גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פייסבוק נטמעה בסדר הישן. הבחירה שלה בצד של המדינות היא טרגדיה בעבורה"

הסופר והוגה הדעות יאיר אסולין מדבר בראיון ל”גלובס” על המהפכה של המאה הנוכחית לעומת קודמתה, השינוי התפיסתי שהתאגידים מפספסים וגם היחס של הציבור אליהם: "ברגע שיבינו שגוגל למשל היא שחקן פוליטי כמו המדינה, המונחים שבהם נשפוט אותה ישתנו, וזה יקרה מהר מאוד"

יאיר אסולין / צילום: איל יצהר, גלובס
יאיר אסולין / צילום: איל יצהר, גלובס

השבועות האחרונים הביאו את פייסבוק למתח חסר תקדים. החלטה גורלית שלא לסמן פוסט של הנשיא דונלד טראמפ כמסית לאלימות - בניגוד למתחרתה הקטנה טוויטר - הובילה לביקורת רבה על החברה ולחרם מפרסמים על הרשת החברתית של מארק צוקרברג. רק לאחר שחרם המודעות תפס תאוצה, פייסבוק הודיעה כי היא מעדכנת את המדיניות שלה, ותשים יותר דגש על מניעת אלימות.

"פייסבוק היא טרגדיה בכך שהיא בחרה בצד של המדינות. היא נטמעה בסדר הישן ולא מצליחה לייצב את האוטונומיה שלה", כך אומר יאיר אסולין, סופר, הוגה דעות וכותב טור שבועי ב"הארץ". "זה חוסר הבנה של פייסבוק, כפי שהחברה לא הבינה שפרויקט המטבע ליברה הוא אמנם פרויקט עסקי בעולם הדיגיטלי, אבל הוא אקט פוליטי בעולם הממשי. לא הבינו שם שהוא חותר תחת מדיניות מוניטרית, מדינת לאום וכו’".

"תאגידים צריכים לגבש היום תיאוריה פוליטית כי הציבור יצטרך לבחור אם הוא בצד שלהם או לא. יש פה חוסר הבנה עמוק של פייסבוק את הסיטואציה, שנובע מכך שהיא נהייתה גדולה מדי והיא מפספסת את המבט החיצוני שלטוויטר עדיין יש", הוסיף.
את הדברים אמר אסולין בראיון לפודקאסט "רוד שואו" שנערך לפני כמה שבועות, והשבוע ערכנו שיחת השלמה בהמשך לאירועים האחרונים.

השינוי מ'מה' ל'איך'

אסולין (33), בעל תואר ראשון ושני בפילוסופיה, משמש בין השאר כעמית מחקר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א. בשורה של מאמרי דעה הוא הגדיר את האופן שבו הוא רואה את המאה ה-21: "המאה ה-20 הייתה המאה של ה’מה’, ואילו המאה ה-21 היא המאה של ה’איך’. המאה ה-20 הייתה מאה יציבה. אמנם היו במהלכה שתי מלחמות עולם, אבל ברמה הקיומית הבסיסית, זאת הייתה המאה שבה עיכלנו את המהפכה התעשייתית. הדואר, המכונית ושוק העבודה של סוף המאה היו כמעט אותו דבר כמו בתחילת המאה. הגענו לפסגות אדירות דרך הדבר הזה.

"נוצר מגרש ברור שבתוכו כולם משחקים. המאבק הוא בתוך המגרש, וכולם רוצים לנצח. המשמעות של מוצר משמעותי היא שהוא יהיה כמה שיותר יעיל ומשוכלל, אבל בסוף אתה מייצר מכונית טובה יותר, לא משהו אחר. במאה של ה’איך’, המאה ה-21, הדיון הוא על עצם כללי המשחק - איזה משחק אנחנו משחקים?

"הרכב של היום יותר דומה לכרכרה מאשר לרכב האוטונומי ביחס לחוויה שהוא מייצר. בכרכרה היית יכול לתת מכה לסוס כדי שהוא יילך יותר מהר, וגם במכונית יש לך שליטה כזאת. ברכב האוטונומי החוויה משתנה - הוא מפקיע את השליטה שלך, ואתה הופך להיות פאסיבי, וזאת כבר חוויה אחרת. יצרן רכב כבר לא מייצר רק רכב, אלא מייצר ‘תחבורה’, והוא צריך להגדיר מה המהות שלו. המימוש של העיסוק הזה הוא כמעט אינסופי, וזה מצריך ממנו לחשוב הרבה יותר. זה גם לא עובר במסלול ליניארי אחד, כי אנחנו עדיין עסוקים ביצירת תשתית חדשה, ביצירת המשחק הבא. ואתה צריך לשים לב כל הזמן שאתה נמצא במסלול הנכון".

אבל התהליך הזה כבר התחיל. יש סמארטפונים ופייסבוק ששינו את ההגדרות.

"מצד אחד זה התחיל, אבל יש מתח בין אנשי האתמול לאנשי המחר. זה לא עובד לשכפל את המושגים של המאה ה-20 למאה ה-21. אנשים במרחב של מנהל עסקים עדיין ידברו רק על יעילות, אבל עסקים צריכים להציע נקודת מבט אחרת על המציאות. WeWork, למשל, אמנם נכשלה, אבל הבינה שקורה משהו במציאות וצריך למצוא לו פתרון שלא היה קיים קודם, שצריך לסדר את זה אחרת. זאת חשיבה של מדעי הרוח, של מהות. היום התיאוריה של העסק - באיזה מרחב אני עובד, מי אני כעסק, מה המימושים שלי ונקודת המבט שלי על המציאות, זה משהו שצריך להתעדכן כל שנתיים-שלוש, כי העולם כל הזמן משתנה".

איך זה מתחבר לסיפור של פייסבוק?

"עסקים צריכים לבחון את עצמם כל הזמן ולהטיל ספק, כדי שיצמח משהו חדש. כמו נחש שמשיל את העור הישן שלו ומצמיח עור חדש. המשמעות היא שאתה צריך לחסל חלק מהעסק שלך בשביל לדאוג לעתיד, כמו חברות שמשקיעות בסטארט-אפים שבעתיד ‘יאכלו’ אותן. אבל חברה צריכה יכולת לעשות זאת. במאה ה-20 היה אפשר להסתפק באנליסט טוב, אבל בעולם של היום אתה צריך לעדכן את הסיפור שלך, המהות שלך, לשאול את השאלות, לייצר תיאוריה פוליטית חדשה. זה מה שצוקרברג היה צריך לעשות, אבל אף אנליסט טוב לא יגיד לו לפגוע בעסק שלו, רק מי שמתעסק ברעיונות.

"אני לא חושב שצריך לבחון חברה בלי להסתכל על המספרים שלה, אבל חברה צריכה לשאול את עצמה אם היא יודעת לאן היא הולכת, מה החזון הרחב שלה ואם היא מבינה באיזה עולם היא פועלת. אלו שלוש שאלות שלא נשאלות מספיק, כי העולם היציב יצר אשליה שלא צריך לשאול אותן - רק לבדוק מספרים".

"המדינה נחלשת"

אתה בעצם אומר משהו גדול יותר, שתאגידים הם שחקנים שצריכים לגבש תיאוריות פוליטיות.

"הסדר הפוליטי הישן שעוצב בסוף המאה ה-19 הגיע במובנים רבים לסופו. סדר הוא סיפור-על שבא לסדר את התודעה של האנשים שמתנהלים בתוך הסדר הזה. אוהבים להשוות את התקופה הנוכחית לשנות ה-30 של המאה ה-20, ואני חושב שאנחנו יותר דומים לשנות ה-30 של המאה ה-19. לאחר המהפכה הצרפתית הייתה תחושה שמשהו השתנה. האצולה השתלטה מחדש על הסיפור, אבל היא כבר לא הייתה רלוונטית לקיום של אנשים, לא ידעה לתפוס את המהפכה התעשייתית - לא ככה הם חשבו על המציאות.

"ההבטחה של מדינת הלאום להיות אלוהים, להחליף אותו, להיות מרכז הקיום - כבר לא מחזיקה. הילדים גדלו והבינו שהאבא, המדינה, היא לא כל יכול. הקורונה היא חלק מהרצף של היחלשות המדינה, תוך כדי שהמציאות השתנתה כי המהפכה הטכנולוגית מייצרת עולם אחר. לבוא ולהגיד לאדם שמצביע 1,000 יום ברשת החברתית להצביע פעם בארבע שנים ולבחור נציגים שיעשו מה שהם רוצים - זה לא נתפס.

"צריך להבין שהמדינה היא לא המרכז, אלא עוד שחקן בתוך מארג של כוחות. זה נע בין טוטאליריות, שבה יש הלאמה של תאגידים בסגנון של סין או שליטה בהם, לבין היכולת לכונן מסגרות פוליטיות שבה לתאגידים יש כוח פוליטי עצמאי. ברגע שתהיה הבנה שגוגל למשל היא שחקן פוליטי כמו המדינה, אז המונחים שבהם נשפוט אותה ישתנו, ואני חושב שזה יקרה מהר מאוד".

בין בורגנות לפרולטריון

אסולין מדבר על המהפכה הטכנולוגית ומציין כי זאת טעות לשכפל את העולם הממשי לעולם הדיגיטלי. "דיקנס בספר ‘בין שתי ערים’ מאפשר להבין מה הרכבת עשתה לתודעה של האדם הפשוט, שיכול היה לנסוע ללונדון תוך שעתיים. שיחות הווידיאו היום עוד יותר דרמטיות, כי הרכבת יצרה שינוי תודעתי בתוך המציאות, והעולם הדיגיטלי מייצר עולם אלטרנטיבי שבו יש מערכת ערכים אחרת, אנשים מתנהלים ומתבטאים אחרת. נוצר עולם חדש וצריך לייצר לו תשתיות חדשות. חברות צריכות לשאול את עצמן אם הן פורסות את מסילות הרכבת, או הן אלו שיפתחו חנות בתחנת הרכבת.

"אנחנו בתקופת מעבר. מי שלוקח חלק בניסוח מחדש של הכללים, של הפרק הבא, יהפוך להיות יותר משפיע. מי שממשיך להתחבא מאחורי המדינה ומושגים של המאה ה-20, לא יהיה רלוונטי. לדעתי, באופן שבו פייסבוק מתנהלת, היא לא מבינה שהקרחון הרבה יותר קרוב ממה שהיא חושבת".

יש אנשי חזון כמו ג’ף בזוס מאמזון. לא יודע אם הייתי רוצה שהוא יהיה זה שיגדיר את הכללים.
"זאת המציאות הנתונה. כדי להתמודד עם זה, צריך להעלות את זה לשיח וכן להיות במוקדי הכוח של עיצוב המציאות. אם גוגל פוגעת לנו בפרטיות, אז צריך לחשוב אם עדיף שהיא תעשה זאת או המדינה. כמו שאני מנתח את זה - הריצה של התאגידים קדימה היא בחסות המדינה, שנותנת לנו את התחושה שהיא מפקחת. ברגע שנבין שזה לא ככה, נפקח בעצמנו והתאגידים יהיו חייבים לשתף איתנו פעולה".

מה זה אומר?
"יש הזדמנות טובה לייצר בריתות בתוך החברה בין הבורגנות והפרולטריון. נוצר אינטרס משותף מאוד חזק, גם לתאגידים וגם לאזרח הפשוט, והוא שתהיה פה חברה חופשית. האלטרנטיבה היא סין - הלאמה או חצי הלאמה של עסקים. לפני מדינת הלאום היו מנגנונים של סולידריות חברתית, שאיפשרו את הקיום הזה, התאגידים צריכים להבין שכדי לשרוד ולצמוח, הם צריכים להיות שותפים בעיצוב המציאות ולא להתחבא רק מאחורי הפוליטיקה. לכן יש לנו אינטרס לשאוף ולייצר סדר כזה. המדינה תמשיך להיות קיימת, כי היא איחוד של האזרחים, לפחות כרגע. השינוי הוא באופן שבו אנחנו תופסים אותה ובציפיות שלנו ממנה. לדעתי, בטווח הארוך היא לא תדע לתת לנו תשובות. זה לא שאני רוצה שהתאגידים ישלטו, אבל זה המצב". 

יאיר אסולין

סופר, הוגה דעות ובעל טור שבועי בעיתון "הארץ" ● בן 33, נשוי ואב לשתי בנות, מתגורר ברחובות ● בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ובהיסטוריה מהאונ' העברית ● משמש כעמית בכיר בבית ספר למדעי המדינה באונ' ת"א ● ספרו הראשון זכה בפרס ספיר ב-2011, ומאז כתב ארבעה ספרים נוספים

עוד כתבות

יעקב ליצמן / צילום: כדיה לוי

אם חשבתם שליצמן הוא רק שר של חרדים - צדקתם

במסגרת כנס הזום של ארגון הקבלנים והבונים תל אביב-בת ים הוכיח שר השיכון כי הוא לא השר של כולם, אלא "שר השיכון לחרדים" ● בין הקמת שפיר שליד קרית גת לקידום כסיף הסמוכה לערד, הגיע הזמן לבדוק עד כמה העסקנות החרדית חולקת באשם ל"קיפוח החרדי" במוסדות התכנון

ד"ר שמעון אקהויז / צילום: איל יצהר

הגלולה נגד השמנה של אפיטומי הישראלית תשווק על ידי נסטלה

על פי הערכות, מדובר בהסכם עם פוטנציאל של מעל 100 מיליון דולר ● אפיטומי תקים בישראל מפעל ליצור הגלולה, שיעסיק כ-40 איש בישראל

אלי עזור / צלם: יחצ / צילום: יחצ

אלי עזור הוא המועמד המוביל לרכישת אתר וואלה

עזור מנהל מזה זמן רב משא ומתן על רכישת וואלה וכעת הוא קרוב לרכוש את האתר תמורת 40-50 מיליון שקל ● עזור מחזיק בבעלותו כלי תקשורת נוספים וחלק מהתשלום על האתר יעשה באמצעות זמן אוויר לקבוצת בזק

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

אמור לי מי השופט ואומר לך מה הפסיקה: בג"ץ הפך למשכן הכנסת המהותי

בלי נימוקים משפטיים ועם הרבה דעה פוליטית, הפסיקה נגד הריסת בית המחבל השבוע היא דוגמה לכך שבית המשפט הפך לזירה פוליטית לכל דבר

ברק רביד, הפרשן המדיני של רשת 13 / צילום: יח"צ

הכתב והפרשן המדיני ברק רביד מצטרף ל"וואלה!"

הוא ייכנס לתפקיד במהלך השבוע ● רביד עזב את "חדשות 13" ביולי האחרון כחלק מתוכנית קיצוצים רחבה בחברה

עו"ד ליאת בן ארי \ צילום: יונתן בלום

עו"ד ליאת בן-ארי שגתה אבל דינה כדינו של מיקי זוהר

בדיקת "גלובס" מעלה שיחס הרשויות, למשל, לח"כ מיקי זוהר, שנחקר בגין עבירות בנייה, היה לכל הפחות דומה ליחסן לפרקליטה הבכירה • הניסיון לייצר סימטריה בין התנהלותה לבין ההתנהלות שבה מואשם ראש הממשלה מופרך

החנות היוקרתית של לורד אנד טיילור בשדרה החמישית בניו יורק נסגרה ב־2019  / צילום: Kathy Willens, Associated Press

האם ניתן עוד להציל את חנויות הכלבו האמריקאיות

לפני מספר שנים הן נחשבו לחדשניות ולסמל של קידמה, אך כיום הן נסגרות אחת אחרי השנייה ● הרשת האחרונה שנכנסה בשבוע שעבר למצעד פושטי הרגל היא "לורד אנד טיילור" שהחלה את דרכה לפני 184 שנים ● האם נגזר סופן או שניתן עדיין להציל אותן?

חיים רמון  / צילום: אביב חופי

חיים רמון: "אי-החוקיות של קנאביס היא בעיני אחד הדברים המטומטמים ביותר שהמדינה עושה היום"

רמון, שמונה לאחרונה ליו"ר חברת וונטייז הצפויה להיכנס לתחום הקנאביס לצורכי פנאי בקולורדו, טוען כי "כבר לפני ארבע שנים כמעט פרסמתי מאמר תמיכה בלגליזציה" ● "לכל מי שאמר לי אז שהוא משקיע בציפיה ליצוא קנאביס בישראל, אמרתי שאני לא ממליץ"

ליאורה עופר / צילום: ורדי כהנא

הקורונה מכה חזק בחברת הקניונים של ליאורה עופר: מליסרון הפסידה 187 מיליון ש' והפחיתה משמעותית את שווי הנכסים

ההפסד נגרם על רקע "הנחות קורונה" בהיקף של 148 מיליון שקל שנתנה החברה לשוכרים, ומירידת שווי נדל"ן להשקעה בסך של כ-310 מיליון שקל

הריסת בניינים ישנים בבת ים  /  צילום: כדיה לוי

מתרחבת המגמה של בדיקת איתנות ליזמי תמ"א על ידי עיריות

15 שנה אחרי שתמ"א 38 החלה לפעול, וכשנתיים לפני שתוקפה מסתיים, מודיעות רשויות בארץ כי בכוונתן לבדוק את מצבם הפיננסי של קבלנים שמציעים לדיירים לבצע עבורם את פרויקט החיזוק ● זאת לאור פרויקטים שנתקעו

בדיקת קורונה בתל אביב / צילום: דוברות מד"א

ישראל עברה את סין בכמות חולי הקורונה, אבל האם זו באמת סיבה לדאגה?

לראשונה מאז פרץ הנגיף לחיינו ישראל משאירה מאחור את "מפיצת המחלה", אבל האם זהו באמת הבסיס הנכון להשוואה? • המומחים מציגים מודלים המראים כי ישראל בדרך לירידה בהיקף החולים הקשים, וכי מדינות אחרות שיצאו מהסגר רושמות גם הן עלייה בתחלואה

בנק ישראל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"לא מבוגר ולא אחראי": מי צודק בקרב המהלומות בין האוצר ובנק ישראל? בדקנו

גורמים באוצר מתחו ביקורת חריפה על נתון המופיע בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל, שקבע שחבילת הסיוע של הממשלה היא מהנמוכות במערב: "הופתענו מחוסר המקצועיות" ● על-פניו נראה כי הנתון שפורסם בדוח אכן אינו מעודכן, אך ייתכן כי ההתקפה החריפה מעידה על יחסים עכורים

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי

הבורסה דווקא נהנית ממשבר הקורונה: הרווח זינק ברבעון השני פי 4 לכ-12 מיליון שקל

בצל הגידול במסחר, הכנסות הבורסה תפחו בשיעור חד הן ברבעון השני השנה והן במחצית ● המנכ"ל איתי בן זאב מדבר על "כניסה משמעותית של הציבור הרחב", והחברה נסחרת ברמות שיא של כ-.1.7 מיליארד שקל

מובטלים בקנטקי ממתינים לתורם בלשכת התעסוקה, ביוני / צילום: Bryan Woolston, רויטרס

הממשל האמריקאי הוציא 250 מיליארד דולר על דמי אבטלה מיוחדים באפריל-יולי

עובדים שפוטרו לצמיתות, הוצאו לחל"ת או שספגו קיצוצי שעות עבודה יכלו לפנות לקבלת ההטבה הפדרלית של 600 דולר בשבוע בנוסף לדמי האבטלה הרגילים מהמדינות שלהם ● בסוף יולי פג תוקף חוק המענק ● בשבת חתם טראמפ על צו חדש של מענקים בגובה 300 דולר בשבוע

רחוב רוטשילד, תל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

הממשלה אישרה טלפונית את הארכת השימוש באיכוני השב"כ

יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיעצור את המשך האיכון על אף האישור שנתנו השרים

מימין: דורית סלינגר וידידיה שטרן. מתמודדים על אותה משבצת / צילום: שלומי יוסף, תמר מצפי

"בלי ניסיון והשכלה משפטית": הקרב על דירקטוריון בנק לאומי מתחמם

הקרב על תפקיד הדירקטור החיצוני בלאומי מגיע לשיאו, ובקרוב בעלי המניות יבחרו בין ידידיה שטרן לדורית סלינגר ● שטרן, שכיהן בתפקיד בעבר, פתח בקמפיין לקראת האסיפה הכללית בחודש הבא

דונלד טראמפ / צילום: Gripas Yuri -ABACA, רויטרס

המועמד של טראמפ לשגריר בברלין מעורר סערה: "זילות השואה"

ביקורת חריפה נגד כוונתו של טראמפ למנות את דגלס מקגרגור לשגריר בברלין ● מקגרגור אמר ב-2018 כי "יש סוג של מנטליות חולנית, שטוענת שדור אחרי דור צריך לכפר על מה שקרה במהלך 13 שנים של היסטוריה גרמנית" ● בפנייה לפומפאו כתבה הליגה נגד השמצה כי מקגרגור "לא יוכל לתפקד מהתחלה כשליח אפקטיבי"

בני גנץ בישיבה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

כחול לבן לא ישתתפו בהצבעה מחר על הגבלת התמודדות נתניהו בבחירות

מחר תעלה להצבעה הצעת חוק פרטית של יש עתיד, שאמורה להגביל את ההתמודדות  ראש הממשלה בבחירות הבאות ● כחול לבן: "מדובר אך ורק בניסיון לערער את יציבותה של המערכת הפוליטית כולה"

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

המגמה ממשיכה: יותר חוזרים לעבודה, פחות נפלטים

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

נתניהו למנדלבליט: "אפסות הפעולה שלך היא התרה שערורייתית של דמנו"

ראש הממשלה שלח ליועץ המשפטי לממשלה מכתב חריף שבו הוא מאשים אותו כי אינו נוקט בפעולה לנוכח האיומים על חייו וחיי משפחתו ● "אני רוצה לקוות שבניגוד לכל תשובותיך הקודמות, הפעם תתקבל ממך תגובה הולמת"