אמדוקס ברעננה / צילום: איל יצהר
בימים האחרונים המשק רועש וגועש על רקע גל הפיטורים בחברות הגדולות במשק. כולם מזדעזעים מהעובדה שהתעשייה האווירית מתכוונת לפטר כ-900 עובדים מחטיבת התעופה (סכסוך עבודה הוכרז בין לילה), מכך שקבוצת הביטוח הפניקס מקצצת כ-350 עובדים, המהווים כ-10% ממצבת כח האדם בה וגם מהעובדה שהענקית הבינלאומית אמדוקס עומדת לקראת פיטורים של מאות עובדים בארץ.
אין בכלל מחלוקת על כך שמה שקורה לחברות הגדולות במשק רע, אבל מבט אחד בעיניים פקוחות לרווחה על המשק הישראלי יגלה לכולנו שהרע מכל עדיין לפנינו. המשק עומד בפני תרחיש של אלפי מפוטרים בין לילה, ואף אחד לא מדבר על זה. גל המפוטרים הבא והמשמעותי יותר, עם פוטנציאל להיות צונאמי של ממש, לא יגיע מהחברות הגדולות, אלא מהעסקים הקטנים והבינוניים.
למה אנחנו עדיין לא רואים את זה בשטח? כי העובדים השכירים בעסקים הללו הוצאו לחל"ת ב-15 במרץ, ורבים מהם עדיין לא שבו לעבודתם. הבעיה הגדולה היא שלא בטוח שיהיה להם לאן לשוב. ואז כנראה נתגעגע להודעות על 900 או 350 מפוטרים. נבהלתם מהפיטורים בחברות הגדולות? הגרוע ביותר עוד לפנינו.
מאות עסקים קטנים ובינוניים נמצאים כיום בסכנת קריסה. ביניהם חנות הגלידה השכונתית הוותיקה, חנויות בוטיק קטנות, מסעדות מפורסמות, עסקים בתחום התיירות, צלמים ועוד. חלקם עובדים לבד, אך רבים מהם מעסיקים עובדים. כחצי מיליון עסקים קטנים ובינוניים מעסיקים כיום מעל 1.5 מיליון עובדים, המהווים את מנוע הכלכלה של ישראל. והיום הם נופלים, אחד אחד.
לצידם קיימות עשרות אלפי חברות קטנות ובינוניות, בבעלות שכירים בעלי שליטה (בעל שליטה המשלם משכורת לעצמו), המעסיקות בין עשרות למאות עובדים.
הנבואות והתחזיות של כלכלנים וארגונים שונים במשק בנוגע לשרידותם של העצמאים בצל משבר הקורונה מבשרות רעות, ומהן עולה כי בין 60 ל-100 אלף עסקים עתידים להיסגר בשנה הקרובה. על פי מחקר של ארגן להב, מספר העסקים הקטנים, מרביתם של עצמאים, צפוי להצטמצם בכ-17,000 במהלך שנת 2020 ומספר העצמאים צפוי להצטמצם עד לשיעור של כ-20%. כלומר: כ- 61,400 עסקים של עצמאים צפויים להיסגר בשנה הקרובה. לשולמנים יש נבואת זעם גרועה יותר, עם כמאה אלף עסקים קטנים ובינוניים שייסגרו, ואפשר רק לתאר כמה עובדים יכנסו אל מעגל האבטלה בעקבות תרחיש כזה.
מרבית העובדים של אותם עסקים קטנים ובינוניים מצויים בימים אלה בחל"ת, כאשר התקופה הוארכה מעת לעת (בצדק) כדי לאפשר להם קיום. אבל יום אחד ייגרמו כל ההארכות. באותו יום נגלה את גודל הקטסטרופה בשוק העבודה.
