בנימין נתניהו / צילום: Abir Sultan, רויטרס
היועמ"ש אביחי מנדלבליט שיגר השבוע חוות דעת לוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה נגד בקשת נתניהו לקבל מתנת עתק מחברו ספנסר פרטרידג' לצורך מימון משפטו הפלילי. על פי טענת מנדלבליט, קבלת מתנה בסכום של 10 מיליון שקל מנוגדת לחוק המתנות, וחרף העובדה כי נתניהו ופרטרידג' מצויים בקשרי חברות, קיימת חזקה כי גורם דומיננטי להענקת המתנה הוא העובדה כי מדובר בעובד ציבור. חוות דעת שהכריחה לפני זמן קצר את ועדת ההיתרים לסרב לבקשת נתניהו לדון בבקשתו לקבל את המתנה, למרות נטיית הוועדה לאשר זאת מלכתחילה.
לא אפריז אם אכתוב שחוות הדעת של מנדלבליט הפתיעה מאוד את מבקר המדינה ואת הוועדה. מלכתחילה, הוועדה ביקשה ממנדלבליט חוות דעת בעניין אחר לגמרי. הוועדה ביקשה בסוף מאי שמנדלבליט יחווה דעתו אם קיימת מניעה חוקית שנתניהו יקבל מתנה לצורך מימון משפטו מפרטרידג' לאור העובדה שהינו עד תביעה במשפטו. חוות הדעת התבקשה בעקבות עתירה לבג"ץ מלפני מספר חודשים. בדיון תמהה השופטת דפנה ברק-ארז מדוע הוועדה והיועמ"ש לא שקלו בכלל עניין זה. בעקבות הביקורת, הוועדה ביקשת את חוות דעת היועץ בנקודה זו בלבד. מנדלבליט בתגובה החליט להשיב לשאלה שכלל לא נשאל, והבהיר שאמנם עובדת היותו עד תביעה איננה שוללת את קבלת התרומה אולם על הוועדה לסרב לבקשתו כיוון שהיא מנוגדת לחוק המתנות ולפסיקה בנדון.
חוות הדעת של מנדלבליט מפתיעה לא רק בגלל שהשיב לשאלה שלא נשאל, אלא משתי סיבות משמעותיות נוספות. ראשית כל, בחוות דעת של מנדלבליט מיוני 2018 נכתב בפירוש שאין מניעה על פי חוק המתנות שנתניהו יקבל מימון לצורך הגנתו המשפטית מחברו ספנסר פרטרידג'. גורמים במשרד המשפטים מסבירים את הסתירה בכך שמלכתחילה לא עלה על דעת היועמ"ש שהמתנה המבוקשת הינה בסכום עתק של 10 מיליון שקל. המדובר היה בשלב בו נתניהו עדיין היה חשוד טרם ההחלטה לזמנו לשימוע, בבקשה לא צוין הסכום המבוקש, ואף אחד במשרד המשפטים העלה על דעתו שמדובר בסכום כה גבוה.
אולם תשובה זו איננה מספקת די הצורך. בשנת 2019 כבר כתב בפירוש סנגורו של נתניהו דאז, עו"ד נבות תל-צור כי נתניהו מעוניין לקבל מוועדת ההיתרים סכום של מיליון דולר מבן דודו נתן מיליקובסקי ומיליון דולר נוספים מספנסר פרטדרידג'. מנדלבליט לא קפץ וחיווה דעתו שמדובר בסכום שמנוגד להוראות חוק המתנות. מעבר לכך, סאגת המימון של נתניהו הגיעה פעמיים לבג"ץ, בשנת 2019 ובשנת 2020. בעתירה האחרונה היועמ"ש היה צד להליך. בתקופה הזו כבר נכתב בפירוש שנתניהו מבקש לקבל מימון בסך 10 מיליון שקל מפרטרידג'. היועמ"ש לא הרים דגל אדום, לא פנה לוועדה, לא אמר בתגובתו שהדיון המחודש בכלל לא רלוונטי כי קבלת המתנה מנוגדת לחוק המתנות והסמכות בעניין בכלל לא נתונת לוועדת ההיתרים שתפקידה לדון רק אודות "כללי אשר", דהיינו במתנות שאינן אסורות על פי חוק המתנות.
כעת דרכו של נתניהו לקבל מימון מפרטרידג' נחסמה לחלוטין. מנדלבליט לא רק חיווה דעה שמדובר במתנה אסורה אלא חוות דעתו אומרת למעשה שהסמכות להחליט בעניין כלל לא נתונה לוועדת ההיתרים. נתניהו יכול לעתור נגד חוות דעתו של מנדלבליט לבג"ץ, אך מדובר מבחינתו בצעד מסוכן ביותר וקשה מאוד להאמין שהוא יבחר לעשות זאת.
המחלוקת בין נתניהו למנדלבליט בעניין קבלת המתנה מספנסר פרטרידג' היא לא עוד התגוששות משפטית בין השניים, שסוחבים על גבם מחלוקות לרוב. המחלוקת הזו נמצאת בלב ליבו של כתב האישום נגד נתניהו. כתב האישום ב"תיק 1000" מייחס לנתניהו קבלת טובות הנאה בהיקפים גדולים מאוד של מאות אלפי שקלים מחבריו ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. מנדלבליט קיבל את גרסת נתניהו כי הוא רואה את שניהם כחבריו וכי מותר לעובד ציבור לקבל מתנות מחברים, אך סבר כי מתנות בהיקפים כה גדולים בנסיבות העניין מנוגדים לחוק המתנות ומשום כך קבלת מתנות אלה מנוגדת לחוק, ומהווה עבירה של הפרת אמונים.
אותה שאלה משפטית שעומדת ב"תיק 1000" עומדת שוב בבקשת התרומה מספנסר.
בעוד שבשאלה הפלילית יכריעו שופטי בית המשפט המחוזי, בשאלה המנהלית מכריע היועמ"ש. אם נתניהו יעתור נגדו לבג"ץ, הוא מסתכן בקבלת קביעות שיפוטיות קשות נגד קו ההגנה שלו במשפטו הפלילי. ברור לי שסנגוריו של נתניהו לא ייקחו את הסיכון הזה.
בחוות דעתו של מנדלבליט נמצאת נקודה בעייתית נוספת. מנדלבליט מוסיף עיגון לקביעתו כי מדובר במתנה אסורה על סמך החלטה של הוועדה בהרכבה הקודם מפברואר 2019. בהחלטתה התייחסה הוועדה לקשריו של נתניהו עם פרטרידג' ואמרה כי חזקה שהקשר ביניהם מבוסס על אינטרסים הדדיים. מנדלבליט בחוות דעתו כתב כי עמדתו שמדובר במתנה אסורה "מקבלת משנה תוקף בראי אופי הקשר בינו (נתניהו, א"ג) לבין מר פרטרידג' כפי שתואר על ידי ועדת ההיתרים". אלא שטיב הקשר בין נתניהו לפרטרידג' היה ידוע היטב למנדלבליט עוד ב-2018 לאחר ששלח את יועמ"שית משרד המשפטים לברר נקודה זו מול נתניהו. בחוות דעתו מ-2018 כתב היועמ"ש כי "בהינתן הקשרים האישיים והיחסים הקרובים כפי שתוארו על ידי ראש הממשלה... נראה כי האיסור הקבוע בחוק המתנות אינו חל על קבלת המימון המוצע".
כעת נתניהו יגיע לדיון במשפטו הפלילי שיתקיים בהמשך החודש ללא שסגר את שכר הטרחה לעורכי דינו. סנגורי נתניהו ידרשו דחייה נוספת לאור בעיית המימון והתנהלות היועמ"ש. אולם התובעת עו"ד ליאת בן-ארי תטען כי סוגיית שכר הטרחה של נתניהו עם עורכי דינו איננה מונחת לפתחו של משרד המשפטים, ואין בכך עילה למנוע את התקדמות המשפט.
במצב דברים זה, יש להמתין ולראות אם הרכב סנגורי נתניהו שידע כבר שינויים רבים, יעבור זעזוע נוסף בעקבות אי תשלום שכר הטרחה או שמא נתניהו יבחר לשלם להם בדרך אחרת. לאור ההתנהלות עד כה, נראה לא סביר שנתניהו יממן את הוצאות משפטו מכיסו, אולם בידו האפשרות לבקש את עזרת הציבור הרחב במימון המונים של הוצאות משפטו. דרך זו לגיטימית מבחינה חוקית, בתנאים מסוימים, ואף יש לכך תקדימים משפטיים. השאלה היא איך הדבר ייראה ציבורית, ובפרט בתקופה כלכלית קשה זו, כאשר נתניהו בעל עשרות מיליוני השקלים בחשבונו מבקש את עזרת הציבור בסיוע כלכלי.
***חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. נתניהו מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.