גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מניית למונייד זינקה ב-140% ביום המסחר הראשון? זה המודל שדפוק

יכול להיות שלמונייד באמת תעשה מהפכה ותכבוש את השוק ● אבל בינתיים חסרים מידע ונתונים

שי וינינגר ודניאל שרייבר, מייסדי למונייד / צילום: בן קלמר
שי וינינגר ודניאל שרייבר, מייסדי למונייד / צילום: בן קלמר

בסוף השבוע השלימה חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד הישראלית את הנפקתה בבורסת ניו יורק. החברה גייסה 319 מיליון דולר לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר אחרי הכסף. מחיר המניה בהנפקה עמד על 29 דולר, גבוה מטווח המחירים שקבעה למונייד להנפקתה בשבוע שעבר (23-26 דולר) ונמוך מהמחיר בסבב הגיוס האחרון שלה בשוק הפרטי (42 דולר).

ביום המסחר הראשון שלה (והיחיד עד כה) זינקה מניית למונייד ב-140% למחיר של 69.4 דולר, המשקף לחברה שווי של 3.8 מיליארד דולר. גם השווי המקורי בהנפקה נראה היה גבוה לחברה שההכנסות שלה בארבעת הרבעונים האחרונים עמדו על 82 מיליון דולר, ושבעיקר קשה עד בלתי אפשרי להבין מהתשקיף שלה אם המודל העסקי שלה מוצלח - בין אם בגלל בחירה של החברה שלא לכלול בתשקיף נתונים מסוימים (למשל כאלה שיעזרו להבין כמה יעילה ומשתלמת רכישת הלקוחות) ובין אם בגלל העובדה שהחברה פועלת שנים ספורות וקשה להסיק מסקנות כאלו מהנתונים.

השבוע דיברתי עם מישהו שמכיר את היזמים ושדיבר בשבחם. "צריך להסתכל על מה החברה מנסה לעשות", הוא אמר. עניתי לו: "אתה צודק - אם הייתי משקיע הון סיכון. בשלב שבו אנחנו נמצאים, כשהחברה כבר עומדת להנפיק ולפי שווי לא נמוך, אני רוצה להסתמך על נתונים ועל יכולת לנתח את החברה". יכול מאוד להיות שאותו אדם צדק ושלמונייד תעשה מהפכה ותכבוש את השוק. לי עדיין חסרים מידע ונתונים.

האם זינוק של 140% ביום הראשון הוא הצלחה? בעיניי לא בהכרח. יש כמה שיקולים בקביעת מחיר המניה: הרצון לדלל את בעלי המניות הקיימים כמה שפחות; לאפשר למשקיעים החדשים להרוויח, כלומר לספק להם ולמניה פתיחה חיובית, ושהמניה לא תרד בימים הראשונים; הרצון שייכנסו להשקעה בחברה משקיעים לטווח ארוך, ולא כאלו ש"יזרקו" את המניות לשוק בהזדמנות הראשונה; וכמובן, האם היא יכולה בכלל לגייס במחיר גבוה יותר מבלי להסתכן בכישלון ההנפקה. 

אז למה זה קרה? הגם שהאינדיקציות שקיבלה החברה ברוד שואו כנראה היו חיוביות, כי בלמונייד העלו את המחיר בהנפקה, לעתים קשה להבין איך יתנהגו המשקיעים לאחר גיוס ההון. ואלה נותנים בימים אלו קרדיט רב לחברות המציעות שירותים דיגיטליים, לאור משבר הקורונה שלפי התחזיות (והתקוות של רוכשי מניות למונייד)  - יגדיל את השימוש בשירותים כאלו.

נקודה נוספת שלא ניתן להתעלם ממנה היא מבנה ההנפקות והתפקיד של חתמים ובנקאים בהן: אלו מלווים את החברה בכל השלבים בדרך להנפקה - מהעבודה על התשקיף, דרך מפגשים עם משקיעים ועד שלב התמחור.

כלומר, מי שמנהל את הביקוש למניה הם הבנקאים, למשל גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן ואחרים. הם בקשר עם לקוחות, גופים מוסדיים וקרנות גידור, שרוכשים חבילות מניות גדולות במחיר שפעמים רבות נמוך מזה שבו משקיע מן השורה יכול לקנות בו. חשוב להתעכב על כך: המשקיעים המוסדיים רכשו מניות למונייד בהנפקה במחיר של 29 דולר, אבל הציבור הרחב היה יכול לקנות את המניה בפתיחת המסחר במחיר גבוה משמעותית של 50 דולר (מחיר הפתיחה נקבע לפי הביקושים בזמן אמת).