נתחיל מהעסקים שלא ייסגרו ויצליחו לשרוד את המשבר. חלקם "חזרו לשגרה" לאחרונה ופתחו את הדלתות, אך בפועל הם פועלים תחת מגבלות וההכנסות של רובם לא משקפות את ההכנסות טרום המשבר. אז הם לא החזירו את העובדים, כי אין להם עדיין ממה לשלם. כשנכנסים בימים אלה לרבים מאותם עסקים קטנים ובינוניים רואים את בעל הבית עובד לבד. העובדים בחל"ת. מי מבטיח שביום שייגמר התקציב להארכת החל"ת יהיה להם מספיק כסף להחזיר את העובדים? ראייה מציאותית של המצב מובילה למסקנה כי רבים מהם ייאלצו להיפרד מעובדיהם, כולם או חלקם. אם 1,000 עסקים קטנים כאלה יפטרו שלושה עובדים נמצא את עצמנו עם 3,000 מפוטרים בין לילה. לא 900 - 3,000. ונזכיר שהתחזיות מדברות על עשרות אלפי עסקים שייסגרו, אז לא רק שאנחנו לא מדברים על 3,000 אלא על מספר גבוה משמעותית של מפוטרים, אלא שגם בעלי העסקים עצמם ייפלטו אל מעגל האבטלה.
לכל המפוטרים הפוטנציאלים הללו לא תהיה שום רשת ביטחון. לשכירים תיגמר תקופת האבטלה ודמי החל"ת, ולעצמאים לא הייתה מראש שום רשת ביטחון כיוון שהם לא זכאים לכך על פי חוקי מדינת ישראל. אז המבול עוד לפנינו. כגודל הקטסטרופה שתתרחש במגזר העסקים הקטנים והבינוניים כך תהיה גודל הקטסטרופה אליה ייקלע המשק הישראלי.
ומה עושה המדינה? האם היא צופה פני עתיד? מתכוננת לבאות? עושה. אבל לא מספיק. המענקים שניתנו, ובמיוחד מענק החזרת העובדים - בהיקף 7,500 שקל לעובד - כנראה לא ימנעו את הקריסות הצפויות.
שר האוצר חשף את החוקים שיכללו בחוק ההסדרים הקרוב, והודיע חגיגית כי לא תהיה העלאת מסים כדי לא להכביד על המשק - וזה בהחלט הצעד הנכון בתקופה הזאת, אך מה שנעדר מההכרזה היה המקום של העסקים הקטנים והבינוניים בחוק ההסדרים. ולא רק מההכרזה, אלא מהחוק עצמו.
בליבו של המשבר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "משבר זו הזדמנות לשינוי", כשהוא מתכוון לשינוי במעמדם ובמצבם של העצמאים במשק, בין היתר דרך חוק ההסדרים. אך את השינוי הזה לא רואים בחוק ההסדרים הצפוי. ההתייחסות היחידה לעסקים הקטנים והבינוניים הייתה בתחום הרגולציה העסקית, שם מתכוון האוצר לקדם הקלות בקבלת רישיון עסק ולבצע רפורמה ברגולציה בתחום הכבאות, שמכבידה מאוד על עסקים.
זה לא מה שהובטח. ההבטחה הגדולה ביותר הייתה לכלול דמי אבטלה לעצמאים בחוק ההסדרים - וזה לא קורה. ולא רק שזה לא קורה, נראה כי המטוטלת של הממשלה נעה לכיוון ההפוך - להצדקת העוול ההיסטורי שבמסגרתו אין לעצמאים רשת ביטחון. אבל גם הבטחות "קטנות" יותר נעלמו מהחוק, כמו למשל ההבטחה שנתן שר האוצר לעצמאים באחת הפגישות האחרונות להכללת מנגנון פחת מואץ לכלל העסקים במשק במסגרת חוק ההסדרים (הכרה מואצת בערך הנכס בספרי העסק, של 100% בשנה או בשנתיים הראשונות, כפי שהיה נהוג בעבר בתקנות ובהוראות שעה שונות). פחת מואץ מטיב עם תזרים המזומנים של העסק, מתמרץ חידוש כלי יצור הכנסה, מגדיל את התוצר והפריון ובדרך זו גורם להגדלת הצמיחה במשק, ומקל על עסקים בשנותיהם הראשונות. יש ענפים שנהנים ממנו היום, ובארגוני העצמאים קיוו שכלל העסקים במשק יוכלו להיכלל במסגרת הזאת - אך גם הבטחה זו הופרה.