוזר - שיוניליוור כבר הסתייגה בעבר מפרסום אונליין, ובהמשך גם מפרסום בפלטפורמות שמקדמות שיח שנאה.

הייתה לי התלבטות - האם להיות ציני וביקורתי כלפי אותן מפרסמות, שברור שפעילותיהן לא בהכרח מקדמות את הדברים הכי טובים בעולם - חלקן מייצרות מזון שמפוצץ בסוכר, אחרות מזהמות את הסביבה ועוד. והאם זה בכלל ויכוח מי עושה יותר נזק? בסוף פרסמתי פרשנות שמתייחסת לחוסר האונים של הממשלות והרגולטורים והיכולת של המגזר העסקי להצליח איפה שהם נכשלו. אני לא חושב שהחברות העסקיות הן צדיקות, והן בהחלט אינטרסנטיות, אבל אני חושב שלמארק צוקרברג איכפת רק מהישרדותה של פייסבוק ומשורת הרווח שלה. לכן אני חושב שלסנטימנט שלילי כלפי פייסבוק יש יכולת גם לתת רוח גבית לרגולטור, למהר יותר ולנקוט בצעדים.

ארבע הערות:

1. בדיקה של יסמין יבלונקו ב"גלובס" שהתפרסמה בסוף השבוע, העלתה כי בימים אלו מתקיימות קרוב ל-15 חקירות נגד ענקיות הטכנולוגיה (אלו שפורסמו), רובן עוסקות בפרקטיקות של תחרות וניצול כוחן של ענקיות הטכנולוגיה. קרוב למחציתן נפתחו בחודש האחרון - גם בנושאים שהיה ברור שהם בעייתיים לפני תקופה ארוכה, כמו חנות האפליקציות של אפל. כדאי לכם לקרוא את הכתבה - יש בה ניסיון לפשט את סבך החקירות, להסביר מי חוקר מה ומה האינטרסים. אני למשל הופתעתי לגלות כי רק החודש דווח לראשונה על חקירה נגד חנות האפליקציות של אפל. אז האם הרגולטורים והממשלות מסוגלים להתמודד עם ענקיות הטכנולוגיה והאלגוריתמים שלהן? אני רוצה להאמין שכן, אבל הם צריכים לעבור שינוי בשביל זה.
2. הרשתות החברתיות נהנו במהלך השנים מהניתוק בין המפרסמים למשתמשים - מכך שהמשתמשים מקבלים את השירות בחינם ולכן ניתן לפגוע בהם, ולמפרסמים לא איכפת כי הם רוצים ROI (תשואה להשקעה) גבוה. החרם הזה שובר את היתרון של הרשתות החברתיות, מכיוון שאולי לראשונה המפרסמים חושבים גם על החברה (Society) שבה הם פועלים. הם מבינים - כך לפחות יש לקוות - כי יש להם אחריות ציבורית. חרם כזה נותן רוח גבית גם לרגולטורים, ולכן יש לכך משמעות כפולה. שינוי אמיתי ומשמעותי יבוא משילוב של שני הדברים - לחץ של המגזר העסקי ושינוי מדיניות של הממשלה, כי לא ניתן לתת לרשתות החברתיות לקבוע רגולציה עצמית - ראינו מה קרה עד כה.
3. בשנה שעברה הצהירו מנכ"לים של 200 החברות הגדולות בארה"ב כי שורת הרווח היא לא הדבר שחשוב, אלא גם הלקוחות, העובדים, הקהילה וכו'. לצוקרברג עדיין צריך לפגוע בכיס כדי שהוא ישנה את המדיניות שלו - כל עוד זה לא הגיע לשם, הוא בחר בדרכים אחרות. למשל, הוא נמנע ממסלול התנגשות עם טראמפ, למעשה עד אמש, כי חשש מפני גרזן הרגולציה. אתמול הוא היה צריך לבחור בין החשש מהמגזר העסקי והעובדים שלו לבין החשש מטראמפ - ובחר במסלול התנגשות עם הנשיא האמריקאי. לאן זה יוביל? נראה בפעם הראשונה שיימחק פוסט של טראמפ.
4. יכול להיות שמאחורי ההחלטה של צוקרברג עומד גם הלחץ של עובדי החברה. לאחר ההחלטה שלא למחוק את הפוסט של צוקרברג נשמעה מחאה מצד עובדים בחברה, שטענו כי צוקרברג התנהל בניגוד להצהרותיו כלפיהם ובאופן כללי - שהם מרגישים כי החברה נמצאת בצד הלא נכון. בשנתיים האחרונות יש מחאות רבות של עובדים בעמק הסיליקון נגד החברות שלהן - נגד מכירת יכולות מעקב לגופים ביטחוניים ולסין, נגד פגיעה בסביבה ועוד. במהלך השנים שביעות הרצון והנאמנות של עובדי פייסבוק נשארה גבוהה. זה היה אחד הנכסים של החברה. הדבר האחרון שצוקרברג היה רוצה זה שהעובדים "יתהפכו" על החברה.