ג'יי ריטר, פרופ' למימון מאוניברסיטת פלורידה, חקר את הנושא והגיע לכמה מסקנות: בעשור שהסתיים ביוני 2019 השאירו 1,155 חברות "על השולחן" סכום עתק של 47 מיליארד דולר - 37 מיליון דולר בממוצע לחברה. הסכום הזה הוא סיכום של הפער בין מחיר הסגירה ביום הראשון למחיר ההנפקה כפול מספר המניות. למשל, במקרה של למונייד, החברה "השאירה" 440 מיליון דולר על השולחן (מחיר המניה עלה ב-40 דולר כפול 11 מיליון מניות חדשות).

לא בטוח כלל שזה נכון להסתכל על הסכום הכולל (כלומר להתייחס לכל הזינוק במניה). למה? כי הוא לא בהכרח יישאר פה בטווח הקרוב (או הארוך). למשל, סנאפ זינקה ביום הראשון ב-44% ל-27 דולר - מחיר שמעולם לא חזרה אליו; פייבר זינקה ביום הראשון ב-90% ל-40 דולר, ירדה שלושה חודשים לאחר מכן ל-18 דולר וחזרה למחיר של 40 דולר רק לאחר עשרה חודשים, באמצע משבר הקורונה שהיטיב עם החברה (היום מחיר המניה עומד על 76 דולר). באופן כללי, מחיר המניה ביום הראשון הוא לא אינדיקציה, אלא צריך להסתכל על תקופה של חצי שנה לפחות - אז גם נגמרת התקופה שבה לבעלי המניות הקיימים אסור למכור מניות.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מכך שכן נשאר כסף על השולחן. ריטר ומבקרים נוספים של המודל הקיים מדגישים נקודה חשובה: סכומי הכסף האדירים האלו מוצאים את דרכם לגופים מוסדיים ולקרנות גידור חזקות.

אחד המתנגדים הקולניים והעקביים נגד המודל הנוכחי הוא ביל גורלי מקרן בנצ'מרק, שנחשב לאחד ממשקיעי ההון סיכון המובילים בעולם, שהשקיע בין היתר בחברת אובר. גורלי תומך במודל של רישום ישיר למסחר, כפי שספוטיפיי וסלאק עשו - מודל שבו חברה נרשמת למסחר בלי לגייס הון ולכן מחליש את כוחם של הבנקאים.

בכנס בנושא שנערך לפני כשנה הציג ריטר את הטיעונים לכך שהבנקאים (החתמים)  מתמחרים בחסר את המניה באופן מכוון. לדבריו, הנפקה במחיר גבוה תיאלץ אותם לעבוד קשה יותר כדי להביא משקיעים, ולכן תגדיל את הוצאות השיווק שלהם.

כמו כן, גופים מוסדיים שמעוניינים להשתתף בהנפקות אטרקטיביות משלמים עמלות גבוהות לחתמים כדי שיתנו להם עדיפות. הוא הציג חישוב שלפיו עדיף לאותם חתמים   לקבל עמלות מהמשקיעים בהנפקה מאשר העמלה שהם מקבלים מהחברה על מחיר מניה גבוה יותר. אז למה המודל לא משתנה? זה לפעם אחרת. 

עוד כתבות

אוהד מימון / צילום: איל יצהר, גלובס

מקס מקימה חברת פינטק שתפתח טכנולוגיות תשלום

לפי מקס, החברה "העצמאית" החדשה "תעסוק בפיתוח פתרונות תשלומים על בסיס טכנולוגיות מתקדמות (Payments As A Service), ותמזג לתוכה את פעילות החברות קרדיט גארד וכספיט, שנרכשו לאחרונה על ידי הקבוצה"

מירי רגב / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

רגב: "אתנגד לתוכנית המטרו. עדיף להשקיע את הכסף בחיבור רכבות בין הפריפריה למרכז"

שרת התחבורה מירי רגב אמרה בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס כי בגוש דן יש כבר שלוש תוכניות רכבת קלה ותוכנית שבילי אופניים ו"אי אפשר לשים את כל הכסף במטרופולין דן" ● בהתייחסה לתחרות חברות התעופה מול האמירויות אמרה רגב: "יצטרכו ללכת למיזוג"

