גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיום של בעלי הקבוצות שלא לפתוח את העונה מזכיר אקדח ללא כדורים

בליגות הכדורגל והכדורסל דורשים פיצוי נדיב מהאוצר, ומאיימים שבלעדיו לא יפתחו את העונה הבאה ● הקבוצות אמנם נפגעו קשה מהיעדרות הקהל, אבל הסיכוי שדרישותיהן ייענו קלוש

משחק בבלומפילד תחת גשם/ צילום:  בר לביא
משחק בבלומפילד תחת גשם/ צילום: בר לביא

בימים האחרונים נשלחים דרך התקשורת מסרים "מאיימים" על כך שהליגות בכדורגל ובכדורסל לא ייפתחו בשנה הבאה אם לא יימצא עבורן חילוץ כלכלי הולם. לא ברור מהו האיום הגדול, ומי אמור להיות מוטרד מהאיום הזה. יש יותר מדי מגזרים שהמדינה צריכה לטפל בהם לפני שתגיע לשמנת של הכדורגלנים והכדורסלנים הבכירים או של בעלי ההון שמחזיקים בקבוצות.

האיום הזה גם מזכיר קצת נפנוף באקדח ללא מחסנית. אין פה אוהד אחד שייצא לרחובות וידרוש שיחזירו לו את הכדורגל, הכדורסל או הכדוריד.

הדרישה של אנשי הכדורגל והכדורסל לפיצוי (ולרשת ביטחון כלכלית) עומדת על יותר מרבע מיליארד שקל ומתרכזת בנושא אחד: אובדן הכנסות ממכירת כרטיסים. למה רק הסעיף הזה? מאחר שהמשחקים חזרו, הרי שהפגיעה היחידה שאנשי האוצר מוכנים לדון בה היא בנושא של אובדן הכנסות שנכפו על הקבוצות בגין החלטת המדינה - כלומר, של קיום משחקים ללא קהל. על יתר הדברים אין בכלל מה לדבר: הטלוויזיה משדרת והתמלוגים עבור זכויות שידור אמורים לעבור; הטוטו מעביר כספים בגין הסכם השיווק מאחר שיש משחקים פעילים שניתן להמר עליהם.

כדי שלא לממש את "האיום" דורשים ראשי הליגות בכדורסל ובכדורגל פיצוי לעונה הנוכחית (2019/20). מדובר בהכנסה שהקבוצות לא הצליחו לממש ממכירת כרטיסים, בשל העובדה שהליגה משוחקת ללא קהל. כאן גם אפשר לראות את הפערים בין הצדדים במו"מ: בכדורגל הגישו בקשה לפיצוי על אובדן הכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים בסך של כ-80 מיליון שקל; ההחזר שעליו מדברים באוצר עומד על פחות מ-20 מיליון שקל.

הדרישה השנייה של ראשי הליגות והקבוצות לאוצר היא להעמיד לליגות רשת ביטחון כלכלית לעונה הבאה (2020/21). יש יותר מדי אי-ודאות, טוענים בקבוצות. איך אפשר לבנות תקציב, להכין קבוצה, להחתים שחקנים על חוזים כשלא ברור אם אפשר יהיה לשחק עם קהל. בכדורגל הבעיה היא דחופה יותר מאחר שהעונה הבאה אמורה להתחיל כבר באוגוסט, להבדיל מהכדורסל שיוצאת לדרך באוקטובר. ללא רשת ביטחון ברורה ואפקטיבית, טוענים ראשי הקבוצות, אין טעם לפתוח את העונה.

גם כאן הפערים הם גדולים. בכדורגל טוענים כי ההכנסות השנתיות של הקבוצות בליגה ממכירת כרטיסים עומדות על כ-140 מיליון שקל, ומעמידים את הדרישה לרשת ביטחון על הסכום הזה. באוצר מוכנים לדבר על רשת ביטחון אבל בסכום שאפילו לא מתקרב למחצית מהדרישה הזה, ודורשים מהבעלים לאור המצב להתייעל (כלומר, חוזים רזים יותר לשחקנים) ובנוסף דוחפים את הקבוצות לקבל הלוואות בערבות מדינה. "איך זה בדיוק עוזר לנו?", תוהה בכיר בספורט שמשתתף במו"מ מול האוצר, "הרי את ההלוואה הזאת צריך להחזיר בסוף".

רשת הביטחון המדוברת אמורה להיות "רשת דינמית". היא תופעל רק בזמן שבו הקבוצות משחקות ללא קהל. למשל, אם שליש מהעונה הבאה תשוחק ללא קהל בכלל, ואח"כ יאושר קהל - הרי שעבור השליש הראשון של העונה יועבר החלק היחסי של רשת הביטחון ורק עבור הפגיעה במכירת הכרטיסים.