לפרשנות המלאה.

ראיון: מה מניע את האנשים הכי בכירים ב-Wix

לפני כמה שנים הלכנו ברחוב כמה חברים, אחד מהם עובד בתעשיית ההייטק. הוא שואל אותי: "תגיד, יש מצב שאנחנו מפרגנים ל-Wix יותר מדי?". שירה, בת הזוג שלי, מסתובבת אלינו ואומרת לו: "לא, עמרי התאבסס עליהם, הוא חיפש אותם איפה שרק היה יכול". Wix הייתה שווה אז 2 מיליארד דולר, שישית מהשווי הנוכחי שלה. במהלך השנים השקעתי שעות ארוכות בניתוח הדוחות הכספיים של החברה ובשיחות עם אנשים. מקווה שעשיתי עבודה מספיק טובה.

כתבתי על החברה הרבה במהלך השנים: באחד הראיונות הראשונים שלי אי פעם אבישי אברהמי איים שיוציא את Wix מישראל, פרסמתי ניתוח שהכותרת שלו: "חמישה גרפים שמסבירים למה Wix שווה 1.5 מיליארד דולר" (מצחיק לחשוב על זה היום, הא?), ריאיינתי את אברהמי פעם נוספת לפני שלוש שנים, לפני שנה וחצי אירחתי אותו במיטאפ. אני עדיין לא מרגיש שאני מבין לגמרי את הדנ"א של החברה.

הראיון ששלומית לן ואני פרסמנו בסוף השבוע היה ניסיון - מוצלח אני חושב (לא שאני אובייקטיבי) - להבין טוב יותר את אחת החברות הכי מצליחות ומשמעותיות בישראל, הפעם דרך שני המנהלים הבכירים בה - אברהמי וניר זוהר. ההפתעה הראשונה הגיעה שתי דקות בתוך הראיון - כשהם הציגו חזון להגיע לגודלה של אמזון, לא פחות. "אני מסתכל למעלה ואומר, יש אמזון, יש הרבה מרחק עד השמש. בשביל מה אנחנו עובדים? אני חושב שהיכולת של Wix להגיע לדברים ענקיים, היא גדולה", אמר אברהמי, וזוהר הסכים איתו. זאת לא הייתה פליטת פה - נראה שהשם אמזון עלה ביותר משיחה אחת או שתיים של השניים.

אחד הדברים שניסינו להבין זה מה מניע את שני המנהלים הבכירים ואיך האופי ומבנה האישיות שלהם משפיע על האופן שבו הם מנהלים את החברה. אחת השאלות ששאלנו הייתה: "האם הייתם ממנים את עצמכם לתפקיד שלכם בנקודת הזמן הנוכחית?". אבישי ירה: "ברור שלא", ספק בצחוק, ספק ברצינות, אבל ציין כי לדעתו בחברות ההייטק כדאי להשאיר את צוות היזמים כמה שניתן.

אברהמי נוהג להגיד כי גדל עם שני אחים יותר אינטילגנטיים ממנו (נדב הוא אחד ממייסדי Wix, ויואב גם כן עובד ב-Wix שנים ארוכות - גם אליהם יש התייחסות בראיון). "זה מאפשר לי להבין שיש אנשים מאוד אינטליגנטים מסביב ולנסות למצוא אותם, כי כדי להרגיש בבית אני צריך להיות מוקף באנשים מאוד חזקים". הוא סיפר כי מישהי אמרה לו בעבר שהוא אלוף העולם בלמצוא אנשים שהוא לא צריך לנהל, ואמר גם: "אני תמיד מסתכל על החיים שלי בתור כמה זמן יש לי לשחק פלייסטיישן. אני משחק יותר משעה ביום ממוצע. מתוך זה די ברור למה כדאי לתת אחריות לאנשים אחרים". לא נשמע כמו המנהל הריכוזי בעולם.

התשובה של זוהר לגבי האם היה ממנה את עצמו לתפקיד לא פחות מסקרנת: "אני שואל את זה כל בוקר. אני יודע עליי ואני חושד גם באבישי, שכשאני קם בבוקר יש לי תמיד איזה קול בראש ששואל: ‘תגיד, אתה בטוח שאתה יודע מה אתה עושה?', כי אחד הדברים הכי חשובים בלנהל עסק שגדל בקצב שלנו, הוא לזכור כל הזמן שמה שעבד אתמול לא בהכרח יעבוד היום ומחר, כי העולם משתנה והחברה משתנה.

כששאלנו את זוהר למה הוא נשאר בכל זאת הוא אמר "אני מנסה לתרגם את הסימן שאלה הזה ללמצוא במה אני לא מספיק טוב ולסגור את הפער הזה", ונתן כדוגמא את מייקל ג'ורדן. "רואים ב'ריקוד האחרון' איך בכל סדרת פלייאוף ג'ורדן מוצא משהו שעשו לו והופך את זה ל’נקמת דם’ שלו במהלך הסדרה - פעם אחת השוו אותו לקארל מאלון ואמרו שהם באותו רף, פעם אחרת בי. ג’יי. ארמסטרונג אמר שהוא מצא דרך לעצור אותו. כל אחד מאיתנו, בפלייאוף, צריך למצוא מה מדרבן אותו ברמה הרגשית. בשבילי זו החוויה הזאת, השאלה אם אני עדיין יודע מה אני עושה, וזה דוחף אותי קדימה, להראות שאני עדיין יודע. למה אני לא מתייאש ועוזב? זה מבנה האישיות הדפוק שלי, במידה מסוימת היה יותר קל ללכת לשבת על אי בקריביים".

כמובן שכל מה שכתבתי פה לא אמור למנוע מכם לקרוא את הראיון המלא.

סטארט-אפ שנרכש מפטר עובדים: מי קיבל את ההחלטה?

לפני כמה ימים הודיעה חברת מיקרוסופט באופן רשמי על רכישת הסטארט-אפ הישראלי CyberX, שהוקם ב-2013 על ידי עומר שניידר וניר גילר, ועוסק באבטחת סייבר בתחום של ה"אינטרנט של הדברים התעשייתי" (Industrial IoT). הסכום לא פורסם בהודעה, אך הוא עומד על 165 מיליון דולר. העסקה נסגרה כבר לפני כחודש וחצי (אולי נשארו עוד פרטים קטנים שעיכבו את ההודעה). לפני כשבועיים-שלושה החלו בסטארט-אפ לזמן עובדים לשימוע לפני פיטורים, של כשליש מ-140 עובדי החברה. מדובר בעיקר בעובדי מכירות, תמיכה ואדמינסטרציה.

גם בקרב העובדים שלא פוטרו בשלב זה, קרוב למחצית ימשיכו להיות מועסקים בתקופה של בין כמה חודשים ספורים לשנה. המטרה היא לסייע בהעברת הידע לאנשי מיקרוסופט. שאר העובדים הם אנשי פיתוח, ולפי הערכות של גורמים שמכירים את הנושא, כרגע יש ודאות לגבי הישארות של שליש בלבד מעובדי החברה. גם בסטארט-אפ וגם במיקרוסופט בחרו לא להגיב לידיעות שפורסמו בנושא, אולם האם מיקרוסופט יכולה להתנער מהפיטורים? באופן רשמי ומשפטי, מי שמפטר זה הסטארט-אפ.

גורמים שמכירים את הסטארט-אפ סיפרו על גיוס עובדים באופן מואץ בחודשים שלפני האקזיט, בקצב שלא היה לפני כן. כך שאם המנהלים הגדילו את החברה בחוסר אחריות (לכאורה), אז יש להם אחריות לפיטורים. במקרה הזה, נראה שאפילו יש להם אחריות גדולה, כי יש להם אחריות גם לעובדים שהם מגייסים, שעושים בשבילם שינוי משמעותי בחיים שלהם ועוזבים חברות שאולי הם היו מרוצים בהן. לא יודע מה הייתה עמדת המיקוח שלהם במשא ומתן, אבל יש להם אחריות גם לדאוג שכמה שיותר עובדים יעברו לעבוד במיקרוסופט.

אבל כך או כך, חלק מהעובדים היו מפוטרים בלאו הכי על ידי מיקרוסופט. איפה האחריות של הרוכשת? שאלתי כמה משקיעי הון סיכון שאלה היפותטית: סטארט-אפ נרכש ומפטר עובדים (הסטארט-אפ מוביל את הפיטורים, לא הרוכשת). מי לדעתך החליט על זה - החברה הרוכשת? והאם יש לזה התייחסות במשא ומתן?

משקיע ראשון: "הרוכשת מקבלת את ההחלטה, ולגמרי יש התייחסות במשא ומתן. ברוב המקרים עוברים עובד-עובד ומדברים עליהם, בטח בחברות לא גדולות. הרוכשת דורשת מהסטארטאפ לפטר לפני האיחוד".

משקיע שני: "בוודאי שיש התייחסות, זה חלק מהאסטרטגיה של הרוכשת כלפי הסטארט-אפ. בעלי מניות רציניים דורשים לראות את התוכנית מראש ויש לך חלק חשוב בקבלת ההחלטה ובבחירת הרוכשת המתאימה. זה לא רק המחיר… ישנן רכישות שמיועדות 'לקבור' טכנולוגיה / מתחרה, ישנן כאלו שרוצים לאחד למערך קיים או להעביר למרכז פיתוח אחר וישנן כאלו שמתכוונים שיהפכו למרכז פיתוח משמעותי בעבור החברה בישראל".

משקיע שלישי: "אין מצב שהרוכשת לא יודעת את זה במהלך המשא ומתן, וכנראה שהיא זאת שדורשת את זה".