הרמטכ"ל אביב כוכבי בביקור במפקדת "אלון" של פיקוד העורף / צילום: דובר צה"ל

למשרד הבריאות עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות

שמונה חודשים לאחר תחילת התפשטות הקורונה מצביע מבקר המדינה על שורה של כשלים בהקמת המערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה ● בין הכשלים: מספר חוקרים נמוך ביחס לאוכלוסייה, שיטות עבודה מיושנות ומערכת ממוחשבת מסורבלת

ארקיע / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

"עדיף חיפושית נוסעת מפרארי שלא זזה": ארקיע ניסתה לקחת מישראייר לקוחות והתגובות לא איחרו לבוא

תושבי אילת שקוראים לחרם, מנכ"ל החברה המתחרה שמפנה לאיזה נזיר שמכר פרארי וטוקבקיסטים שאומרים שכבר עדיף את החיפושית שלפחות זזה (ישראייר) מאשר רכב פרארי יוקרתי שלא זז (ארקיע) ● ארקיע אמנם חוזרת להפעיל את קו אילת-נתב"ג אך נדמה שלחברה שהייתה סגורה במשך 272 ימים לא יהיה "דף חלק" מול קהל הצרכנים שלה

טראמפ בעצרת בחירות באוהיו ביום שבת / צילום: Tom Brenner, רויטרס

השבוע האחרון: כולם מחפשים את המט על לוח השחמט

שבעה ימים עד סוף עונת ההצבעה בארה"ב, ולפחות מועמד אחד, דונלד טראמפ, מתרוצץ לאורכה של ארה"ב בחיפוש אחר ניצחון בחירות דחוק, אולי דחוק מאוד ● הסקרים ונתוני הקורונה מוסיפים שלא להאיר לו פנים, אבל הוא מוסיף להאמין שיכה אותם

אורי רוזן/ צילום: שלומי יוסף

דרמה בענף: קשת מפרידה כוחות מארטימדיה ומחזירה הביתה את השליטה בשיווק הפרסום הדיגיטלי

ל"גלובס" נודע כי קבוצת קשת הודיעה לרשת הפרסום הפרוגרמטית ששיווקה עבורה בחמש השנים האחרונות את תוכן הווידיאו באינטרנט של האתרים מאקו ו-N12 על רצונה לצאת מהעסקה ● בחברה לא מוכנים לוותר על המאחז החשוב, ובשבועות האחרונים מתנהלת בין הצדדים התכתבות משפטית

שליחה של "תן ביס" / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אחרי וולט: גם תן ביס תיתן הקלות למסעדות

חבילת ההטבות של תן ביס מכוונת להעניק תמיכה מיידית למסעדות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר ● אותן מסעדות יקבלו הנחה של 25% בעמלות בשירות המשלוחים

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

פייסבוק מתכוננת למקרה של תסיסה אזרחית אחרי הבחירות בארה"ב

הרשת החברתית הכינה כלים להתמודד עם התסיסה שכוללים האטת ההפצה של פוסטים מסוימים, ושינוי הזנת החדשות למשתמשים

מיכאל מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל  / צילום: איל יצהר, גלובס

מנכ"ל הרכבת: "נקים מרכזים נדל"ניים סביב התחנות ונחשמל עוד ועוד קווים"

מנכ"ל רכבת ישראל מיכה מייקסנר הבטיח בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס" לקצר בחצי את זמן הנסיעה בין המטרופולינים ● עוד חשף כי מתגבש הסכם שבמסגרת חוק ההסדרים יאפשר לרכבת להכניס שותפים עסקיים מעולם הנדל"ן: "התחנות הופכות להיות 'האב' שלם"

תחנה לבדיקת קורונה בישראל / צילום: Oded Balilty, Associated Press

משרד הבריאות רכש בדיקות ב-98 מיליון שקל, אך לא גיבש תוכנית לשימושן

לפי ממצאי ביניים של דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות טרם גיבש תוכנית לשימוש ב-2.1 מיליון ערכות בדיקה - הרוב הגורף של הבדיקות הסרולוגיות שנרכשו

איכון סלולרי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מבקר המדינה על איכוני השב"כ: צריך למצוא חלופה אזרחית

המבקר משבח את מאמצי הארגון לשמירה על פרטיות האזרחים, אך מציין כי בפועל שיעור האנשים שהתבררו כחולים מבין אלו שאותרו בידי השב"כ ונשלחו לבידוד, עומד על 4.6% בלבד ● כחלופה לאיכונים, המבקר ממליץ לחזק את מערך החקירות האפידמיולוגיות באמצעות תישאול

צחי גולן, יעל סלומון ועדי קין קרני, בועידת ישראל לנדל"ן / צילום: איל יצהר, גלובס

מנהלת אגף המטרו במינהל התכנון: "בלי המטרו מטרופולין גוש דן יקרוס"

יעל סלומון, מנהלת אגף מטרו במינהל התכנון, אמרה בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס" כי בלי המטרו לא יהיה פתרון תחבורתי הולם למטרופולין גוש דן הגדל ● גם ערן כהן, מנכ"ל בומברדייה, טען כי עקב המצב התחבורתי בישראל, לא ניתן לוותר על המטרו

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ / צילום: איל יצהר, גלובס

"מחירי הדיור יזנקו אבל לא ב-2021. קבלנים לא יצליחו לשרוד סגר שלישי"

בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס" נשיא התאחדות בוני הארץ ראול סרוגו קרא לממשלה לאפשר לחברות בנייה רב-לאומיות לעבוד רק במשותף עם חברות ישראליות ● "30 מיליארד דולר ברחו מישראל לסין – זה הזמן לכחול לבן"

בצלאל סמוטריץ’ / צילום: רפי קוץ

מירי רגב חשפה בועידת "גלובס" כי תתנגד לתוכנית המטרו ועוררה את זעמו של בצלאל סמוטריץ': "כבר לא יכול לשתוק"

במסגרת ועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס", הכריזה שרת התחבורה במפתיע כי היא מתנגדת לתוכנית המטרו בגוש דן ● דבריה הובילו את השר הקודם לשבור שתיקה: "מדובר באמירה פופוליסטית ומופרכת" ● עקב דבריו, השניים החלו להתקוטט בטוויטר

ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני המשפט האזרחי / צילום: איל יצהר, גלובס

המשנה ליועמ"ש: "אם לא יהיה רצון ממשלתי לקדם את המטרו אין סיכוי שהפרויקט יקרום עור וגידים"

"בינתיים אנחנו ממשיכים בהליכי התכנון ואז התכנון מתקדם ואני מניח שיהיה דיון ממשלתי מה הלאה", כך אמר ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בוועידת ישראל לנדל"ן, בהתייחסות להתנגדותה של השרה מירי רגב לתוכנית המטרו

ג'ו ביידן ובנו האנטר / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

מרוסיה באהבה? הדגלים האדומים מעל פרשת המחשב של בנו של ביידן

בתחילת החודש פורסמה כתבה מרעישה ב"ניו יורק פוסט": העיתון השיג עדויות שמוכיחות לכאורה שבעוד שאביו כיהן כסגן נשיא, הוא נפגש איתו ועם ואיש עסקים אוקראיני ● רועי צינמן, לשעבר מפקד באמ"ן אומר כי הפרסום מעלה סימני שאלה באשר למעורבות רוסית בהשגת והפצת החומרים ● האזינו

ראש המנהל האזרחי, תת אלוף רסאן עליאן / צילום: דובר צה"ל

ראש המנהל האזרחי חתם על רישיון הפעלה של חברת בזק באזור יהודה ושומרון

בזק סיפקה שירות מלא ביהודה ושומרון אבל רישיונה באזור מעולם לא הוסדר

ארקיע / צילום: יחצ

לאור הביקוש הרב: ארקיע מקדימה את מועד השקת הקו לאמירויות

בדובאי אין חובת בידוד בהלוך והנכנסים לישראל פטורים מבידוד משום שאיחוד האמירויות מוגדרת כמדינה ירוקה

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ככנרים ללא מנצח: דוח המבקר הביא את הנחת הסלב לאבסורד

בדוח שכותרתו היא "התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה" נראה שנעלמו שרי הממשלה ורה"מ ● לבחון את המערכת הממשלתית מבלי לבדוק את תפקוד ראש הממשלה, חורג ממידת הסבירות ●  עולה ממנו שמערכות הבריאות, החינוך, השב"כ, הביטוח הלאומי - כולן פועלות עצמאית

ניר ינושבסקי, סנ"צ ליאת קילנר, חזי שוורצמן וד"ר הדס תגרי, בועידת ישראל לנדל"ן / צילום: איל יצהר, גלובס

גזרים במקום מקלות: איך לטפל בבעיית התאונות באתרי בנייה

במסגרת ועידת גלובס לנדל"ן דנו ניר ינושבסקי, סנ"צ ליאת קילנר, חזי שוורצמן וד"ר הדס תגרי דנו בפעולות הפיקוח שנעשו במטרה להוריד את מספר הנפגעים והמתים ● את הפאנל בעניין הבטיחות והמאבק בתאונות העבודה באתרי הבניה פתחה הידיעה על מותו של פועל היום באחד מהאתרים