הריסה קודמת של מבנים לא חוקיים בקלנסווה / צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה
ביום שני בשבוע שעבר התכנסו באוטובוס ממוזג לסיור בקלנסווה חברי כנסת, בכירי עירייה, אנשי תכנון וגם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, שהחוק הקרוי על שמו (סעיף 116), שמחמיר את הענישה על בנייה בלתי חוקית, הוא אחד ממוקדי הביקורת והמתקפות של ערביי ישראל על הממשלה.
ל"גלובס" נודע כי הוועדה שנועדה לדון בביטול או שינוי חוק קמיניץ, אמורה להתחיל את דיוניה בחודש הבא. בראשה יעמוד שר המשפטים אבי ניסנקורן. הקמת הוועדה נקבעה בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. מצד כחול לבן בשל דרישת הרשימה המשותפת ומצד הליכוד בשל לחץ של מגזר המושבים והקיבוצים.
הסיור יצא לדרך בגלל תוכנית של חברת החשמל להעברת קו מתח גבוה בשטחים החקלאיים של קלנסווה, שגררה אחריה צווי הריסה לכ-50 מבנים, חלקם בתי מגורים, חלקם מחסנים וחלקם חושות, שבהם מתגוררות עשרות משפחות ומהם כאלה שנבנו ללא היתר.
בסיור השתתפו גם חברי הכנסת איימן עודה, ג'אבר עסאקלה וסמי סעדי מהרשימה המשותפת, ראש העירייה עבד אל בסאט סלאמה ובכיריה, מתכנן המחוז גיא קפלן, מתכנן הערים הפרופ' ראסם חמייסי, והד"ר ת'אבת אבו ראס, גיאוגרף המתמחה בין היתר בחברה הערבית.
התוכנית להנחת קו המתח הגבוה תוכננה לפני שנים רבות, אבל לא ברור אם קיבלה היתר מלא. עו"ד ד"ר ניסן שריפי, המייצג כמה מהמשפחות שבתיהן אמורים להיהרס, אומר כי בבית המשפט לא הצליחו באי כוחן של רשויות האכיפה להציג מסמך המאשש את טענתם כי מדובר בתוכנית מאושרת, וגם בפרסומי רשות התכנון אין מידע על אישור התוכנית הזו.
שריפי, בעבר מראשי הפנתרים השחורים, אומר כי אז כהיום מדובר במחאה של הדפוקים נגד השלטונות. רוב המשפחות המתגוררות שם הן משפחות קשות יום המתקשות לשרוד. כך למשל גרה באחד הפחונים המיועדים להריסה, אלמנה שבעלה נרצח, שיש לה חמישה ילדים שהיא בקושי רב מצליחה לפרנס. במבנה אחר מתגורר נכה, שאין לו חלופת מגורים אחרת. בדיון בבית המשפט אמר שריפי כי צווי ההריסה לא מציעים אפילו שמץ פיצוי למשפחות המתגוררות במבנים.
עוד אומר שריפי כי בניגוד לטענת רשות האכיפה, לחלק מהמבנים יש אישורי בנייה כחוק, והוא הציג את האישורים בפני שופטת בית משפט השלום בנתניה. הדיון הבא יתקיים בספטמבר ושריפי ביקש הרכב מורחב של שלושה שופטים.
קלנסווה סובלת ממחסור חמור של קרקעות למגורים, לאחר שתוחמה ל-8,400 דונם בשנות ה-50 וכיום היא מונה כ-25 אלף תושבים. ד"ר אבו ראס, מנהל משותף בארגון יוזמות אברהם ותושב העיר, אומר כי העיר "מוכה תכנונית" והוא יודע למתוח ביקורת גם על הנהגת היישוב, שלא עשתה לדבריו מספיק בנושא.
מיקומה האסטרטגי של העיר הפך אותה לצומת מעבר של תשתיות לאומיות חשובות ובהן המוביל הארצי, כביש 6, רכבת ישראל, קווי מתח גבוה, צינור גז ארצי ועוד. בעיר מתלוצצים כי מי שהעלה את האפשרות להעביר אותה לפלסטינים במסגרת תוכנית טראמפ, כנראה לא מכיר את שליטתה בתשתיות הלאומיות. לדברי ד"ר אבו ראס, פרוזדור החשמל המתוכנן מגביל עוד יותר את השימוש בקרקע הפרטית.
בסופו של הסיור הוחלט על פגישות המשך עם נציגי רשויות הפיקוח והאכיפה, ועל ניסיונות למצוא פתרונות לבעיית קו המתח הגבוה החדש של חברת החשמל.
"ראשי הרשויות לא נלחמים מספיק"
אבל הבעיה אינה מסתכמת רק בסוגיית קווי המתח הגבוה. השיחה העיקרית בסיור נסבה על הסוגיה הבעייתית של היעדר תוכניות מתאר לרוב מכריע מבין היישובים הערבים. העמדה הקבועה של נציגי החברה הערבית היא שהיעדר תוכניות המתאר הוא הסיבה העיקרית לבנייה הבלתי חוקית.
קמיניץ הזכיר בסיור כי בתוכנית החומש לחברה הערבית, 922, שיצאה לדרך ב-2016, יוחד כסף רב לסוגיה אבל רבות מהמועצות הערביות לא ידעו לנצל אותם. הוא פנה לנציג העירייה ושאל: מדוע לא השבתם עדיין לתוכניות ולשאלות שהצגנו לכם לפני חודשים רבים? ואכן כמה מראשי הרשויות ואישים ערבים אחרים מודים כי אכן יש בעיה ביכולת הביצוע של הרשויות המקומיות והאזוריות. כך למשל בעיריית קלנסווה לא הקצו בתקציב 2020 שאושר רק לאחרונה שום סכום משמעותי לטיפול בסוגיית התכנון.
ראש עיריית ערערה ויו"ר ועד ראשי הרשויות מודר יונס אומר ל"גלובס" כי אחת מהסיבות לכך היא הקושי לגייס מהנדסים למחלקות ההנדסה והתכנון, בשל השכר הנמוך שהרשויות יכולות להציע. ישיבה בעניין התקיימה לאחרונה עם סגן ראש אגף שכר באוצר, בניסיון לקבל תקנים למשרות בכירים שימשכו מהנדסים טובים לעבוד בעיריות. בעיה אחרת שיונס מצביע עליה היא שהתהליכים מול ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות מורכבים ואיטיים במיוחד, ורק עיריות שיש בהן תוכנית של הוותמ"ל הצליחו לקדם את התכנון.
עורך הדין פארס כבהא, המייצג הן בעלי קרקעות והן רשויות בנושאי מקרקעין, אומר שהמדינה הקצתה במסגרת תוכנית החומש 922 שלושה מיליון שקל לכל יישוב ערבי לסעיף הדיור. אלא שבפועל גילו ראשי הרשויות שמישהו החליט לשנות את הקריטריונים וההקצאה שנועדה ליישוב אחד הפכה בחלק מהמקרים להקצאה לכל המועצה האזורית. כך למשל במועצה אזורית מטה יהודה קיבלו שני יישובים ערבים רק 3 מיליון שקל במקום 6 מיליון. במועצת זמר, ארבעה יישובים קיבלו פחות מחמישה מיליון שקל במקום 12 מיליון וכו'.
הנתונים נלקחו ממקורות ממשלתיים. גורם בכיר באחד ממשרדי הממשלה העוסקים בכך אישר את הנתונים אבל שב והטיל לפחות חלק מהאשמה על ראשי המועצות והיישובים שלא ידעו "להילחם מספיק" על ההקצאה או שלא הראו יכולת ביצוע שתאפשר הקצאה מלאה כדבריו.
נקודת האור: 32 תוכניות בתכנון
עלאא גנטוס, המשמש יועץ כלכלי של ועד ראשי הרשויות, מציג תמונה מעט יותר אופטימית, ואומר כי יש תזוזה משמעותית ואף פריצת דרך בסוגיית התכנון, ורוב הרשויות הצליחו להזיז ולו במעט את תוכניות היישובים.
עם זאת, אמר כי הקצאת הכספים לתכנון ל-15 הרשויות הגדולות, כרבע מיליארד שקלים, נקבעה עם תנאים מצטברים לקבלת התקציב במעבר בין שלבי התכנון, וחמש מהרשויות לא הצליחו ליישם אותן בעיקר בגלל עיכובים שלא תלויים בהן, כמו אישור תוכניות של שכונות, שלוקח זמן להכינן. חלק מהעיכוב תלוי בוועדות מחוזיות. ועד ראשי הרשויות פנה למשרד השיכון ומשרד האוצר בבקשה לשנות את התנאים ולאפשר את תקצוב קידום התכנון והנושא בדיון.
נקודת האור היא ש-32 תוכניות גדולות של מתחמי מגורים בתוך הערים הערביות נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים, לא מעט בזכות התקצוב והזירוז של תוכנית החומש.
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "התקציב חולק פר יישוב וגודל האוכלוסייה ולא לפי רשויות. יוצא מכך שדווקא המועצות האזוריות זכו לתקציבים גדולים יותר ביחס למועצות אחרות, וזאת מהסיבה שנקבע רף מינימום לתקצוב יישובים קטנים. לדוגמה, יישוב של 3,000 נפש קיבל תקציב גם אם מספרו היה פחות מכך".
תודה לפרידה ג'אבר בראנסי, העורכת הראשית של אתר Panet והערוץ הערבי הלא TV, שסייעה בהכנת הכתבה