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• למונייד עומדת לבצע הנפקה בקרוב, אם אני לא טועה - כבר השבוע. החברה פרסמה לפני כמה ימים את השווי המתוכנן - 1.1 מיליארד דולר לפני הכסף. בחברה מתכננים לגייס סכום שינוע בין 250 ל-330 מיליון דולר, תלוי במחיר המניה בהנפקה ובהחלטה של החתמים האם להנפיק את כל המניות. לידיעה המלאה, שבה יש גם התייחסות לשווי המניות של המייסדים.
• כנס המפתחים השנתי של אפל, WWDC 2020, התקיים השנה באופן וירטואלי והיו בו שלל הכרזות. החשובה שבהן הייתה שאפל מפסיקה להשתמש בשבבים של אינטל במחשבי המק לטובת מעבד משלה. יש לכך השלכות על תעשיית השבבים - ובעצם אפל הולכת בעקבות ספקיות הענן, אמזון, גוגל ומיקרוסופט, שכבר מפתחות לעצמן שבבים. מה זה אומר על החדשנות של חברות השבבים ואיך זה משפיע על אינטל? פרשנות של יסמין יבלונקו.
• אתר תפוז נסגר, דה מרקר קפה נסגר וישרא-בלוג עבר לידי הבלוגרים. מדהים ש-16 שנה לאחר הקמת פייסבוק, אנחנו עדיין צריכים לבדוק מה מצבו של באג 2000. ועכשיו בלי ציניות - אורי ברקוביץ' הביא את הסיפור של ישרא-בלוג. זה גם סיפור על בלוגרים שהצליחו להציל את אתר הבלוגים המיתולוגי ולהעביר אותו מידי התאגידים בחזרה לקהילה שיצרה אותו - אבל זה גם משל על ניצחונו של האינטרנט "הקטן", החתרני והחינמי על האינטרנט "הגדול" והדורסני.
• עשרות נשים ואנשים בתעשיית הגיימינג יצאו בהאשמות על הטרדות ותקיפות מיניות, אפליה מגדרית וסקסיזם אותן הן פרסמו במהלך הסופ"ש הקודם. ההאשמות לא נוגעות רק לגיימרים, אלא לגברים בתעשייה כולה - משפיענים, מנהלי סוכנויות טאלנטים, כותבים, עיתונאים ואנשי שיווק הפועלים בתחום. יסמין יבלונקו עם הפרטים.
• ב-Wix הקימו את פורום חברות הצמיחה, במאנדיי הקימו את Startup for Startup. במסגרת כנס אחריות תאגידית של "גלובס" דיברתי עם כרם נבו מ-Wix וליאור קרנכל ממאנדיי לגבי המחויבות של חברות בוגרות וסטארט-אפים להחזיר לתעשייה שבה הן צמחו, למה הן עשו את זה, והאם הגיוני להשקיע בזה זמן כשסטארט-אפ עדיין צריך לבנות את עצמו ולהתחזק? יש כתבה, אבל בתוכה יש גם וידיאו - עדיף לצפות.
• ארגון זכויות האדם אמנסטי: "ממשלת מרוקו השתמשה ב'פגסוס' של NSO כדי לעקוב אחר עיתונאי". לטענת אמנסטי, השימוש בפגסוס נמשך גם לאחר ש-NSO ידעה שמרוקו מפרה זכויות אדם, למרות שהחברה הישראלית התחייבה לכללים המנחים של האו"ם לגבי זכויות אדם.
• גופים פוליטיים אוספים באמצעות מכשירים סלולריים מידע על המפגינים: המחאות על הריגתו של ג'ורג' פלויד פתחו הזדמנויות חדשות של הגעה לאנשים שאולי לא יילכו להירשם להצביע בבחירות לנשיאות בנובמבר. מייסד Field Team 6, ארגון רישום בוחרים דמוקרטים: "זה מאוד מפחיד, אבל גם מאוד מועיל". כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
• הפס הרחב לא נחטף: מספר מנויי שירותי הסיבים האופטיים נחשף
• מיקרוסופט תסגור את רוב החנויות הפיזיות שלה ברחבי העולם
• דוח: כ-70 מיליון דולר נגנבו משתי בורסות קריפטו ישראליות בשנתיים האחרונות
• היום שאחרי הקורונה: כך תשפיע הגיאופוליטיקה על מלחמות הטכנולוגיה. דוח של בנק אוף אמריקה
• אמזון רוכשת את זוקס, סטארט אפ המפתח רכב אוטונומי, בעסקה המוערכת בשווי של למעלה ממיליארד דולר.

מה בתעשייה

גיוסי הון:

• חברת SQream, שעוסקת בניתוח ביג דאטה, הודיעה על גיוס של כ-39 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 77 מיליון דולר). SQream נוסדה ב-2010 על ידי עמי גל ורזי שושני וקוסטיה ורקין (שכבר אינו בחברה). את סבב הגיוס הובילו קרן מנגרוב והקרן המשפחתית שוסטרמן, הון הצטרפו למשקיעים הקיימים בהם בלאמברג, וורלד טרייד סנטר, סיסטמה, הנקו, סילבטק וכן קבוצת עליבאבא הסינית. לידיעה המלאה.
  בחברה אגב "שכחו" שורקין הוא אחד ממייסדי החברה וכתבו בהודעה לעיתונות כך: החברה נוסדה בשנת 2010 על ידי עמי גל, המנכ"ל ועל ידי רזי שושני המשמש כ-CTO. אין שום סיבה להדיר את ורקין, שהיה בחברה לא פחות משבע שנים (אגב, גם אם הוא היה שם הרבה פחות).
• חברת שידורי הספורט הישראלית פיקסלוט (Pixellot) הודיעה על השלמת גיוס הון בהיקף של 16 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 60 מיליון דולר). פיקסלוט הוקמה ב-2013 ע"י ד"ר מיקי תמיר וגל עוז. את הסבב הובילה קרן שמרוק קפיטל מלוס אנג'לס, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים - משפחת ארקין וגרופו גלובו, וכן קבוצת אלטשולר-שחם שהצטרפה להשקעה בסבב זה. לידיעה המלאה.