גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגרף היומי: ישראל מול איטליה וספרד, להסתכל על הנתונים ולא להאמין

182 נדבקים חדשים בקורונה ביממה באיטליה, 388 בספרד ו-492 בגרמניה ● איך הגענו לכמעט 1,000 נדבקים ביום בישראל, איך זה נראה בגרפים ומה אפשר ללמוד מאירופה?

ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה, אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה / צילום: Associated Press
ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה, אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה / צילום: Associated Press

לפחות בכל הקשור לניהול משבר הקורונה, ישראל היא לא אירופה. בעוד מספר הנדבקים היומי בישראל מזנק בימים האחרונים ומגיע לרמות שיא, באירופה מצליחים לשמור על מספר מקרים חדשים נמוך. חלק מממשלות אירופה התכוננו היטב ליום שאחרי הסגר, והדבר משתקף בנתונים העכשוויים.

בבדיקה של מספר המקרים החדשים, נראה כי בשבועיים האחרונים חווה ישראל התפרצות מחודשת, שאינה נרשמת במדינות אלו. לתזמון הזה יש משמעות קריטית, משום שבימים אלה האיחוד האירופי מכריע אילו מדינות יוכלו לשוב ולשלוח תיירים ואנשי עסקים אליו, ואילו מדינות עדיין נחשבות למסוכנות. ישראל מצאה את עצמה לפתע ברשימת המסוכנות, ולהתפרצות המחודשת יש השלכות כלכליות מיידיות. התזמון קריטי גם בגלל הסכנה שבאובדן שליטה על התפשטות הנגיף בארץ.

חשוב מאוד לציין כי במבחן התוצאה - התמותה מקורונה - ישראל ניצבת הרבה מעל מדינות אירופה. 35 בני אדם בישראל מתו לכל מיליון תושבים כתוצאה מהמחלה, לעומת 108 בגרמניה, 575 באיטליה, 607 בספרד ו-647 בבריטניה.

מספר נדבקים בכל מדינה

גרמניה: מערך אפידמיולוגי משוכלל

בגרמניה, היכן שבדיקות לא היוו בעיה כבר מהשבועות הראשונים של התפרצות הקורונה, זיהו הרשויות נקודת חולשה אחרת: הצורך לבצע עשרות, אולי מאות, חקירות אפידמיולוגיות במקביל מהרגע שבו יוסרו ההגבלות.

לכן כבר במרץ הקדים ופירסם מכון רוברט קוך, האחראי מטעם הממשלה, מודעה שבה הוא מזמין את הציבור להתגייס למאבק, ולעבור הכשרה להיות "חוקר-קשרים" שימלא תפקיד בחקירות האפידמיולוגיות. 11 אלף בני אדם השיבו למודעה, כמה מאות מתוכם נבחרו, והם הוכשרו במהירות לסייע לרשויות ברחבי המדינה, כשהם מחולקים לצוותים של חמישה עובדים לכל אזור ומחוז.

התוצאה היא טיוב של האסטרטגיה שהוכיחה את עצמה כיעילה ביותר עד כה למלחמה בקורונה - איתור ובידוד מהיר של החולים. כמה התפרצויות אירעו בגרמניה מאז שהוסר הסגר בהדרגה, כבר החל מה-20 באפריל. הן אותרו במהירות בגטינגן, בפרנקפורט, בברלין ובבית מטבחיים במערב המדינה. החולים בודדו, אפילו אם ההליך כלל פרישת מחסומים סביב מתחמי דיור או בנייני מגורים, ובדיקות מהירות התבצעו לכולם. החוקרים, בעזרה לוגיסטית של הצבא הגרמני שגויס למשימה, פנו לכל מי שהיה בקשר והורו לו להיבדק ולשמור על בידוד עד קבלת תוצאות הבדיקה. התוצאות שבו בתוך שעות בודדות.

זו ככל הנראה אחת הסיבות לכך שבגרמניה, מדינה שבה חיים כ-84 מיליון בני אדם, ושגבולותיה היו פתוחים הרבה יותר מאלה של ישראל במהלך המשבר, ישנם כיום רק 7,463 מקרים פעילים של קורונה. בישראל עומד המספר על 8,647 מקרים, לפי משרד הבריאות. מספר המאובחנים היומי בישראל אף כפול מזה שבגרמניה.

