גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית שמנסה להביא צעירים בדואים להייטק: "יצרנו אצלם ציפיות ואז הגיע המשבר"

תוכנית בוטקאמפ ללימודי תכנות שמה לה למטרה להביא אל ההייטק את האוכלוסייה שהכי רחוקה ממנו - הבדואים ● צעירים וצעירות השתתפו במיזם הראשוני, בתקווה לעבוד בתחום ולהיות מודל לחיקוי ● דפנה גבר ליפשיץ, מנכ"לית תפוח: "ה’מאני טיים’ הוא למצוא להם משרה בחברת הייטק ולהצליח"

המשתתפים בתוכנית בוטקאמפ ללימודי תכנות לחברה הבדואית / צילום: עדי לוי סלמה
המשתתפים בתוכנית בוטקאמפ ללימודי תכנות לחברה הבדואית / צילום: עדי לוי סלמה

בישראל חיים 280 אלף בדואים, רק 20 מתוכם הם מהנדסי תוכנה. תוכנית בוטקאמפ ללימודי תכנות, שנועדה לשלב צעירים מהחברה הבדואית בתעשיית ההייטק, באה לשנות מציאות זו. 22 צעירות וצעירים בדואים השתתפו במסגרתה בלימודי תכנות אינטנסיביים בחצי השנה האחרונה.

הבוטקאמפ כלל שלושה חודשי לימוד אינטנסיביים ושלושה חודשים של עבודה פרויקטלית בחברות השותפות לתוכנית. במקביל, המשתתפים זכו להכנה לראיונות עבודה בתעשייה. במקור, הייתה מטרה לקליטה של משתתפי התוכנית בחברות בהן התקיימו הפרויקטים, והחברות עשו מאמצים והיערכות לקליטה, כולל ימי סימולציות והכנה של המשתתפים לראיונות עבודה. אבל אז הגיעה מגיפת הקורונה וטרפה את הקלפים.

יריב מן, שמנהל את האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב, מספר: "יצרנו אצל הצעירים האלה ציפיות שאם הם יעבדו קשה וילמדו כמו שצריך, אנחנו נסייע להם להשתלב בתעשייה, ובעצם נתקענו. זה פוגע בנו פעם ראשונה כי הבוגרים נשארים בלי עבודה, ופעם שנייה כי ראינו בחבר’ה האלה מודל לחיקוי. אם מתוך ה-25 האלה רק 10-15 ישתלבו בשוק העבודה ויחזרו הביתה לכפר, נצליח להניע איזשהו שינוי, ועכשיו אנחנו לא מצליחים לראות את השינוי הזה.

"אלה חבר’ה עם פוטנציאל אדיר, כי השכל חולק לכולם באופן שווה, אבל הם לא באים מאותו הרקע כמו החברה היהודית, לא זכו לאותו החינוך ולא שירתו ב-8200. איך שגמרנו עם הפרויקט הזה, שכבר עורר המון עניין בחברות, שרוצות גיוון כי הן חברות גלובליות, הבנו שזה עובד. רק מה? - נגמר הקורס, תפס אותנו משבר הקורונה ועכשיו יש קושי לעשות השמה".

בין העשירון התחתון לבוגרי 8200

אוכלוסיית הבדואים היא מוחלשת במיוחד, המדורגת בעשירון התחתון וסובלת מעוני ואבטלה. לפי נתונים הלקוחים מתוכנית העבודה לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית מ-2018, שיעור האבטלה בקרב החברה הבדואית בישראל עומד על כ-50% בקרב הגברים ו-80% בקרב הנשים. וזה עוד לפני משבר הקורונה. כעת, לאחר פרוץ המשבר, כ-88% מהחברה הבדואית הם תובעי אבטלה.

כיום, תלמידי תיכון בדואים מצטיינים מיישובי הנגב, ממשיכים על פי רוב ללימודי רפואה באירופה, או ללימודים במכללה להנדסאים בבאר שבע או במכללת ספיר בשדרות. תעשיית ההייטק נוטה להעסיק בוגרי אוניברסיטאות ויוצאי 8200, בשיטת חבר מביא חבר, ולכן גם המעטים שבוחרים במסלול טכנולוגי, מתקשים להשתלב בתעשייה.

מטרת התוכנית לשנות את המצב הזה, על ידי חיבור בין החברה הבדואית לתעשייה החזקה ביותר בישראל, תוך פתיחת דלתות למשרות בשכר גבוה, ויצירה של מודלים לחיקוי עבור צעירים בדואים נוספים, שלא מכירים כלל את התחום כיום. מצד התעשייה, הרעיון היה לפתוח לה ערוץ לאוכלוסיה צעירה עם פוטנציאל רב, במטרה לעודד את הגיוון בחברות ההייטק ולספק להן מקור נוסף לעובדים מוכשרים.

את התוכנית יזמה והפעילה עמותת תפוח, העוסקת ביצירה של שוויון חברתי ודיגיטלי בישראל יחד עם האגף לפיתוח כלכלי-חברתי של האוכלוסיה הבדואית בנגב במשרד החקלאות. התקציב הגיע מהתוכנית הזו וכן מתוכנית פורסטק של משרד העבודה בתמיכתו של רועי לבנון מנהל תחום תעסוקה בהייטק במנהל אוכלוסיות במשרד העבודה. התוכנית נולדה בעקבות שיתוף פעולה עם קואליציית ENTER, הכוללת את שלומי עוזיאל לשעבר לשעבר מנכ"ל מרכז הפיתוח של קיידנס בישראל; מנכ"ל TALENTEAM פאדי אלעוברה; אלירן רובין מקרן ההון סיכון TLV Partners; הפעיל החברתי מרהט אנאס אבו דעבס; אורית וינוגרד, אשת פיתוח עסקי; ואיתי אייגס, יועץ כלכלי, לשעבר מנכ"ל משרד התיירות. את התוכנית מנהלת עדי לוי סלמה.

הקבוצה לקחה חלק בבניית המודל של התוכנית, מתוך מחשבה על בנייה עתידית של תוכנית רחבה, בה הלימודים בבוטקאמפ יהיו השלב הראשון: יצירת תוכניות לימוד מעשיות במדעי המחשב בבתי הספר בחברה הבדואית כבר מגיל תיכון, ויצירת צינור שבוגרים מצטיינים שיגיעו לבוטקאמפ - ומשם לתעשייה. מעין מסלול אלטרנטיבי לזה של 8200 בחברה היהודית.

25 מתוך 500 התקבלו לתוכנית

מחמוד ושאח, בן 27, מרהט, בוגר התוכנית, מספר על ההתנסות שלו: "למדתי במכללה הטכנולוגית בבאר שבע, והתחלתי לעבוד אחרי הלימודים, אבל לא בתחום ההייטק, אלא בבניין. רוב האנשים מהחברה הערבית שסיימו את הלימודים איתי במכללה, לא התקבלו לעבודות בתחום, אז הייתי סקפטי אם הלימודים במכללה מספיקים". ושאח הוא אחד מ-500 האנשים שהגישו מועמדות לתוכנית, ואחרי תהליך מיונים, שכלל מבחנים וראיון אישי, הפך לאחד מ-25 שהתקבלו.

ושאח מספר שהוא התעניין במחשבים מגיל צעיר, והיה אחד מהילדים היחידים בבית הספר שלו שהיה לו בבית מחשב משלו בילדות והוא התחיל ללמד את עצמו לתכנת. "בגיל קטן מאוד אבא שלי הביא לי מחשב והייתי יושב המון שעות מול המסך, והתחלתי לחפש כל מיני תוכנות, שפות.

"אני חושב שצריך מודלים לחיקוי בחברה, וצריך גם היחשפות לתחום ההייטק", הוא אומר. "מה שעושים בבוטקאמפ יעזור עם זה, אבל השאלה היא אם אנחנו נצליח למצוא עבודה. אני רואה את עצמי מוכן לשוק העבודה, אבל פריצת הדרך והתחלה של העבודה הראשונה, כרגע, בגלל הקורונה, היא קשה. מקודם היו חברות שרצו עובדים בלי ניסיון, ועכשיו מחפשים לפחות עם שנתיים ניסיון".

בוגרת נוספת של התוכנית, עביר אלאטרש, נמצאת במקביל לקראת סיום לימודי הנדסאית תוכנה במכללה הטכנולוגית. "ראיתי שהבוטקאמפ מבטיח לתת כלים מעשיים לשוק העבודה, מה שלא נותנים בלימודים", היא מספרת. התוכנית כללה פרויקט סיום מעשי בחברת דל, במלאנוקס ובדי בי מושן, ואלאטרש השתתפה בפרויקט הקבוצתי בחברת דל.

"הדבר הכי משמעותי שלמדתי בבוטקאמפ זה עבודה בצוות. למדתי איך לעבוד בצוות ואיך לסמוך על אחרים בכתיבת הקוד. בנוסף, בבוטקאמפ למדנו משהו שלא מקבלים בלימודים, איך למצוא עבודה. עשינו סימולציה של ראיונות, למדנו על איך ההיררכיות בחברות, מה ההבדל בין סטארט-אפ לחברה מקומית ולחברה גלובלית", היא מוסיפה.

"אמרו לי שמחשבים זה עבודה לבנים"

"להחליט שאני הולך להיות הראשון מהכפר או מהמשפחה שנכנס לתחום, ולהחליט להיות הבדואי הראשון בחברת ההייטק, זה לא פשוט להחליט דבר כזה, ואני מלאת הערכה למאמצים שלהם ולהתמדה שלהם" אומרת דפנה גבר ליפשיץ, מנכ"לית תפוח. "לא הייתה הנחה ברמה הטכנולוגית והצלחנו להעביר אותם את המסע הזה עם אחוזי נשירה מאוד מאוד נמוכים - 3 אנשים בלבד נשרו מהתכנית".

"אלה סיפורים על אנשים שיוצאים בשלוש וחצי בבוקר מכפר לא מוכר כדי להגיע ללימודים במכללה בבאר שבע, וזו מציאות שקשה לדמיין שמתרחשת בישראל שלנו. הם גרים בבתים שאין בהם אינטרנט ולפעמים גם לא חשמל ולא מים, ולעבור את המהפך הזה בתפיסה של עצמם, זה אחד הדברים המשמעותיים שהצלחנו לעשות, אבל ה’מאני טיים’ הוא למצוא להם משרה בחברת הייטק ולהצליח שיהיו הראשונים. האתגר שכולנו מתמודדים כעת הוא באמת לייצר להם אופק תעסוקתי", היא מוסיפה.

אלאטרש למשל, מתגוררת בכפר מולדה, שהוקם בהחלטת ממשלה בשנת 2003. כמו ישובים בדואים רבים אחרים, הוא לוקה במחסור חמור בתשתיות. "הכפר שלנו ממש דומה לכפר לא מוכר, שאין בו תשתיות בכלל. יש לנו כביש מרכזי אחד וזהו. אין ביוב ואין תשתיות אינטרנט. אפילו אם אני רוצה ללכת לחברת אינטרנט להביא ראוטר או משהו, אי אפשר", היא מספרת. "בדרך כלל אני מתחברת דרך הטלפון שלי, ולפעמים הקליטה לא טובה".

"בתיכון למדתי מחשבים וביולוגיה, שהיו מיועדים למצטיינים, והייתי מצטיינת בשניהם. אחרי שסיימתי, ההורים שלי אמרו לי - את מצטיינת, תלכי לרפואה. עשיתי שנה מכינה לרפואה והבנתי שזה לא בשבילי, אז הלכתי למחשבים ואהבתי את זה. בהתחלה הם אמרו לי שזה עבודה של בנים, ושעדיף לי לבחור נושא אחר שמתאים יותר לבנות. הם אפילו היו מוכנים שאלך להיות מורה למתמטיקה או מחשבים, יותר מאשר להיות עובדת בהייטק. אני התעקשתי שאני רוצה את ואני שמחה על כך", היא אומרת. 

עוד כתבות

זהב / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

זהב בכל מחיר: מדוע מחירי המתכת הצהובה שוברים שיאים?

המתכת הזהובה שנמצאת בשימוש כסחורה כבר אלפי שנים, עלתה בשיעור של כמעט 35% מאז תחילת השנה והגיעה לשיא של כל הזמנים בבורסת ניו יורק ● עד מתי המחירים ימשיכו לנסוק? מדוע מחירי הזהב כובשים שיאים חדשים באחרונה? איך עובד שוק הזהב? כיצד משקיעים וסוחרים במתכת זו?

סרטון של המפלגה הנאצית בברלין ופופ אפ של קמפיין הבחירות של טראמפ / צילום: מתוך יוטיוב

אינפלציה של שמות גנאי מתפרצת לאחרונה, והיא מסוכנת

האפיון "פשיסט" נשמע בארה"ב בימים אלה בתכיפות גוברת, וגם בישראל ● האם טראמפ ובריוני הרחוב של הימין בארץ הם פשיסטיים?

פנינה תמנו-שטה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

נתניהו קיים פגישה פרטית עם שרת הקליטה פנינה תמנו-שטה מכחול לבן

הפגישה, שהתקיימה ביום חמישי, עסקה בנושאי עלייה וקליטה ● נתניהו לא נוהג בדרך כלל לקיים פגישות מקצועיות בהתראה קצרה ● בכחול לבן ציינו שידעו על הפגישה ● בליכוד מנסים להשיג 61 ח"כים לשם הקמת קואליציה אלטרנטיבית

חוקר המח, יוחאי עתריה / צילום: איל יצהר, גלובס

מדעי הבדידות: הכירו את הפרופסור שיגרום לכם לשכוח את כל מה שסיפרו לכם על חוקרי מוח

שיחה תזזיתית ומרתקת עם הפילוסוף וחוקר המוח פרופ' יוחאי עתריה, שמתחילה בנבכי המחשב, עוברת בשואה ובשבי ונגמרת בחרדה מהסגר

אדית בר, יו"ר הותמ"ל / צילום: ליאור מזרחי

אדית בר, מנהלת מינהל הפיתוח במשרד הפנים, מונתה ליו"ר הותמ"ל

בר מכהנת בשנתיים האחרונות כמנהלת מינהל הפיתוח במשרד הפנים ובעבר מילאה שורת תפקידים בשירות הציבורי בתחומי התכנון והשלטון המקומי

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, AP

הנתונים המדאיגים של הענקיות והמהלך המפתיע של עזריאלי: השבוע בהייטק

טראמפ תוקף את טיקטוק אך עשוי לפגוע דווקא במגזר העסקי האמריקאי ● אמזון מתכננת להקים דאטה סנטרים בישראל ● המצגת הבעייתית שגרמה ל-GE להפסיד מיליארדים והפיצ'ר המפתיע שפיתחו עובדי מיקרוסופט בסין ● השבוע שהיה בהייטק

אורי גלבוע, מנכ"ל סייברוואן (משמאל), והדירקטור גיל שרצקי / צילום: איל יצהר, גלובס

"לקורונה יש יחסי ציבור אבל יותר אנשים מתים משימוש בסלולר בנהיגה"

חברת סייברוואן, שהונפקה לאחרונה בבורסה בת"א, פיתחה טכנולוגיה למניעת היסח הדעת מהטלפון הסלולרי בזמן נהיגה ● לטענת בכיריה "מדובר בהתמכרות - אנחנו צריכים טכנולוגיה שתעזור לנו להגביל את עצמנו, אחרת הרי היינו מכבים את הטלפון כשאנחנו נכנסים לאוטו"

אבי ברססט / צילום: איל יצהר, גלובס

קמעונאים זרקו אותו מהווטסאפ, הממשלה אכזבה אותו: מנכ"ל הולנדיה מדבר על ההישרדות העסקית

שיחה אישית ומקצועית עם אבי ברססט, מנכ"ל ובעלים של חברת הולנדיה ● "הממשלה עזרה לכל מי שצעקו וירקו באולפנים וזרקו עובדים על גב האזרחים ולא עזרה לאלה שהשאירו עובדים, סיפקו פרנסה וחסכו הרבה כסף למדינה. אני גאה להשתייך אליהם אפילו שלא קיבלתי שקל פיצוי"

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: יוסי זמיר ואמיל סלמן, הארץ

בשל המשבר הפוליטי לא תתקיים ישיבת הממשלה מחר

בכחול לבן סירבו להעלות על סדר היום נושאים שאינם קשורים לקורונה, ומזכירות הממשלה לא פרסמה את סדר היום לישיבת הממשלה ● בין הליכוד וכחול לבן משבר חריף על רקע תקציב המדינה

חברי יהדות התורה: (מימין לשמאל) מאיר פרוש, משה גפני ויעקב ליצמן / צילום: מארק ניימן לע"מ

יהדות התורה במסר לנתניהו: אם תמשוך לבחירות רביעיות - השותפות שלנו בסכנה

אין בהודעת יהדות התורה הצהרה כי ימליצו על אדם אחר לעמוד בראשות הממשלה, אך הצהרות הנאמנות ומפגשי התמיכה שכונסו בלשכתו של נתניהו בשלוש מערכות הבחירות הקודמות - נגמרו לעת עתה

חנות צעצועים בסין, יוני. השוק הסיני אמנם עתיר בצרכנים, אך הם משתכרים הרבה פחות מאשר במערב / צילום: Aly Song, רויטרס

הקורונה שינתה סדרי עולם: בסין כבר לא בונים על הצרכן מהמערב

הקורונה שינתה סדרי עולם וההזמנות מסין נעצרו • הייצוא מסין נפל בחצי השנה הראשונה של 2020 ב-6.2% • עכשיו, היצואנים שהתבססו עד כה על הצרכנים במערב, נאלצים לשנות מודל עסקי ולהתמקד בשוק המקומי

גרנולה תוצרת בית / צילום: מורן מזרחי

הגרנולה הטובה בעולם. ויש גם מתכון איך להכין אותה בבית

חיליק גורפינקל אוהב להתחיל את הבוקר עם בירה ודג מלוח, אבל כשזה לא מתאפשר, הוא מסתפק ביוגורט עם גרנולה ● אבל אז, שתהיה גרנולה טובה באמת, ורצוי תוצרת בית. כמו הגרנולה הזו, למשל

רשת טיק טוק / צילום: רויטרס

מתחרה למיקרוסופט? טוויטר ניהלה מגעים ראשוניים למיזוג עם טיקטוק בארה"ב

בשל האתגרים הכרוכים בכך, לא ברור אם טוויטר אכן תנסה להשלים את העסקה ● ברקע, טיקטוק נמצאת בשבועות האחרונים במשא ומתן לרכישת פעילותה בארה"ב על ידי מיקרוסופט

בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון  / צילום: דוברות בית החולים רבין

בדיקת קורונה פרטית: האיסורים, המעקפים וכמה תעלה בקרוב בדיקה בנתב"ג?

משרד הבריאות בוחן קידום בדיקות מעבדה לאיתור נגיף הקורונה במסגרת מעבדות רפואיות פרטיות ● גורם במשרד: "בשוק נגבים מחירים אסטרונומיים. לא סביר שבעלי ההון יוכלו לקבל קדימות לבדיקות" ● וכמה תשלמו על בדיקה מהירה בנתב"ג?

מימין: אשטון קוצ'ר, אם.סי האמר, ג'בייל מגי, כריס רוק ואופרה ווינפרי. מרגישים שהם חייבים להיות נוכחים כל הזמן / צילומים: AP, רויטרס

קלאב האוס: הרשת החברתית של המפורסמים כבר שווה 100 מיליון דולר

מסיבות רבות משתתפים, כניסה בהזמנה אישית בלבד והתחככות באנשי הון־סיכון וכוכבי הוליווד ● האם קלאב האוס תכבוש גם את ההמונים?

מפעל קוקה קולה בבני ברק / צילום: איל יצהר

קולה בטעם מנגו ומשקה שיבולת שועל: בעולם הפרסום, הקורונה כבר בנסיגה

מניתוח הפרסומות המדוברות במדד החודשי של "גלובס" ליולי עולה שהמסרים ממש לא חייבים לדבוק בקורונה ● שתיים מתוכו קשורות לפעילות שיווקית "רגילה" ● גם החודש לא נרשמה קורלציה בין ההשקעה בפרסום לבין ההצלחה ביצירת אימפקט ברשת

מפגינה בביירות מחזיקה בדגל לבנון מול כוחות הביטחון  / צילום: Hassan Ammar, Associated Press

עימותים עם המשטרה בהפגנת ענק בביירות; ראש הממשלה קרא להקדמת הבחירות

כ-10,000 בני אדם מפגינים היום בבירת לבנון, לאחר הפיצוץ הקטלני שהתרחש השבוע בנמל ● המפגינים ניסו לפרוץ לתוך בניין הפרלמנט, ובתגובה המשטרה ירתה גז מדמיע לעבר הקהל ● בצלב האדום ציינו כי מעל ל-150 איש נפגעו בעימותים ● דיווחים על הריגת שוטר

ההפגנה הערב בבלפור. לפי הערכת המשטרה, הגיעו כ-15 אלף מפגינים / צילום: מחאת הדגלים השחורים, יח"צ

הפגנות ברחבי הארץ נגד נתניהו; כ-15 אלף מפגינים בבלפור

מאות מפגינים מול ביתו של נתניהו בקיסרה ומאות נוספים השתתפו בהפגנות נגד השחיתות על כ-200 גשרים ברחבי הארץ ● המשטרה סגרה רחובות באזור כיכר פריז בירושלים

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

מגמה מעורבת בבורסה בתל אביב; פתאל מזנקת ב-8%

ביום שישי ננעל המסחר בוול סטריט במגמה מעורבת ● שיעור האבטלה בארה"ב ירד ל-10.2% ● פז במו"מ מתקדם לרכישת רשת המרכולים סופר יודה ● פתאל גייסה 212 מיליון שקל ● בתל אביב עודכנו מדדי הבורסה ביום חמישי

בדיקה סרולוגית. הרוב יתאכזבו לגלות שהם לא מוגנים מפני הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שר"פ קורונה: בדיקת קורונה במקום העבודה, לכל העובדים. כבר לא מדע בדיוני

חברת טרגט מרקט ובי"ח שיבא החלו להציע לחברות גדולות לבצע בדיקות סרולוגיות לעובדיהן, כדי לקבוע אילו עובדים מוגנים יותר מפני הנגיף ואילו פחות ולאפשר להן לקבל החלטות ארגוניות מושכלות ● המהלך עשוי להכניס את שוק העבודה לעידן חדש של מעורבות מעסיקים בבריאות עובדיהם