גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשרה"מ והיועמ"ש עושים יד אחת נגד האינטרס הציבורי לחשיפת מידע

בזמן שחוק המעקבים פוגע בזכות לפרטיות של כולנו, ובניגוד לעמדת התנועה לחופש המידע, מנדלבליט ונתניהו מנהלים מאבק בעייתי מאוד על הפרטיות של עובדי ציבור • בית המשפט העליון יכריע בקרוב בנושא • התנועה: לא לאפשר שימוש בפרטיות להסתרת הליכי קבלת החלטות

פקחים פועלים ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה תוך כדי תשאול ותחקור אזרחים / צילום: כדיה לוי, גלובס
פקחים פועלים ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה תוך כדי תשאול ותחקור אזרחים / צילום: כדיה לוי, גלובס

אנחנו חיים בעידן של אובדן הפרטיות. במודע ושלא במודע, אנחנו מקריבים את הפרטיות שלנו בכל שיתוף ברשתות החברתיות, בכל גלישה לאתר קניות, ובכל רכישה באינטרנט. הפרטיות שלנו נפגעת גם כשאנחנו מסתובבים ברחובות או הולכים למקום העבודה, ומצלמות האבטחה בולשות אחרינו.

ואחרי כל אלה, גם שאריות הפרטיות שעוד נותרו לכל אחד מאיתנו, הולכות ונשחקות, הולכות ונעלמות בימי הקורונה. בימים שבהם הממשלה, הכנסת והמדינה מאפשרות לגופי הביטחון לעקוב אחרינו באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים. לטובתן, נציין כי ביום רביעי האחרון עוגנה סמכות השב"כ לעקוב אחרינו בחוק ("האיכון הסלולרי"), שצומצמה לתנאים מסוימים, כדרישת בג"ץ.

מי שמוביל את מדיניות הממשלה בכלל ואת ההחלטות על המעקבים, הוא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, והוא עושה זאת בתקווה שהאיכונים יסייעו למיגור המגפה. וזה מעניין, כי באותו הזמן שבו נתניהו מוביל מהלכים שפוגעים קשות בזכות לפרטיות של כל אחד מאיתנו (שוב, למטרה ראויה), מנהל נתניהו מאבק משפטי עקרוני על הזכות לפרטיות שלו, ושל עובדי ציבור אחרים.

האיזון בין זכות המידע לפרטיות

המאבק המשפטי שמנהל נתניהו נעשה באמצעות הליך של דיון נוסף בבית המשפט העליון, בפסק הדין שנתנו השופטים מני מזוז, אורי שהם וניל הנדל, באוגוסט 2017. שלושת השופטים פסקו, כי על ראש הממשלה להעביר לעיתונאי רביב דרוקר תיעוד של מועדי שיחות הטלפון שנערכו בינו לבין בעלי העיתון "ישראל היום", שלדון אדלסון, והעורך הראשי שלו דאז, עמוס רגב, בשלוש השנים שבין פברואר 2012 לפברואר 2015.

בפסק הדין נקבע, כי "הפגיעה בפרטיות (של נתניהו) במקרה זה היא שולית... ומאידך כי האינטרס הציבורי בחשיפת המידע הוא בעל משקל משמעותי, כך שתוצאת איזון האינטרסים בענייננו היא ברורה ומובהקת".

בתחילה, נתניהו התמהמה מעט עם העברת הנתונים בהתאם להחלטת בית המשפט. אך בהמשך העביר אותם. מפירוט השיחות שהעביר נתניהו עלה, כי הקשר שלו עם שני ראשי העיתון "ישראל היום" הנחשב למקורב אליו, היה אינטנסיבי, וכי כל אחד מהשניים קיים איתו בממוצע כמה עשרות שיחות בשנה, בתקופה הרלוונטית.

למרות שכבר העביר את פירוט השיחות ביקש נתניהו מביהמ"ש העליון, לקיים דיון עקרוני בהרכב מורחב של שבעה שופטים בסוגיה. והעליון נעתר לבקשה. במסגרת הדיון הנוסף, יצטרכו השופטים לקבוע מהו האיזון הנכון והראוי בין זכות הציבור למידע, המעוגנת בחוק חופש המידע, לבין הזכות לפרטיות, המעוגנת בחוק הגנת הפרטיות.

עמדת היועמ"ש תואמת לעמדת רה"מ

לאחרונה, ביקשה "התנועה לחופש המידע" משופטי העליון לצרף אותה לדיון כ"ידידת בית המשפט". האינטרס הציבורי מחייב את קבלת בקשת הצירוף, שכן "התנועה לחופש המידע" היא אחד הגופים המקצועיים והוותיקים שכל עיסוקה בקידום ערכים של שקיפות ושימוש בחוק חופש המידע. גילוי נאות ורלוונטי - דרוקר הוא מייסד התנועה.

מטבע הדברים, ייתכן שעמדת התנועה שנכתבה ע"י עו"ד איה מרקביץ’, בסיועה של עו"ד יערה וינקלר-שליט, זהה לעמדתו של דרוקר. כלומר, שיש להותיר על כנו את פסה"ד של מזוז, הנדל, ושהם, ולדחות את עמדתו של נתניהו.

הדבר המעניין והמפתיע ביותר בבקשת "התנועה לחופש המידע" בתיק נתניהו-דרוקר, הוא - הביקורת החריפה מאוד שלה על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בתיק הזה. בזמן שנתניהו מסמן את מנדלבליט כאויבו הגדול, וכמי ש"תפר" לו תיק פלילי, טוענת התנועה כי קיים חשש שהעמדה המקצועית שהגיש היועמ"ש בתיק נתניהו-דרוקר, הושפעה מכך שנתניהו הוא בעל הדין.

התנועה טוענת, כי היועמ"ש שינה את עמדתו בסוגיה שתידון בדיון הנוסף, רק משום שמדובר בתיק שבו מעורב ראש הממשלה, וכי קיים חשש שהיועמ"ש פעל מתוך שיקולים זרים של טובת נתניהו כשגיבש את עמדתו.

עמדת היועמ"ש, התואמת במידה רבה את עמדת נתניהו, היא - שלרשות ציבורית אסור למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם, אף אם יש בו עניין לציבור, ורק ביהמ"ש מוסמך לאזן בין חופש המידע להגנת הפרטיות. ובמילים אחרות, לשיטת היועמ"ש מעתה כל בקשה לקבלת מידע מרשות ציבורית על נושאים שיש בהם פוטנציאל לפגיעה בפרטיות, תצטרך להגיע לדיון בביהמ"ש.

גושפנקה להסתרת תהליכי קבלת החלטות

התנועה טוענת, ובצדק, שמדובר בעמדה שמתעלמת מסעיפי חוק קיימים וסותרת סעיפי חוק אחרים, שמהם עולה בבירור כי רשות ציבורית מחויבת להפעיל שיקול דעת גם בבואה לבחון בקשת מידע שנוגעת למידע הנחזה ל"פרטי".

עמדת היועץ גם סותרת את ההלכה, שלפיה כדי שסירוב לבקשת מידע יעמוד במבחן הסבירות, על הרשות הציבורית לאתר את מכלול השיקולים הרלוונטיים ולאזן ביניהם. רשות לא יכולה להיתלות בעילה של פגיעה בפרטיות בלבד, בלי להוסיף ולבחון את עוצמת הפגיעה בשים לב לרגישות המידע; ומנגד, את חשיבות חשיפתו עבור הציבור.

וכפי שכותבת התנועה לחופש המידע: "קבלת עמדת היועץ תאלץ מבקשי מידע להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בכל עימות בין זכותם למידע לזכות לפרטיות, ולשאת בעלויות הבלתי-מבוטלות שכרוכות בה. מדובר בחסם קיצוני שבהכרח יוביל לצמצום דרמטי של היקף המידע הציבורי שייחשף לעין הציבור".

תוצאה מדאיגה במיוחד שעלולה להתרחש אם ביהמ"ש יקבל את עמדת היועמ"ש, בדיון הנוסף בתיק נתניהו-דרוקר, תהיה הפיכת הזכות לפרטיות ל"מפלטו של הנבל". לטענת התנועה, "אי-דחייתה של עמדת היועמ"ש החדשה, היא מתן גושפנקה לשימוש לרעה בסייג הפגיעה בפרטיות לשם הסתרת תהליכי קבלת החלטות ושאר סוגי מידע ציבורי שלגילויו נודע ערך ציבורי או אישי רב, אלא שחשיפתו אינה מחמיאה לרשות, לצדדי ג’, לנבחרי הציבור, או לפקידיו".

במילים אחרות, המשמעות הפרקטית של קבלת עמדת היועמ"ש, עלולה להיות שרשויות ציבוריות לעולם לא יעבירו לציבור מידע, בנימוק שיש בהעברתו פוטנציאל של פגיעה בפרטיות, והן יעדיפו תמיד להעביר את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של ביהמ"ש.
את בקשתה, מסכמת התנועה לחופש המידע באמירה הקשה, כי "20 שנה ויותר לאחר חקיקת חוק חופש המידע, מבצעת הממשלה ‘סיבוב פרסה’: במקום לפרסם מידע ציבורי באופן יזום, ולחתור אחר דרכים וכלים למימוש מהפכת השקיפות באופן היעיל והנגיש ביותר, צפויה עמדת היועמ"ש להביא לסגירת דלתות שנפתחו בעמל רב".

ונזכיר, כי בפתח משפטו הפלילי, ב-24 במאי 2020, התייצב רה"מ נתניהו מול מצלמות התקשורת ותקף קשות את היועמ"ש. נתניהו טען, שמנדלבליט פועל ממניעים מושחתים ואמר: "האם לוחצים עליו? האם יש לו משהו להסתיר? האם המשהו הזה זה אותן קלטות סודיות? מי יודע. לכן אני דורש לפרסם כאן עכשיו את כל הקלטות של היועץ, כי אין מחטא טוב יותר כאור השמש".

וזה די אירוני, כשחושבים על כך שגם נתניהו וגם היועמ"ש מנהלים בבית המשפט העליון הליך משפטי שעלול להביא לצמצום אורה של השמש; והכול, בטיעון של הגנה על הפרטיות. 

עוד כתבות

ערן יעקב / צילום: איל יצהר

מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים עד 400 מיליון שקל יצא לדרך

נפתחה באתר רשות המסים האפשרות להגיש תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים עבור החודשים מאי-יוני 2020, שיראו פגיעה מינימלית של בין 40% ל-80% במחזורם ● גובה המענק המרבי עומד על 500 אלף שקל

אלי עזור / צלם: יחצ / צילום: יחצ

אלי עזור הוא המועמד המוביל לרכישת אתר וואלה

עזור מנהל מזה זמן רב משא ומתן על רכישת וואלה וכעת הוא קרוב לרכוש את האתר תמורת 40-50 מיליון שקל ● עזור מחזיק בבעלותו כלי תקשורת נוספים וחלק מהתשלום על האתר יעשה באמצעות זמן אוויר לקבוצת בזק

בנק ישראל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"לא מבוגר ולא אחראי": מי צודק בקרב המהלומות בין האוצר ובנק ישראל? בדקנו

גורמים באוצר מתחו ביקורת חריפה על נתון המופיע בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל, שקבע שחבילת הסיוע של הממשלה היא מהנמוכות במערב: "הופתענו מחוסר המקצועיות" ● על-פניו נראה כי הנתון שפורסם בדוח אכן אינו מעודכן, אך ייתכן כי ההתקפה החריפה מעידה על יחסים עכורים

רועי כהן, רשימת העצמאים / צילום: שלומי יוסף

"ציבור העצמאים ועם ישראל כולו לא יסלח למנהיגים שנטשו אותו בעת צרה ומשבר"

נשיא להב, עו"ד רועי כהן, קורא לרה"מ ושר הביטחון, "להפסיק את השיח המפלג שמטרתו לגרור את המדינה למערכת בחירות רביעית בתוך שנה וחצי, כשברקע ועל פי כל התחזיות עד לסוף השנה עתידים לקרוס מאה אלף עסקים, כשרבבות מהם עדיין לא קיבלו כל פיצוי ועוד כמיליון אזרחים יוותרו מובטלים"

בדיקת קורונה בתל אביב / צילום: דוברות מד"א

ישראל עברה את סין בכמות חולי הקורונה, אבל האם זו באמת סיבה לדאגה?

לראשונה מאז פרץ הנגיף לחיינו ישראל משאירה מאחור את "מפיצת המחלה", אבל האם זהו באמת הבסיס הנכון להשוואה? • המומחים מציגים מודלים המראים כי ישראל בדרך לירידה בהיקף החולים הקשים, וכי מדינות אחרות שיצאו מהסגר רושמות גם הן עלייה בתחלואה

ד"ר שמעון אקהויז / צילום: איל יצהר

הגלולה נגד השמנה של אפיטומי הישראלית תשווק על ידי נסטלה

על פי הערכות, מדובר בהסכם עם פוטנציאל של מעל 100 מיליון דולר ● אפיטומי תקים בישראל מפעל ליצור הגלולה, שיעסיק כ-40 איש בישראל

מובטלים בקנטקי ממתינים לתורם בלשכת התעסוקה, ביוני / צילום: Bryan Woolston, רויטרס

הממשל האמריקאי הוציא 250 מיליארד דולר על דמי אבטלה מיוחדים באפריל-יולי

עובדים שפוטרו לצמיתות, הוצאו לחל"ת או שספגו קיצוצי שעות עבודה יכלו לפנות לקבלת ההטבה הפדרלית של 600 דולר בשבוע בנוסף לדמי האבטלה הרגילים מהמדינות שלהם ● בסוף יולי פג תוקף חוק המענק ● בשבת חתם טראמפ על צו חדש של מענקים בגובה 300 דולר בשבוע

מימין: דורית סלינגר וידידיה שטרן. מתמודדים על אותה משבצת / צילום: שלומי יוסף, תמר מצפי

"בלי ניסיון והשכלה משפטית": הקרב על דירקטוריון בנק לאומי מתחמם

הקרב על תפקיד הדירקטור החיצוני בלאומי מגיע לשיאו, ובקרוב בעלי המניות יבחרו בין ידידיה שטרן לדורית סלינגר ● שטרן, שכיהן בתפקיד בעבר, פתח בקמפיין לקראת האסיפה הכללית בחודש הבא

כבלים תת ימיים / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק

בזק תחבר המקטע היבשתי בכבל התת ימי שיחבר בין אסיה לאירופה

מדובר בפרויקט לחיבור כבל תת ימי בין אירופה לאסיה דרך מפרץ אילת שאותו מובילות גוגל וטלקום איטליה

פלסטינים עוברים למצרים במעבר הגבול ברפיח שנפתח השבוע / צילום: רויטרס

הצ'ק האחרון מקטאר מתקרב ולפועלים אין פרנסה: מה גרם לחזרת בלוני התבערה

האירועים בעוטף עזה הם תוצאה של הליכים כלכליים ופוליטיים, שלוחצים על הארגונים לפעול נגד ישראל • המשבר הכלכלי רק צפוי להחריף בשעה שהזרמת הכסף הקטארי אמורה להיגמר בקרוב

יעקב ליצמן / צילום: כדיה לוי

אם חשבתם שליצמן הוא רק שר של חרדים - צדקתם

במסגרת כנס הזום של ארגון הקבלנים והבונים תל אביב-בת ים הוכיח שר השיכון כי הוא לא השר של כולם, אלא "שר השיכון לחרדים" ● בין הקמת שפיר שליד קרית גת לקידום כסיף הסמוכה לערד, הגיע הזמן לבדוק עד כמה העסקנות החרדית חולקת באשם ל"קיפוח החרדי" במוסדות התכנון

דונלד טראמפ / צילום: Gripas Yuri -ABACA, רויטרס

המועמד של טראמפ לשגריר בברלין מעורר סערה: "זילות השואה"

ביקורת חריפה נגד כוונתו של טראמפ למנות את דגלס מקגרגור לשגריר בברלין ● מקגרגור אמר ב-2018 כי "יש סוג של מנטליות חולנית, שטוענת שדור אחרי דור צריך לכפר על מה שקרה במהלך 13 שנים של היסטוריה גרמנית" ● בפנייה לפומפאו כתבה הליגה נגד השמצה כי מקגרגור "לא יוכל לתפקד מהתחלה כשליח אפקטיבי"

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ח"כ מרגי: עד שהחברות לא יחדשו טיסות, הציבור לא יראה שקל מהכסף שמגיע לו חזרה

דיון נוסף בוועדת הכלכלה על כספי הצרכנים שכלואים אצל חברות התעופה על טיסות שבוטלו ● יו"ר הוועדה, חה"כ יעקב מרגי נעל את הדיון עוד לפני שהתקבלה החלטה, היות שלא נכחו שרים או לפחות מנכ"לי 3 המשרדים הרלוונטים לענף התעופה הגווע: משרדי התחבורה, הבריאות והאוצר

"בוסתן" התעשייה בנצרת. מעוניינים לשכפל את הרעיון למקומות נוספים / צילום: גן התעשייה נצרת

מהתמחויות ועד "בוסתנים": התוכנית להגדלת מספר הערבים בהייטק

בשנים האחרונות יותר צעירים מהחברה הערבית משתלבים בתעשיית ההייטק אך עדיין קיימות שלל בעיות: תשתיות לקויות, נשירה מהלימודים וקושי למצוא עבודה • ועד הרשויות המקומיות הערביות, ארגון "צופן" ודלויט הגו תוכנית לשיפור המצב שהיקפה 700 מיליון שקל • היעד: 12 אלף עובדים ב-5 שנים

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

נעילה ירוקה בתל אביב: ת"א 35 עלה ב-0.9%, ת"א 90 קפץ ב-2.2%

מדד ביטוח פלוס זינק ב-3.3%, מדד ת"א נדל"ן קפץ ב-2.9% ומדד ת"א פיננסים עלה ב-2.4% ● אס.אר אקורד זינקה לאחר שסיכמה את הרבעון השני של 2020 עם רווח נקי של 14 מיליון שקל

אודי אדירי   / צילום: שלומי יוסף

משרד האנרגיה עוצר הקמתן של 4 תחנות כוח מזהמות

שר האנרגיה מבטל הקמתן של 4 תחנות כוח מזהמות שתוכננו לקום ברחבי ישראל ● ההחלטה מתקבלת לאחר מאבק של ארגוני הסביבה והמשרד להגנ"ס ● שטייניץ: "התוכנית החדשה להכפלת השימוש באנרגית השמש מאפשרת לנו לצמצם בצורה דרמטית את הקמתן של תחנות כוח חדשות"

מימין: ערן וולף ומוקי שנידמן  / צילום: תמר מצפי, יח"צ

צנועה יותר בניסיון השני: מימון ישיר תונפק לפי שווי של פחות ממיליארד שקל

חברת האשראי הצרכני מקבוצת צור שמיר של משפחת שנידמן פרסמה תשקיף לקראת גיוס הון ראשוני של 143.5 מיליון שקל, בהנפקת מניות ואופציות, לפי שווי הנמוך בשליש מזה שתכננה טרם פרוץ משבר הקורונה

אלכס ספיר / צילום: יח"צ

קבלו דחייה: אלכס ספיר מציע הסדר פריסה מחודשת לחובות האג"ח של ספיר קורפ

הצעתה של חברת הנדל"ן הפועלת בארה"ב כוללת פדיון מוקדם של 28 מיליון שקל,  בעוד שתשלום עיקר היתרה של חוב האג"ח, בהיקף של 110 מיליון שקל, יידחה בכשלוש שנים

בני גנץ בישיבה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

כחול לבן לא ישתתפו בהצבעה מחר על הגבלת התמודדות נתניהו בבחירות

מחר תעלה להצבעה הצעת חוק פרטית של יש עתיד, שאמורה להגביל את ההתמודדות  ראש הממשלה בבחירות הבאות ● כחול לבן: "מדובר אך ורק בניסיון לערער את יציבותה של המערכת הפוליטית כולה"

ה"לבניות" המפורסמות של בזן במפרץ חיפה / צילום: איחוד הצלה

דיויד פדרמן מתקשה: פטרוכימיים מבקשת לדחות תשלום של כ-24 מיליון שקל

לחברה, המחזיקה במניות בזן, חוב אג"ח של יותר מ-1 מיליארד שקל, הנסחר בתשואות "זבל" בטווח של 67%-140%