איטליה וספרד: תוכנית מסודרת וללא לימודים

איטליה וספרד, שתי המדינות שהיו המוקדים הראשוניים של ההתפרצויות החמורות ביותר של קורונה באירופה, ושהלקחים שנלמדו מהם סייעו למדינות אחרות להתכונן, מדווחות גם הן על ירידה חדה במספר המקרים בשבועות האחרונים, אחרי הסרת הסגר. 388 מקרים חדשים נרשמו בספרד ביום נתון השבוע, 182 מקרים חדשים באיטליה (מתוך 55 אלף בדיקות), לעומת שיא של כמעט אלף מקרים (מתוך 20 אלף בדיקות) בישראל.

חלק מהשוני מוסבר בשינוי מדיניות הבדיקות בישראל, בבדיקה מסיווית של ילדים בבתי ספר (שרובם לא-סימפומטיים) ובשיעור גדול יותר של בדיקות לנפש בישראל, אולם המומחים מזהירים כי ההתפרצות בשכבות הגיל הצעירות יכולה להיתרגם במהרה בישראל להדבקה גם של מבוגרים, הנמצאים בסיכון גבוה הרבה יותר לאשפוז ולמוות.

יש שני הבדלים משמעותיים בין המדיניות של איטליה וספרד לבין זו של ישראל. האחד הוא בנוגע לבתי הספר - בשתי המדינות הודיעו כבר מוקדם במהלך המגיפה כי הלימודים לא יתחדשו השנה, וכי התלמידים ישובו למסגרת מלאה רק ב-1 בספטמבר. כלומר, רק שיעור קטן מאוד מהתלמידים והילדים בגנים שבו למסגרות, ורק בהדרגה לאחר שהוסר הסגר בסוף מאי-תחילת יוני. איטליה הייתה הראשונה שסגרה את בתי הספר באירופה, משום שהמומחים הסבירו כי הם משמשים וקטור רב-עוצמה להתפשטות הקורונה.

ההבדל השני היה היציאה המסודרת מהסגר (ראו כתבה במגזין G), בשלבים מוגדרים היטב שכללו קודם פתיחת חנויות קטנות, איסור הצטופפות בחללים סגורים, פתיחה הדרגתית של המסעדות ובתי הקפה ועידוד אנשים לשבת בחוץ. צעדים אלה, בניגוד לנעשה בישראל, נפרשו על פני שבועות ולעתים חודשים. בנוסף, מבחינת אמון הציבור, הם תוקשרו באופן ברור מבעוד מועד, ולא כללו החלטות של הרגע האחרון, או סיבובי פרסה, כפי שאירע בישראל סביב היציאה מהסגר. באף אחד ממדינות אלה, אגב, לא הוטלה או מוטלת החובה ללבוש מסכות בזמן השהייה ברחוב - רק בזמן הימצאות בחללים סגורים.

ייתכן כי הרשויות בהן הבינו טוב יותר את הדינמיקה המסתמנת מתחילת המגיפה - חללים סגורים הם מקומות בהם אירעה הפצה המונית, בעוד הסכנה באוויר הפתוח נמוכה יותר. גם בגרמניה, שבה הילדים חזרו ללימודים רק בשבועות האחרונים לפני שיצאו לחופשת הקיץ, ורק במתכונת מצומצמת (כמה ימים בשבוע בלבד, בשעות נפרדות, בלי להתערבב בהפסקות) ההנחיה הייתה לפתוח את כל החלונות. נכון להיום בברלין, רוב העסקים מנהלים את ענייניהם בעיקר על המדרכות.

הסיבה שצעדים אלה חשובים היא הצורך "לחיות לצד המגפה", כפי שמשרטטים כמה אפידמיולוגים את החיים בשנים הקרובות. הם הזהירו מפני ביסוס מדיניות על הסיכוי שיפותח חיסון. עד כה, הבהיר למשל הווירולוג הגרמני פרופ’ הנדריק שמידט, לא נמצא אף חיסון יעיל לווירוס קורונה כלשהו. במקום זאת, הוא ואחרים סבורים כי יש לפתח את הנהלים והיכולות שימנעו מהתפרצות מקומית להפוך לארצית, ובמקום להתמודד עם גלי ענק, לעבור בהצלחה אדוות קטנות.

עוד כתבות

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

דובר הוועדה לביטחון לאומי בפרלמנט האיראני: "אנחנו סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה נוגעות להתנהלות משרד הבריאות, מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית