גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחירון מכוניות ממשלתי: רעיון טוב, אבל לא ישים

ההצעה של שרת התחבורה רגב להקים בסיס נתונים רשמי של מכירות כלי רכב משומשים אינה חדשה וכבר נגנזה בעבר ● היום השוק צריך מחירון אובייקטיבי יותר מתמיד, אך האינטרנסים והמורכבות הביצועית עומדים בעוכריו

מגרש למכירת מכוניות משומשות. הפער בין המחירים במציאות לבין המחירונים - גדול / צילום: איל יצהר, גלובס
מגרש למכירת מכוניות משומשות. הפער בין המחירים במציאות לבין המחירונים - גדול / צילום: איל יצהר, גלובס

שרת התחבורה מירי רגב הודיעה ביום א' כי בכוונתה להגיש תיקון חקיקה, שיביא ליצירת בסיס נתונים על מחירים בפועל של כלי רכב משומשים. על פי ההצעה, יחויבו מוכרים ורוכשים של רכב משומש לדווח על מחיר העסקה בעת העברת הבעלות עליו. הנתונים יוזרמו על ידי רשות הדואר לאתר אינטרנט חינמי, שיוקם על ידי משרד התחבורה או גוף חיצוני, שבו יקוטלגו הנתונים ויוצגו על פי מודל הרכב ותת הדגם, שנת ייצורו ואופי הבעלים הקודמים: פרטי, חברת החכר וכו'.

במשרד התחבורה אומרים כי "המאגר ייצור ודאות מוחלטת בעסקאות היד השנייה ויאפשר לרוכשי רכבים יכולת מיקוח גדולה מול מגרשי הטרייד-אין והסוחרים תוך יצירת תחרות בשוק מחירוני הרכב".

הרעיון לייסד בסיס נתונים לרכב משומש בפיקוח ממשלתי אינו חדש. הוא הופיע כבר ב-2012 כחלק מהמלצות הליבה של "דוח הוועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב", שנודעה גם בשם "ועדת זליכה".

וכך כתבו אז חברי הוועדה בהתייחס לאינטרסים העסקיים של המחירון הקיים: "המבנה העסקי כאמור יוצר ניגוד אינטרסים. המפרסמים המהותיים במחירון הם חברות קשורות בענף הרכב (חברות ביטוח, חברות ליסינג, סוחרי רכב וכיו"ב), ויש להם אינטרס להשפיע על מחירי המכוניות המשומשות, לפי שינויים בענף. מחירון הרכב הפרטי נתפס כמקור אמין ואובייקטיבי ועלול לנצל זאת כדי לקבוע קביעות לא אובייקטיביות כגון מחירים מוטים. בעיה זו מתחזקת עוד יותר בהיעדר תחרות בתחום המחירונים".

הוועדה המליצה שמשרד התחבורה יקים מאגר מידע ציבורי של מחירי רכב. המאגר יוקם במיקור חוץ תחת חוק חובת המכרזים. מאגר זה יתבסס על הצהרה משותפת של הקונה והמוכר בכתב של נתוני עסקאות רכב משומש, שידווחו במעמד העברת הבעלות בין המוכר לרוכש. למרות חשיבות הנושא ולמרות הגישה הלוחמנית של משרד התחבורה באותה עת, ההמלצה הזו נעלמה חיש קל.

האם הרעיון הזה יותר רלוונטי היום משהיה לפני שמונה שנים? התשובה מורכבת משני חלקים: צורך וישימות.

משבר הקורונה חשף את הפערים

הצורך במחירון אובייקטיבי ואמין רלוונטי היום יותר מתמיד. בעשור החולף שוק הרכב הישראלי התרחב והשתכלל, מספר עסקאות היד השנייה נסק מעלה וכך גם הערך הכלכלי המצרפי, שתלוי באותו מחירון: עסקאות מכר, ביטוחים, שערוכי ביטחונות של לקוחות פרטיים כנגד שעבוד הרכב והערכות שווי המלאי של חברות ציבוריות בענף, שנגזרות במידה רבה משווי צי המשומשות שבבעלותן. בהערכה זהירה מדובר על למעלה מ-20 מיליארד שקל בשנה, כולל שווי ציי הליסינג.

אבל בזירת המחירונים לא השתנה מאום. מחירון "לוי יצחק" הוא עדיין התנ"ך הלא רשמי של ענף הרכב, ניגודי האינטרסים המסחריים שציינה הוועדה עדיין קיימים והפער בין מחירי המחירון הרשמיים לבין המחירים בפועל, שבהם נתקלים כיום לקוחות פרטיים שרוצים למכור/לקנות רכב משומש, גדול מתמיד.

הוכחה טובה לכך ראינו במשבר הקורונה, שבו שוק הרכב החדש והמשומש, על כל הנגזרות, ספג מהלומה קשה. היצע הרכב המשומש, בעיקר מהשנתונים האחרונים, זינק בעת שלקוחות שהכנסתם נפגעה כמו גם חברות ליסינג, חברות השכרה ואפילו יבואני רכב ניסו לגלגל לשוק "מלאי מצוקה", שחלקו הוא כלי רכב, שהוחזרו על ידי לקוחות מוסדיים או על ידי לקוחות חדלי פירעון.

מאידך הביקוש לרכב משומש, כמו כל אספקט של המשק, התרחק מתקופת השיא. אבל ההשתקפות של המשבר במחירונים הרשמים נותרה מינורית.

גם חברות ליסינג, שערך מלאי המשומשות שלהן מהווה בטוחה של מיליארדים להר של מינוף ושעבודים, נשמו לרווחה כאשר המחירון שימש בתור "בלם זעזועים" וחזרו בדו"חות שלהם על אותה מנטרה: "לא מצאנו מקום להפחתת ערך חריגה". בקיצור, השוק עדיין נשלט על ידי השחקנים הגדולים.

משימה בלתי אפשרית לביצוע?

למרבה הצער גם הישימות של "מחירון ממשלתי" כזה אינה גדולה יותר כיום משהייתה לפני עשור. מטבע הדברים מקור המידע העיקרי שנדרש לגיבוש מחירון אובייקטיבי כזה הוא הדיווחים של לקוחות, שמבצעים עסקאות מכירה/רכישה של רכב משומש.

במקרה של לקוחות פרטיים מדובר בפלישה לצנעת הפרט ואין כל דרך לוודא שהם הנתונים המדווחים אכן אמינים במיוחד לאור העובדה שחלק לא מבוטל מכ-600 אלף עסקאות הרכש/מכר השנתיות של משומשות בשוק הישראלי מבוצעות במזומן.

בנוסף, חלק דומיננטי מאותן עסקאות מבוצעות על ידי גופי סחר ממוסדים. אמנם אלה עסקאות שמגובות בחשבונית, אך מכיוון שאין דרך משפטית לאלץ את החברות הללו לחשוף סודות מסחריים. סביר להניח, שלרבים מהמוכרים יהיה אינטרס "לנפח" את מחירי המכירה כדי לדחוף מעלה את המחירונים הרשמיים. ממש כפי שנעשה כיום.

ועוד לא דיברנו על העלויות של הקמת אופרציה מורכבת, שתצטרך לאסוף ולעבד כל חודש מאות אלפי נתוני עסקאות על אלפי דגמים, תת-דגמים וגרסאות אבזור שונות ומשונות ועוד. איך בדיוק תדע המדינה, או מי מטעמה, האם מחיר הרכב המשומש שדווח בעסקה משקף דפיקות בפח, רעשים מתיבת ההילוכים או תא נוסעים מוזנח? בקיצור, חזרה לנקודת המוצא.

בסופו של דבר המחירון צריך להפוך לקונצנזוס, שמוסכם על ידי כל השחקנים בשוק ובמיוחד על הגדולים. מכיוון שהשחקנים הגדולים ביותר הם חברות הביטוח וסוחרי הרכב, שהשיטה הקיימת משרת אותם בצורה מיטבית, סביר להניח שהציבור הרחב ייאלץ ליישר איתם קו. המוכר יוכל אולי לדרוש על רכבו "מחיר מחירון ממשלתי", אבל כשיבוא לבטח את רכבו, למכור אותו בטרייד-אין או לשלם את ערך הגרט בעסקת ליסינג פרטית - יהיה מי שיחזיר אותו אל זרועות "מחירון לוי יצחק".

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המתיחות מול איראן: "ארה"ב שלחה עוד 18 מטוסי F-35 לאזור"

בעקבות ה=תקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם