גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות ישראליות בוול סטריט נפגעות מכשל השוק בביטוח נושאי משרה

הסערה בשוק ביטוח הדירקטורים, שפוגעת בחברות הציבוריות הנסחרות בארה"ב ובאוסטרליה, מכה באופן חמור הרבה יותר בחברות הציבוריות הישראליות

ישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock
ישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

התייקרות ניכרת בביטוחי דירקטורים ומנהלים בארה"ב ובאוסטרליה דווחה ב-21 ביוני בכתבה של "וול סטריט ג'ורנל", שהתפרסמה גם ב"גלובס". בין השאר, סקרה הכתבה עליות של עד פי שישה בפרמיה והרעת תנאים משמעותית לחברות הציבוריות שנדרשות לביטוח כזה (באנגלית, Directors and officers liability insurance או בקיצור D&O). ואולם, לעליית מחירים זו יש השלכה משמעותית גם על חברות ציבוריות ישראליות שנסחרות בבורסת נאסד"ק.

הציפיה היא שגל התביעות נגד דירקטורים ומנהלים רק יגבר בשנים הקרובות. נוסף על כך, לא מזמן פסק בית המשפט בארה"ב כי לבעלי מניות הזכות להגיש תביעות נגד חברות ציבוריות שנסחרות בארה"ב בגין עבירות שונות על חוקי ניירות הערך המקומיים גם בבתי משפט מדינתיים, ולא רק בבתי משפט פדרליים, ולנהל הליכים במקביל - מה שמעלה משמעותית את גובה ההוצאות המשפטיות של החברה הנתבעת, וכתוצאה מכך גם של המבטח.

במענה למציאות חדשה זו, החברות המשלמות עבור הביטוח מקטינות את היקף הכיסוי הביטוחי (בעיקר בהגדלת ההשתתפות העצמית, אבל גם בהקטנת הכיסוי הכולל), ומגדילות את הסיכון שבקרות המקרה ביטוחי, הן יאלצו לשלם סכומים משמעותיים מכיסן.

עבור דירקטורים הסיכון גדול משמעותית, מכיוון שאם הפיצוי שיפסוק בית המשפט האמריקאי נגד החברה ונושאי משרה בה גדול מסכום הביטוח, ובידי החברה אין יכולת לשלמו, או במקרה שהחברה לא תוכל לשלם את ההשתתפות העצמית, הרי הדירקטורים ונושאי המשרה עלולים להתחייב בתשלום פיצויים גבוהים מכיסם הפרטי.

נטל רגולטורי מוגזם ומיותר

אף שמדובר בתופעה כלל-עולמית, יש לה השלכה רחבה יותר על חברות ישראליות, בדמות נטל רגולטורי - שלטעמי, הינו מוגזם ומיותר.

המחוקק הישראלי רואה בביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה חלק מחבילת התגמול שמעניקה החברה. בהתאם, מדיניות תגמול של חברה ציבורית צריך לכלול התייחסות לנושא ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה, ותנאי הביטוח עצמו, במידה ולא חל פטור (שאליו אתייחס בהמשך), צריכים להיות מאושרים על ידי בעלי מניות החברה באסיפה כללית.

תקנה 1ב'1 לתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין) קובעת, בין השאר, שחברה ציבורית יכולה לאשר ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה על ידי ועדת התגמול בלבד, ללא צורך להביאה לאישור בעלי המניות, במידה ותנאי הביטוח (1) נקבעו במדיניות התגמול שאושרה על ידי בעלי המניות; (2) הינם בתנאי שוק; (3) אינם עשויים להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה.

הבעיה נובעת מכך שבזמן אישור מדיניות התגמול, תנאי הביטוח משקפים את תנאי השוק במועד שבו המדיניות מובאת לאישור בעלי המניות, והמדיניות תקפה לשלוש שנים. ביטוח, שבשל שינויים בתנאי השוק חורג מהאמור במדיניות התגמול, צריך להיות מאושר על ידי בעלי המניות באסיפה כללית, ויש חברות שבלית ברירה מתקנות את החלק שעוסק בביטוח במדיניות התגמול באסיפה כללית או מאשרות את הביטוח עצמו באסיפה כללית. הצורך לאשר ביטוח על ידי בעלי המניות מהווה נטל רגולטורי מיותר מכמה סיבות, שיפורטו להלן.

הפתרון שאני מציע הוא שנושא ביטוח דירקטורים ונושאי משרה לא יצטרך להיות כלול במדיניות תגמול ולא ייחשב כרכיב תגמול, שדורש את אישור בעלי המניות. בהתאם, יש לתקן את החוק כך שהדירקטוריון יהיה מוסמך לאשר את תנאי הביטוח. אם נדרשת מעורבות בעלי המניות, ניתן להביא את תנאי הביטוח לידיעתם באסיפה הכללית השנתית, כפי שנעשה לגבי תגמול בכירים בחברה.

הסיבה העיקרית לצורך לשנות את המשטר החוקי בנושא, היא שהביטוח אינו מהווה תמורה לדירקטור, אלא מהווה הגנה הכרחית כדי שהדירקטור יוכל למלא את תפקידו. כמו שקבלן חייב לספק לפועלי הבניין שלו קסדות, וזאת במענה לסיכונים הפיזיים באתר הבנייה, כך גם הדירקטור חייב לקבל מענה לסיכונים הסבירים והמקובלים במילוי תפקידו, וסיכונים אלה הם בראש ובראשונה תביעות נגדו.

יתרה מכך, הביטוח הוא כלי הגנתי בלבד, ואינו נותן לדירקטור כל תמורה, בכסף או בשווה כסף. סיבה נוספת היא שבניגוד לתנאי כהונה, שתמורה ברורה בצדם (בכסף או בניירות ערך), או הסכם לשיפוי הדירקטור שתנאיהם תלויים בעיקר ברצונה של החברה, תנאי הביטוח תלויים בראש ובראשונה בתנאי השוק, ובמידה פחותה בהרבה בהיסטוריה הביטוחית של החברה ובנסיבות אחרות שבשליטת החברה - וכיום, עם הסערה בתחום הביטוח, אנו רואים עד כמה שיקול זה משמעותי.

המצב הקיים, שבו דירקטורים נמצאים בסיכון שלפיו לא יהיו מכוסים בביטוח, בין אם בעלי המניות לא יאשרו את תנאי הביטוח ובין אם מסיבות אחרות, כמו חוסר סנכרון בין מועד פקיעת הביטוח ומועד אסיפת בעלי המניות (שנתית או אחרת), מרתיע מועמדים טובים וראויים מלהצטרף לדירקטוריונים של חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב.

קל וחומר שלאור מצב השוק, שאינו נמצא בשליטת החברה, דירקטורים עלולים למצוא את עצמם במצב של תת-ביטוח, אף אם כל האישורים לרכישת ביטוח התקבלו כדין או מול תביעות שעוברות את הכיסוי הביטוחי ושהחברה אינה יכולה לשלם.

גם מצדן של החברות יש חסרונות מהותיים במשטר החוקי הקיים בנושא. אם חברה צריכה לכנס במיוחד אסיפת בעלי מניות לשם אישור ביטוח, הדבר גוזל משאבים מהחברה, בין אם כספיים ובין אם ניהוליים. אבל החיסרון המשמעותי ביותר הוא בצורה שבה כינוס כזה של אסיפה נתפס בעיני בעלי המניות הלא ישראלים של החברה, שאינם מצויים בנבכי חוק החברות. לדוגמה, בחברות ציבוריות שמאוגדות במדינת דלאוור בארה"ב, אין צורך לאשר ביטוח על ידי אסיפת בעלי מניות. מנהלי החברה הישראלית עלולים למצוא את עצמם מנצלים את זמן המסך שלהם מול משקיעי החברה בהסברים על נפתולי חוק החברות, במקום להתרכז בעסקי החברה.

הרגולטורים בישראל לא אדישים לצורכי החברות

אמנם אין לנו כל אפשרות לתקן את שוק ביטוח הדירקטורים או את הבעיות המשפטיות שמשפיעות על שוק ההון האמריקאי, אבל בידינו הדבר לפשט ולהתאים את הרגולציה המקומית, כך שמדינת ישראל תסייע לחברות שמאוגדות בה לרכוש ביטוח ולהגן על דירקטורים ונושאי משרה בה. במקרה זה, הפתרון הנדרש אינו מורכב: יש לקבוע כי ביטוח נושאי משרה ודירקטורים אינו הטבה, ואינו חלק מתנאי העסקה הדורשים אישור בעלי המניות. כך, נושא הביטוח לא ייכלל כחלק ממדיניות התגמול.

כמו כן, את תנאי הביטוח תאשר ועדת התגמול או ועדת הביקורת (מכיוון שלא מדובר בנושא של תגמול) והדירקטוריון, והוא יובא לידיעת בעלי המניות בזימון לאסיפה השנתית, כפי שמובאים לידיעתם תנאי ההעסקה של בכירי החברה בחברה ישראלית שנסחרת בארה"ב.

הרגולטורים הישראלים אינם אדישים לצורכי חברות ישראליות שנסחרות מעבר לים, ופועלים לייעול ולהקטנת הנטל הרגולטורי מעל לחברות ישראליות שנסחרות בבורסות בארה"ב ובמקומות נוספים, כדי להביא לאחידות רגולטורית עבור חברות דואליות. מן הנכון לתת תשומת לב לנושא ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה, ולקבוע מנגנון גמיש ונכון יותר לאישור ביטוח שכזה. 

הכותב הוא שותף ומנהל המחלקה הבינלאומית בפירמת עורכי הדין ZAG-S&W (זיסמן, אהרוני, גייר ושות')

עוד כתבות

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?