ומה לגבי מצב שבו ספונסרים ינטשו, שעיריות יקצצו תמיכות בקבוצות הספורט? על זה באוצר לא מוכנים לשמוע. זו כבר בעיה של הבעלים וראשי הקבוצות.

מאחר שהאוצר עומד על הרגליים האחוריות בכל הקשור לסכומים שהוא מוכן לשלם כפיצוי לספורט, התפתח המו"מ לעוד כיוונים. כפי שפרסמנו ב"גלובס", ראשי הליגות הציעו לאוצר במסגרת המו"מ כי חלק מהדרישה הכספית שלהם תתקבל באמצעות סוכריה שיעניק להם האוצר בדמות הפשרת הרגולציה בשוק ההימורים. הכוונה היא להימורים בזמן אמת, "In Play", שאמורים להגדיל את ההכנסות של המדינה מהימורים ובמקביל לייצר עבור הכדורגל והכדורסל מקור הכנסה חדש.

המהלך הזה - לאור התנגדותו הצפויה של שר התרבות והספורט חילי טרופר ולאור הקושי להצדיק בתקופה הזו שידול של אזרחים להוציא את כספם על הימורים - נראה כרגע קלוש. אבל יש להניח כי המצב הנוכחי יקל בעתיד, הטיפה יותר רחוק, על מתן סוכריות רגולטוריות גם בתחום ההימורים. או לפחות בהורדה מסדר היום של ביטול הטבות ייחודיות לספורט, כמו הטבות המס לספורטאים זרים.

האיום: ללא ליגה - ייפגעו הכנסות המדינה מהימורים

מהו בכל זאת המנוף שמפעילים ראשי הליגות על האוצר באיום שלא לקיים את הליגות? הראשון הוא איום כלכלי - לאוצר הובהר כי ללא משחקי כדורגל וכדורסל ישראלי הרווחים של הטוטו, שמועברים ישירות לקופת המדינה ואמורים לעמוד בשנה רגילה על כ-600 מיליון שקל (מתוך מחזור הימורים של כ-3 מיליארד שקל), ייפגעו באופן משמעותי. וכך, אולי תחסוך המדינה כמה שקלים בפיצוי לספורט, אבל תפסיד אותו בהכנסות מהימורים.

לא בטוח שצריך להתייחס לאיום הזה ברצינות - הציבור הישראלי כבר מזמן מהמר על משחקים וליגות באירופה, על כדורסל מה- NBA , על טניס מהעולם. ימי הפיק הגדולים ביותר של הטוטו מתרחשים באירועי הספורט הגדולים בעולם. מעבר לכך, גם הטוטו שמעוניין להראות יעילות ורלוונטיות, בעיקר אחרי השנה הנוכחית שנפגעה מהקורונה, יעשה התאמות וידאג שלא יהיה ואקום.

המנוף השני שמופעל כלפי מעלה מכיוון הספורט הוא פוליטי. לאורך השנים המנוף הזה הוכח כגורם אפקטיבי לסכל החלטות והנחתות שלא התאימו לראשי הקבוצות - הדוגמה המוכרת ביותר לטיבו של המנוף הפוליטי היא חשש של שרים רלוונטיים להתעסק עם ביטול הטבות המס לספורטאים זרים, שבכל פעם שהועלה לוועדות הכנסת ולחוק ההסדרים הופל בעקבות לובי שהפעילו אנשי הספורט.

גם במקרה הזה של אי פתיחת הליגה לא חסרים בספורט מוקדי כוח פוליטיים, שמאיימים להתחשבן מאוחר יותר עם מקבלי ההחלטות והאחראים.

גם כאן נראה כי מדובר באקדח קפצונים. תקופת הקורונה היא לא תקופה רגילה, והרבה יותר קל להצדיק פוליטית דווקא אי-התפשרות מצד האוצר בפני בעלי ההון, ראשי הקבוצות. צריך קודם כל לחלק כסף לשכירים ולעצמאים שלא סוגרים את החודש. ושוב, אנחנו לא ברזיל - הכדורגל פה הוא לא בבחינת לחם לעם.

בשורה התחתונה: מה שהאוצר ייתן לאנשי הכדורגל והכדורסל יהיה רחוק מאוד ממה שהם קיוו לקבל. שחקנים יגלו שהחוזים הבאים שלהם הרבה יותר רזים. קבוצות יפעלו בתקציבים נמוכים. ובעלים יחשבו, הפעם ברצינות, אם כל זה שווה בכלל את המאמץ ואת הכותרות והתמונות בעיתונים.

עוד כתבות

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש מיליציית אבו שבאב: "מפעילים לחץ על חמאס, השגנו תוצאות גדולות ברפיח"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל־כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה